כאבי גב

כאבי גב הינם בעיה נפוצה למדי, ומהווים את אחת הסיבות העיקריות לפנייה לרופא ופספוס ימי עבודה. בהתאם לחומרתם ולמידת השפעתם על התפקוד היום יומי של המטופלים, הם מוגדרים כאחד הגורמים המובילים לנכות בכל רחבי העולם.

על אף שהסיבות להיווצרותם רבות, לרב לא נמצא גורם אחד ספציפי. למרבה המזל, ישנן בדיקות מצוינות לאיתור מקור הכאב ולחלק גדול מכאבי הגב ישנם אמצעים בהם ניתן לנקוט על מנת למנוע את היווצרותם הראשונית ועל מנת לטפל בהם כאשר הם מופיעים, בין אם בתרופות, פיזיותרפיה או אפילו התערבות ניתוחית. לרב, שמירה על פעילות גופנית, יציבה נכונה ואורח חיים בריא יסייעו למנוע את היווצרותם של מרבית כאבי הגב.

במאמר זה נלמד על:

• הסיבות להתפתחות כאבי גב
• כיצד מאבחנים כאבי גב
• התסמינים השונים של כאבי גב
• גורמי הסיכון לכאבי גב
• כיצד למנוע מראש את הופעתם של כאבי גב
• כל הטיפולים לכאבי גב

מהן הסיבות להתפתחות כאבי גב?

במרבית המקרים, כאבי גב מתפתחים בלי שנמצאת סיבה אחת מרכזית אשר ניתן לזהות ולטפל בה. חלק גדול מהסיבות המביאות להיווצרות כאבים אלה לא ניתנות לזיהוי באמצעות בדיקות דימות או מעבדה.

עם זאת, ישנם מספר מצבים רפואיים מרכזיים המקושרים להיווצרותם של כאבי גב:

מתח בשרירים וברצועות– בשימוש אינטנסיבי בשרירי הגב וברצועות בעמוד השדרה, למשל בהרמת משא כבד או בביצוע תנועה 'לא נכונה' (מגושמת), עשוי להצטבר מתח רב בשרירים וברצועות הרלוונטיים. המתח עשוי להוביל להתכווצויות שרירים כואבות, במיוחד באנשים בכושר גופני ירוד.

בלט דיסק– הדיסקים משמשים לריפוד והפרדה בין חוליות עמוד השדרה. החומר הרך המצוי בתוך הדיסק עשוי לבלוט או להיקרע וללחוץ על עצבים העוברים באזור.

דלקת פרקים– דלקת פרקים ניוונית עשויה להשפיע על הגב התחתון. חוט השדרה עובר בתוך עמוד השדרה בתעלה הנקראת התעלה השדרתית. במקרים מסוימים של דלקת פרקים שמקורה בעמוד השדרה, החלל של התעלה השדרתית עשוי להיעשות צר ולהגדיל את הלחץ על חוט השדרה.

אוסטאופורוזיס (בריחת סידן), או בלעז Osteoporosis, עשויה להוביל למצב בו חוליות עמוד השדרה נחלשות ונעשות פריכות. היחלשות העצם מגדילה את הסיכון להיווצרות שברים.

על כאבי גב, אוסטאופורוזיס ושברי דחיסה מסביר ד"ר פלג בן גלים בסרטון הבא:

מתוך פרוייקט המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופ קרסו

כיצד מאבחנים כאבי גב?

בהגעה לקבלת טיפול אצל הרופא ובהשמעת תלונות אודות כאבי גב, יבדוק הרופא את מידת המסוגלות של המטופל לשבת, לעמוד, ללכת ולהרים את הרגליים. הרופא עשוי לבקש מהמטופל לדרג את מידת הכאב שלו בסולם כאב מ-1 ועד 10 וישאל שאלות נוספות על מנת לקבוע את מידת הפגיעה של כאבי הגב באיכות חייו של המטופל.

התשאול והבדיקה הגופנית, מטרתם לסייע לקבוע מאיפה הכאב מגיע, מהו טווח התנועה של המטופל והאם קיימות התכווצויות שרירים. הם יכולים גם לעזור לשלול סיבות חמורות יותר לכאבי גב.

בהנחה ויעלה חשד כי כאב הגב מגיע ממקור ספציפי הדורש בדיקה מעמיקה יותר, הרופא עשוי להפנות לבדיקות המשך:

צילום רנטגן– בצילום רנטגן ניתן לבדוק את שלמותן ומיקומן של העצמות ולמצוא חריגות מהמצב התקין. בנוסף, ניתן להיעזר בבדיקת הרנטגן על מנת לאבחן מצבים רפואיים כמו דלקת פרקים או שבר. תמונות אלו לבדן לא יראו בעיות בשרירים, בחוט השדרה, בדיסקים בין החוליות או בעצבים.

סריקות MRI או CT– אלו אמצעי דימות מתקדמים יותר מבדיקת הרנטגן. סריקות אלו מייצרות תמונות והדמיות תלת ממדיות שעשויות לחשוף פריצות דיסק או בעיות בעצבים, בעצמות, בשרירים, בגידים, ברצועות וכלי הדם.

בדיקת דם– בדיקות דם מסייעות באבחון מצבים רפואיים רבים וביניהם דלקות וזיהומים.

מיפוי עצמות– במקרים נדירים, הרופא עשוי להפנות למיפוי עצמות כדי לחפש גידולי עצם או שברי דחיסה הנגרמים מבריחת סידן. בדיקה זו מסייעת גם בזיהוי טראומה לעצם, מחלות דלקתיות וזיהומים שונים.

אלקטרומיוגרפיה (EMG)– בדיקה זו מודדת את האותות החשמליים המופקים על ידי העצבים ואת תגובת השריר לגירוי העצבי. בדיקה זו יכולה לעזור לזהות עצבים שמופעל עליהם לחץ בעקבות פריצת דיסק או היצרות של התעלה השדרתית.

מהם התסמינים השונים של כאבי גב?

כאבי גב הם למעשה שם כולל לספקטרום רחב מאוד של כאבים ומיחושים שונים באזור הגב וכוללים כאבי שרירים נקודתיים וקלים יחסים וגם כאבים חריפים העשויים להרגיש כמו דקירה או שריפה. בהתאם למיקום הכאב ומעורבותו של עמוד השדרה וחוט השדרה, ייתכן ותורגש בכאבים מסוימים הקרנה של הכאב לאזור הרגל ולהחמרה בעת התכופפות, הליכה, עמידה, הרמת חפצים כאבים ושינוי תנוחה.

מרבית כאבי הגב יחלפו מעצמם תוך שבוע במסגרת טיפול ביתי, אך מומלץ לשים לב לתסמינים חמורים אשר מחייבים פנייה לקבלת ייעוץ וטיפול אצל רופא.

בין התסמינים החמורים ניתן למנות:

• כאבי גב הנמשכים פרק זמן ארוך וללא הטבה.
• כאבים חמורים אשר אינם מראים מגמת שיפור.
• כאבים המלווים בחולשה, נימול או תחושה של דגדוג או עקצוץ ברגליים.
• כאב המקרין אל הרגליים, במיוחד חשוב לשים לב לכאבי גב המקרינים אל מתחת לברך.
• כאבי גב המלווים באיבוד משקל פתאומי ולא צפוי.

יש לפנות לקבלת טיפול רפואי מידי במידה ומופיעים:

• חום המתלווה לכאב הגב.
• כאב גב שהחל בעקבות נפילה, מכה בגב או פציעה אחרת.
• כאב גב אשר נלוות אליו בעיות במערכת השתן או מערכת העיכול.

מהם גורמי הסיכון להופעת כאבי גב?

על אף שכל אחד יכול לפתח כאבי גב, גם ילדים. ישנם מספר גורמי סיכון המעלים את הסיכון והסבירות להתפתחות של כאבי גב.

בין גורמי הסיכון ניתן למנות:

גיל– כאבי גב שכיחים יותר ככל שמתבגרים, החל מגיל 30 נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות כאבי גב.

כושר גופני ירוד– ישנה חשיבות לשרירי הבטן והגב, כאשר שרירים חלשים שלא מאומנים דרך קבע עשויים להגדיל את הסיכון לפתח כאבים.

עודף משקל– משקל גוף עודף גורם ללחץ נוסף על הגב.

מחלות– כפי שהזכרנו מקודם, דלקות פרקים ובריחת סידן עשויים להגדיל את הסיכון לפתח כאבי גב, כמו גם גידולים מסוגים שונים.

הרמת משקל– בהרמת משקל מגובה נמוך יש לשמור על גב ישר ולוודא כי כמה שפחות מהמשקל מפעיל לחץ על הגב בעת ההנפה. הרמה לא נכונה מגדילה את הלחץ המופעל על הגב.

מצבים פסיכולוגיים– דיכאון וחרדה מגבירים את הסיכון להופעת כאבי גב.

עישון– הסיכון להתפתחות כאבי גב עולה בקרב מעשנים. יש מספר השערות מדוע עישון מהווה גורם סיכון. ייתכן והשיעול המוגבר בקרב מעשנים מגביר את הסיכון להתפתחות פריצות דיסק. בנוסף, עישון עלול להפחית את זרימת הדם לעמוד השדרה מה שמגביר את הסיכון להתפתחות בריחת סידן.

האם ניתן למנוע מראש את הופעתם של כאבי גב?

בהחלט ניתן, על ידי ביצוע שינויים באורח החיים, למנוע את היווצרותם הראשונית של כאבי גב רבים ולמנוע את חזרתם לאחר שחלפו.

בין הפעולות שניתן לנקוט:

פעילות גופנית– פעילויות אירוביות סדירות, שאינן מאמצות או מטלטלות, את הגב עשויות להגביר את הכוח והסיבולת של שרירי הגב מה שעשוי לסייע בצמצום הופעת כאבי גב עתידיים. שחייה והליכה הן דוגמאות מצוינות אך מומלץ להיוועץ ברופא המטפל ובמדריך כושר מוסמך על מנת לבנות אימון מותאם אישית.

חיזוק ספציפי של שרירי הבטן והגב– שרירי הבטן והגב המהווים את שרירי הליבה של הגוף, הם השרירים המרכזיים בהם כדאי להתמקד על מנת להימנע ממרבית מקרי כאבי בגב. חיזוק השרירים והגמישות שלהם הוא צעד חשוב במניעת כאבי גב.

משקל גוף תקין– שמירה על משקל גוף הינה הכרחית כיוון שמשקל עודף מפעיל לחץ מוגבר על הגב ומגביר את הסיכון להיווצרות כאבי גב. במקרים של עודף משקל, מומלץ לפנות לדיאטנ/ית על מנת להתאים תפריט אישי ולרדת במשקל באופן הדרגתי.

הפסקת עישון– עישון מגביר את הסיכון לכאבי גב, ובמיוחד כאבי גב תחתון. ככל שמעשנים יותר- הסיכון עולה. על כן, מומלץ לשקול גמילה מעישון.

עמידה נכונה– רצוי לשמור על עמידה נכונה וזקופה, מטרתה העיקרית הינה שמירה על הכיפוף הטבעי של הגב בלי להפעיל עליו לחצים מיותרים. בעמידות לפרקי זמן ארוכים, ניתן להניף את אחת מכפות הרגליים על משטח מעט מוגבה מזה שעליו מונחת הרגל השנייה, מה שעשוי לצמצם את הלחץ המופעל על הגב התחתון.

ישיבה נכונה– רצוי לבחור כיסא מתאים (אחד המספק לגב התחתון תמיכה וכולל משענות יד ומושב אשר ניתן לכוון ולסובב על פי צורך). מומלץ לנסות להשיג תמיכה טובה לגב התחתון באמצעות מגבת מגולגלת או כרית ולשמור על גובה אחיד של הברכיים וצידי המותן. לבסוף, מומלץ לשנות תנוחה ולקום ולהסתובב מעט בחדר אחת לחצי שעה.

הנפה נכונה של משקלים– כאמור, ישנה המלצה להימנע מנשיאה והרמה של משקלים כבדים שכן אלו מפעילים לחצים גדולים על הגב. במידה וחייבים, רצוי שמרבית המשקל יינשא בכוח הרגליים שכן אלו חזקות ועמידות יותר מהגב.

יש חשיבות עליונה לשמירה על גב ישר ולא מסובב ולווידוא כי הכיפוף מגיע מרביתו מהברכיים. לאחר ההרמה, מומלץ לשמור את המשקל קרוב לגוף על מנת לצמצם עד כמה שניתן את הלחץ המופעל על הגב ולמצוא פרטנר שיסייע בסחיבה.

מהם הטיפולים לכאבי גב?

רוב כאבי הגב חולפים תוך חודש בטיפול ביתי בסיסי. עם זאת, כאבי גב עשויים להיות מורכבים ולא כל כאבי הגב זהים. עבור רבים, הכאב אינו חולף במשך מספר חודשים, אך רק מעטים חווים כאב כרוני וחמור.

צפו בד"ר אריה גרובר מסביר על טיפול בבעיות צוואר וגב תחתון

מתוך ראיון לתכנית חיים בריא בהנחיית פרופ' קרסו

במסגרת הטיפול הביתי הבסיסי, משככי כאבים הניתנים ללא מרשם וחימום האזור הכאוב עשויים להוות טיפול מספק. מנוחה במיטה אינה מומלצת וההמלצה היא להמשיך בפעילות ככל הניתן. מומלץ להתמיד בפעילות, להתחיל מפעילות קלה כמו הליכה ופעילות יום יומית שגרתית. יש להימנע מתנועות ופעילות אשר מגבירות את הכאב אל אין להימנע מראש מפעילות בשל החשש מהתפתחות כאב בהמשך.

בהנחה ולאחר מספר שבועות לא חל שיפור בכאבים, ייתכן והרופא ימליץ על טיפולים נוספים:

תרופות

התרופות ייבחרו בהתאם לסוג הכאב וחומרתו ולא מומלץ לבחור טיפול ללא היוועצות ברופא המטפל.

בין התרופות ניתן למנות:

משככי כאבים ללא מרשם– נוגדי דלקת לא סטרואידליים (NSAIDs), כגון אדוויל (איבופרופן) או נקסין (נפרוקסן), עשויים לסייע בהקלה על כאבי גב. שימוש יתר עלול לגרום לתופעות לוואי חמורות ועל כן יש להתמיד במינון המומלץ על ידי הרופא או חברת התרופות. אם משככי כאבים ללא מרשם אינם מקלים על הכאב, הרופא עשוי להציע תרופות מרשם.

מרפי שרירים– אם כאבי גב קלים עד בינוניים אינם משתפרים עם משככי כאבים ללא מרשם, ייתכן והרופא ימליץ על מרפי שרירים דוגמת מוסקול (המכילה פרצטמול ואורפנדרין, שהוא בעל תכונות מרפות שרירים). מרפי שרירים עלולים לגרום לסחרחורת וישנוניות.

משככי כאבים הניתנים דרך העור– מוצרים אלה מספקים חומרים משככי כאבים דרך העור באמצעות קרמים, משחות, מדבקות שונות. ישנן תרופות רבות הניתנות בספיגה דרך העור.

משככי כאבים נרקוטיים– תרופות המכילות אופיואידים, כגון טרגין (אוקסיקודון) או סובוטקס (בופרמורפין), עשויות לסייע לפרק זמן קצר בליווי צמוד של הרופא המטפל ותחת השגחתו. תרופות אופיאטיות אינן פועלות היטב עבור כאב כרוני ובעלות פרופיל התמכרותי משמעותי ועל כן יש להיזהר בשימוש בהן ולהיצמד להנחיות הרופא.

תרופות נוגדות דיכאון– סוגים מסוימים של תרופות נוגדות דיכאון – במיוחד דולוקסטין (סימבלטה) ונוגדי דיכאון טריציקליים- הוכחו כמקלים על כאבי גב כרוניים.

פיזיותרפיה

ניתן להיעזר בהנחיתו של פיזיותרפיסט כדי ללמוד תרגילים לשיפור הגמישות, לחיזוק שרירי הגב והבטן ולשיפור היציבה. שימוש קבוע בטכניקות אלו יכול לעזור למנוע חזרה של הכאב. פיזיותרפיסט יוכל גם ללמד התנהלות נכונה בזמן התקף של כאבים, זאת על מנת שהמטופל יוכל להמשיך בשגרה עד כמה שניתן מבלי לגרום להתלקחות משמעותית ופתאומית של כאב.

פרוצדורות כירורגיות- בין טיפולים אלו ניתן למנות:

זריקות קורטיזון– במידה ותרופות וטיפולים אחרים לא סייעו בהקלת הכאב ובמידה ויש הקרנה של הכאב במורד הרגל, הרופא עשוי להמליץ על זריקת קורטיזון- תרופה אנטי דלקתית חזקה ממשפחת הסטרואידים, בתוספת תרופה מרדימה לתוך החלל הנמצא בהיקף חוט השדרה (החלל האפידורלי, אותו חלל אליו מזריקים זריקת אפידורל לפני לידה למשל). זריקת קורטיזון מסייעת בהפחתת הדלקת סביב שורשי העצבים וההקלה בכאב נמשכת בדרך כלל חודש או חודשיים.

נוירוטומיה– הסרה כירורגית של עצבים בתדר רדיו, או נוירוטומיה בלעז, היא הליך אשר במהלכו מחט עדינה מוחדרת דרך העור כך שחודה נמצא ליד האזור הגורם לכאב. גלי רדיו מועברים דרך המחט כדי לפגוע בעצבים הסמוכים, מה שמפריע להעברת אותות כאב למוח.

השתלת מגרה עצבי– מכשירים המושתלים מתחת לעור יכולים לשגר אותות חשמליים לעצבים באופן נקודתי על מנתי לחסום אותות כאב אשר מועברים דרכם. חסימת האותות מונעת מהם להגיע למח ובכך מופחת הכאב אותו מרגיש המטופל.

בבעיות מבניות מסוימות, כמו למשל בהיצרות של התעלה השדרתית או פריצת דיסק, אין תגובה טובה מספיק לטיפולים שהוזכרו לעיל ויש צורך בהתערבות כירורגית. הכאבים אשר מובילים להתערבות כירורגית הם בדרך כלל כאבים בלתי פוסקים אשר מקרינים אל עבר הרגליים ומלווים בחולשות שרירים. כאבים אלו נגרמים פעמים רבות עקב לחץ על העצבים המעבירים אותות כאב מחלקי הגוף השונים אל המח.

בסרטון מסביר פרופ' שי שבת על הניתוח החדשני להיצרות תעלת עמוד השדרה

מתוך ראיון לתכנית סטטוסקופ

טיפולים אלטרנטיביים

ישנם מספר טיפולים אלטרנטיביים אשר עשויים להקל על כאבי גב אך מומלץ להיוועץ ברופא טרם בחירת טיפול שכזה.

כירופרקטיקה– ביצוע מניפולציות שונות על עמוד השדרה על מנת להקל על הכאבים.

דיקור– בדיקור סיני או מערבי נעשה שימוש במחטים דקות על מנת להשפיע על נקודות שונות בגוף. מספר מחקרים בשנים האחרונות מציג עדויות הולכות ומצטברות לכך שטיפולים אלו יעילים בהקלת כאבי גב.

יוגה– פעילות בה נעשה שימוש בתנוחות שונות, תרגילי נשימה וטכניקות הרגעה שונות. ישנן מספר דיסיפלינות שונות ביוגה ויש לבחור את האחת המתאימה למטופל. יוגה מסייעת בשיפור היציבה והגמישות בנוסף לחיזוק של שרירי הליבה. יש לשים לב לתנוחות אשר מחמירות את הכאב ולמצוא אלטרנטיבות מתאימות.

שאלות ותשובות בנושא

כיצד יש לטפל בבית בכאב גב פתאומי, למשל כזה שנגרם ערב פעילות מאומצת או תנועה 'לא נכונה'?

מתי יש לפנות לקבלת טיפול רפואי בדחיפות?

מהן טעויות נפוצות אשר עשויות להוביל להתפתחות של כאב בגב?

כיצד ניתן לשמר ולשפר את התנועתיות ולחזק את שרירי הגב?

מתי נשקול התערבות ניתוחית בעמוד השדרה?