הריון חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי הוא כל הריון שלא מתפתח ברחם, כמו שצריך להיות במצב תקין. כיום, רוב ההריונות החוץ רחמיים מטופלים ללא ניתוח, אך עם זאת עדיין מדובר במצב מסכן חיים ויש לפנות לרופא בדחיפות אם אישה חוששת שהיא מפתחת הריון חוץ רחמי.

התסמינים עלולים לכלול כאבי בטן תחתונה שעשויים להיות חמורים. הריון חוץ רחמי הופך למסכן חיים כאשר הוא מוביל לקרע בעקבות התפתחות העובר, ומצב כזה יצריך ניתוח חירום.

הריון חוץ רחמי מתרחש ב-1%-2% מהלידות במדינות מפותחות, כאשר בהריונות שנוצרו בעזרת התערבות חיצונית (הפריה חוץ גופית וטיפולים הורמונליים) השכיחות מגיעה עד לכ-4% מהלידות.

במאמר זה תוכלו לקרוא על:

• כיצד מתחיל הריון תקין?
• היכן מתפתח הריון חוץ רחמי?
• מה משתבש בהריון חוץ רחמי?
• מהם התסמינים של הריון חוץ רחמי?
• מי עלולה לפתח הריון חוץ רחמי?
• כיצד ניתן לאבחן הריון חוץ רחמי?
• מהן אפשרויות הטיפול בהריון חוץ רחמי?
• כיצד ניתן למנוע הריון חוץ רחמי?
• אילו סיבוכים עלולים להתרחש בהריון חוץ רחמי?
• התמודדות ותמיכה

כיצד מתחיל הריון תקין?

תחילה, ביצית משתחררת מהשחלה לתוך החצוצרות, מה שנקרא ביוץ. זה קורה בדרך כלל פעם בחודש בערך באמצע תקופת המחזור (באמצע בין שני מחזורים). תא זרע יכול לשרוד בחצוצרות עד חמישה ימים לאחר קיום יחסי מין, והוא עשוי להפרות את הביצית ולהביא להתחלת התפתחות עובר.

הביצית המופרית מובלת לאורך החצוצרות עד הרחם על ידי שערות זעירות (הנקראות סיליה), ושם בדרך כלל היא משתרשת ברירית הפנימית של הרחם ומתחילה להתפתח לתינוק.

היכן מתפתח הריון חוץ רחמי?

מרבית ההריונות החוץ רחמיים מתרחשים כאשר ביצית מופרית מתחברת לרירית הפנימית של צינור החצוצרות (מצב שנקרא הריון חצוצרתי). לעיתים נדירות, הריון חוץ רחמי מתרחש במקומות אחרים כמו בשחלה, בצוואר הרחם או בתוך חלל הבטן. לעתים רחוקות, הריון יכול להתפתח ברחם במקביל להריון חוץ רחמי (מצב הנקרא הריון הטרוטופי).

מה משתבש בהריון חוץ רחמי?

הריון חוץ רחמי לא יכול לשרוד, והתוצאות האפשריות כוללות את הדברים הבאים:

• לעיתים קרובות העובר מת כבר לאחר מספר ימים, וכמחצית מההריונות החוץ רחמיים מסתיימים בצורה זו. יכול להיות שלאישה לא יהיו תסמינים והיא כלל לא תדע שהייתה בהריון. במקרים מסויימים ייתכנו כאבים קלים וכמה דימומים בנרתיק הדומים לדימומים בהפלה. אם זה קורה, אין צורך בפעולה נוספת.
• העובר עשוי לגדול במשך זמן מה במקום בו השתרש, לרוב בחצוצרה הצרה, מה שיכול למתוח את החצוצרה ולגרום לתסמינים. בדרך כלל, זהו השלב שבו מאבחנים הריון חוץ רחמי.
• החצוצרה יכולה להימתח עד גבול מסוים, ובמידה והעובר יגדל עוד יותר, הוא בדרך כלל יגרום לקרע של החצוצרה. מצב כזה עלול לגרום לדימומים פנימיים כבדים וכן לכאבים חמורים, ומדובר במצב חירום רפואי.

מהם התסמינים של הריון חוץ רחמי?

תסמינים בדרך כלל מתפתחים סביב השבוע השישי להריון, כשבועיים לאחר החמצת המחזור (עבור נשים עם מחזור סדיר וקבוע). עם זאת, התסמינים עשויים להתפתח בכל עת בין 4 ל-10 שבועות להריון.

יתכן שאישה לא תהיה מודעת כלל לכך שהיא בהריון, למשל בגלל שהמחזור שלה אינו סדיר, או שהיא משתמשת באמצעי מניעה (שנכשלו במניעת ההריון).

התסמינים יכולים לכלול:

כאב בצד אחד של הבטן התחתונה – מטופלת עלולה לחוות כאבי בטן, בדרך כלל בבטן התחתונה ובצד אחד. זה יכול להתפתח באופן פתאומי או הדרגתי, ועשוי להיות מתמשך או לבוא וללכת. לכאבי בטן יכולות להיות הרבה סיבות, לכן זה לא בהכרח מעיד על הריון חוץ רחמי. עם זאת, עבור אישה שחווה כאבי בטן וחוששת שהיא בהריון, מומלץ לפנות לייעוץ רפואי.

דימום בנרתיק – דימום בנרתיק מופיע לעתים קרובות אך לא תמיד. לרוב, הדימום הוא שונה מזה של מחזור.

לדוגמא, הדימום עשוי להיות כבד יותר או קל יותר מהדימום הרגיל במחזור, והדם עשוי להיראות כהה יותר. עם זאת, אישה עשויה לחשוב שהדימום נובע כתוצאה ממחזור מאוחר.

דימום בנרתיק במהלך ההריון הוא שכיח יחסית ואינו בהכרח סימן לבעיה חמורה, אך במקרה והוא מופיע, מומלץ לפנות לייעוץ רפואי.

כאבי כתפיים – כאב בכתף יופיעו לעיתים ככאב יוצא דופן המורגש במקום בו הכתף מסתיימת והזרוע מתחילה. לא ידוע בדיוק מדוע זה קורה, אך זה יכול להיות סימן להריון חוץ רחמי הגורם לדימום פנימי ולוחץ על עצבים באזור, לכן מומלץ לקבל ייעוץ רפואי במידה והוא מופיע.

קריסה פתאומית – אם החצוצרה נקרעת וגורמת לדימום פנימי, אישה עלולה לפתח כאב חמור ואף להתמוטט. זהו מצב חירום מכיוון שמדובר בדימום כבד. לפעמים אין תסמיני אזהרה (כמו כאב) לפני שהחצוצרה נקרעת, ולכן הקריסה הפתאומית עלולה להיות הסימן הראשון להריון חוץ רחמי.

תסמינים כלליים – תסמינים אחרים שעשויים להופיע הם שלשולים, סחרחורות, עילפון או כאב בזמן מתן צואה.

מי עלולה לפתח הריון חוץ רחמי?

הריון חוץ רחמי יכול להופיע אצל כל אישה פעילה מינית, והשכיחות שלו היא בין 1%-2% מסך ההריונות.

ישנו סיכון גבוה מהממוצע עבור:

הריון חוץ רחמי קודם – אישה שעברה הריון חוץ רחמי נמצאת בסיכון מעט גבוה יותר להריון חוץ רחמי עתידי נוסף. עבור אישה שעברה שני הריונות חוץ רחמיים או יותר, הסיכוי להריון חוץ רחמי נוסף גדול עוד יותר.

נזקים בחצוצרות – אישה עם נזק דלקתי או מבנה לא תקין של החצוצרות נמצאת בסיכון גבוה יותר לפתח הריון חוץ רחמי. הסיבה לכך היא שביצית מופרית עלולה להיתקע בחצוצרה ביתר קלות.

דוגמאות לנזק בחצוצרה שעלולות להגביר את הסיכון הן:

• זיהום ברחם או בחצוצרות בעבר (וכל מחלה דלקתית באגן). זיהומים כאלו מתרחשים לרוב בגלל מחלות מין כמו כלמידיה או זיבה, והם עלולים להוביל לצלקות בחצוצרות.
• אישה שעברה קשירת חצוצרות עלולה לפתח נזק שיעלה את הסיכון להריון חוץ רחמי. קשירת חצוצרות היא שיטה יעילה מאוד למניעת הריון לרוב, אך עם זאת, במקרה הנדיר שהריון קורה, יש לו סיכון גבוה יותר להתפתח מחוץ לרחם.
• כל ניתוח קודם בחצוצרות או במבנים סמוכים.
• נוכחות של מצב הגורם לדלקת ברחם ובסביבה (כמו אנדומטריוזיס).

שימוש באמצעי מניעה תוך רחמי (IUD) – הריון הוא נדיר עבור נשים המשתמשות ב-IUD, מכיוון שזה אמצעי מניעה יעיל מאוד. עם זאת, עבור אישה הנכנסת להריון בעת ​​שימוש ב-IUD קיים סיכון גבוה יותר לפתח הריון חוץ רחמי ביחס לנשים ללא IUD.

טיפולי פוריות – מספר מחקרים מצביעים על כך שנשים שעוברות הפריה חוץ גופית (IVF) או טיפולים דומים, נוטות לפתח הריון חוץ רחמי באחוזים גבוהים יותר. אי פוריות עצמה עשויה גם כן להעלות את הסיכון.

עישון – עישון סיגריות סמוך לכניסה להריון עלול להגביר את הסיכון להריון חוץ רחמי. ככל שאישה מעשנת יותר, כך הסיכון גדול יותר.

לכן למעשנות מומלץ להפסיק לעשן.

למרות שגורמים אלו מעלים את הסיכון, לשליש מהנשים עם הריון חוץ רחמי אין אף אחד מגורמי הסיכון הללו.

כיצד ניתן לאבחן הריון חוץ רחמי?

בדיקת אגן רגילה יכולה לעזור לרופא לזהות אזורים של כאב, רגישות או מסה בחצוצרות או בשחלה. עם זאת, הרופא לא יכול לאבחן הריון חוץ רחמי על ידי בדיקה גופנית בלבד, ויש צורך לערוך בדיקות דם ואולטרסאונד.

בדיקת הריון

הרופא ישלח את המטופלת לבדיקת דם על מנת לבדוק נוכחות של ההורמון "גונדוטרופין כוריוני אנושי" (בדיקת hCG), שרמות שלו עולות במהלך ההריון, כדי לאשר הריון.

בדיקת דם זו עשויה לחזור על עצמה כל כמה ימים עד שבדיקת אולטרסאונד תאשר או תשלול הריון חוץ רחמי – בדרך כלל כחמישה עד שישה שבועות לאחר ההתעברות.

אולטרסאונד

אולטרסאונד טרנס-ואגינלי מאפשר לרופא לראות את המיקום המדויק של ההריון. בבדיקה זו, הרופא מחדיר מכשיר לנרתיק, שבעזרת גלי קול מייצר תמונות של הרחם, השחלות והחצוצרות, ושולח את התמונות לצג הסמוך.

ניתן להשתמש באולטרסאונד בטן, בו מועבר מתמר אולטרסאונד על הבטן, כדי לאשר את ההריון או להעריך את מצב הדימום הפנימי.

בדיקות דם אחרות

ספירת דם מלאה מתבצעת כדי לבדוק אם יש אנמיה או סימנים אחרים לאובדן דם.

מהן אפשרויות הטיפול בהריון חוץ רחמי?

טיפול עבור קרע בהריון חוץ רחמי

מצב בו יש קרע בחצוצרות או בשחלה יכול להביא לדימום פנימי כבד, ומהווה מצב חירום. ניתוח חירום יבוצע במטרה לעצור את הדימום, וניתן לעשות אותו בלפרוסקופיה (ללא פתיחה של הבטן) או דרך חתך של הבטן (Laparotomy).

במקרים מסוימים ניתן להציל את החצוצרה, אך לרוב אין ברירה אלא להסיר את החלק הקרוע. הפעולה לעיתים קרובות מצילה חיים.

טיפול עבור הריון חוץ רחמי לפני קרע

הריון חוץ רחמי מאובחן לרוב לפני הקרע. הרופא ידון עם המטופלת באפשרויות הטיפול, ובמקרים רבים היא תוכל להחליט איזה טיפול מתאים עבורה.

ישנן מספר אפשרויות טיפול, כולל:

ניתוח – הסרת החצוצרה (כולה או חלק ממנה) והסרת ההריון החוץ רחמי מתבצעות לרוב על ידי ניתוח Keyhole (ניתוח לפרוסקופי).

הסרה מלאה של חצוצרה המכילה הריון חוץ רחמי (Salpingectomy) מתבצעת בדרך כלל במידה והחצוצרה השנייה בריאה, כאשר הסרה של חלק מחצוצרה עם הריון חוץ רחמי (Salpingotomy) מתבצעת בדרך כלל אם החצוצרה השנייה כבר נפגעה.

תרופות – טיפול תרופתי בהריונות חוץ רחמיים מהווה כיום אפשרות מועדפת במקרים רבים, זאת על מנת להימנע במידת האפשר מהצורך בניתוח.

תרופה הנקראת מתוטרקסט ניתנת לעיתים קרובות, בדרך כלל כזריקה. התרופה עובדת על ידי הריגת תאי ההריון הגדלים בצינור החצוצרות, ומומלצת לרוב רק כאשר מדובר בשלב מוקדם של ההריון.

היתרון של טיפול תרופתי הוא הימנעות מניתוח, והחיסרון הוא הצורך במעקב למשך מספר שבועות עם בדיקות דם ובדיקות אולטרסאונד חוזרות כדי לבדוק שהטיפול עבד.

המטופלת תיאלץ לעבור בדיקת דם להורמון hCG כל 2-3 ימים עד שהוא יימצא ברמות נמוכות (המעידות שאין הריון פעיל), וכן בדיקות אולטרסאונד חוזרות מדי שבוע.

מתוטרקסט עלול לגרום לתופעות לוואי הכוללות בחילות, הקאות וכאבי בטן אצל חלק מהנשים.

המתנה – לא כל ההריונות החוץ רחמיים הם מסכני חיים עבור האם. במקרים רבים ההריון החוץ רחמי מסתיים מעצמו ללא סיבוכים, כאשר העובר מת באופן דומה להפלה. לכן, ישנה אפשרות להמתין ולבחון כיצד הדברים מתנהלים, זאת במידה ואישה חווה תסמינים קלים או לא חווה תסמינים כלל.

אם התסמינים מחמירים, יהיה צורך לעבור טיפול.

הרופא יבצע מעקב תדיר שיכלול בדיקות דם ואולטרסאונד חוזרות.

כיצד ניתן למנוע הריון חוץ רחמי?

הריון חוץ רחמי מקבל חשיבות גדולה יותר בגלל שכיחותו הגוברת והשפעתו על פוריות ותמותה של נשים.

חוסר ידע בנוגע להתנהלות בריאה בחיי המין מוביל להדבקה במחלות המועברות במגע מיני. מומלץ להשקיע ברכישת ידע בריאותי בנוגע לפרקטיקות מיניות בטוחות, לטיפול מהיר בזיהומים המועברים במגע מיני, כן בהימנעות מהרגלים המגבירים סיכון כמו עישון.

לא ניתן למנוע לחלוטין הריון חוץ רחמי אך ניתן להפחית או למנוע סיבוכים עם אבחון וטיפול מוקדמים. מודעות מוגברת אצל רופאים ושימוש בבדיקות המתאימות בתחילת ההריון עשויים להוביל לאבחון מוקדם ולטיפול נכון.

אילו סיבוכים עלולים להתרחש בהריון חוץ רחמי?

הסיבוך השכיח ביותר הוא קרע עם דימום פנימי שעלול להוביל למצב של הלם (נקרא גם שוק היפוולמי).

הריון חוץ רחמי הוא הגורם השכיח ביותר למקרי מוות הקשורים להריון בשליש הראשון, כאשר 10% ממקרי המוות של האם עשויים להיות בגלל הריון חוץ רחמי.

כיום, שכיחות הסיבוך הולכת ופוחתת היות ורוב הנשים מאובחנות כבר בשלבים מוקדמים, מה שמונע את המצב ומביא לכך שנשים מחלימות היטב.

התמודדות ותמיכה

אובדן הריון הוא אירוע טראומטי וקשה מאוד, פיזית ונפשית, גם במקרה שמדובר בהריון קצר. חשוב לנסות להכיר באובדן, ולאפשר זמן להתאבל. מומלץ לסמוך על בן/בת הזוג, המשפחה והחברים לתמיכה, וכן ניתן להיעזר בקבוצת תמיכה או ייעוץ חיצוני בתחום בריאות הנפש.

נשים רבות שעוברות הריון חוץ רחמי מצליחות להיכנס להריון נוסף, בריא וללא סיבוכים. במידה ואחת משתי החצוצרות הוסרה או נפגעה, הביצית יכולה לעבור הפריה בחצוצרה התקינה ומשם להשתרש ברחם באופן תקין. במידה ושתי החצוצרות הוסרו או נפגעו, הפריה חוץ גופית (IVF) עשויה להיות אפשרות. בהליך זה, ביציות מופרות במעבדה ואז מושתלות לרחם.

אישה שעברה הריון חוץ רחמי נמצאת בסיכון מוגבר להריון חוץ רחמי נוסף. אם ברצונה לנסות להיכנס שוב להריון, חשוב מאוד לפנות לרופא באופן קבוע, שכן בדיקות דם מוקדמות מומלצות לכל הנשים שעברו הריון חוץ רחמי. בדיקות דם ובדיקות אולטרסאונד יכולות להזהיר את הרופא אם מתפתח הריון חוץ רחמי נוסף.

מקורות: MayoClinic | Patient.info

שאלות ותשובות בנושא

האם ייתכן מצב של הריון תוך רחמי במקביל להריון חוץ רחמי?

מה עושים במצב של הריון הטרוטופי?

אמא שלי פיתחה בעבר הריון חוץ רחמי. האם אני נמצאת בסיכון גבוה יותר לפתח הריון מסוג זה?

האם גבר יכול לתרום לסיכון לפתח הריון חוץ רחמי?

תוך כמה זמן אחרי סיום הריון חוץ רחמי אחזור לקבל מחזור סדיר?