חידושים בטיפול בטרשת נפוצה: העידן החדש ברפואה

טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית, ועלולה להוביל למצב של נכות מתקדמת והדרגתית. עד שנות ה-90 לא היה קיים טיפול למחלה, ותרופות שפותחו לאחר מכן נמצאו כלא יעילות עבור אוכלוסיית החולים שאצלם התפתחה המחלה לכדי נכות מתקדמת. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש תרופות חדשות, שלראשונה מציעות מזור לכלל החולים בטרשת נפוצה, ופותחות פתח של אופטימיות ותקווה

צפו בד"ר רגב מסבירה על כך בראיון עם פרופ' קרסו בתכנית המילון הרפואי בוידיאו

מהי טרשת נפוצה?

טרשת נפוצה היא מחלה דלקתית אוטו-אימונית, קרי מחלה שבה מערכת החיסון תוקפת את הגוף עצמו. בעקבות הופעת המחלה נפגע חומר הקרוי מיאלין המשמש כמעטפת למערכת העצבים.

המיאלין הוא חיוני על מנת שאותות חשמליים יוכלו לעבור דרך העצב בצורה יעילה ומהירה, ובהיעדרו עוברים האותות בצורה איטית מדי או שאינם יכולים לעבור כלל דרך העצב, ומכאן מתחילים להופיע התסמינים האופייניים לטרשת הנפוצה.

מהם התסמינים של טרשת נפוצה?

הטרשת הנפוצה מופיעה בדרך כלל בגילאים צעירים יחסית, בין 20 ל-40, ושכיחותה גבוהה יותר פי 2-3 בקרב נשים מאשר בקרב גברים. תסמיני המחלה הם מאוד רחבים, מכיוון שהפגיעה במיאלין יכולה להתרחש בכל אחד ואחד מהמוקדים של מערכת העצבים המרכזית (המוח, עמוד השדרה ועצבי הראייה).

התסמינים הנפוצים יותר כוללים דלקת בעצב הראייה שמובילה לראייה מטושטשת באחת העיניים, כאבים בהנעת העין, תחושות של עקצוצים, נימולים וכאבים, חולשה של יד, רגל או פנים, הפרעה בסוגרים, כפל ראייה, ירידה בשמיעה, וישנם גם תסמינים כלליים יותר כדוגמת עייפות, ירידה בריכוז ובכושר הלמידה.

כיצד מאבחנים טרשת נפוצה?

אבחון טרשת נפוצה מתחיל בזיהוי התסמינים שפורטו לעיל, ובהמשך לכך מבוצעת בדיקה נוירולוגית שמסייעת לאתר את החסרים הנוירולוגיים שמאפיינים את הופעת המחלה.

באמצעות בדיקת MRI ניתן לזהות את מוקדי הדלקת והנזק שנגרם ואף לתארך אותם (האם מדובר במוקד חדש או ישן וכרוני).

בדיקה נוספת שנעזרים בה לעתים היא בדיקת ניקור מותני, שבמסגרתה מבוצעת דגימה של נוזל השדרה המצוי בשק קטן הממוקם מתחת לעמוד השדרה, בניסיון לחפש בו מדדים של דלקת.

מהם הטיפולים החדשים שקיימים כיום בתחום?

עד שנות ה-90 לא ניתן היה להציע לחולים בטרשת נפוצה טיפול כלשהו. בשנים האחרונות עבר הטיפול במחלה מהפיכה של ממש עם כ-15 טיפולים מאושרים, שמעניקים בשורה ותקווה לחולים במחלה.

בתחילה, התבססו הטיפולים על מתן תכשירים באמצעות זריקות, ולאחר מכן פותחו תרופות ביולוגיות המבוססות על נוגדנים חד-שבטיים שיודעים לווסת את מערכת החיסון בצורה ממוקדת.

הטיפול הראשון, שהופיע בשנת 2011, התבסס על מניעת מעבר תאי דלקת מהדם ההיקפי אל תוך מערכת העצבים המרכזית, ובכך מנע את היווצרות מוקדי הדלקת במערכת העצבים המרכזית.

בהמשך, הופיעו טיפולים שניתנו בצורת כדורים והתבססו על מספר מנגנוני פעולה שונים. תכשיר אחד התבסס על מניעת נדידה של תאי דלקת החוצה מבלוטות הלימפה, ובכך מניעת הגעתם מלכתחילה אל מערכת העצבים המרכזית.

תכשיר אחד מנע מתאי הדלקת לעבור חלוקה מהירה ובכך מנע את שגשוגם והתמיינותם לתאי הדלקת שפוגעים במערכת העצבים המרכזית.

כיום קיימים גם טיפולים חדשים, שאחד מהם נכנס לשימוש השנה ומבוסס על נוגדן מונוקלואידי סלקטיבי כנגד תאי B, הניתן בעירוי אחת לשישה חודשים.

הבשורה הגדולה שהביא טיפול זה היא, שמדובר בטיפול הראשון שניתן לתת אותו לחולים הנמצאים במצב הנקרא מהלך מתקדם ראשוני.

אצל רוב המטופלים מתאפיינת המחלה בהתקפים ובהפוגות, כלומר ישנו חסר נוירולוגי כלשהו שמגיע לשיא ולאחר מכן הולך ודועך.

מהלך מתקדם ראשוני הוא מצב בו נוצרת נכות שהולכת ומתקדמת בהדרגה ולא בצורה של התקפים. לחולים אלה לא היה ניתן להציע עד כה טיפול כלשהו, אך כעת נמצא כי הטיפול החדש יעיל גם עבורם.

טיפול נוסף שנכנס לשימוש השנה, הוא טיפול שניתן באמצעות 10 כדורים בשנה למשך שנתיים, ומתבסס על טיפול במערכת החיסון באופן שמשפיע לאחר מכן גם על מערכת העצבים המרכזית.