טרשת נפוצה

מדיקו > מדריכים > נוירולוגיה > טרשת נפוצה
טרשת נפוצה
רופאים שעשויים לסייע לך: 9 רופאים בתחום טרשת נפוצה
שם נוסף: Multiple Sclerosis, MS
הערת שוליים: המחלה נקראת טרשת נפוצה מכיוון שהרבדים הטרשתיים המאפיינים אותה נפוצים בכל חלקיה של מערכת העצבים המרכזית, ולא מכיוון שמדובר במחלה שכיחה.

מדריך טרשת נפוצה

טרשת נפוצה היא מחלה הפוגעת במוח ובחוט השדרה (מערכת העצבים המרכזית). בטרשת נפוצה מערכת החיסון תוקפת את מעטפת המגן של תאי העצב, הקרויה מיאלין, המכסה את סיבי העצב וגורמת להפרעות בתקשורת בין המוח לשאר הגוף ובסופו של דבר, המחלה עלולה לגרום לנזק קבוע לתאי העצב.

הסימנים והתסמינים של המחלה משתנים מאוד ותלויים במידת הנזק העצבי ובאילו עצבים נפגעו. חלק מהאנשים עם טרשת נפוצה קשה עלולים לאבד את היכולת ללכת באופן עצמאי או בכלל, בעוד שאחרים עלולים לחוות תקופות ארוכות של הפוגה ללא תסמינים חדשים. אין תרופה למחלה, אבל ישנם טיפולים שיכולים לסייע בזירוז ההתאוששות מהתקפי המחלה, לשנות את מהלך המחלה ולנהל את התסמינים.

על טרשת נפוצה מסביר פרופ' דימיטרי קרוסיס בסרטון הבא:

מתוך פרוייקט המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופ קרסו


מהם התסמינים של המחלה?

הסימנים והתסמינים של טרשת נפוצה עשויים להיות שונים מאוד מאדם לאדם ולאורך מהלך המחלה אצל אדם מסוים כתלות במיקום סיבי העצבים שנפגעו. התסמינים לעיתים קרובות משפיעים על התנועה, כמו למשל:

  • קהות או חולשה בגפה אחת או יותר המתרחשות בדרך כלל בצד אחד של הגוף בכל פעם
  • תחושת זרמי חשמל שמורגשת בתנועות צוואר מסוימות, במיוחד בכיפוף הצוואר קדימה
  • רעד, חוסר קוארדינציה או הליכה לא יציבה

בעיות ראייה נפוצות גם הן, כולל:

  • אובדן ראייה חלקי או מוחלט, בדרך כלל בעין אחת בכל פעם, שיכול להיות מלווה בכאב במהלך תנועת העין
  • ראייה כפולה
  • ראייה מטושטשת

כמו כן, תסמינים נוספים עשויים לכלול:


מהו מהלך המחלה?

לרוב האנשים עם טרשת נפוצה יש מחלה התקפית – הפוגתית. הם חווים תקופות של תסמינים חדשים או הישנות תסמינים מוכרים המתפתחים לאורך ימים או שבועות ובדרך כלל משתפרים באופן חלקי או מלא. לאחר ההתקפים הללו ישנן תקופות שקטות של הפוגה שיכולות להימשך חודשים ואף שנים.

לפחות מחצית מאלו עם מחלה התקפית – הפוגתית, מפתחים בסופו של דבר התקדמות מתמדת של התסמינים, עם או בלי תקופות של הפוגה, תוך 10 עד 20 שנים מהופעת המחלה ומצב זה ידוע בשם טרשת נפוצה מתקדמת – משנית. החמרת התסמינים במצב הזה כוללת לרוב בעיות בתנועתיות ובהליכה. ישנם אנשים הסובלים מטרשת נפוצה שחווים התקדמות הדרגתית וקבועה של הסימנים והתסמינים כבר מעת האבחנה, ללא כל תקופות של הישנות והפוגה, מצב המכונה טרשת נפוצה מתקדמת – ראשונית.


מהם הגורמים לטרשת נפוצה?

הגורם לטרשת נפוצה אינו ידוע. לא ברור מדוע המחלה מתפתחת אצל אנשים מסוימים ולא אצל אנשים אחרים וככל הנראה שילוב של גנטיקה וגורמים סביבתיים אחראי לכך.

טרשת נפוצה נחשבת למחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון של הגוף תוקפת את הרקמות שלו. במקרה של טרשת נפוצה, הפרעה במערכת החיסון גורמת להרס של החומר השומני המצפה ומגן על סיבי העצב במוח ובחוט השדרה, חומר הקרוי מיאלין. ניתן להשוות את המיאלין לציפוי הבידוד של חוטי חשמל. כאשר המיאלין המגן על תאי העצב ניזוק וסיב העצב נחשף, המסרים שעוברים לאורך אותו סיב עצבי עשויים להאט או להיחסם.


מהם גורמי הסיכון לטרשת נפוצה?

גורמים אלה עשויים להגביר את הסיכון ללקות במחלה:

  • גיל – המחלה יכולה להיות מאובחנת בכל גיל, אך הופעתה מתרחשת בדרך כלל סביב גיל 20-40.
  • מין – נשים נוטות לפתח את המחלה פי 2-3 יותר מגברים.
  • היסטוריה משפחתית – אם לאחד ההורים או האחים הייתה טרשת נפוצה, יש סיכון מוגבר לפתח את המחלה.
  • זיהומים מסוימים – מגוון וירוסים נקשרו למחלה, כולל נגיף אפשטיין-בר (EBV), הנגיף הגורם למחלת הנשיקה.
  • גזע – אנשים לבנים, במיוחד ממוצא צפון אירופי, נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לפתח טרשת נפוצה. אנשים ממוצא אסייתי, אפריקאי או אינדיאני הם בעלי הסיכון הנמוך ביותר.
  • אקלים – המחלה שכיחה הרבה יותר במדינות עם אקלים ממוזג, כמו מדינות אירופה, קנדה, צפון ארצות הברית וניו זילנד.
  • ויטמין D – רמות נמוכות של ויטמין D וחשיפה נמוכה לאור השמש קשורות לסיכון גדול יותר לטרשת נפוצה.
  • מחלות אוטואימוניות מסוימות – יש סיכון מעט גבוה יותר לפתח את המחלה אם ישנן במקביל הפרעות אוטואימוניות אחרות כגון מחלות בבלוטת התריס, פסוריאזיס, סוכרת סוג 1 או מחלות מעי דלקתיות.
  • עישון – מעשנים ייטו יותר מלא מעשנים לפתח התקפים נוספים של המחלה לאחר ההתקף ראשון.

מהם הסיבוכים שיכולים להיות לטרשת נפוצה?

אנשים עשויים לפתח:

  • נוקשות שרירים או עוויתות
  • שיתוק, בדרך כלל ברגליים
  • בעיות בשלפוחית ​​השתן, בתפקוד המעי או בתפקוד המיני
  • שינויים נפשיים, כגון שכחה או שינויים במצב הרוח
  • דיכאון
  • אפילפסיה

כיצד מאבחנים טרשת נפוצה?

אין בדיקות ספציפיות לאבחנה של טרשת נפוצה. במקום זאת, אבחנה של המחלה מסתמכת לעיתים קרובות על שלילת מצבים אחרים העלולים לגרום לסימנים ותסמינים דומים.

סביר להניח שהרופא יתחיל בבדיקת ההיסטוריה רפואית באופן יסודי ובדיקה גופנית.
לאחר מכן הרופא עשוי להמליץ על:

  • בדיקות דם – כדי לעזור לשלול מחלות אחרות עם תסמינים דומים לטרשת נפוצה. בדיקות לסמנים ביולוגיים ספציפיים (ביומרקרים) הקשורים למחלה נמצאות כעת בפיתוח ועשויות לסייע באבחון המחלה.
  • ניקור מותני – דגימה של נוזל השדרה (CSF) נלקחת מתעלת עמוד השדרה לצורך בירור מעבדתי. בדיקה זו יכולה להראות חריגות בנוגדנים הקשורים לטרשת נפוצה. ניקור מותני יכול גם לעזור לשלול זיהומים ומצבים אחרים עם תסמינים דומים לאלו של טרשת נפוצה.
  • MRI – בדיקת הדמיית תהודה מגנטית עשויה לחשוף אזורים של טרשת נפוצה (רבדים) במוח ובחוט השדרה. הבדיקה כוללת הזרקה תוך ורידית של חומר ניגוד כדי להדגיש רבדים המצביעים על מחלה בשלב פעיל.
  • בדיקת תגובה חשמלית לגירוי – בדיקה זו מתעדת את האותות החשמליים שמייצרת מערכת העצבים בתגובה לגירויים. בבדיקה זו משתמשים בגירויים חזותיים או בגירויים חשמליים ואלקטרודות מודדות כמה מהר המידע עובר במסלולי העצבים.

אצל רוב האנשים עם טרשת נפוצה התקפית – הפוגתית, האבחנה פשוטה למדי ומבוססת על דפוס של תסמינים התואמים את המחלה ואישור על ידי בדיקות הדמיה מוחיות כמו MRI. אבחון המחלה יכול להיות קשה יותר אצל אנשים עם תסמינים חריגים או מחלה מתקדמת. במקרים אלה, ייתכן שיהיה צורך בבדיקות נוספות כפי שתוארו.


מהו הטיפול בטרשת נפוצה?

אין תרופה שמרפאת טרשת נפוצה. הטיפול מתמקד בדרך כלל בזירוז ההתאוששות מההתקפים, האטת התקדמות המחלה וניהול תסמיני המחלה. ישנם גם אנשים הסובלים מתסמינים כל כך קלים שאין להם צורך בטיפול.

על הטיפולים לטרשת נפוצה מסבירה ד"ר קרן רגב בסרטון הבא:

למעבר לכתבה המלאה

טיפולים להתקפי טרשת נפוצה:

  • קורטיקוסטרואידים – תרופות כגון פרדניזון (כדור) ומתיל פרדניזולון (תוך ורידי), ניתנים להפחתה של התהליך הדלקתי של תאי העצב. תופעות הלוואי עשויות לכלול נדודי שינה, עליית לחץ דם, עלייה ברמות הסוכר בדם, שינויים במצב הרוח ואגירת נוזלים.
  • פלזמפרזיס – החלק הנוזלי של הדם (פלזמה) של המטופל מוסר ומופרד מתאי הדם במטרה לסנן את הנוגדנים הגורמים לתסמיני המחלה הנמצאים בחלק זה. לאחר מכן מערבבים את תאי הדם עם תמיסת חלבון (אלבומין) ומחזירים אותם לגוף. ניתן להשתמש בפלזמפרזיס אם התסמינים חדשים, חמורים ולא הגיבו לסטרואידים.

טיפולים לשינוי מהלך התקדמות המחלה:

עבור טרשת נפוצה מתקדמת – ראשונית, אוקרליזומאב (אוקרבוס) הוא הטיפול היחיד שאושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) כטיפול המשנה את מהלך המחלה. מחלתם של אלו המקבלים טיפול זה נוטה להתקדם מעט פחות מאשר אלו שאינם מטופלים.

עבור טרשת נפוצה התקפית – הפוגתית, ישנם מספר טיפולים המשנים את מהלך המחלה. חלק ניכר מהתגובה החיסונית הקשורה למחלה מתרחשת בשלבים הראשונים של המחלה וטיפול אגרסיבי בתרופות אלו, מוקדם ככל האפשר, יכול להוריד את תדירות ההישנויות, להאט את היווצרותם של נגעים חדשים, ואולי להפחית את הסיכון לניוון מוחי ומוגבלות תפקודית.

רבים מהטיפולים המשנים את מהלך המחלה המשמשים לטיפול בטרשת נפוצה נושאים סיכונים בריאותיים משמעותיים ובחירת הטיפול המתאים עבור המטופל תלויה בשיקול קפדני של גורמים רבים, כולל משך וחומרת המחלה, יעילות טיפולים קודמים, בעיות בריאותיות אחרות, עלות ומצב מיילדותי.

אפשרויות הטיפול עבור טרשת נפוצה התקפית – הפוגתית כוללות תרופות הניתנות לנטילה ככדורים או בזריקה.

טיפולים בהזרקה כוללים:

  • אינטרפרון בטא – תרופה זו היא בין התרופות הנפוצות ביותר לטיפול במחלה. היא מוזרקת מתחת לעור או לשריר ויכולה להפחית את תדירות ההתקפים וחומרתם. תופעות לוואי של אינטרפרון עשויות לכלול תסמינים דמויי שפעת ותגובה עורית במקום ההזרקה. יש צורך בבדיקות דם כדי לעקוב אחר תפקודי הכבד מכיוון שנזק לכבד הוא תופעת לוואי אפשרית של טיפול באינטרפרון.
  • אצטט גלאטירמר (קופקסון) – תרופה זו עשויה לסייע בחסימת ההתקפה של מערכת החיסון על המיאלין והיא מוזרקת תת עורית. תופעות הלוואי עשויות לכלול גירוי בעור במקום ההזרקה.

טיפולים הניטלים ככדורים כוללים:

  • פינגולימוד (גילניה) – תרופה זו, הנלקחת פעם ביום, מפחיתה את שיעור ההישנות של המחלה. יש צורך במעקב אחרי הדופק ולחץ הדם במשך שש שעות לאחר המנה הראשונה מכיוון שהדופק עשוי להיות מואט. תופעות לוואי אחרות כוללות זיהומים חמורים נדירים, כאבי ראש, לחץ דם גבוה וראייה מטושטשת.
  • דימתיל פומרט (טקפידרה) – תרופה הנלקחת פעמיים ביום ויכולה להפחית הישנות של התקפים. תופעות לוואי עשויות לכלול אדמומיות בפנים, שלשולים, בחילות וירידה בספירת תאי הדם הלבנים. תרופה זו דורשת מעקב קבוע של בדיקות דם.
  • דירוקימסל פומרט (וומריטי) – תרופה זו ניתנת פעמיים ביום בדומה לטקפידרה אך בדרך כלל גורמת לפחות לתופעות לוואי.
  • טריפלונומיד (אובג׳יו) – תרופה זו ניתנת פעם ביום ויכולה להפחית את שיעור ההישנות. אובג׳יו עלולה לגרום נזק לכבד, נשירת שיער ותופעות לוואי אחרות. תרופה זו קשורה למומים מולדים אצל עוברים כאשר היא נלקחת על ידי גברים ונשים כאחד. לכן, חשוב להשתמש באמצעי מניעה בעת נטילת תרופה זו ועד שנתיים לאחר הפסקת התרופה. תרופה זו דורשת מעקב אחר בדיקות דם באופן קבוע.
  • סיפונימוד (מייזנט) – מחקרים מראים כי תרופה זו, הנלקחת פעם ביום, יכולה להפחית את קצב ההישנות ולסייע בהאטת התקדמות המחלה והיא מאושרת גם לטרשת נפוצה מתקדמת – משנית. תופעות לוואי אפשריות כוללות זיהומים נגיפיים, הפרעה בתפקודי כבד, ירידה בספירת תאי הדם הלבנים, שינויים בקצב הלב, כאבי ראש והפרעות ראייה. סיפונימוד מזיקה לעובר המתפתח, ולכן נשים שעשויות להיכנס להריון צריכות להשתמש באמצעי מניעה בעת נטילת התרופה ובמשך 10 ימים לאחר הפסקת התרופה.
  • קלדריבין (מיבנקלאד) – תרופה זו ניתנת בדרך כלל כקו טיפול שני לאנשים עם טרשת התקפית – הפוגתית והיא אושרה לשימוש גם לטרשת מתקדמת – משנית. היא ניתנת בשני סבבים טיפוליים, הנפרשים על פני תקופה של שבועיים, לאורך שנתיים. תופעות הלוואי כוללות זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, כאבי ראש, גידולים, זיהומים חמורים וירידה בספירת תאי הדם הלבנים. אנשים עם זיהומים כרוניים פעילים או סרטן לא יכולים לקחת את התרופה, וגם לא נשים בהריון או מניקות. גברים ונשים צריכים להשתמש באמצעי מניעה בעת נטילת התרופה ובמשך ששת החודשים לאחר הפסקתה.

טיפולים בעירוי כוללים:

  • אוקרליזומאב (אוקרבוס) – נוגדן זה הוא התרופה היחידה המשנה את מהלך המחלה שאושר על ידי ה- FDA לטיפול הן בצורה ההתקפית – הפוגתית והן בצורה המתקדמת – ראשונית של טרשת נפוצה. ניסויים קליניים הראו כי היא הפחיתה את שיעור ההישנות במחלה התקפית והאטה את החמרת הנכות בשתי צורות המחלה. תופעות הלוואי עשויות לכלול גירוי במקום ההזרקה, לחץ דם נמוך, חום ובחילה. אנשים מסוימים לא יוכלו ליטול אוקרליזומאב, כמו למשל אלו עם זיהום של וירוס ההפטיטיס B. התרופה עשויה גם להגביר את הסיכון לזיהומים ולסוגים מסוימים של סרטן, במיוחד סרטן השד.
  • נטליזומאב (טיסברי) – תרופה זו נועדה לחסום את תנועתם של תאי מערכת החיסון מזרם הדם למוח ולחוט השדרה. היא יכולה להיחשב כטיפול קו ראשון עבור אנשים הסובלים מטרשת נפוצה קשה או כטיפול קו שני אצל אחרים. תרופה זו מגדילה את הסיכון לזיהום של נגיף מוחי מסכן חיים הנקרא לויקואנצפלופתיה מולטיפוקלית מתקדמת (PML). הסיכון המוגבר למצב הזה קיים בקרב אנשים החיוביים לנוגדנים לנגיף ה-JC בעוד אנשים ללא נוגדנים כאלו הם בעלי סיכון נמוך במיוחד לפתח זיהום זה.
  • אלמטוזומאב (למטרדה) – תרופה זו מסייעת בהפחתת הישנות של טרשת נפוצה על ידי התמקדות בחלבון הנמצא על פני תאי מערכת החיסון והורדת כמות תאי הדם הלבנים. השפעה זו יכולה להגביל נזק עצבי אפשרי הנגרם על ידי תאי הדם הלבנים, אך היא גם מגבירה את הסיכון לזיהומים ולהפרעות אוטואימוניות, כולל סיכון גבוה למחלות אוטואימוניות בבלוטת התריס ומחלות כליה נדירות.

הטיפול באלמטוזומאב מורכב מחמישה ימים רצופים של עירוי התרופה וכעבור שנה עוד שלושה ימים של עירוי. אלמטוזומאב מומלצת בדרך כלל לבעלי טרשת נפוצה אגרסיבית או כטיפול קו שני לחולים שנכשלו בתרופה נוספת לטרשת נפוצה.


אילו טיפולים קיימים לתסמינים של טרשת נפוצה?

  • פיזיותרפיה – פיזיותרפיסט יכול ללמד את המטופל תרגילי מתיחה וחיזוק ולהראות לו כיצד להשתמש במכשירים כדי להקל על ביצוע המשימות היומיומיות. פיזיותרפיה יחד עם שימוש בעזרי ניידות במידת הצורך יכולים גם לסייע בהתמודדות עם חולשת רגליים ובעיות הליכה אחרות הקשורות לעיתים קרובות לטרשת נפוצה.
  • מרפי שרירים – המטופל עלול לחוות נוקשות שרירים כואבת או בלתי נשלטת, במיוחד ברגליים. תרופות להרפיית שרירים כגון בקלופן (ליורסל, בקלוסל), טיזנידין (זנאפלקס) וציקלובנזפרין (פלקסריל) עשויות לעזור.
  • תרופות להפחתת עייפות – כמו אמאנטדין, מודפיניל (פרוביג׳יל) וריטלין עשויות לעזור בהפחתת עייפות הקשורה למחלה. ניתן להמליץ ​​על תרופות מסוימות המשמשות לטיפול בדיכאון, כולל מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI).
  • תרופות להגברת מהירות ההליכה – דלפמפרידין (אמפירה) עשויה לעזור להגביר מעט את מהירות ההליכה אצל אנשים מסוימים.
  • תרופות אחרות – ניתן גם לרשום תרופות לטיפול בדיכאון, כאבים, הפרעה בתפקוד המיני, נדודי שינה ובעיות בשליטה על שלפוחית ​​השתן או המעי הקשורות לטרשת נפוצה.

מקורות: MayoClinic | NHS

שאלות ותשובות בנושא

האם טרשת נפוצה באמת נפוצה?

למרות שמה, טרשת נפוצה אינה מחלה נפוצה כל כך. השכיחות שלה היא של 5-10 מקרים למאה אלף איש. בישראל חיים כ-5000 חולי טרשת נפוצה.

האם מדובר במחלה מדבקת או תורשתית?

לא. טרשת נפוצה אינה מדבקת מאדם לאדם ואינה מועברת בתורשה במשפחות. עם זאת, על פי מחקרים, ישנם פקטורים גנטיים וסביבתיים שונים שמעלים את הסיכון של אדם לפתח את המחלה.

האם חולות טרשת נפוצה יכולות להיכנס להריון וללדת?

טרשת נפוצה בפני עצמה לא גורמת לעקרות, ורוב הנשים עם המחלה יכולת להרות וללדת. עם זאת, חלק מהטיפולים לטרשת נפוצה עלולים להזיק לעובר ולכן בעת נטילתם יש להקפיד על שימוש באמצעי מניעה ולהתייעץ עם הרופא המטפל כאשר מתכננים הריון.

אילו שינויים בהרגלי החיים יכולים לסייע בטיפול בטרשת נפוצה?

  • מנוחה – חשוב לבדוק את הרגלי השינה לוודא שהשינה היא הטובה ביותר האפשרית. כדי לוודא שהמטופל ישן מספיק, ייתכן שיהיה עליו לאבחן - ואולי לטפל - בהפרעות שינה כגון דום נשימה חסימתי בשינה.
  • פעילות גופנית - בטרשת נפוצה קלה עד בינונית, פעילות גופנית קבועה יכולה לעזור בשיפור הכוח, טונוס השרירים, שיווי המשקל והקואורדינציה. שחייה או תרגילי מים אחרים הם אפשרויות טובות אם המטופל סובל מרגישות לחום. סוגים אחרים של פעילות גופנית בעצימות קלה עד בינונית המומלצת לאנשים עם טרשת נפוצה כוללים הליכה, מתיחות, יוגה וטאי צ'י.
  • קירור - תסמיני טרשת נפוצה מחמירים לעיתים קרובות כאשר טמפרטורת הגוף עולה. הימנעות מחשיפה לחום יכולה להועיל במקרים כאלה.
  • הפחתת מתחים – מתח נפשי עלול לגרום להופעת תסמיני המחלה או להחמיר תסמינים קיימים. יוגה, טאי צ'י, עיסוי ומדיטציה עשויים לעזור בהפחתת מתח נפשי.

האם תוספי ויטמין D יכולים לסייע לחולי טרשת נפוצה?

צריכה יומית של ויטמין D3 במינון של 2,000-5,000 יחידות בינלאומיות מדי יום מומלצת למטופלים עם טרשת נפוצה. הקשר בין ויטמין D לטרשת נפוצה נתמך על ידי מחקרים שהראו קשר בין היעדר חשיפה לאור השמש וסיכון מוגבר לטרשת נפוצה.

תגובות

המדריך נכתב בתמיכה של

מערכת מדיקו
מדיקו הינו אתר בריאות מוביל אשר נועד לתת מידע עדכני ומקיף בתחום הבריאות לציבור הגולשים הישראלי זאת במטרה להוות צומת מרכזית המסייעת לגולשי האינטרנט בישראל בחיפוש המידע הרפואי ברשת וזאת בהתאם לתנאי השימוש באתר. במסגרת פעילות האתר, מדיקו מפעילה גם את תכני המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופסור רפי קרסו. התוכן המוצג באתר מדיקו מוגן בזכויות יוצרים ואין לעשות בו שימוש ללא אישור מערכת האתר. לפניה למערכת האתר ניתן לפנות בכתובת: info@medico.co.il

תמונות לפני ואחרי של רופאים מהאתר