התקן תוך רחמי

מדיקו > מדריכים > גינקולוגיה > התקן תוך רחמי
התקן תוך רחמי
רופאים שעשויים לסייע לך: 34 רופאים בתחום אמצעי מניעה
הערת שוליים: ההתקנים ההורמונליים הנפוצים בישראל הם מירנה וג׳נס והתקני הנחושת הנפוצים נקראים נובה טי, ג׳נפיקס ובלרין. התקן תוך רחמי הוא אמנם אמצעי יעיל למניעת הריון, אך הוא לא מונע הידבקות במחלות המועברות בדרכי המין ועל כן יש להשתמש באמצעי מניעה אחרים כדי למנוע העברה של מחלות אלו.

מדריך התקן תוך רחמי

התקן תוך רחמי הוא מכשיר זעיר המוכנס לתוך חלל הרחם על מנת למנוע הריון. מדובר באמצעי מניעה הפיך לטווח ארוך ואחת השיטות היעילות ביותר למניעת הריון.

התקנים תוך רחמיים מחולקים לשני סוגים: התקני נחושת והתקנים הורמונליים. ההתקנים השונים יכולים להישאר ברחם לתקופה של בין 5-10 שנים, כתלות בסוג ההתקן.

במאמר הבא תוכלו לקרוא על:

כיצד התקן מונע הריון? | יעילות ההתקן | כיצד התהליך מתבצע? | לאחר החדרת ההתקן | יתרונות | למי זה לא מתאים? | סיכונים

התקן תוך רחמי
בתמונה: התקן תוך רחמי

כיצד התקן תוך רחמי מונע הריון?

התקן תוך רחמי מנחושת מונע הריון על ידי שחרור יוני נחושת לחלל הרחם. הנחושת משנה את רירית צוואר הרחם, מה שמקשה על תאי הזרע לשרוד ולהגיע לביצית. כמו כן, השינויים ברירית הרחם מקשים על השתרשות של ביצית מופרית ברחם ומונעים התפתחות של הריון.

התקנים הורמונליים פועלים בדרך דומה, רק שבמקום לשחרר יוני נחושת הם משחררים את הורמון הפרוגסטרון לחלל הרחם. פרוגסטרון מעבה את רירית צוואר הרחם, דבר המקשה על חדירת תאי זרע לרחם, גורם להידקקות של רירית הרחם ובכך מונע מביצית מופרית להשתרש. עבור חלק מהנשים, התקן הורמונלי אף מונע ביוץ וקבלת ווסת, אך רוב הנשים ממשיכות לבייץ עם ההתקן הזה.


מהי היעילות של התקן תוך רחמי במניעת הריון?

התקן תוך רחמי הוא אחת השיטות הטובות ביותר למניעת הריון שקיימות עם יעילות של מעל 99%. פירוש הדבר הוא שפחות מ-1 מתוך 100 נשים המשתמשות בהתקן תוך רחמי ייכנסו להריון מדי שנה. התקן תוך רחמי יעיל כל כך מכיוון שהוא לא מאפשר מרחב לטעויות, בשונה מגלולות לדוגמא, שניתן לשכוח או קונדום שלעיתים משתמשים בו באופן לא נכון.

ההתקן מספק הגנה 24/7 במשך 5 עד 10 שנים, כתלות בסוג ההתקן. ברגע שההתקן נמצא במקום, אפשר למעשה ״לשכוח״ ממנו עד שמעוניינים להיכנס להריון או שתוקפו פג.

התקן תוך רחמי, לא למניעת הריון בלבד – הקלה על תסמיני הווסת

להתקן, במיוחד הורמונלי, תפקיד משמעותי בהפחתת תסמיני הווסת. התקנים אלה יכולים להפחית את רמת הדימום ואת עוצמת הכאב. כלומר מדובר בפתרון דו תכליתי – אמצעי למניעת היריון מצד אחד ואמצעי להקלה על השפעות המחזור מצד שני.

התקן תוך רחמי הדגמה


כיצד מכניסים התקן תוך רחמי?

ראשית, הרופא יישאל את המטופלת מספר שאלות על ההיסטוריה הרפואית שלה ולאחר מכן הוא יבצע בדיקה וגינלית כדי לקבוע את גודל הרחם ומיקומו. ייתכן שתוצע למטופלת תרופה שתסייע בפתיחת צוואר הרחם לפני החדרת ההתקן. כדי להחדיר את ההתקן, הרופא יכניס ספקולום (מפשק) לנרתיק ואז ישתמש במכשיר מיוחד כדי להחדיר את ההתקן דרך פתח צוואר הרחם לתוך הרחם.

כמה זמן לוקח תהליך החדרת התקן תוך רחמי?

התהליך לוקח בדרך כלל כ-15-20 דקות וניתן לביצוע בכל נקודה לאורך המחזור החודשי.

מה מרגישים בזמן התהליך?

נשים בדרך כלל חשות התכווצויות או כאבים במהלך החדרת ההתקן. הכאב יכול להיות קשה למדי עבור חלק מהנשים, אך הוא נמשך רק דקה או שתיים.

ישנם רופאים שמציעים לקחת משככי כאבים לפני החדרת ההתקן כדי למנוע התכווצויות וכן הם עשויים להזריק תרופה מקומית לאלחוש אזור צוואר הרחם על מנת להפוך את הפעולה לכואבת פחות עבור המטופלת.


למה ניתן לצפות לאחר החדרת התקן תוך רחמי?

נשים רבות מרגישות טוב מאוד מיד לאחר החדרת ההתקן, בעוד שאחרות צריכות זמן מה להתאושש. התכווצויות וכאבי גב הם תופעות נפוצות לאחר החדרת התקן ומשככי כאבים יכולים לעזור במקרה שתופעות אלו מופיעות.

גם דימום שאינו בזמן ווסת עלול להופיע, אך תופעה זו, כמו גם ההתכווצויות שכבר הוזכרו חולפת בדרך כלל תוך לא יותר מ-3-6 חודשים מהחדרת ההתקן. התקנים הורמונליים בסופו של דבר הופכים את תקופות הווסת לקלות יותר ועם פחות התכווצויות, והאישה אף עשויה להפסיק לקבל ווסת בכלל. מצד שני, התקני נחושת עשויים להחמיר את כאבי המחזור ואת ההתכווצויות המלוות אותם, אם כי עבור נשים מסוימות תופעות אלו חולפות עם הזמן. אם ההתקן גורם לכאב, אי נוחות או תופעות לוואי אחרות יש לפנות לרופא.

לאחר החדר ההתקן, חוט באורך של כ-1-2 סנטימטרים ייצא מצוואר הרחם לנרתיק. מטרתו היא לאפשר הסרה של ההתקן בשלב מאוחר יותר על ידי רופא. ניתן להרגיש את החוטים בעת החדרת אצבעות לנרתיק, אך אין למשוך אותם כי זה יכול להזיז את ההתקן ממקומו ואף להוציא אותו.


סוגי התקנים תוך רחמיים

התקנים תוך רחמיים מחולקים לשני סוגים עיקריים, מצד אחד התקנים תוך רחמיים הורמונליים ומצד שני התקנים תוך רחמיים מנחושת.

  1. התקן תוך רחמי הורמונלי משחרר פרוגסטין, הדומה להורמון פרוגסטרון המיוצר באופן טבעי על ידי הגוף. יתרונות ההתקנים מסוג זה כוללים הפחתת דימום והפחתת התכווצויות של המחזור. סוגים מסוימים של התקנים הורמונליים נמצאו כיעילים לפרק זמן ממושך, עד 7 שנים. יתרון נוסף הוא שהתקנים הורמונליים מתאימים גם לשימוש להפחתת דימום וסתי כבד. חסרונות התקנים אלה כוללים הופעת דימום לא סדיר בחודשים הראשונים לשימוש, לעיתים כאבי ראש, רגישות בשדיים, השפעה על מצבי רוח.
  2. התקן תוך רחמי מנחושת (התקנים לא הורמונליים), זהו התקן שעטוף במעט נחושת, והוא נטול הורמונים. יתרונות התקנים אלה כוללים משך שימוש ארוך יותר, עד 10 שנים. כמו כן יעילות מידית לאחר החדרת ההתקן. זהו פתרון טוב למי שלא רוצה בהשפעות של הורמונים. החסרונות כוללים סיכוי למחזור עם יותר דימום, יותר כאבי מחזור, במיוחד בחודשים הראשונים.

האם התקן תוך רחמי יכול לצאת לבד?

ישנו סיכוי קטן מאוד שההתקן יכול לצאת מהמקום. זה יכול לקרות בכל עת, אבל זה נפוץ יותר בשלושת החודשים הראשונים לאחר ההחדרה. אם זה יקרה, סביר להניח שההתקן ייצא במהלך הווסת ועל מנת לוודא שההתקן נמצא במקום ניתן לבדוק שהחוטים נמצאים במקומם בנרתיק. חשוב לזכור כי אם ההתקן יוצא, האישה אינה מוגנת מהריון, ולכן יש להקפיד לפנות לרופא ולהשתמש בינתיים בקונדומים או בסוג אחר של אמצעי מניעה.

קיים סיכוי גבוה יותר ליציאה ספונטנית של ההתקן אם:

  • האישה מעולם לא הייתה בהריון
  • האישה סובלת מדימומים ווסתיים כבדים או ממושכים
  • האישה סובלת מכאבי מחזור קשים
  • הייתה בעבר יציאה ספונטנית של התקן תוך רחמי
  • האישה בת פחות מ-20
  • ההתקן הוכנס מיד לאחר הלידה

איך מוציאים את ההתקן?

הוצאת ההתקן התוך הרחמי היא לרוב הליך פשוט, שמבוצע על ידי רופא נשים כפעולה שבשגרה. אפשר לתאר את הפעולה בשלבים:

  1. איתור – הרופא או הרופאה יאתרו ההתקן התוך רחמי בפתח צוואר הרחם.
  2. אחיזה עדינה – באמצעות מכשיר ייעודי, הרופא או הרופאה מפעילים מתיחה עדינה על המיתרים, על מנת לקפל את ה"זרועות" באופן שניתן יהיה להחליק את ההתקן החוצה.
  3. לאחר ההסרה, מתבצעת בדיקה קצרה, פשוט כדי לוודא שההתקן כולו נשלף ושאין איזו שהיא השפעה או סיבוך. לרוב, הכל תקין והדברים מסתכמים בכך.

מהם היתרונות של התקן תוך רחמי?

התקן תוך רחמי הוא אמצעי מניעה יעיל וארוך טווח. ניתן להשתמש בו בקרב נשים לפני גיל המעבר בכל הגילאים, כולל אצל בנות נוער.

בין היתרונות השונים של התקן תוך רחמי ניתן למנות:

  • מבטל את הצורך להפרעה ליחסי מין לצורך שימוש באמצעי מניעה
  • לא דורש השתתפות של בן/בת הזוג
  • יכול להישאר במקום כ-5-10 שנים כתלות בסוג ההתקן
  • ניתן להסרה בכל העת עם חזרה מהירה לפוריות הרגילה לאחר מכן
  • אינו כרוך בסיכון לתופעות לוואי הקשורות לשיטות למניעת הריון המכילות אסטרוגן
אמצעי מניעה
בתמונה: אמצעי מניעה

מהם היתרונות של התקן הורמונלי?

בנוסף ליתרונות המשותפים לשני סוגי ההתקנים, התקן הורמונלי יכול גם להפחית:

  • דימום ווסתי – כ-20% מהנשים מפסיקות לקבל ווסת לאחר שנה של שימוש בהתקן הורמונלי.
  • כאבי מחזור חזקים וכאבים הקשורים לצמיחה חריגה של רקמת רירית הרחם מחוץ לרחם (אנדומטריוזיס)
  • סיכון לזיהום באגן
  • סיכון לסרטן רירית הרחם

בגלל היתרונות הללו, שאינם קשורים רק למניעת הריון, התקן הורמונלי ניתן לעיתים קרובות לנשים עם:

  • דימום ווסת כבד
  • התכווצויות או כאבי מחזור קשים
  • אנדומטריוזיס
  • צמיחה חריגה של רירית הרחם (היפרפלזיה של רירית הרחם)
  • צמיחה חריגה של רקמת רירית הרחם לתוך דופן הרחם (אדנומיוזיס)
  • אנמיה

מי לא יכולה להשתמש בהתקן תוך רחמי הורמונלי?

התקן הורמונלי לא מתאים לכולן ומצבים בהם יש לשקול שימוש באמצעי מניעה אחר כוללים:

  • סרטן השד (כולל בעבר)
  • סרטן הרחם או צוואר הרחם
  • מחלת כבד
  • הפרעות ברחם, כגון שרירנים ברחם, המפריעות למיקום הראשוני של ההתקן או להישארותו במקום
  • זיהום באגן או מחלה דלקתית של האגן (PID)
  • דימום נרתיקי לא מוסבר

כמו כן, יש ליידע את הרופא אם האישה:

  • נוטלת תרופות, כולל תרופות ללא מרשם ומוצרים טבעיים
  • סובלת מסוכרת או יתר לחץ דם
  • סובלים ממחלות לב או שעברה התקף לב
  • סובלת ממיגרנות
  • סובלת מבעיות בקרישת דם או שעברה אירוע מוחי
  • ילדה לאחרונה

מהם הסיכונים הכרוכים בהתקן תוך רחמי?

פחות מ-1% מהנשים שמשתמשות בהתקן תוך רחמי הורמונלי יכנסו להריון בשנה של שימוש.

אם האישה נכנסת להריון בזמן השימוש בהתקן, היא נמצאת בסיכון גבוה יותר להריון חוץ רחמי (הריון אקטופי) – מצב מסכן חיים בו הביצית המופרית משתרשת מחוץ לרחם, בדרך כלל בחצוצרה. עם זאת, מכיוון שההתקן מונע את מרבית ההריונות, נשים המשתמשות בו נמצאות בסיכון נמוך יותר להריון חוץ רחמי מנשים שאינן משתמשות באמצעי מניעה.

התקן תוך רחמי בדרך כלל בטוח לשימוש, אבל חשוב לזכור:

  • ההתקן אינו מגן מפני מחלות המועברות ביחסי מין
  • לעיתים נדירות, החדרת ההתקן גורמת לניקוב של הרחם – הסיכון לניקוב עשוי להיות גבוה יותר כשההתקן מוכנס בתקופה שלאחר הלידה
  • בעת החדרת ההתקן יכול להתפתח זיהום בחלל הרחם – זיהום כזה, שאינו מטופל, עלול להוביל לקושי להיכנס להריון בעתיד

מהן תופעות הלוואי של התקן תוך רחמי הורמונלי?

אינפוגרפיקה של תופעות לוואי להתקן תוך רחמי

תופעות הלוואי הקשורות להתקן הורמונלי כוללות:

  • כאבי ראש
  • אקנה
  • רגישות בשד
  • דימום לא סדיר, שיכול להשתפר לאחר שישה חודשי שימוש
  • שינויים במצב הרוח
  • התכווצויות או כאבי אגן – משככי כאבים ללא מרשם (כמו נורופן או אדוויל) יכולים בדרך כלל לעזור בכאבים הנובעים מהתכווצויות רחמיות. אם מופיעות התכווצויות שלא משתפרות או כואבות מאוד, כדאי להתייעץ עם הרופא וייתכן שהוא יצטרך לבדוק כדי לוודא שההתקן נמצא במקום הנכון.

מהן תופעות הלוואי של התקן נחושת?

תופעות הלוואי האופייניות להתקני נחושת כוללות:

  • דימום בין ווסתות
  • התכווצויות
  • דימום ווסתי כבד
  • כאבי מחזור קשים

מהם סימני האזהרה אליהם יש לשים לב בנוכחות התקן תוך רחמי?

רוב הסיכויים שלא יהיו לאישה בעיות כלשהן עם ההתקן, אך עדיין חשוב לשים לב להרגשה לאחר החדרת ההתקן.
סימני האזהרה שיש לשים אליהם לב ודורשים יצירת קשר עם הרופא כוללים:

  • אורך חוטי ההתקן מרגיש קצר או ארוך מכפי שהיה
  • תחתית הפלסטיק הקשה של ההתקן יוצאת דרך צוואר הרחם וניתנת למישוש
  • בדיקת הריון חיובית
  • התכווצויות קשות או כאב בבטן התחתונה
  • כאב או דימום בעת קיום יחסי מין
  • חום לא מוסבר, צמרמורות או קושי בנשימה
  • הפרשות נרתיקיות שונות מהרגיל
  • דימום נרתיקי כבד מהרגיל

מהי טבעת נוברינג? האם זה סוג של התקן תוך רחמי?

טבעת נוברינג היא אמצעי מניעה הורמונלי לנשים המוחדר לנרתיק ואין מדובר בהתקן תוך רחמי. זו טבעת פלסטיק גמישה ונטולת לטקס המוחדרת לנרתיק ומכילה את ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון, המשתחררים במשך תקופה של שלושה שבועות.

האישה מחדירה את טבעת הנוברינג למשך שלושה שבועות, מסירה אותה, ובכך מאפשרת לדימום להופיע, ולאחר שבוע מכניסה טבעת חדשה. בדומה לגלולות למניעת הריון, טבעת הנרתיק מונעת הריון על ידי שחרור הורמונים המדכאים את הביוץ (יציאת ביצית מהשחלה).

ההורמונים בטבעת הנרתיקית גורמים ל:

  • עיבוי ריר צוואר הרחם כדי למנוע מתאי זרע להגיע לביצית
  • הידקקות רירית הרחם (אנדומטריום) למניעת השתרשות של ביצית מופרית

מהם היתרונות של טבעת נרתיקית?

טבעת נרתיקית משמשת כאמצעי למניעת הריון ובין היתרונות השונים שלה:

  • נוחה וקלה לשימוש
  • אין צורך לזכור ליטול גלולה יומית
  • ניתנת להסרה בכל עת
  • בטוחה לשימוש עבור נשים עם אלרגיה ללטקס
  • לא גורמת לעלייה במשקל
  • נוטה פחות לגרום לדימום לא סדיר מאשר גלולות למניעת הריון
  • מבוססת על רמה נמוכה יותר של הורמונים מאשר סוגים אחרים של אמצעי מניעה, מה שעשוי להפחית את הסיכון לתופעות לוואי

מי לא יכולה להשתמש בטבעת נרתיקית?

טבעת נרתיקית אינה מתאימה לכולן.
הרופא עשוי להמליץ להימנע משימוש בטבעת נרתיקית אם האישה:

  • מעל גיל 35 ומעשנת
  • רגישה למרכיבי הטבעת
  • נוטלת תרופות מסוימות נגד נגיף הפטיטיס C.
  • אמורה להיות לא ניידת לתקופה ממושכת עקב ניתוח גדול

כמו כן, טבעות נרתיקיות אינן מומלצות בנוכחות מצבים בריאותיים מסוימים, כולל:

  • סוכרת עם סיבוכים הקשורים לכלי הדם
  • היסטוריה של קרישי דם
  • היסטוריה של סרטן השד, הרחם או הכבד, או מחלת כבד אחרת
  • היסטוריה של התקף לב או שבץ מוחי
  • מיגרנות עם אאורה או מיגרנות מכל סוג מעל גיל 35
  • לחץ דם גבוה לא מאוזן
  • דימום נרתיקי לא מוסבר
  • היסטוריה של תסמונות הלם רעלי (toxic shock syndrome)

האם יש סיכונים בשימוש בטבעת נרתיקית?

כ-1% מהנשים המשתמשות בטבעת נרתיקית ייכנסו להיריון. כמו כן, טבעת נרתיקית אינה מציעה הגנה מפני זיהומים המועברים במגע מיני.

מעבר לכך, טבעת נרתיקית בדרך כלל נסבלת היטב, אך תופעות לוואי אפשריות כוללות:

  • דימום או הכתמה דמית
  • זיהום או גירוי נרתיקי
  • הפרשות נרתיקיות מרובות
  • כאב ראש
  • בחילה
  • דכאון
  • ירידה בחשק המיני
  • רגישות בשד
  • כאבי בטן
  • שלשול
  • סיכון מוגבר לבעיות קרישת דם, התקף לב, שבץ מוחי, סרטן כבד, מחלת כיס מרה ותסמונת הלם רעלי

יש ליצור קשר מיידי עם רופא אם מופיעים:

  • כאבים ברגליים שאינם חולפים
  • קוצר נשימה פתאומי
  • כאב או לחץ עז בחזה
  • כאב ראש פתאומי וחמור השונה מכאבי ראש מוכרים
  • חולשה או קהות בזרוע או ברגל
  • הפרעות בדיבור

מקורות: MayoClinic | NHS | PlannedParenthood

שאלות ותשובות בנושא

האם התקנים תוך רחמיים מגנים מפני מחלות מין?

לא, התקן תוך רחמי אינו מגן מפני מחלות מין. למרבה המזל, שימוש בקונדום בעת קיום יחסי מין מוריד את הסיכוי לקבל או להפיץ מחלות מין.

האם התקן תוך רחמי בטוח לשימוש בזמן ההנקה?

כן, בטוח להשתמש בהתקן תוך רחמי בזמן ההנקה. הוא לא משפיע על כמות החלב שהאישה מייצרת ולא פוגע בתינוק.

האם ישנם מצבים בהם יש להסיר את ההתקן?

הרופא עשוי להמליץ על הסרת ההתקן אם יש:
  • זיהום באגן
  • דלקת של רירית הרחם (אנדומטריטיס)
  • סרטן רירית הרחם או צוואר הרחם
  • כאבי אגן או כאב בעת קיום יחסי מין
  • מיגרנה קשה מאוד
  • עלייה משמעותית בלחץ הדם
  • שבץ מוחי או התקף לב
  • חשיפה אפשרית למחלה המועברת ביחסי מין

האם ישנן תופעות לוואי להסרת התקן תוך רחמי?

יתכן שיופיעו דימום לזמן קצר לאחר שהרופא יסיר את ההתקן, אבל מעבר לכך לא אמורות להיות תופעות נוספות.

כאשר אישה מפסיקה להשתמש בהתקן, בסופו של דבר הגוף יחזור למצב שהיה לפני החדרתו. לדוגמא, אם הדימומים הווסתיים הפכו לחמורים יותר עם התקן נחושת, הם אמורים לחזור למה שהיו לפני החדרת ההתקן. אם האישה הפסיקה לקבל ווסתות עם התקן הורמונלי, הווסתות יחזרו בסופו של דבר, אך זה יכול לקחת כמה חודשים עד שהמחזור יחזור למצב הרגיל. חשוב לציין שהאישה יכולה להיכנס להריון מיד ברגע שההתקן מוסר, גם אם הווסתות לא סדירות או שעדיין לא חזרו ולכן חשוב להמשיך להשתמש באמצעי מניעה אחרים אם מעוניינים למנוע הריון.

כמה זמן לאחר לידה או הפלה ניתן להחדיר התקן תוך רחמי?

ניתן להחדיר התקן תוך רחמי כ-4-6 שבועות לאחר הלידה ובמקרים מסוימים ניתן להחדיר את ההתקן אף קודם - תוך 48 שעות. לאחר הפלה, ניתן להחדיר את ההתקן מיד, כל עוד ההיריון נמשך פחות מ-24 שבועות.

האם בן הזוג יכול להרגיש את ההתקן בעת קיום יחסי מין?

בן הזוג לא אמור להרגיש את ההתקן או את החוטים במהלך קיום יחסי מין. אם בכל זאת ההתקן מפריע – יש לפנות לרופא כדי לוודא שההתקן ממוקם כראוי וייתכן שיהיה אפשר לקצר את החוטים כך שלא יפריעו.

למי מתאים ההתקן?

ההתקן מהווה סוג מקובל של אמצעי מניעה לטווח ארוך. התקנים אלה הפכו לפופולריים בשל יעילותם ונוחות השימוש בהם ביחס לחלופות אחרות של אמצעי מניעה. התקנים תוך רחמיים מתאימים למגוון רחב נשים, שהחוט המקשר ביניהן הוא הרצון להימנע מהיריון תוך מניעת הטרחה שבנטילת גלולות נגד היריון בקביעות. במילים אחרות ההתקן עשוי להתאים לנשים עסוקות, לסטודנטיות עמוסות, ולכל מי שעלולה לשכוח ליטול את הגלולות ולכן לקלוט היריון לא רצוי. התקנים תוך רחמיים מתאימים גם לנשים שאינן יכולות להשתמש באמצעי מניעה מבוססי אסטרוגן, בשל סיבה רפואית (כגון היסטוריה של קרישי דם). התקנים תוך רחמיים מתאימים לקבוצות גיל שונות, החל בנשים צעירות ובנות נוער וכלה בנשים שלפני גיל המעבר. עבור צעירות שלא מסתדרות עם נטילת גלולות בקביעות או שלא רוצות לסמוך על שימוש בקונדום, התקן תוך רחמי יהיה פתרון נוח ואמין ומעניק שליטה על גופן ועל פוריותן. עבור נשים מבוגרות, למשל לקראת גיל המעבר, התקן יכול לסייע בהפחתת דימום כבד במחזור. כמו כן, עבור נשים עם מצבים רפואיים מסוימים, התקן תוך רחמי יכול להועיל מאוד. לצד הפתרון שלו לנשים הסובלות מדימום כבד במחזור, ההתקן יכול להפחית כאבי מחזור או תסמיני אנדומטריוזיס. אפשר לציין כי לנשים מניקות, השימוש בהתקן ללא הורמונים נחשב למתאים יותר שכן כי אין לו השפעה על ייצור חלב אם.

מאיזה גיל ניתן לשים התקן תוך רחמי ללא ליווי הורים?

השימוש בהתקן תוך רחמי יכול, כאמור, להתאים לנשים פעילות מינית בכל גיל. מכאן, עולה השאלה האם ניתן לשים את ההתקן ללא ליווי של ההורים כאשר מדובר בנערות או בנשים צעירות. מצד אחד, ישנה חשיבות לשימוש בהתקן כאמצעי יעיל למניעת היריון. מצד שני, לא כל הנערות בשלות מספיק על מנת להבין את כל ההשלכות של השימוש בהתקן ושל פעילות מינית בטוחה גם במובנים של בריאות ולא רק מניעת היריון לא רצוי. ככלל, כל צעירה יכולה לרכוש בעצמה התקן תוך רחמי ולפנות לרופא על מנת שישים את ההתקן. יחד עם זאת, על הרופא חלה החובה להסביר את כל ההשלכות ולהחתים את המטופלת על מסמך רפואי. במסמך מאשת הצעירה כי הבינה את כל הכרוך בשימוש בהתקן ומשמעויותיו. במידה והרופא או הרופאה מחליטים כי על הטופס יחתום אחד ההורים, הרי שיהיה ניתן להתקין את ההתקן אך ורק בנוכחותם או באישורם. על הרופא להסביר ולוודא כי הצעירה מבינה היטב את המשמעות של השימוש באמצעי מניעה אחרים, כגון גלולה, קונדום וכיוצא באלה. רק לאחר החתימה על טופס ניתן יהיה להשלים את הפעולה ולשים את ההתקן.

תגובות

  • אנונימי 20 ביוני 2021 18:20

    שלום
    התקינו לי התקן קיילינה לפני שלושה חודשיים
    מאז אני רק מדממת
    בחודש האחרון הדימום ניהיה כבד יותר מווסת לפני התקן
    פניתי לרופא שלי
    והוא נתן לי דופסטון לשבועיים אני לוקחת את זה כבר חמישה ימיים ואני ממשיכה לדמם
    הבדיקות היו תקינות
    אני עובדת עצות
    אשמח לתגובות

     הגב

    1. מערכת מדיקו 11 בנובמבר 2021 19:10

      זו אכן תופעת לוואי אפשרית של הטיפול. אנא גשי לרופא שיעריך את מצבך האישי במדויק ויתאים טיפול בהתאם.
      אין לראות בכתוב תחליף לייעוץ רפואי ויש לפנות לרופא המטפל

       הגב

המדריך נכתב בתמיכה של

מערכת מדיקו
מדיקו הינו אתר בריאות מוביל אשר נועד לתת מידע עדכני ומקיף בתחום הבריאות לציבור הגולשים הישראלי זאת במטרה להוות צומת מרכזית המסייעת לגולשי האינטרנט בישראל בחיפוש המידע הרפואי ברשת וזאת בהתאם לתנאי השימוש באתר. במסגרת פעילות האתר, מדיקו מפעילה גם את תכני המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופסור רפי קרסו. התוכן המוצג באתר מדיקו מוגן בזכויות יוצרים ואין לעשות בו שימוש ללא אישור מערכת האתר. לפניה למערכת האתר ניתן לפנות בכתובת: info@medico.co.il

תמונות לפני ואחרי של רופאים מהאתר