יתר לחץ דם

יתר לחץ דם הוא מצב שכיח שבו מופעל כוח רב של הדם על דפנות העורקים ועלול עם הזמן לגרום לבעיות בריאותיות, כמו מחלות לב. לחץ הדם נקבע הן על ידי כמות הדם שהלב מזרים והן על ידי ההתנגדות לזרימת הדם בעורקים. ככל שהלב מזרים יותר דם וככל שהעורקים צרים יותר, כך לחץ הדם עולה.

לחץ דם נמדד במילימטר כספית (מ"מ כספית), ויש לו שני מספרים:

• המספר הראשון (לחץ דם סיסטולי) מודד את הלחץ בעורקים בזמן התכווצות הלב
• המספר התחתון (לחץ דם דיאסטולי) מודד את הלחץ בעורקים בין פעימות

יתר לחץ דם יכול להיות ללא תסמינים במשך שנים, וכאשר הוא נשאר לא מבוקר הוא מגביר את הסיכון לבעיות בריאותיות חמורות, כולל התקף לב ושבץ. למרבה המזל, ניתן לאתר את הבעיה יחסית בקלות וברגע שהיא מאובחנת, ניתן לטפל ולשלוט בה.

במאמר זה נלמד על:

• מהם התסמינים והגורמים של לחץ דם גבוה
• גורמי סיכון
• סיבוכים
• דרכי אבחון
• בדיקות
• דרכי טיפול
• תרופות
• דרכי טיפול בלחץ דם עמיד

צפו בפרופ' תלמה רוזנטל מסבירה על כך

מתוך התכנית בקו הבריאות בהנחיית פרופ' קרסו ומירי נבו

מה הם התסמינים של לחץ דם גבוה?

לרוב האנשים עם לחץ דם גבוה אין תסמינים, גם כאשר המדידות מראות רמות גבוהות באופן מסוכן.

לעיתים רחוקות לחץ דם גבוה יכול להוביל לכאבי ראש, קוצר נשימה או דימום מהאף, אך תסמינים אלה אינם ספציפיים ובדרך כלל אינם מתרחשים עד שלחץ הדם הגיע לרמה חמורה או מסכנת חיים.

מה הם הגורמים ליתר לחץ דם?

ישנם שני סוגים של יתר לחץ דם:

יתר לחץ דם ראשוני

עבור רוב המבוגרים, אין גורם ידוע ומרכזי ליתר לחץ דם. סוג זה, הנקרא יתר לחץ דם ראשוני, נוטה להתפתח בהדרגה לאורך שנים רבות.

יתר לחץ דם משני

יש אנשים עם יתר לחץ דם הנגרם על ידי מצב רפואי ברקע. סוג זה הנקרא יתר לחץ דם משני, נוטה להופיע בפתאומיות ולגרום ללחץ דם גבוה מזה הראשוני.

מצבים ותרופות שונות עלולים להוביל ליתר לחץ דם משני, כולל:

• דום נשימה בשינה
• מחלת כליות
• גידולים בבלוטת יותרת הכליה
• בעיות בבלוטת התריס, כגון תת פעילות או יתר פעילות של בלוטת התריס
• פגמים מולדים בכלי הדם
• תרופות מסוימות, כגון גלולות למניעת הריון, תרופות צינון, משככי כאבים ללא מרשם ועוד
• סמים קשים כמו קוקאין ואמפטמינים

אילו גורמי סיכון קיימים ליתר לחץ דם?

יתר לחץ דם כולל גורמי סיכון רבים, למשל:

גיל – הסיכון ללחץ דם גבוה עולה ככל שמתבגרים. עד גיל 64 בערך, לחץ דם גבוה שכיח יותר בקרב גברים. נשים נוטות יותר לפתח יתר לחץ דם לאחר גיל 65.

גזע – יתר לחץ דם שכיח במיוחד בקרב אנשים ממוצא אפריקאי, ולעתים קרובות מתפתח בגיל מוקדם יותר מאשר אצל לבנים. סיבוכים חמורים, כמו שבץ מוחי, התקף לב ואי ספיקת כליות, שכיחים יותר בקרב אנשים ממוצא אפריקאי.

היסטוריה משפחתית – לחץ דם גבוה נוטה לעבור במשפחה.

עודף משקל או השמנת יתר – ככל שאדם שוקל יותר, כך הוא זקוק ליותר דם כדי לספק חמצן וחומרים מזינים לרקמות. ככל שכמות הדם הזורמת בכלי הדם גדלה, כך גם הלחץ על דפנות העורקים עולה.

חוסר פעילות גופנית – אנשים שאינם פעילים נוטים להיות בעלי דופק גבוה יותר. ככל שהדופק גבוה יותר, כך הלב חייב לעבוד קשה יותר עם כל כיווץ ומפעיל כוח רב יותר על העורקים. חוסר בפעילות גופנית מגביר גם את הסיכון לעודף משקל.

עישון – עישון מעלה באופן מיידי את לחץ הדם באופן זמני, ובנוסף, הכימיקלים בטבק עלולים להזיק לרירית דפנות העורקים. זה יכול לגרום לעורקים להצטמצם ולהגדיל את הסיכון למחלות לב.

עישון פסיבי יכול גם כן להגביר את הסיכון למחלות לב. לכן למעשנים מומלץ להפסיק לעשן.

יותר מדי מלח (נתרן) בתזונה – יותר מדי נתרן בתזונה עלול לגרום לגוף לשמור על נוזלים, מה שמעלה את לחץ הדם.

מעט מדי אשלגן בתזונה – אשלגן מסייע באיזון כמות הנתרן בתאים. איזון נכון של אשלגן הוא קריטי לבריאות הלב. אם אין מספיק אשלגן בתזונה, או אם אדם מאבד יותר מדי אשלגן בגלל התייבשות או מצבים בריאותיים אחרים, נתרן יכול להצטבר בדם.

שתיית אלכוהול – עם הזמן שתייה מרובה עלולה לפגוע בלב. שתייה של יותר ממשקה אלכוהולי אחד ביום לנשים ויותר משני משקאות ביום לגברים עשויה להשפיע על לחץ הדם. מומלץ למתן את שתיית האלכוהול.

לחץ נפשי – לחץ נפשי עלול להוביל לעלייה זמנית בלחץ הדם. הרגלים הקשורים ללחץ נפשי, כגון אכילה מרובה, שימוש בטבק או שתיית אלכוהול עלולים להוביל לעלייה נוספת בלחץ הדם.

מצבים כרוניים מסוימים – מצבים כרוניים מסוימים עשויים גם הם להגביר את הסיכון ללחץ דם גבוה, כולל מחלות כליה, סוכרת ודום נשימה בשינה.

אילו סיבוכים קיימים?

הכוח הרב המופעל על דפנות העורקים, הנגרם על ידי לחץ דם גבוה, עלול לפגוע בכלי הדם ובאיברים. ככל שלחץ הדם גבוה יותר ונשאר לא מבוקר, כך הנזק גדול יותר.

לחץ דם לא מבוקר עלול לגרום לסיבוכים כגון:

התקף לב או שבץ מוחי – יתר לחץ דם עלול לגרום להתקשות ועיבוי העורקים (טרשת עורקים), מה שעלול להוביל להתקף לב, שבץ מוחי או סיבוכים אחרים.

מפרצת – לחץ דם מוגבר עלול לגרום לכלי הדם להיחלש ולהתנפח, וליצור מפרצת. אם מפרצת נקרעת, היא עלולה להיות מסכנת חיים.

אי-ספיקת לב – כדי להזרים דם נגד הלחץ הגבוה בכלי הדם, הלב צריך לעבוד קשה יותר. זה גורם לדפנות הלב להתעבות (היפרטרופיה של חדר שמאל), ובסופו של דבר השריר המעובה עשוי לתפקד פחות טוב ולא להזרים מספיק דם בכדי לענות על צרכי הגוף, דבר שעלול להוביל לאי ספיקת לב.

כלי דם מוחלשים ומצומצמים בכליות – זה יכול למנוע מאיברים אלה לתפקד כרגיל.

כלי דם מעובים, צרים או קרועים בעיניים – זה יכול לגרום לאובדן ראייה.

תסמונת מטבולית – תסמונת זו היא קבוצה של הפרעות בחילוף החומרים, כולל עלייה בהיקף המותניים, טריגליצרידים גבוהים, ירידה בכולסטרול הליפופרוטאין בצפיפות גבוהה (HDL, המכונה גם הכולסטרול "הטוב"), יתר לחץ דם ורמות אינסולין גבוהות. מצבים אלה מעלים את הסיכון לפתח סוכרת, מחלות לב ושבץ.

בעיות בזיכרון או בהבנה – יתר לחץ דם לא מבוקר עשוי להשפיע גם על יכולת החשיבה, הזיכרון והלמידה. בעיות בזיכרון או בהבנת מושגים שכיחות יותר בקרב אנשים עם לחץ דם גבוה.

דמנציה – עורקים צרים או חסומים יכולים להגביל את זרימת הדם למוח, מה שמוביל לסוג מסוים של דמנציה (דמנציה וסקולרית). שבץ המפריע לזרימת הדם למוח יכול גם כן לגרום לדמנציה וסקולרית.

כיצד מאובחן יתר לחץ דם?

הרופא ישאל שאלות על ההיסטוריה הרפואית של המטופל, יבצע בדיקה גופנית ויבדוק את לחץ הדם באמצעות שרוול מתנפח. בדרך כלל יש למדוד את לחץ הדם בשתי הזרועות כדי לקבוע אם יש הבדל. חשוב להשתמש בשרוול זרוע בגודל מתאים כדי שהבדיקה תהיה מדויקת.

ערכי לחץ הדם מתחלקים למספר קטגוריות:

לחץ דם תקין – לא עולה על 120 מ"מ כספית סיסטולי ו-80 מ"מ כספית דיאסטולי

לחץ דם מוגבר – לחץ בין 120-129 מ"מ כספית סיסטולי ומתחת ל-80 מ"מ כספית דיאסטולי

יתר לחץ דם מדרגה ראשונה – לחץ בין 130-139 מ"מ כספית סיסטולי ובין 80-89 מ"מ כספית דיאסטולי

יתר לחץ דם מדרגה שנייה – לחץ מעל 140 מ"מ כספית סיסטולי ומעל 90 מ"מ כספית דיאסטולי

משבר יתר לחץ דם – מדידת יתר לחץ דם הגבוהה מ-180/120 מ"מ כספית היא מצב חירום הדורש טיפול רפואי דחוף. אם אדם מקבל תוצאה זו במדידה ביתית, עליו להמתין חמש דקות ולבדוק מחדש. אם התוצאה דומה, יש לפנות מיד לטיפול רפואי.

במידה ומופיעים בנוסף כאבים בחזה, בעיות ראייה, חולשה, קשיי נשימה או כל סימן אחר של שבץ או התקף לב, יש להתקשר מיידית למד"א.

רופאים רבים ימליצו למדוד את לחץ הדם באופן תדיר בבית, וקיימים מכשירי מדידה רבים וזולים שניתן לרכוש ובאמצעותם לנטר את מצב לחץ הדם. מדידה ביתית אינה מהווה תחליף לבדיקות תקופתיות אצל רופא.

אילו בדיקות קיימות ללחץ דם גבוה?

במקרה של יתר לחץ דם, הרופא עשוי להמליץ ​​על בדיקות לאישור האבחנה ולבדיקת מצבים ברקע העלולים לגרום למצב:

ניטור אמבולטורי – בדיקת ניטור זו אורכת 24 שעות ומשמשת לאישור יתר לחץ דם.

המכשיר המשמש לבדיקה זו מודד את לחץ הדם במרווחי זמן קבועים לאורך 24 שעות ומספק תמונה מדויקת יותר של שינויים בלחץ הדם במשך היום והלילה בממוצע. עם זאת, מכשירים אלה אינם זמינים בכל המרכזים הרפואיים.

בדיקות מעבדה – הרופא עשוי להמליץ ​​על בדיקת שתן ובדיקות דם, כולל בדיקת רמות כולסטרול.

בדיקת אק"ג – זו בדיקה מהירה וללא כאבים, המודדת את הפעילות החשמלית של הלב.

אקו לב – בהתאם לסימנים ולתסמינים ולתוצאות הבדיקה, הרופא עשוי להזמין אקו לב כדי לבדוק אם ישנם סימנים נוספים למחלות לב. אקו לב משתמש בגלי קול כדי לייצר תמונות של הלב.

כיצד מטפלים בלחץ דם גבוה?

שינוי אורח החיים יכול לעזור לשלוט ביתר לחץ דם. הרופא עשוי להמליץ ​​על ביצוע שינויים באורח החיים, כגון:

• אכילת תזונה בריאה ללב עם פחות מלח
• ביצוע פעילות גופנית קבועה
• שמירה על משקל תקין או ירידה במשקל אם אדם סובל מעודף משקל
• הגבלת כמות האלכוהול

כאשר שינוי אורח החיים לא מספיק, הרופא עשוי להמליץ ​​על תרופות להורדת לחץ הדם.

טיפול תרופתי

סוג התרופות שהרופא רושם ליתר לחץ דם תלוי במדידות לחץ הדם ובבריאות הכללית. שתי תרופות או יותר עובדות לרוב טוב יותר מאחת. לעיתים מציאת התרופות או שילובי התרופות היעילים ביותר הם עניין של ניסוי וטעייה.

מטרת הטיפול צריכה להיות הגעה לערכי לחץ דם של פחות מ-130/80 מ"מ כספית עבור:

• מבוגרים בריאים בני 65 ומעלה
• מבוגרים בריאים מתחת לגיל 65 עם סיכון של 10% ומעלה לפתח מחלות לב ומחלות כלי דם בעשר השנים הבאות
• אנשים עם מחלת כליות כרונית, סוכרת או מחלת עורקים כלילית

יש לשאול את הרופא מה צריכה להיות מטרת הטיפול בלחץ הדם, שכן המטרה האידיאלית לטיפול בלחץ הדם יכולה להשתנות בהתאם לגיל ולמצבים הבריאותיים, במיוחד עבור אנשים מעל גיל 65.

צפו בפרופ' תלמה רוזנטל מסבירה על טיפול תרופתי ביתר לחץ דם

מתוך פרוייקט המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופ קרסו

תרופות המשמשות לטיפול כוללות:

תרופות משתנות – תרופות אלו מסייעות לכליות לסלק נתרן ומים מהגוף. הן לרוב התרופות הראשונות שינוסו לטיפול בלחץ דם גבוה. ישנם סוגים שונים של משתנים, כולל תיאזידים, משתני לולאה ואוגרי אשלגן.

התרופה עליה ימליץ הרופא תלויה במדידות לחץ הדם ובמצבים בריאותיים אחרים, כגון מחלת כליות או אי ספיקת לב.

תרופות משתנות הנפוצות לטיפול בלחץ הדם כוללות כלורטלידון, הידרוכלוריאזיד (דיזותיאזיד) ואחרות. תופעת לוואי שכיחה של משתנים היא השתנה מוגברת, שעלולה להפחית את רמות האשלגן.

מעכבי אנזים להמרת אנגיוטנסין (ACE) – תרופות אלו – כמו ליזינופריל (טנסופריל), בנזפריל (סיבסן), קפטופריל (אסריל) ואחרות – מסייעות בהרפיית כלי הדם על ידי חסימת היווצרות חומר כימי טבעי המצמצם כלי דם.

חוסמי קולטן לאנגיוטנסין II (ARB) – תרופות אלו מרגיעות את כלי הדם על ידי חסימת הפעולה של חומר כימי טבעי המצמצם כלי דם. ARB כוללים לוסארטאן (אוקסר), קאנדסארטאן (אטקנד) ואחרים.

חוסמי תעלות סידן – תרופות אלו – כולל דילטיאזם (דילטם), אמלודיפין (נורווסק) ואחרות – עוזרות להרפיית שרירי כלי הדם, וחלקן מאיטות את הדופק.

אין לאכול או לשתות מוצרי אשכוליות בעת נטילת חוסמי תעלות סידן. אשכולית מעלה את הרמות בדם של חוסמי תעלות סידן מסוימים, מה שעלול להיות מסוכן. יש להיוועץ ברופא בנוגע להגבלות בעת נטילת התרופה.

תרופות נוספות המשמשות לעיתים לטיפול

אם אדם מתקשה להגיע ליעד לחץ הדם עם שילובים של התרופות הנ"ל, הרופא עשוי לרשום:

חוסמי אלפא, אלפא-בטא או בטא – תרופות אלו חוסמות אותות עצביים ומורידות את ההשפעות של כימיקלים טבעיים המצמצמים כלי דם, ובכך מרחיבות את כלי הדם. בנוסף, חלקן יכולות להאט את קצב הלב ולהפחית את העומס על הלב.

אנטגוניסטים של אלדוסטרון – תרופות אלו נחשבות גם כמשתנות. דוגמאות של תרופות אלו הן ספירונולקטון (אלדקטון) ואפלרנון (אינספרה). התרופות חוסמות את ההשפעה של חומר כימי טבעי שיכול להוביל להצטברות מלח ונוזלים, מה שיכול לתרום ללחץ דם גבוה. הן עשויות לשמש לטיפול ביתר לחץ דם עמיד.

מעכבי רנין – אליסקירן (ראסילז) מאט את ייצור הרנין, אנזים המיוצר על ידי הכליות, שמתחיל שרשרת של תהליכים כימיים המובילה בסופה לעלייה בלחץ הדם. בשל סיכון לסיבוכים חמורים, כולל שבץ מוחי, אין לקחת תרופה זו יחד עם מעכבי ACE או ARB.

מרחיבי כלי דם – תרופות אלו כוללות הידרלזין (הידרפרס) ומינוקסידיל. הן פועלות ישירות על השרירים בדפנות העורקים, ומונעות מהשרירים להתכווץ ומהעורקים ​​להצטמצם.

תרופות למערכת העצבים המרכזית – תרופות אלו מונעות מהמוח לתת פקודה למערכת העצבים להגביר את קצב הלב ולצמצם את כלי הדם. דוגמאות כוללות קלונידין (קלוניריט), מתילדופה (אלדומין) ואחרות.

טיפול ביתר לחץ דם עמיד

במידה ולחץ הדם נשאר גבוה למרות נטילת לפחות שלושה סוגים שונים של תרופות ליתר לחץ דם, שאחת מהן בדרך כלל אמורה להיות חומר משתן, ייתכן שמדובר ביתר לחץ דם עמיד.

אדם נחשב כסובל מיתר לחץ דם עמיד גם כאשר הוא מצליח לשלוט בלחץ הדם, אך מטופל בארבעה סוגים שונים של תרופות בו זמנית לשם כך. במצב כזה, על הרופא לבדוק אם קיימת סיבה משנית ליתר לחץ הדם.

טיפול ביתר לחץ דם עמיד עשוי לכלול צעדים רבים, כולל:

• שינוי התרופות כדי לקבוע אילו שילובים ומינונים עובדים הכי טוב
• סקירת כלל התרופות שהמטופל לוקח, כולל תרופות למצבים אחרים או תרופות ללא מרשם
• מעקב ביתי אחר לחץ הדם כדי לראות אם פנייה לרופא היא שגורמת לעליית לחץ הדם (מוכר כ"תסמונת המעיל הלבן")
• ביצוע שינויים באורח החיים, כמו אכילת תזונה בריאה עם פחות מלח, שמירה על משקל תקין והגבלת אלכוהול

חשוב ליטול את התרופות כפי שנקבע, ולא לדלג על מנה או להפסיק בפתאומיות. עצירה פתאומית של תרופות מסוימות ללחץ דם, כמו חוסמי בטא, עלולה לגרום לעלייה חדה בלחץ הדם (מצב המכונה "ריבאונד").

מקורות: MayoClinic

שאלות ותשובות בנושא

האם תרופות מסוימות יכולות לגרום ליתר לחץ דם?

כיצד יתר לחץ דם ישפיע על חיי היומיום שלי?

אבי סבל מיתר לחץ דם, האם בהכרח אסבול מהמצב גם כן?

שמעתי שאכילת פירות מסויימים יכולה להוריד לחץ דם, באילו פירות מדובר?

איך אוכל לדעת מה צריך להיות לחץ הדם התקין שלי?