מיגרנה

מיגרנה היא כאב ראש שעלול לגרום לכאב קשה ופועם או לתחושת דופק, בדרך כלל בצד אחד של הראש. מיגרנה מלווה לעתים קרובות בבחילות, הקאות ורגישות לאור ולקול.

התקפי מיגרנה יכולים להימשך שעות עד ימים, והכאב יכול להיות כה חמור עד שהוא מפריע לפעילות היומיומית. עבור אנשים מסוימים, תסמיני אזהרה המכונים אאורה מתרחשים לפני או יחד עם כאב הראש. אאורה יכולה לכלול הפרעות ראייה, כגון הבזקי אור, שטחים מתים בשדה הראייה, או הפרעות אחרות, כגון עקצוץ בצד אחד של הפנים או הגפיים וקושי בדיבור.

תרופות יכולות לסייע במניעת מיגרנות מסוימות ולהפחית את רמת הכאב. התרופות הנכונות, בשילוב עם שינויים באורח החיים, עשויות לעזור.

במאמר זה נלמד על:

• מהם התסמינים למיגרנה
• מה זה אאורה
• מהם השלבים בהתפתחות המיגרנה
• מה גורם למיגרנה?
• טריגרים
• אבחון
• טיפול
• כיצד אפשר למנוע?

צפו בד"ר אמנון מוסק מסביר על מיגרנה

מתוך פרוייקט המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופ קרסו

מהם התסמינים של מיגרנה?

התסמין העיקרי של מיגרנה הוא בדרך כלל כאב ראש עז בצד אחד של הראש. הכאב הוא בדרך כלל מתואר כפועם ומדורג כבינוני או חמור. הכאב מתגבר בעת תזוזה ומונע מהאדם לבצע פעולות רגילות. במקרים מסוימים, הכאב יכול להופיע משני צדי הראש ועלול להשפיע על הפנים או הצוואר.

תסמינים אחרים שיכולים להיות קשורים למיגרנה כוללים:

• בחילות
• הקאות
• רגישות מוגברת לאור ולקול
• הזעות
• ירידה בריכוז
• תחושת חום או קור
• ירידה בתיאבון
• כאבי בטן
• שלשול

לא כל מי שסובל ממיגרנה חווה את התסמינים הנוספים הללו, וחלק מהאנשים עלולים לחוות אותם מבלי שהם סובלים מכאב ראש. התסמינים של מיגרנה נמשכים בדרך כלל בין 4 שעות ל-3 ימים, אם כי אדם עלול להרגיש עייף מאוד עד שבוע לאחר התקף.

מה זה אאורה?

אצל בערך שליש מהסובלים ממיגרנות מופיעים תסמיני אזהרה זמניים, הידועים בשם אאורה.

תסמינים אלו כוללים:

• בעיות ראייה – כגון ראיית אורות מרצדים, דפוסי זיג-זג או שטחים מתים בשדה הראייה
• חוסר תחושה או תחושת עקצוץ ונימול – שמתחילים בדרך כלל ביד אחת ועוברים במעלה הזרוע ומשם לפנים, השפתיים והלשון
• סחרחורת או חוסר שיווי משקל
• קושי בדיבור
• אובדן הכרה (יוצא דופן)

תסמיני מיגרנה אאורה מתפתחים בדרך כלל בתוך כ-5 דקות ונמשכים עד שעה. אנשים מסוימים עשויים לחוות אאורה ולאחריה רק ​​כאב ראש קל או אפילו לא לסבול מכאב ראש כלל.

מהם השלבים בהתפתחות מיגרנה?

מיגרנות מתפתחות לעתים קרובות בשלבים מובחנים, אם כי לא כולם עוברים את כל השלבים:

שלב פרודרומלי (טרום כאב ראש) – שינויים במצב הרוח, קשיי ריכוז, עצבנות, עייפות, קשיי שינה, תכיפות במתן שתן, שינויים בהתנהגות ובתיאבון שיכולים להתרחש מספר שעות או ימים לפני התקף

אאורה – בדרך כלל בעיות ראייה, כגון הבזקי אור, שיכולים להימשך 5 דקות עד שעה

שלב כאבי הראש – בדרך כלל כאב פועם בצד אחד של הראש, מלווה לרוב בתחושת בחילה, הקאות או רגישות קיצונית לאור בהיר וקולות חזקים, שיכולים להימשך בין 4 ל-72 שעות.

שלב הרזולוציה – כאשר כאב הראש והתסמינים האחרים נעלמים בהדרגה, אם כי אדם עלול להרגיש עייף במשך כמה ימים לאחר מכן

מה גורם למיגרנה?

הסיבה המדויקת למיגרנות אינה ידועה, אך התפישה המקובלת גורסת שהן נגרמות כתוצאה מפעילות מוחית חריגה המשפיעה באופן זמני על אותות עצביים, כימיקלים וכלי דם במוח. לא ברור מה גורם לשינוי הזה בפעילות המוח, אבל יתכן שגנטיקה מעלה את הסיכוי לחוות מיגרנות כתוצאה מטריגר ספציפי.

מהם הטריגרים שיכולים לעורר מיגרנה?

התקפי מיגרנה יכולים להיות מעוררים בעקבות שורה של טריגרים שכוללים בין היתר טריגרים הורמונליים, רגשיים, פיזיים, תזונתיים, סביבתיים ותרופתיים. טריגרים אלה הם מאוד אינדיבידואליים, ולכן זה יכול לעזור לנהל יומן כדי לראות ניתן לזהות טריגר עקבי. לעיתים קשה לדעת אם דבר מסוים הוא באמת טריגר או שלמעשה מדובר בתסמין מוקדם של התקף מיגרנה.

שינויים הורמונליים

חלק מהנשים חוות מיגרנות סביב תקופת המחזור שלהן, ייתכן בגלל שינויים ברמות ההורמונים בתקופה זו. מיגרנות מסוג זה מתרחשות בדרך כלל בין יומיים לפני תחילת הווסת לשלושה ימים לאחריה. נשים רבות מגלות שהמיגרנות שלהן משתפרות לאחר גיל המעבר, אם כי גיל המעבר יכול לעורר מיגרנות או להחמיר אותן אצל חלק מהנשים.

טריגרים רגשיים

מתח נפשי הוא אחד הטריגרים הנפוצים ביותר להתקפי מיגרנה. במהלך אירועים מלחיצים, כימיקלים מסוימים במוח משתחררים כדי להילחם במצב (המכונה תגובת "הילחם או ברח") ושחרור של כימיקלים אלו עלול לגרום למיגרנה. רגשות אחרים כמו חרדה, דאגה, הלם, דיכאון והתרגשות יכולים להגביר את מתח השרירים ולהרחיב את כלי הדם מה שיכול להחמיר את המיגרנה.

טריגרים פיזיים

• עייפות
• שינה באיכות ירודה
• עבודה במשמרות
• יציבה לקויה
• מתח בצוואר או בכתף
• יעפת (ג׳ט לג)
• רמות סוכר נמוכות בדם (היפוגליקמיה)
• פעילות גופנית מאומצת (עבור אדם שלא רגיל לכך)

טריגרים תזונתיים

• ארוחות שהוחמצו, ארוחות מאוחרות או לא סדירות
• התייבשות
• אלכוהול
• מוצרי קפאין, כגון תה וקפה
• מזונות ספציפיים, כגון שוקולד ופירות הדר
• מזונות המכילים את החומר טירמין, הכוללים בשרים מבושלים, תמציות שמרים, דגים מעושנים (כמו סלמון מעושן) וגבינות מסוימות (כגון צ'דר, סטילטון וקממבר). כמו כן, מזונות שאוחסנו בטמפרטורת החדר, במקום להיות בקירור או קפוא, עלולים להיות בעלי רמות טירמין גבוהות.

טריגרים סביבתיים

• אורות בהירים
• מסכים מרצדים, כגון מסך טלוויזיה או מחשב
• עישון (או חדרים מלאים בעשן)
• רעשים חזקים
• שינויים במזג האוויר, כגון שינויים בלחות או טמפרטורות נמוכות
• ריחות חזקים
• אווירה מחניקה

תרופות

• סוגים מסוימים של כדורי שינה
• גלולות למניעת הריון
• טיפול הורמונלי חלופי (HRT) המשמש לעתים להקלה על תסמינים הקשורים לגיל המעבר

כיצד מאבחנים מיגרנה?

אין בדיקה ספציפית לאבחון מיגרנות ועל מנת לקבל אבחנה מדויקת, הרופא צריך לזהות דפוס של כאבי ראש חוזרים יחד עם התסמינים הנלווים. מיגרנות יכולות להיות בלתי צפויות, ולהתרחש לעיתים ללא שאר התסמינים ולכן קבלת אבחנה מדויקת עשויה לפעמים לקחת זמן.

רופא משפחה עשוי לבצע בדיקה גופנית ולבדוק את הראייה, הקואורדינציה, הרפלקסים והתחושות.

אלה יעזרו לשלול כמה גורמים בסיסיים אפשריים אחרים לתסמינים. הרופא יישאל לגבי מיקום הכאב, אופיו, חומרתו, מידת הפרעתו לפעילות היומיומיות, תסמינים אחרים (בחילות, הקאות, רגישות לקול), החמרה בעקבות פעילות ועוד.

ניהול יומם של התקפי המיגרנה במשך כמה שבועות יכול לסייע באבחון.

יש לשים לב לפרטים הבאים בעת כתיבת היומן:

• הזמן בו הופיעה המיגרנה
• מה המטופל עשה כשהחלה המיגרנה
• כמה זמן נמשך ההתקף
• אילו תסמינים התלוו למיגרנה
• אילו תרופות המטופל נטלת (אם בכלל)

בנוסף, רישום מועדי הווסת אצל נשים יכול לעזור לרופא לזהות טריגרים פוטנציאליים.

מהו הטיפול בהתקף מיגרנה?

כרגע אין תרופה למיגרנות, למרות שמספר טיפולים זמינים כדי להקל על התסמינים. מציאת הטיפול המתאים ביותר עבור המטופל עשויה לקחת זמן וייתכן שיהיה צורך לנסות סוגים או שילובים שונים של תרופות לפני שיימצא הטיפול היעיל ביותר. אם המטופל רואה שמשככי כאבים ללא מרשם לא עוזרים בהתמודדות עם המיגרנות הרופא יכול לרשום תרופות חזקות יותר.

בזמן התקף רוב האנשים מוצאים ששינה או שכיבה בחדר חשוך הם הדבר הטוב ביותר לעשות כאשר יש התקף מיגרנה. אחרים מגלים שאכילת עוזרת, או שהם מתחילים להרגיש טוב יותר אחרי שהקיאו.

תרופות שיכולות לסייע בזמן התקף כוללות:

משככי כאבים

אנשים רבים הסובלים ממיגרנות מגלים כי משככי כאבים ללא מרשם, כגון אקמול, אופטלגין ואיבופרופן (אדוויל, נורופן), יכולים לעזור להפחית את התסמינים שלהם. הם נוטים להיות היעילים ביותר אם נלקחים בסימנים הראשונים של התקף מיגרנה, מכיוון שזה נותן להם זמן להיספג בזרם הדם ולהקל על התסמינים.

לא כדאי לחכות עד שכאב הראש יחמיר לפני נטילת משככי כאבים, מכיוון שלעתים קרובות זה כבר יהיה מאוחר מדי עבור התרופה לפעול. אם המטופל לא יכול לבלוע משככי כאבים בעקבות בחילות או הקאות, נרות עשויות להיות אופציה טובה יותר.

כאשר נוטלים משככי כאבים ללא מרשם, יש להקפיד תמיד לקרוא את ההוראות על האריזה ולמלא אחר המלצות המינון. איבופרופן אינו מומלץ למבוגרים שיש להם היסטוריה של בעיות קיבה, כגון כיבי קיבה, בעיות כבד, או בעיות בכליות כגון: אי ספיקת כליות כרונית ולאבנים בכליות.

נטילת כל צורה של משכך כאבים לעתים קרובות עלולה להחמיר את המיגרנות, מצב הנקרא כאב ראש עקב שימוש יתר בתרופות. כאבי ראש מסוג זה נגרמים בדרך כלל בעקבות נטילת משככי כאבים על בסיס ארוך טווח ולא בגלל חריגה מהמינון המומלץ.

שמירת תיעוד של משככי כאבים שהמטופל לוקח ובאיזו תדירות הוא נוטל אותם יכולה לעזור באבחנת הגורם לכאבי הראש. אין ליטול משככי כאבים יותר מ-10 ימים בכל חודש לטווח הארוך.

במקרה כזה, הרופא עשוי לרשום משככי כאבים חזקים יותר או להמליץ ​​על שימוש במשככי כאבים יחד עם טריפטנים. אם הרופא חושד שהשימוש התכוף במשככי כאבים עשוי לתרום לכאבי הראש של המטופל, הוא עשוי להמליץ ​​לו להפסיק להשתמש בהם.

טריפטנים

אם משככי כאבים רגילים אינם עוזרים להקל על תסמיני המיגרנה הרופא עשוי להמליץ ​​על נטילת משככי כאבים בנוסף לסוג תרופה הנקראת טריפטן, ואולי תרופה נגד בחילות. תרופות ממשפחת הטריפטנים הן משככי כאבים ספציפיים לכאבי ראש ממיגרנה.

המחשבה היא שהם פועלים על ידי היפוך השינויים במוח שעלולים לגרום לכאבי ראש למיגרנה. טריפטנים גורמים להצרת כלי הדם סביב המוח וזה הופך את התרחבות כלי הדם שלפי ההערכה היא חלק מתהליך המיגרנה. טריפטנים זמינים כטבליות, זריקות ותרסיסים לאף.

תופעות הלוואי השכיחות של טריפטנים כוללות תחושת חום, עקצוצים, הסמקה, תחושת כבדות בפנים, בחזה ובידיים, בחילה, יובש בפה ונמנום. תופעות הלוואי הללו הן בדרך כלל קלות ומשתפרות מעצמן. כמו משככי כאבים אחרים, נטילת כמות גדולה מדי של טריפטנים עלולה להוביל לכאב ראש עקב שימוש יתר בתרופות.

אם הטריפטנים אינם יעילים או שגורמים לתופעות לוואי לא נעימות, הרופא עשוי לנסות לרשום סוג אחר של טריפטן מכיוון שהאופן שבו אנשים מגיבים לתרופה זו עשויה להשתנות מאוד.

תרופות נגד בחילה

תרופות נוגדות בחילות, יכולות לטפל בהצלחה במיגרנה אצל אנשים מסוימים, גם אם הם אינם סובלים מבחילות או הקאות. ניתן ליטול אותם לצד משככי כאבים וטריפטנים, וכמו משככי כאבים, תרופות נגד בחילות פועלות טוב יותר אם הן נלקחות ברגע שמתחילים תסמיני המיגרנה. תופעות הלוואי של תרופות אלו כוללות נמנום ושלשולים.

כיצד ניתן למנוע התקפי מיגרנה?

להלן מספר דרכים שיכולות להפחית את הסיכוי של המטופל לחוות מיגרנה.

זיהוי והימנעות מטריגרים

אחת הדרכים הטובות ביותר למניעת מיגרנות היא לזהות את הטריגרים התקף ולנסות להימנע מהם. המטופל עשוי לגלות שהוא נוטה לסבול ממיגרנה לאחר אכילת מזונות מסוימים או כאשר הוא לחוץ, ועל ידי הימנעות מטריגר זה הוא יוכל למנוע מיגרנה. ניהול יומן מיגרנה יכול לעזור למטופל לזהות גורמים אפשריים ולפקח על יעילותה של כל תרופה שהוא נוטל.

תרופות

תרופות זמינות גם כדי לסייע במניעת מיגרנות. תרופות אלו משמשות בדרך כלל אם המטופל ניסה להימנע מגורמים אפשריים אך עדיין חווה מיגרנות. ייתכן שתרופות אלו ייתנו גם אם הוא חווה התקפי מיגרנה חמורים מאוד, או אם ההתקפים מתרחשים לעתים קרובות.

טופירמט – טופירמט (טופומקס) הוא סוג של תרופה שפותחה במקור כדי למנוע פרכוסים אצל אנשים עם אפילפסיה, אך כיום השימוש בה נפוץ הרבה יותר במיגרנה. הוכח שהיא עוזרת למנוע מיגרנות, והיא נלקחת בדרך כלל כל יום בצורת טבליות.

יש להשתמש בטופירמט בזהירות באנשים עם הפרעות בכליה או בכבד. התרופה יכול גם להזיק לעוברים אם היא נלקחת במהלך ההריון ויכולה להפחית את היעילות של אמצעי מניעה הורמונליים. תופעות הלוואי של טופירמט יכולות לכלול ירידה בתיאבון, בחילה, הקאות, עצירות, שלשולים, סחרחורת, ישנוניות והפרעות שינה.

פרופרנולול – פרופרנולול (דרלין, פרולול) היא תרופה ממשפחת חוסמי הבטא ההמשמשת באופן מסורתי לטיפול בתעוקת חזה ויתר לחץ דם, אך הוכח כי היא גם מונעת ביעילות מיגרנות.

פרופרנולול אינה מתאימה לאנשים הסובלים מאסטמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) וסוגים מסוימים של מחלות לב ויש להשתמש בה בזהירות אצל אנשים הסובלים מסוכרת מסוג 1 או סוכרת מסוג 2. תופעות הלוואי של פרופרנולול יכולות לכלול ידיים ורגליים קרות, תחושת נימול, הפרעות שינה ועייפות.

אמיטריפטילין – אמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט) היא תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת הטריציקליים, אך הוכיחה את עצמה גם בסיוע במניעת מיגרנות. אמיטריפטילין יכולה לגרום למטופל להרגיש ישנוני, ולכן עדיף לקחת את זה בערב או לפני השינה.

תופעות לוואי אחרות כוללות עצירות, סחרחורת, יובש בפה, קושי במתן שתן וכאבי ראש. ייתכן שיחלפו עד שישה שבועות עד שהמטופל יתחיל להרגיש את השפעת התרופה.

בוטולינום טוקסין מסוג A – בוטולינום טוקסין מסוג A הוא סוג של רעלן עצבי המשתק שרירים ולא בדיוק ברור מדוע טיפול זה יכול להיות יעיל למיגרנה. ניתן לשקול טיפול זה כאופציה לאנשים הסובלים ממיגרנה כרונית (כאבי ראש לפחות ב-15 ימים בכל חודש, לפחות 8 ימים מתוכם מיגרנה) שלא הגיבו לפחות ל-3 טיפולים רפואיים מונעים קודמים.

בוטולינום טוקסין מסוג A צריך להינתן בהזרקה ל-30-40 נקודות סביב הראש והעורף.

ניתן לתת את הטיפול הזה כל 12 שבועות.

נוגדנים חד-שבטיים – אם למטופל יש מיגרנות תכופות וטיפולים אחרים לא עזרו, ניתן להמליץ ​​על תרופות הנקראות נוגדנים חד שבטיים. דוגמאות כוללות fremanezumab ו- galcenezumab.

תרופות אלו ניתנות בזריקה, בדרך כלל כל חודש או כל כמה חודשים. לאחר מספר חודשי טיפול, המטופל יעבור בדיקה כדי לראות עד כמה התרופה פועלת וכדי להחליט אם להמשיך בטיפול.

שאלות ותשובות בנושא

האם למיגרנות יכולים להיות סיבוכים כלשהם?

האם דיקור סיני יכול לעזור?

מה זה גירוי מגנטי טרנס גולגולתי?

מהו הטיפול המומלץ לנשים בהריון או מיניקות?

האם יש טיפול ניתוחי שיכול לעזור למיגרנות?