דיכאון

במאמר זה נדון על:

• מהם תסמיני הדיכאון
• תסמיני דיכאון אצל קשישים
• גורמי הסיכון לדיכאון
• סיבוכים כתוצאה מדיכאון
• אבחון דיכאון
• סוגי דיכאון
• הפרעות הגורמות לתסמיני דיכאון
• טיפול בדיכאון
• מניעת התפתחות הדיכאון

דיכאון הוא הפרעת מצב רוח הגורמת לתחושת עצב מתמשכת ואובדן עניין. היא נקראת גם הפרעת דיכאון מז׳ורי או קליני ומשפיעה על האופן שבו אדם מרגיש, חושב ומתנהג ויכולה להוביל למגוון בעיות רגשיות ופיזיות.

ייתכן שדיכאון יגרום לקושי בפעילות יומיומית רגילה, ולעיתים אדם אף עלול להרגיש כאילו לא כדאי לחיות את החיים. דיכאון עשוי לדרוש טיפול ארוך טווח, אבל רוב האנשים הסובלים ממנו מרגישים טוב יותר עם תרופות, פסיכותרפיה או טיפולים אחרים.

בסרטון מסבירה ד"ר רקפת בכרך על דיכאון

מתוך פרוייקט המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופ קרסו

---

מהם התסמינים?

למרות שדיכאון עשוי להתרחש רק פעם אחת במהלך החיים, לאנשים יש בדרך כלל מספר פרקים של דיכאון לאורך חייהם.

במהלך פרקים אלה, התסמינים מופיעים ברוב שעות היום, כמעט בכל יום למשך שבועיים לפחות ויכולים לכלול:

• תחושות של עצב, ריקנות או היעדר תקווה
• התפרצויות זעם, עצבנות או תסכול, אפילו בעניינים קטנים
• אובדן עניין או הנאה ברוב או בכל הפעילויות הרגילות, כגון יחסי מין, תחביבים או ספורט
• הפרעות שינה, כולל נדודי שינה או שינה מרובה
• עייפות וחוסר אנרגיה, כך שגם משימות קטנות דורשות מאמץ נוסף
• ירידה בתיאבון וירידה במשקל או תשוקה מוגברת למזון ועלייה במשקל
• תחושת חרדה או אי שקט
• איטיות במחשבה, בדיבור או בתנועות הגוף
• תחושות של חוסר ערך או אשמה, התמקדות בכשלים מהעבר או האשמה עצמית
• קושי לחשוב, להתרכז, לקבל החלטות ולזכור דברים
• מחשבות תכופות או חוזרות על מוות, מחשבות אובדניות וניסיונות התאבדות
• בעיות גופניות לא מוסברות, כמו כאבי גב או כאבי ראש

עבור אנשים רבים הסובלים מדיכאון, התסמינים בדרך כלל חמורים מספיק בכדי לגרום לבעיות ניכרות בתפקוד היומיומי, כגון בעבודה, בלימודים, בפעילויות חברתיות או ביחסים עם אחרים.

---

מהם תסמיני דיכאון אצל קשישים?

דיכאון אינו חלק נורמלי בהזדקנות ואין להקל בו ראש בשום שלב. למרבה הצער, דיכאון לעיתים קרובות לא מאובחן ולא מטופל אצל קשישים, והם עלולים לסרב לפנות לעזרה.

תסמיני דיכאון עשויים להיות שונים או פחות ברורים אצל קשישים, כגון:

• קשיי זיכרון או שינויים באישיות
• כאבים פיזיים
• עייפות, חוסר תיאבון, בעיות שינה או אובדן עניין במין שלא נגרמים כתוצאה ממצב רפואי או מתרופות
• לעיתים קרובות רוצים להישאר בבית, במקום לצאת להתרועע או לעשות דברים חדשים
• מחשבה או רגשות אובדניים, במיוחד אצל גברים

---

מה גורם לדיכאון?

לא ידוע מה בדיוק גורם לדיכאון וכמו בהפרעות נפשיות רבות, עשויים להיות מעורבים מגוון גורמים, כגון:

הבדלים ביולוגיים – נראה שאנשים עם דיכאון סובלים משינויים פיזיים במוחם. המשמעות של שינויים אלה עדיין אינה ברורה, אך בסופו של דבר עשויה לסייע באיתור הגורמים להפרעה.

---

הכימיה של המוח – מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטרים) הם כימיקלים מוחיים המופיעים באופן טבעי אשר ככל הנראה ממלאים תפקיד בדיכאון.

מחקרים אחרונים מצביעים על כך ששינויים בתפקוד ובהשפעה של נוירוטרנסמיטרים אלה ובאופן האינטראקציה שלהם עם מעגלים עצביים המעורבים בשמירה על יציבות מצב הרוח עשויים למלא תפקיד משמעותי בדיכאון ובטיפול בו.

---

הורמונים – שינויים במאזן ההורמונים בגוף עשויים להיות מעורבים בגרימת דיכאון. שינויים הורמונליים יכולים להיווצר במהלך ההריון ובשבועות או החודשים שלאחר הלידה וכן להיגרם עקב הפרעות בבלוטת התריס, בעת גיל המעבר או בעקבות מספר מצבים אחרים כמו יתר פעילות של בלוטת התריס.

---

תכונות תורשתיות – דיכאון שכיח יותר בקרב אנשים שקרוביהם סובלים גם הם ממצב זה וחוקרים מנסים למצוא גנים שעשויים להיות מעורבים בגרימת דיכאון.

---

מהם גורמי הסיכון לדיכאון?

דיכאון מתחיל לעיתים קרובות בשנות העשרה, העשרים והשלושים, אך יכול לקרות בכל גיל. יותר נשים מגברים מאובחנות כסובלות מדיכאון, אך ייתכן שהדבר נובע בין השאר מכיוון שנשים נוטות יותר לפנות לטיפול.

גורמים הנראים כמגבירים את הסיכון להתפתחות דיכאון כוללים:

תכונות אישיות מסוימות – כמו הערכה עצמית נמוכה ותלותיות, ביקורתיות או פסימיות.

---

אירועים טראומטיים או מלחיצים – כגון התעללות פיזית או מינית, מוות או אובדן של אדם אהוב, מערכת יחסים קשה או מצוקה כלכליות.

---

קרובי משפחה עם היסטוריה של דיכאון, הפרעה דו קוטבית, אלכוהוליזם או אובדנות.

---

היסטוריה של הפרעות בריאות נפשיות אחרות, כגון הפרעת חרדה, הפרעות אכילה או הפרעת דחק פוסט טראומטית.

צפו בד"ר אילן טל מסביר על חרדה בראיון למילון הרפואי בוידאו

---

שימוש לרעה באלכוהול או בסמים.

---

מחלה קשה או כרונית, כולל סרטן, שבץ, כאב כרוני או מחלות לב.

---

תרופות מסוימות – כגון תרופות לטיפול ביתר לחץ דם או כדורי שינה.

---

האם לדיכאון יכולים להיות סיבוכים כלשהם?

דיכאון הוא הפרעה חמורה שעלולה לגבות מחיר גבוה מהמטופלים ומבני משפחותיהם.

דיכאון מחמיר לעיתים קרובות אם הוא אינו מטופל, וכתוצאה מכך נוצרות בעיות רגשיות, התנהגותיות ובריאותיות המשפיעות על כל תחום בחיים.

דוגמאות לסיבוכים הקשורים לדיכאון כוללות:

• עודף משקל או השמנת יתר, העלולים להוביל למחלות לב וסוכרת
• כאבים
• התמכרויות לאלכוהול או לסמים
• חרדה, הפרעת פאניקה או פוביה חברתית
• סכסוכים משפחתיים, קשיים בזוגיות ובעיות בעבודה או בבית הספר
• בידוד חברתי
• רגשות אובדניים וניסיונות התאבדות
• פגיעה עצמית
• מוות מוקדם ממצבים רפואיים אחרים

---

כיצד מאבחנים דיכאון?

הרופא עשוי לקבוע אבחנה של דיכאון על סמך:

בדיקה גופנית – הרופא עשוי לבצע בדיקה גופנית ולשאול את המטופל שאלות על בריאותו שכן במקרים מסוימים דיכאון עשוי להיות קשור לבעיה בריאותית גופנית בסיסית.

---

בדיקות מעבדה – לדוגמה ספירת דם מלאה או בדיקת תפקודי בלוטת התריס כדי לוודא שהיא פועלת כראוי.

---

הערכה פסיכיאטרית – פסיכיאטר יישאל את המטופל לגבי התסמינים, המחשבות, הרגשות ודפוסי ההתנהגות שלו. הוא עשוי להשתמש בקריטריונים לדיכאון המפורטים במדריך האבחון והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM-5) שפורסם על ידי איגוד הפסיכיאטרים האמריקני.

---

אילו סוגים של דיכאון קיימים?

תסמינים הנגרמים על ידי דיכאון קשה יכולים להשתנות מאדם לאדם.

כדי לאבחן את סוג הדיכאון שיש, הרופא עשוי להוסיף מאפיין אחד או יותר – מאפיין פירושו שיש לאדם דיכאון עם תכונות ספציפיות, כגון:

מצוקה חרדתית – דיכאון עם אי שקט יוצא דופן או דאגה לאירועים אפשריים או אובדן שליטה.

---

מאפיינים מעורבים – דיכאון ומאניה בו זמנית, הכוללים הערכה עצמית מוגברת, דיבור רב ורמת אנרגיה גבוהה.

---

מאפיינים מלנכוליים – דיכאון חמור עם חוסר תגובה לפעילויות שהיו מהנות בעבר. סוג זה קשור ליקיצה מוקדמת, מצב רוח ירוד בבוקר, שינויים גדולים בתיאבון ותחושות אשמה, אי שקט או עצלות.

---

מאפיינים לא טיפוסיים – דיכאון הכולל יכולת להיות מעודד זמנית מאירועים משמחים, תיאבון מוגבר, צורך מוגזם בשינה, רגישות לדחייה ותחושת כבדות בידיים או ברגליים.

---

מאפיינים פסיכוטיים – דיכאון המלווה במחשבות שווא או הזיות.

---

קטטוניה – דיכאון הכולל פעילות מוטורית הכוללת תנועה בלתי נשלטת וחסרת מטרה או יציבה נוקשה.

---

הופעה סביב לידה – דיכאון המתרחש במהלך ההריון או בשבועות או החודשים שלאחר הלידה (דיכאון אחרי לידה).

---

דפוס עונתי – דיכאון הקשור לשינויים בעונות השנה ולהפחתת חשיפה לאור השמש.

---

האם ישנן הפרעות אחרות הגורמות לתסמיני דיכאון?

מספר הפרעות אחרות, כמו אלה שלהלן, כוללות דיכאון כתסמין.

חשוב לקבל אבחנה מדויקת, כך שיהיה ניתן לתת טיפול מתאים:

הפרעה דו קוטבית – הפרעה זו כוללת שינויים במצב הרוח הנעים בין שיאים (מאניה) לשפל (דיכאון). לפעמים קשה להבחין בין הפרעה דו קוטבית לדיכאון.

---

ציקלותימיה – הפרעה הכוללת נקודות שיא ושפל המתונות יותר מאלה של הפרעה דו קוטבית.

---

הפרעה מתפרצת בוויסות מצב הרוח – הפרעת מצב רוח זו בקרב ילדים כוללת עצבנות וכעסים כרוניים וקשים עם התפרצויות מזג קיצוניות תכופות. הפרעה זו מתפתחת בדרך כלל להפרעת דיכאון או הפרעת חרדה במהלך שנות העשרה או הבגרות.

---

הפרעת דיכאון מתמשכת – לפעמים נקראת גם דיסתימיה. זוהי צורה פחות חמורה אך כרונית יותר של דיכאון. אמנם היא בדרך כלל לא גורמת למוגבלות משמעותית, אבל היא יכולה למנוע מאדם לתפקד כרגיל בשגרת היומיום שלו ולחיות את חייו במלואם.

---

הפרעה דיספורית קדם ווסתית – הפרעה זו כוללת תסמיני דיכאון הקשורים לשינויים הורמונליים שמתחילים שבוע לפני הווסת ומשתפרים תוך מספר ימים לאחר מכן.

---

הפרעות דיכאון אחרות – כוללות דיכאון הנגרם על ידי שימוש בסמים, תרופות מרשם שונות או מצב רפואי אחר.

---

כיצד מטפלים בדיכאון?

תרופות ופסיכותרפיה יעילות עבור מרבית האנשים הסובלים מדיכאון ורופא משפחה או פסיכיאטר יכולים לרשום תרופות להקלה על התסמינים. עם זאת, אנשים רבים עם דיכאון יכולים לצאת נשכרים גם מפגישות עם פסיכיאטר, פסיכולוג או איש מקצוע אחר בתחום בריאות הנפש. אם יש למטופל דיכאון קשה, ייתכן שהוא יזדקק לאשפוז בבית חולים.

תרופות

קיימים סוגים רבים של נוגדי דיכאון וחשוב להקפיד לדון עם הרופא או הרוקח על תופעות לוואי אפשריות:

מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) – לעיתים קרובות רופאים מתחילים במרשם של תרופות אלו הנחשבות לבטוחות יותר ובדרך כלל גורמות לתופעות לוואי פחות מטרידות מאשר סוגים אחרים של תרופות נוגדות דיכאון. תרופות מקבוצת ה- SSRI כוללות אסקיטלופרם (ציפרלקס), ציטלופרם (רסיטל), פארוקסטין (סרוקסט), פלואוקסטין (פרוזק) ועוד.

---

מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראדרנלין (SNRI) – דוגמאות לתרופות מקבוצת ה-SNRI כוללות ונלפקסין (אפקסור), דולוקסטין (סימבלתה), מילנציפרין (איקסל) ועוד.

---

תרופות נוגדות דיכאון לא טיפוסיות – תרופות אלו אינן שייכות לאף אחת מהקטגוריות האחרות של תרופות נגד דיכאון. הם כוללים בופרופיון (וולבוטרין), מירטאזאפין (מירו, רמרון) וטרזודון (טרזודיל).

---

תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות – תרופות ותיקות אלו – כמו אימיפרמין (טופרניל), נורטריפטילין (נורטילין), אמיטריפטילין (אלטרול) ועוד – יכולות להיות יעילות מאוד, אך נוטות לגרום לתופעות לוואי חמורות יותר מאשר תרופות חדשות יותר. לכן, הן בדרך כלל לא ניתנות כקו טיפול ראשון.

---

מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI) – תרופות אלו, כגון פנזלין (נרדיל), ניתנות במרשם, בדרך כלל כאשר תרופות אחרות לא פעלו, מכיוון שיש להן תופעות לוואי חמורות. שימוש בתרופות מקבוצה זו מחייב תזונה קפדנית בגלל אינטראקציות מסוכנות (או אפילו קטלניות) עם מזונות – כמו גבינות מסוימות, חמוצים ויינות – וכמה תרופות ותוספי צמחים.

התרופה סלג׳לין (אמסאם) היא תרופה חדשה יותר מקבוצה זו והיא ניתנת כמדבקה אותה מדביקים על העור וגורמת לתופעות לוואי פחותות בהשוואה ל-MAOI אחרים. לא ניתן לשלב תרופות אלו עם תרופות מקבוצת ה-SSRI.

---

תרופות אחרות – ניתן להוסיף תרופות אחרות לתרופות נוגדות דיכאון בכדי לשפר את השפעת התרופות. הרופא עשוי להמליץ ​​על שילוב שתי תרופות נוגדות דיכאון או הוספת תרופות כגון מייצבי מצב רוח או תרופות אנטי-פסיכוטיות. ניתן גם להוסיף תרופות נגד חרדה וממריצים לשימוש לטווח קצר.

---

פסיכותרפיה

פסיכותרפיה היא מונח כללי לטיפול בדיכאון על ידי שיחה על מצבו של המטופל ונושאים קשורים עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש. סוגים שונים של פסיכותרפיה יכולים להיות יעילים לדיכאון, כגון טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) או טיפול בינאישי. איש מקצוע בתחום בריאות הנפש עשוי להמליץ ​​גם על טיפולים אחרים.

פסיכותרפיה יכולה לעזור למטופל להסתגל למשבר או לקושי אחר, לזהות אמונות והתנהגויות שליליות ולהחליף אותן בחיוביות, לחקור מערכות יחסים וחוויות, לפתח אינטראקציות חיוביות עם אחרים ולמצוא דרכים טובות יותר להתמודד ולפתור בעיות.

בנוסף, המטופל לומד לזהות נושאים המגבירים את הדיכאון שלו ולשנות התנהגויות המחמירות אותו, להחזיר תחושת סיפוק ושליטה בחייו וכך לעזור להקל על תסמיני דיכאון, כגון חוסר תקווה וכעס.

---

מה ניתן לעשות כדי למנוע התפתחות של דיכאון?

אין דרך בטוחה למנוע דיכאון. עם זאת, אסטרטגיות אלה עשויות לעזור:

• יש לנקוט בצעדים כדי לשלוט במתח, להגביר את החוסן הנפשי ולהגביר את ההערכה העצמית
• חשוב לפנות למשפחה ולחברים, במיוחד בעתות משבר, כדי לקבל עזרה בהתמודדות עם קשיים
• חשוב לפנות לקבלת טיפול בסימן המוקדם ביותר לבעיה כדי למנוע את החמרת הדיכאון
• אפשר לשקול לקבל טיפול ארוך טווח כדי לסייע במניעת הישנות התסמינים

---

מקורות: MayoClinic

שאלות ותשובות בנושא

מהם תסמיני דיכאון אצל ילדים ובני נוער?

מהם הסיכונים אם מפסיקים ליטול תרופות נוגדות דיכאון באופן פתאומי?

האם ניתן ליטול תרופות נוגדות דיכאון במהלך הריון?

האם תרופות נוגדות דיכאון מגבירות את הסיכון לאובדנות?

מה זה טיפול ב״שוק חשמלי״?

מה זה טיפול בקסדה מגנטית?

שלח

מערכת מדיקו
מדיקו הינו אתר בריאות מוביל אשר נועד לתת מידע עדכני ומקיף בתחום הבריאות לציבור הגולשים הישראלי זאת במטרה להוות צומת מרכזית המסייעת לגולשי האינטרנט בישראל בחיפוש המידע הרפואי ברשת וזאת בהתאם לתנאי השימוש באתר. במסגרת פעילות האתר, מדיקו מפעילה גם את תכני המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופסור רפי קרסו. התוכן המוצג באתר מדיקו מוגן בזכויות יוצרים ואין לעשות בו שימוש ללא אישור מערכת האתר. לפניה למערכת האתר ניתן לפנות בכתובת: info@medico.co.il