חרדה

חוויה של חרדה מזדמנת היא חלק נורמלי מהחיים. עם זאת, לאנשים הסובלים מהפרעות חרדה יש ​​לעתים קרובות דאגה ופחד עזים, מוגזמים ומתמשכים לגבי מצבים יומיומיים. לעיתים קרובות, הפרעות אלה כוללות פרקים חוזרים ונשנים של תחושות פתאומיות של חרדה עזה ופחד או אימה המגיעים לשיאם תוך מספר דקות (התקפי חרדה).

תחושות חרדה ופאניקה אלה מפריעות לפעילות היומיומית, קשה לשלוט בהן, הן אינן פרופורציונליות לסכנה בפועל ויכולות להימשך זמן רב. אדם עלול להימנע ממקומות או מצבים כדי למנוע תחושות אלה.

התסמינים עשויים להתחיל בילדות או בשנות העשרה ולהמשיך לבגרות. דוגמאות להפרעות כוללות הפרעת חרדה כללית, הפרעת חרדה חברתית (פוביה חברתית), פוביות ספציפיות וחרדת נטישה ויכולה להיות יותר מהפרעה אחת. לעיתים חרדה נובעת ממצב רפואי אחר שזקוק לטיפול.

צפו בד"ר אילן טל מסביר בסרטון הבא על חרדה:

מתוך פרוייקט המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופ קרסו

במאמר זה נלמד על:

• תסמינים לחרדה
• סוגי הפרעות חרדה
• מתי לפנות לרופא?
• מה הם הגורמים לחרדה?
• גורמי סיכון
• סיבוכים אפשריים
• אבחון
• טיפול

מהם התסמינים של חרדה?

סימני ותסמיני חרדה שכיחים כוללים:

• תחושת עצבנות, חוסר מנוחה או מתח
• תחושה של סכנה, פאניקה או אבדון ממשמש ובא
• דופק מואץ
• נשימות מהירות (היפרוונטילציה)
• הזעה
• רעד
• תחושת חולשה או עייפות
• קושי להתרכז או לחשוב על משהו אחר מלבד הדאגה הנוכחית
• קושי לישון
• תסמינים במערכת העיכול
• קושי לשלוט בדאגה
• דחף להימנע מדברים שמעוררים חרדה

אילו סוגים של הפרעות חרדה קיימים?

קיימים מספר סוגים של הפרעות חרדה:

• הפרעת חרדה כללית (Generalized Anxiety Disorder) – חרדה מתמשכת ומוגזמת ודאגה לפעילויות או אירועים – אפילו סוגיות רגילות ושגרתיות. הדאגה אינה פרופורציונאלית לנסיבות בפועל, קשה לשלוט בה והיא משפיעה על ההרגשה הפיזית. זה קורה לעיתים קרובות יחד עם הפרעות חרדה אחרות או דיכאון.
• הפרעת פאניקה – פרקים חוזרים ונשנים של תחושות פתאומיות של חרדה ופחד עז או אימה שמגיעים לשיאם תוך דקות (התקפי חרדה). ייתכן שיופיעו תחושות של אבדון ממשמש ובא, קוצר נשימה, כאבים בחזה או דפיקות לב מהירות או חזקות. התקפי פאניקה אלה עשויים להוביל לדאגה שהם יתרחשו שוב ולהימנעות ממצבים עתידיים בהם התקפים קודמים התרחשו.
• אגורפוביה – סוג של הפרעת חרדה בה אדם חושש ולעתים קרובות נמנע ממקומות או מצבים העלולים לגרום לו להיבהל ולהרגיש לכוד, חסר אונים או נבוך.
• הפרעת חרדה עקב מצב רפואי – כוללת תסמינים של חרדה או פאניקה עזים הנגרמים ישירות מבעיה בריאותית גופנית.
• אילמות סלקטיבית – כישלון עקבי של ילדים לדבר במצבים מסוימים, כגון בית ספר, גם כאשר הם יכולים לדבר במצבים אחרים, כמו בבית עם בני משפחה קרובים. זה יכול להפריע ללימודים, לעבודה ולתפקוד החברתי.
• חרדת נטישה – הפרעה בילדות המאופיינת בחרדה שהיא מוגזמת לרמת ההתפתחות של הילד וקשורה להפרדה מהורים או אחרים שיש להם תפקידים הוריים.
• הפרעת חרדה חברתית (פוביה חברתית) – כרוכה ברמות גבוהות של חרדה, פחד והימנעות ממצבים חברתיים עקב תחושות של מבוכה, מודעות עצמית ודאגה להישפט או להיתפש באופן שלילי על ידי אחרים.
• פוביות ספציפיות – מאופיינות בחרדה גדולה כאשר אדם נחשף לאובייקט או למצב ספציפי ורוצה להימנע מכך. פוביות מעוררות התקפי פאניקה אצל אנשים מסוימים.
• הפרעת חרדה המושרה על ידי חומרים – מאופיינת בתסמינים של חרדה או פאניקה עזים שהם תוצאה ישירה של שימוש לרעה בסמים, נטילת תרופות, חשיפה לחומר רעיל או גמילה מסמים.

מתי יש לפנות לרופא?

רצוי לפנות לרופא אם:

• אדם מרגיש שהוא דואג יותר מדי וזה מפריע לעבודתו, לזוגיות או לחלקים אחרים בחיים
• הפחד, הדאגה או החרדה מטרידים וקשה לשלוט בהם
• אדם מרגיש מדוכא, סובל מבעיות שימוש באלכוהול או בסמים, או שיש לו בעיות אחרות בתחום בריאות בנוסף לחרדה
• יש רושם שניתן שהחרדה קשורה לבעיה בריאותית גופנית
• מופיעות מחשבות או התנהגויות אובדניות – אם זה המקרה, יש לפנות מיד לטיפול חירום

ייתכן שהדאגות לא ייעלמו מעצמן, והן עלולות להחמיר עם הזמן אם לא פונים לעזרה. רצוי לפנות לרופא לפני שהחרדה מחמירה שכן קל יותר לטפל בה ככל שמקדימים לקבל עזרה.

מה גורם להפרעת חרדה?

הסיבות להפרעת חרדה אינן מובנות במלואן. נראה כי חוויות חיים כמו אירועים טראומטיים מעוררות הפרעת חרדה אצל אנשים אצלם כבר קיימת מראש נטייה לחרדה. תכונות תורשתיות גם יכולות להיות גורם.

סיבות רפואיות

עבור אנשים מסוימים, חרדה עשויה להיות קשורה לבעיה רפואית בסיסית. במקרים מסוימים, סימני ותסמיני חרדה הם האינדיקטורים הראשונים למחלה. אם הרופא חושד שלחרדה אצל מטופל יש סיבה רפואית, הוא עשוי להזמין בדיקות כדי לחפש סימנים לבעיה.

דוגמאות לבעיות רפואיות שניתן לקשר לחרדה כוללות:

• מחלת לב
• סוכרת
• בעיות בבלוטת התריס, כמו למשל יתר פעילות בלוטת התריס
• הפרעות בדרכי הנשימה, כגון מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) ואסטמה
• שימוש או גמילה מסמים
• גמילה מאלכוהול, מתרופות נגד חרדה (בנזודיאזפינים) או מתרופות אחרות
• כאב כרוני או תסמונת המעי הרגיז
• גידולים נדירים המייצרים הורמונים מסוימים
• תופעת לוואי של תרופות מסוימות
• שקדים מוגדלים אצל ילדים

ייתכן כי החרדה עשויה להיות תוצאה של מצב רפואי בסיסי אם:

• אין למטופל קרובי משפחה מדרגה ראשונה (כגון הורה או אח) עם הפרעת חרדה
• לא הייתה למטופל הפרעת חרדה בילדות
• המטופל אינו נמנע מדברים או מצבים מסוימים בגלל חרדה
• יש למטופל הופעה פתאומית של חרדה שנראית לא קשורה לאירועי חיים ולא הייתה היסטוריה קודמת של חרדה

מהם גורמי הסיכון להפרעת חרדה?

גורמים אלה עשויים להגביר את הסיכון לפתח הפרעת חרדה:

• טראומה – ילדים שעברו התעללות או טראומה או היו עדים לאירועים טראומטיים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעת חרדה בשלב כלשהו בחיים. גם מבוגרים שחווים אירוע טראומטי יכולים לפתח הפרעת חרדה.
• מתח נפשי בגלל מחלה – מצב בריאותי או מחלה קשה עלולים לגרום לדאגה משמעותית בנושאים כמו הטיפול במחלה והעתיד.
• הצטברות מתח נפשי – אירוע גדול או הצטברות של מצבי חיים מלחיצים ״קטנים״ יותר עשויים לעורר חרדה מוגזמת – למשל, מוות במשפחה, לחץ בעבודה או דאגה מתמשכת לגבי כספים.
• אישיות – אנשים עם סוגי אישיות מסוימים נוטים יותר להפרעת חרדה מאשר אחרים.
• הפרעות נפשיות אחרות – אנשים הסובלים מהפרעות נפשיות אחרות, כגון דיכאון, סובלים לעתים קרובות מהפרעת חרדה.
• קרובי משפחה עם הפרעת חרדה – הפרעת חרדה יכולה לעבור במשפחות.
• סמים או אלכוהול – שימוש בסמים או באלכוהול, התמכרות או גמילה עלולים לגרום או להחמיר חרדה.

האם להפרעות חרדה יכולים להיות סיבוכים?

הפרעת חרדה עושה יותר מאשר לגרום לדאגה, היא יכולה גם להוביל, או להחמיר, מצבים נפשיים ופיזיים אחרים, כגון:

• דיכאון (המתרחש לעיתים קרובות עם הפרעת חרדה) או הפרעות נפשיות אחרות
• התמכרויות
• בעיות שינה
• בעיות במערכת העיכול
• כאבי ראש וכאבים כרוניים
• בידוד חברתי
• בעיות בתפקוד בבית הספר או בעבודה
• איכות חיים ירודה
• אובדנות

האם ניתן למנוע התפתחות של הפרעת חרדה?

אין שום דרך לחזות בוודאות מה יגרום למישהו לפתח הפרעת חרדה, אך ניתן לנקוט בצעדים להפחתת השפעת התסמינים אם הם מופיעים:

• פנייה מוקדמת לעזרה – חרדה, כמו מצבים רבים אחרים של בריאות הנפש, יכולה להיות קשה יותר לטיפול אם ממתינים.
• הימנעות משימוש באלכוהול או בסמים – שימוש באלכוהול וסמים עלול לגרום או להחמיר חרדה. אם קיימת התמכרות לאחד מחומרים אלה, הפסקתם יכולה לגרום לחרדה. אם אדם מרגיש שהוא לא יכול להפסיק לבד, יש לפנות לרופא או למצוא קבוצת תמיכה שתסייע בהתמודדות.

כיצד מאבחנים הפרעת חרדה?

בשלב הראשון ניתן לפנות לרופא המשפחה כדי לברר אם החרדה יכולה להיות קשורה לבריאות הפיזית. הרופא יבדוק אם ישנם סימנים למצב רפואי בסיסי העשוי להזדקק לטיפול.

עם זאת, יתכן שיהיה צורך לפנות למומחה לבריאות הנפש אם יש חרדה קשה. פסיכיאטר הוא רופא מומחה באבחון וטיפול במצבי בריאות הנפש.

כדי לאבחן הפרעת חרדה, הפסיכיאטר עשוי:

• לבצע הערכה פסיכולוגית – הערכה זו כוללת דיון במחשבות, ברגשות ובהתנהגות של המטופל כדי לעזור למצוא אבחנה ולבדוק סיבוכים קשורים. הפרעת חרדה מתרחשת לעיתים קרובות יחד עם בעיות נפשיות אחרות – כגון דיכאון או התמכרויות – העלולות להפוך את האבחנה למאתגרת יותר.
• להשוות את התסמינים של המטופל לקריטריונים המקובלים – רופאים רבים משתמשים בקריטריונים במדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM-5) שפורסם על ידי איגוד הפסיכיאטרים האמריקני, כדי לאבחן הפרעת חרדה.

כיצד מטפלים בהפרעות חרדה?

שני הטיפולים העיקריים להפרעות חרדה הם פסיכותרפיה ותרופות. המטופל יכול להרוויח יותר מכל משילוב של השניים. יתכן שתידרש תקופה של ניסוי ותהייה כדי לגלות אילו טיפולים מתאימים ביותר למטופל.

פסיכותרפיה

פסיכותרפיה, המכונה גם טיפול בשיחות או ייעוץ פסיכולוגי, כוללת עבודה עם מטפל להפחתת תסמיני החרדה והיא יכולה להיות טיפול יעיל לחרדה.

טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) הוא הצורה היעילה ביותר של פסיכותרפיה להפרעות חרדה. בדרך כלל זהו טיפול קצר מועד המתמקד בללמד את המטופל מיומנויות ספציפיות כדי לשפר את התסמינים שלו ולחזור בהדרגה לפעילויות שנמנעת בגלל חרדה.

CBT כולל טיפול בחשיפה, שבו המטופל נתקל בהדרגה באובייקט או במצב שמפעיל את החרדה שלו, כך שהוא יכול לבנות ביטחון שיאפשר לו לנהל את המצב ואת תסמיני החרדה.

תרופות

מספר סוגים של תרופות משמשים להקלה על התסמינים, כתלות בסוג הפרעת החרדה שיש למטופל והאם יש לו גם בעיות נפשיות או גופניות אחרות. התרופות העיקריות שעשויות להינתן לטיפול בהפרעות חרדה כוללות:

מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI)

ברוב המקרים, התרופה הראשונה שתוצע תהיה סוג של חומר נוגד דיכאון הנקרא מעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI). סוג זה של תרופות פועל על ידי העלאת רמת מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר) הנקרא סרוטונין דוגמאות ל- SSRI שאולי נקבעו לך כוללות ציפרלקס, סרנדה וסרוקסט.

ניתן ליטול תרופות מסוג SSRI על בסיס ארוך טווח, אך כמו כל התרופות נגד דיכאון, יכולות לחלוף מספר שבועות עד שהן מתחילות לעבוד. בדרך כלל מתחילים להשתמש במינון נמוך, המוגדל בהדרגה ככל שהגוף מסתגל לתרופה. תופעות לוואי שכיחות של תרופות SSRI כוללות:

• תחושת עצבנות
• בחילות
• כאבי בטן
• שלשולים או עצירות
• אובדן תיאבון וירידה במשקל
• סחרחורת
• טשטוש ראייה
• יובש בפה
• הזעה מוגברת
• כאבי ראש
• נדודי שינה או ישנוניות
• ירידה בחשק המיני
• קושי להגיע לאורגזמה במהלך יחסי מין או אוננות
• אצל גברים, קושי להשיג או לשמור על זקפה

תופעות לוואי אלה אמורות להשתפר עם הזמן, אם כי חלקן – כמו הפרעות בתפקוד המיני – יכולות להימשך.

אם התרופה לא עוזרת למטופל לאחר כחודשיים של טיפול או שהיא גורמת לתופעות לוואי בלתי נסבלות, הרופא עשוי לרשום SSRI חלופי.

כאשר המטופל והרופא מחליטים שיש להפסיק ליטול את התרופות, בדרך כלל הורדת המינון מתבצעת בהדרגתיות במהלך מספר שבועות כדי להפחית את הסיכון לתופעות גמילה. אין להפסיק לקחת את התרופות בבת אחת אלא אם כן הרופא ממליץ לעשות זאת במפורש.

מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראדרנלין (SNRI)

אם תרופות ה-SSRI אינן עוזרות להקל על החרדה של המטופל, ייתכן שיינתן לו סוג אחר של נוגדי דיכאון המכונה מעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראדרנלין (SNRI). סוג זה של תרופות מגדיל את כמות הסרוטונין והנוראדרנלין במוח. דוגמאות ל-SNRI כוללות אפקסור וסימבאלתה. תופעות לוואי שכיחות של SNRI כוללות:

• בחילות
• כאבי ראש
• ישנוניות
• סחרחורת
• יובש בפה
• עצירות
• נדודי שינה
• הזעה
• SNRIs יכולים גם להעלות את לחץ הדם, כך שיש לבצע מעקב קבוע אחר לחץ הדם במהלך הטיפול.

כמו בתרופות מסוג SSRI חלק מתופעות הלוואי (כגון בחילות, כאבי בטן, בעיות שינה ותחושת עצבנות) שכיחות יותר בשבוע או שבועיים הראשונים לטיפול, אך אלה בדרך כלל חולפות ככל שהגוף מסתגל לתרופות.

פרגבלין

אם SSRI ו-SNRI אינם מתאימים למטופל, ייתכן שתוצע לו תרופה בשם פרגבלין (ליריקה).

זוהי תרופה שפותחה במקור נגד פרכוסים ומשמשת לטיפול במצבים כמו אפילפסיה, אך היא נמצאה מועילה גם לטיפול בחרדות. תופעות לוואי של פרגבלין יכולות לכלול:

• ישנוניות
• סחרחורת
• תיאבון מוגבר ועלייה במשקל
• טשטוש ראייה
• כאבי ראש
• יובש בפה

פרגבלין נוטה לגרום לפחות בחילות ופוגעת פחות בחשק המיני לעומת SSRI או SNRI.

בנזודיאזפינים

בנזודיאזפינים הם סוג של תרופת הרגעה אשר עשויה לשמש לעיתים כטיפול לטווח קצר בתקופה קשה במיוחד של חרדה. הסיבה לכך היא שהם עוזרים להקל על התסמינים תוך 30 עד 90 דקות מנטילת התרופה.

דוגמאות לבנזודיאזפינים כוללות לוריוון ואסיוול. למרות שבנזודיאזפינים יעילים מאוד לטיפול בתסמינים של חרדה, לא ניתן להשתמש בהם לתקופות ארוכות. הסיבה לכך היא שהם יכולים להיות ממכרים אם משתמשים בהם יותר מארבעה שבועות.

גם בנזודיאזפינים מתחילים לאבד את יעילותם לאחר זמן זה. מסיבות אלה, בדרך כלל לא יינתנו למטופל בנזודיאזפינים למשך יותר משבועיים עד ארבעה שבועות בכל פעם. תופעות לוואי של בנזודיאזפינים יכולות לכלול:

• ישנוניות
• קושי להתרכז
• כאבי ראש
• סחרחורת
• רעד בלתי נשלט בחלק מהגוף
• ירידה בחשק המיני

מקורות: MayoClinic | NHS | NIMH

שאלות ותשובות בנושא

מה זה התקף חרדה?

מהם התסמינים של התקף חרדה?

עד כמה הפרעות חרדה נפוצות באוכלוסייה?

האם ישנם שינויים שניתן לבצע באורח חיים כדי להתמודד עם חרדה?

האם רפואה אלטרנטיבית יכולה לעזור בהתמודדות עם חרדה?