סרטן השד

מדיקו > מדריכים > אונקולוגיה > סרטן השד
סרטן השד
רופאים שעשויים לסייע לך: 12 רופאים בתחום גידולי שד
28 רופאים בתחום סרטן השד
הערת שוליים: מדי שנה בישראל מאובחנת המחלה אצל כ-5,000 אנשים, כאשר הרוב המוחלט הן נשים. 1 מ-8 נשים יחלו במחלה במהלך חייהן
תסמינים: גוש בשד, שינוי בצורת השד, הפרשת נוזל מהפטמה, פטמה הפוכה, אדמומיות בשד

מדריך סרטן השד

סרטן השד הוא סרטן הנוצר בתאי רקמת השד. לאחר סרטן העור, סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר המאובחן אצל נשים בעולם. סרטן השד יכול להופיע אצל גברים ונשים כאחד, אך שכיח הרבה יותר אצל נשים.

תמיכה משמעותית במודעות לסרטן השד ובמימון מחקרים סייעה בהתקדמות באבחון ובטיפול בסרטן השד.

שיעורי ההישרדות מסרטן השד גדלו, ומספר מקרי המוות הקשורים למחלה זו הולך ופוחת, בעיקר בגלל גורמים כמו גילוי מוקדם יותר, גישה מותאמת אישית חדשה לטיפול והבנה טובה יותר של המחלה.


מהם התסמינים של סרטן השד?

סימנים ותסמינים של סרטן השד עשויים לכלול:

  • גוש בשד או עיבוי המרגיש שונה מהרקמה שמסביב
  • שינוי בגודל, בצורה או במראה השד
  • שינויים בעור מעל השד, כמו גומות חדשות
  • פטמה הפוכה שהופיעה לאחרונה
  • התקלפות של אזור העור הפיגמנטי המקיף את הפטמה (Areola) או של עור השד
  • אדמומיות של עור השד

מהם הגורמים לסרטן השד?

סרטן השד מתחיל כאשר חלק מתאי השד מתחילים להתרבות באופן לא תקין. תאים אלה מתחלקים מהר יותר מאשר תאים בריאים, ממשיכים להצטבר ויוצרים גוש או מסה. תאים עשויים להתפשט (לשלוח גרורות) מהשד לבלוטות הלימפה הקרובות או לחלקים אחרים בגוף. סרטן השד מתחיל לרוב בתאים בצינורות המייצרים חלב, אך עשוי להתחיל גם בבלוטות השד או ברקמות אחרות בתוך השד.

נכון להיום, חוקרים זיהו גורמים הורמונליים, גורמים הקשורים לאורח חיים וגורמים סביבתיים שעשויים להגביר את הסיכון לסרטן השד, אך לא ברור מדוע נשים מסוימות ללא גורמי סיכון יפתחו סרטן, ונשים אחרות עם גורמי סיכון לא יפתחו את המחלה. סביר להניח שסרטן השד נגרם כתוצאה מאינטראקציה מורכבת בין ההרכב הגנטי לבין הסביבה.

סרטן שד תורשתי

רופאים מעריכים שכ-5 עד 10 אחוז ממקרי סרטן השד קשורים למוטציות גנטיות שמורשות לאורך דורות במשפחה.

זוהו מספר גנים תורשתיים שעברו מוטציה ויכולים להגדיל את הסבירות לסרטן השד, כאשר הידועים ביותר הם גן ה-BRCA1 וגן ה-BRCA2, שניהם מגדילים באופן משמעותי את הסיכון לסרטן השד וכן לסרטן השחלות.

במידה ולאישה יש היסטוריה משפחתית חזקה של סרטן השד או סרטן אחר, הרופא עשוי להמליץ ​​על בדיקה במטרה לזהות מוטציות ספציפיות ב-BRCA או בגנים אחרים שעוברים בתורשה.


אילו גורמי סיכון קיימים לסרטן השד?

גורם סיכון לסרטן השד מוגדר ככל מה שמגדיל את הסיכוי לחלות במחלה, אך נוכחות של גורם אחד או אפילו מספר גורמי סיכון, לא בהכרח אומרת שהמחלה תתפתח אצל אותו אדם.

לנשים רבות שמפתחות סרטן השד אין גורמי סיכון ידועים מלבד היותן נשים.

גורמים הקשורים לסיכון מוגבר לסרטן השד כוללים:

מין – נשים נוטות לחלות בסרטן השד הרבה יותר מגברים.


גיל – הסיכון לסרטן השד עולה עם הגיל.


היסטוריה אישית של בעיות בשד – אישה שעברה ביופסיית שד בה נמצאה התרבות חריגה של תאים לא טיפוסיים בשד, נמצאת בסיכון מוגבר לסרטן השד.


היסטוריה אישית של סרטן השד – אישה שחלתה בסרטן בשד אחד נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן בשד השני.


היסטוריה משפחתית של סרטן השד – במידה ואם, אחות או בת אובחנו כחולות בסרטן השד, במיוחד בגיל צעיר, הסיכון לסרטן השד גדל. ובכל זאת, לרוב האנשים המאובחנים עם המחלה אין היסטוריה משפחתית.


גנים תורשתיים המגבירים את הסיכון לסרטן – מוטציות גנטיות מסוימות המגבירות את הסיכון לסרטן השד יכולות לעבור מהורים לילדים. המוטציות הגנטיות הידועות ביותר הן בגנים BRCA1 ו-BRCA2. גנים אלו יכולים להגדיל מאוד את הסיכון לסרטן השד ולסרטנים נוספים, אך הם אינם הופכים את הסרטן לבלתי נמנע.


חשיפה לקרינה – במידה ואישה קיבלת טיפולי קרינה בחזה בעברה, הסיכון לסרטן השד גדל.


השמנההשמנת יתר מגדילה את הסיכון לסרטן השד.


התחלת המחזור בגיל צעיר יותר – תחילת המחזור לפני גיל 12 מגדילה את הסיכון לסרטן השד.


התחלת גיל המעבר בגיל מבוגר יותר – התחלת גיל המעבר בגיל מבוגר מעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד.


לידה ראשונה בגיל מבוגר – נשים שילדו את ילדן הראשון לאחר גיל 30 עשויות להיות בסיכון מוגבר לסרטן השד.


אישה שלא הייתה בהריון – לנשים שמעולם לא היו בהריון יש סיכון גבוה יותר לסרטן השד מאשר לנשים שעברו הריון אחד או יותר.


טיפול הורמונלי לאחר גיל המעבר – נשים הנוטלות תרופות הורמונליות המשלבות אסטרוגן ופרוגסטרון (לטיפול בתסמיני גיל המעבר), נמצאות בסיכון מוגבר לסרטן השד. הסיכון לסרטן השד פוחת כאשר נשים מפסיקות ליטול תרופות אלו.


שתיית אלכוהול – שתיית אלכוהול מעלה את הסיכון לסרטן השד.


כיצד ניתן למנוע את סרטן השד?

מניעה עבור נשים בסיכון ממוצע

ביצוע שינויים בחיי היומיום עשוי לעזור להפחית את הסיכון לסרטן השד. מומלץ:

לשקול בדיקת סקר לסרטן השד – מומלץ לשוחח עם הרופא מתי כדאי להתחיל בבדיקות סקר לסרטן השד, כגון בדיקות שד קליניות וממוגרפיה, ולקבל תמונה של היתרונות והסיכונים של בדיקות סקר אלו.


לבצע בדיקות עצמיות של השד – מומלץ לבצע בדיקות אלו לעיתים תכופות, ועל ידי כך להכיר את השד. אם יש שינוי כגון גושים או סימנים חריגים אחרים בשדיים, יש לשוחח עם הרופא מיד.


לשתות אלכוהול במתינות, אם בכלל – מומלץ להגביל את כמות האלכוהול, ולא לשתות יותר ממשקה אחד ביום, כאשר העדיפות היא להימנע לחלוטין.


לבצע פעילות גופנית ברוב ימות השבוע – מומלץ לבצע לפחות 30 דקות של פעילות גופנית ברוב ימות השבוע.


להגביל את הטיפול בהורמונים לאחר גיל המעבר – טיפול הורמונלי משולב עשוי להגביר את הסיכון לסרטן השד, ויש לשוחח עם הרופא על היתרונות והסיכונים של טיפול זה.

יש נשים שחוות תסמינים קשים במהלך גיל המעבר, ואצל נשים אלה, הקלת התסמינים עשויה לקבל תיעדוף על חשבון הסיכון המוגבר לפתח סרטן.

כדי להפחית את הסיכון, מומלץ להשתמש במינון הנמוך ביותר של טיפול הורמונלי לפרק הזמן הקצר ביותר האפשרי.


לשמור על משקל תקין – עבור נשים במשקל תקין, מומלץ לשמור על כך. במידה ויש צורך לרדת במשקל, מומלץ להתייעץ עם הרופא לגבי אסטרטגיות בריאות. יש להפחית את מספר הקלוריות הנצרכות מדי יום ולהגדיל בהדרגה את כמות הפעילות הגופנית.


לבחור בתזונה בריאה – נשים שאוכלות תזונה ים תיכונית בתוספת שמן זית ואגוזים עשויות להיות בסיכון מופחת לסרטן השד.

התזונה הים תיכונית מתמקדת בעיקר במאכלים מן הצומח, כגון פירות וירקות, דגנים מלאים, קטניות ואגוזים. התזונה הים תיכונית מעדיפה שומנים בריאים, כמו שמן זית, על פני חמאה, ודגים במקום בשר אדום.


מניעה עבור נשים בסיכון גבוה

אם הרופא העריך את ההיסטוריה המשפחתית של מטופלת וקבע שיש גורמים אחרים המגבירים את הסיכון לסרטן השד, כגון מצב שד טרום סרטני, יש לדון באפשרויות להפחתת הסיכון, כגון:

תרופות מונעות (מניעה כימותרפית) – תרופות החוסמות אסטרוגן, כגון תרופות ממשפחת ה-SERM וכן מעכבי ארומטאז, מפחיתים את הסיכון לסרטן השד בנשים עם סיכון גבוה למחלה. לתרופות אלו יכולות להיות תופעות לוואי, ולכן רופאים שומרים אותן לנשים עם סיכון גבוה מאוד לסרטן השד.


ניתוח מונע – נשים עם סיכון גבוה מאוד לסרטן השד עשויות לבחור להסיר את שדייהן הבריאות (כריתת שד מונעת). הן עשויות גם לבחור להסיר את השחלות הבריאות שלהן (כריתת שחלות מונעת) כדי להפחית את הסיכון לפתח סרטן באיברים אלו.


כיצד ניתן לאבחן סרטן השד?

בדיקות והליכים המשמשים לאבחון סרטן השד כוללים:

בדיקת שד – הרופא יבדוק את השדיים ואת בלוטות הלימפה בבית השחי, ויחוש אם יש גושים או סימנים חריגים אחרים.


ממוגרפיה – ממוגרפיה היא צילום רנטגן של השד, והיא משמשת בדרך כלל לבדיקת סקר. אם מתגלה חריגה בממוגרפיה במסגרת בדיקת סקר, הרופא עשוי להמליץ ​​על ממוגרפיה אבחנתית כדי להעריך טוב יותר את החריגה.


אולטרסאונד שד – מכשיר האולטרסאונד משתמש בגלי קול כדי לייצר תמונות של איברים עמוקים בגוף. ניתן להשתמש באולטרסאונד כדי לקבוע אם גוש חדש של השד הוא מסה מוצקה או ציסטה מלאת נוזלים.


הסרת דגימה של תאי שד לבדיקה (ביופסיה) – ביופסיה היא הדרך היחידה לאבחן חד משמעית סרטן שד. במהלך ביופסיה, הרופא משתמש במחט מיוחדת המונחה על ידי צילום רנטגן או בדיקת הדמיה אחרת כדי להוציא חתיכת רקמה מהאזור החשוד.

לעתים קרובות, הרופא ישאיר סמן מתכת קטן בתוך השד, כך שניתן יהיה לזהות את האזור בקלות בבדיקות הדמיה עתידיות.

דגימות ביופסיה נשלחות למעבדה לניתוח שם מומחים קובעים אם התאים סרטניים, וכן קובעים את סוג התאים המעורבים בסרטן השד, האגרסיביות (דרגה) של הסרטן והאם לתאים הסרטניים יש קולטנים להורמונים או קולטנים אחרים שעשויים להשפיע על אפשרויות הטיפול.


הדמיית תהודה מגנטית בשד (MRI) – מכונת MRI משתמשת במגנט ובגלי רדיו כדי ליצור תמונות של פנים השד. לפני ביצוע הבדיקה, המטופלת מקבלת זריקה של חומר הצובע את הרקמה. שלא כמו סוגים אחרים של בדיקות הדמיה, MRI אינו משתמש בקרינה.


קביעת שלב המחלה

לאחר שהרופא אבחן את סרטן השד, הוא או היא פועלים לקבוע את השלב של הסרטן. תשובה של שלב הסרטן מסייעת לקבוע את הפרוגנוזה ואת אפשרויות הטיפול הטובות ביותר. תמונה מלאה של השלב יכולה לעיתים להתקבל רק לאחר ניתוח לסרטן השד.

בדיקות ונהלים המשמשים לקביעת השלב של סרטן השד עשויים לכלול:

  • בדיקות דם, כמו ספירת דם מלאה
  • ממוגרפיה של השד השני כדי לחפש סימני סרטן
  • MRI בשד
  • סריקת עצם
  • בדיקת CT
  • בדיקת PET-CT

לא כל הנשים יזדקקו לכל הבדיקות הללו, והרופא יבחר את הבדיקות המתאימות על סמך הנסיבות הספציפיות של המטופלת ובהתחשב בתסמינים חדשים שהיא עלולה לחוות. שלבי סרטן השד נעים בין 0 ל-4, כאשר 0 מצביע על סרטן שאינו פולשני או נמצא רק בצינורות החלב. סרטן השד בשלב IV, הנקרא גם סרטן שד גרורתי, מצביע על סרטן שהתפשט לאזורים אחרים בגוף.

שלב סרטן השד מביא בחשבון גם את דרגת הסרטן, נוכחות של סמני גידול, כגון קולטנים לאסטרוגן, פרוגסטרון ו-HER2, וגורמי התפשטות.


כיצד ניתן לטפל בסרטן השד?

הרופא קובע את אפשרויות הטיפול בסרטן השד על סמך סוג הסרטן, השלב, הדרגה והגודל, וכן לפי רגישות התאים הסרטניים להורמונים. הרופא שוקל גם את הבריאות הכללית של המטופלת ואת ההעדפות שלה.

מרבית הנשים עוברות ניתוח לסרטן השד ורבות מקבלות טיפול נוסף לאחר הניתוח כמו כימותרפיה, טיפול הורמונלי או הקרנות. כימותרפיה עשויה לשמש גם לפני הניתוח במצבים מסוימים.

ניתוח

הפעולות המשמשות לטיפול בסרטן השד כוללות:

הסרת סרטן השד (כריתת הגוש) – במהלך כריתת הגוש (Lumpectomy), המכונה גם ניתוח משמר חזה, המנתח מסיר את הגידול ושוליים קטנים של רקמה בריאה שמסביב. ניתן להמליץ ​​על כריתת גוש כאשר מדובר בגידולים קטנים יותר.

נשים עם גידולים גדולים יותר עשויות לעבור כימותרפיה לפני הניתוח בכדי לכווץ את הגידול ולאפשר הסרה מוחלטת באמצעות הליך כריתת גוש.


כריתת שד (Mastectomy) – כריתת שד היא פעולה להסרת כל רקמת השד. רוב הליכי כריתת השד מסירים את כל רקמת השד – האונות, הצינורות, רקמת השומן וחלק מהעור, ​​כולל הפטמה.

טכניקות כירורגיות חדשות יותר עשויות להיות אפשריות במקרים נבחרים על מנת לשפר את מראה השד. כריתת שד השומרת על עור ועל הפטמות היא פעולה שהופכת לשכיחה יותר ויותר.


הסרת מספר מוגבל של בלוטות לימפה – כדי לקבוע אם הסרטן התפשט לבלוטות הלימפה, המנתח ישקול יחד עם המטופלת את הסרת בלוטות הלימפה, שהן הראשונות לקבל את ניקוז הלימפה מהגידול.

אם לא יימצא סרטן באותן בלוטות לימפה, הסיכוי למצוא סרטן באחת מבלוטות הלימפה הנותרות הוא קטן ואין צורך להסיר בלוטות אחרות.


הסרת מספר בלוטות לימפה (דיסקציה של בלוטת הלימפה בבית השחי) – אם נמצא סרטן בבלוטות הלימפה הבודדות שהוצאו, המנתח ישקול יחד עם המטופלת הסרה של בלוטות לימפה נוספות בבית השחי.


הסרת שני השדיים – חלק מהנשים הסובלות מסרטן בשד אחד עשויות לבחור להסיר את השד האחר (הבריא), הליך המוגדר ככריתת שד מונעת, זאת במידה ויש להן סיכון מוגבר מאוד לסרטן בשד השני בגלל נטייה גנטית או היסטוריה משפחתית חזקה.

רוב הנשים הסובלות מסרטן השד בשד אחד לא יפתחו סרטן בשד השני. יש לשוחח עם הרופא על הסיכון לסרטן השד, יחד עם היתרונות והסיכונים של הליך זה.


סיבוכים של ניתוח סרטן השד תלויים בהליכים הנבחרים. ניתוח סרטן השד כרוך בסיכון לכאב, דימום, זיהום ונפיחות בזרוע. ניתן לבצע שחזור שד לאחר הניתוח, ויש לשוחח על האפשרויות וההעדפות עם המנתח.

טיפולים נוספים:

הקרנות – טיפול בקרינה משתמש בקרני אנרגיה בעלי עוצמה גבוהה, כמו קרני רנטגן ופרוטונים, כדי להרוג תאים סרטניים. תופעות לוואי אפשריות הן עייפות, פריחה ונפיחות, ובנוסף הקרנות יכולות לפגוע באיברים אחרים כמו הלב והריאות.


כימותרפיה – תרופות כימיות אלו פוגעות בתאים המתחלקים במהירות, כמו תאי הסרטן. טיפול זה מועדף אצל נשים בעלי סיכון גבוה לחזרה של הסרטן, עבור נשים לפני ניתוח במטרה להקטין את הגידול, וכן עבור מטופלות עם גרורות.

תופעות לוואי אפשריות הן אובדן שיער, בחילות והקאות, עייפות וזיהומים.


טיפול הורמונלי – טיפול זה משמש בסרטן שד שרגיש להורמונים. מטרת תרופות אלו היא להקטין את השפעת ההורמונים על תאי הסרטן, על ידי חסימת הקולטנים על תאי הסרטן או על ידי חסימת ההורמונים.

תופעות לוואי אפשריות כוללות גלי חום, הזעות לילה ויובש ואגינלי. תופעות לוואי חמורות יותר עשויות לכלול החלשות של העצם ויצירת קרישי דם.


טיפולים ממוקדים – תרופות ממוקדות תוקפות מטרות ספציפיות על התא הסרטני, לדוגמא תקיפת חלבון HER2, העוזר לתא הסרטני לגדול ולשרוד. היתרון של תרופות אלו הוא הספציפיות לתאים הסרטניים.


אימונותרפיה – תרופות אלו משתמשות במערכת החיסון של המטופלת כדי להילחם בסרטן. במקרים רבים, תאי הסרטן מבטאים חלבונים שמונעים ממערכת החיסון לתקוף ולהרוג אותם.

תרופות אימונותרפיות מונעות ביטוי חלבונים אלו, ומאפשרות לתאי מערכת החיסון לתקוף את התאים הסרטניים.


מקורות: MayoClinic

שאלות ותשובות בנושא

מתי עליי להתחיל להיבדק לסרטן השד?

ההמלצה היא להתחיל לבצע ממוגרפיה מדי שנה החל מגיל 45 עד גיל 54, ולבצע ממוגרפיה אחת לשנתיים מעל גיל 55. במידה ואת נמצאת בסיכון גבוה, מומלץ לעבור בדיקות MRI וממוגרפיה מוקדם יותר ותדיר יותר, ויש להיוועץ ברופא.

האם טיפול בסרטן השד יכול להשפיע על היכולת להיכנס להריון?

טיפולי כימותרפיה והקרנות עלולים להשפיע על תפקוד השחלות ולהפחית את מספר הביציות או את איכותן, וכן לגרום לאי פוריות אצל נשים שלא התחילו את גיל המעבר. הסבירות לאי פוריות תלויה בסוג התרופות, במינון הניתן ובגיל המטופלת. ייתכן שמטופלת תרצה לשקול אפשרויות לשמירה על פוריות לפני תחילת הטיפול. מומלץ לשוחח על כך עם הרופא.

האם הנקה יכולה להפחית את הסיכון לסרטן השד?

מחקרים מהשנים האחרונות מראים שהנקה יכולה להפחית את הסיכון לפתח את המחלה.

האם היסטוריה משפחתית מעלה את הסיכון לפתח סרטן שד?

למרות שנשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן השד נמצאות בסיכון גבוה יותר, לרוב הנשים הסובלות מסרטן השד אין היסטוריה משפחתית. סטטיסטית רק ל 5-10% מהנשים המאובחנות עם סרטן השד יש היסטוריה משפחתית של מחלה זו.

האם בדיקת הממוגרפיה היא בדיקה כואבת?

ממוגרפיה אכן דוחסת את השדיים ולעיתים יכולה לגרום לאי נוחות קלה לפרק זמן קצר מאוד. עבור נשים רגישות, מומלץ לתזמן את הממוגרפיה לשבוע לאחר המחזור החודשי, כך שהשדיים יהיו פחות רגישים.

תגובות

המדריך נכתב בתמיכה של

מערכת מדיקו
מדיקו הינו אתר בריאות מוביל אשר נועד לתת מידע עדכני ומקיף בתחום הבריאות לציבור הגולשים הישראלי זאת במטרה להוות צומת מרכזית המסייעת לגולשי האינטרנט בישראל בחיפוש המידע הרפואי ברשת וזאת בהתאם לתנאי השימוש באתר. במסגרת פעילות האתר, מדיקו מפעילה גם את תכני המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופסור רפי קרסו. התוכן המוצג באתר מדיקו מוגן בזכויות יוצרים ואין לעשות בו שימוש ללא אישור מערכת האתר. לפניה למערכת האתר ניתן לפנות בכתובת: info@medico.co.il

תמונות לפני ואחרי של רופאים מהאתר