הלב
רופאים שעשויים לסייע לך: 63 רופאים בתחום קרדיולוגיה
הערת שוליים: בחיות רבות הלב שונה בהרכבו משל האדם - הוא יכול להיות צינור ישר ופשוט, כמו הלב של עכבישים ותולעים, או בעל מבנה קצת יותר מורכב עם חדר אחד או יותר שמקבלים את הדם וחדר מרכזי שאחראי על ההפצה, כמו אצל רכיכות.

מדריך הלב

הלב הוא איבר המשמש כמשאבה המפיצה את הדם לכל איברי הגוף. לב האדם פועם כ-100,000 פעמים ביום, ומפיץ כ-5 ליטר דם בדקה, 7,200 ליטר ביום, 24 שעות ביממה. הלב מספק דם עשיר בחמצן וחומרים מזינים לרקמות ואיברים ומפנה פסולת מהרקמות.

הלב שולח דם מחומצן לריאות, שם הדם “נטען” עם חמצן ופורק פחמן דו חמצני, תוצר פסולת של חילוף החומרים. יחד, הלב, הדם וכלי הדם מהווים את מערכת הלב וכלי הדם (“המערכת הקרדיו-וסקולרית”).

כיצד בנוי הלב?

הלב מורכב מארבעה חללים:

  • העליות: אלה שני החללים העליונים בלב, המקבלים דם.
  • החדרים: אלה שני החללים התחתונים בלב, המוציאים דם.

ישנה מחיצה (קיר הלב) המפרידה בין עליה שמאל לימין ובין חדר שמאל לימין, ומסתמים המפרידים בין העליות לחדרים.

קיר הלב מורכב משלוש שכבות של רקמות:

  • אנדוקרדיום – רקמה זו מרפדת את פנים הלב ומגנה על המסתמים ופנים הלב.
  • מיוקרדיום (שריר הלב) – זו רקמת השריר של הלב.
  • פריקרדיום (קרום הלב) – זהו ציפוי מגן דק המקיף את הלב ועשוי גם מהאפיקרדיום – השכבה הפנימית ביותר של קרום הלב.

ללב יש ארבעה מסתמים שמטרתם להבטיח שדם יזרום רק לכיוון אחד:

  • מסתם אבי העורקים – זהו המסתם בין החדר השמאלי לאבי העורקים.
  • מסתם מיטרלי – זהו המסתם בין העלייה השמאלית לחדר השמאלי.
  • מסתם ריאתי – זהו המסתם בין החדר הימני לבין עורק הריאה.
  • מסתם טריקוספידלי – זהו המסתם בין העלייה הימנית לחדר הימני.

המסתמים למעשה אחראיים על צלילי הלב, אותם צלילים בהם הרופאים נעזרים על מנת להבחין ולאבחן בעיות מסוימות בלב. פתיחה וסגירה של המסתמים הם המקור העיקרי לרעש פעימות הלב. אם יש דליפה או חסימה של אחד ממסתמי הלב, זה יכול ליצור צלילים המכונים “אוושה”.


כיצד פועל הלב?

קצב התכווצות הלב תלוי בגורמים רבים, כגון:

  • פעילות גופנית
  • גורמים רגשיים
  • מצבים רפואיים מסוימים
  • חום
  • תרופות
  • התייבשות

דופק בריא הוא בדרך כלל 60-100 פעימות בדקה, כאשר הטווח הנורמלי יכול להשתנות מאדם לאדם. במנוחה הלב עלול לפעום כ-60 פעמים בדקה, אך זה יכול לעלות ל-100 פעימות לדקה ואף יותר. לאדם פעיל מאוד יכול להיות דופק נמוך של עד 40 פעימות בדקה. אנשים בעלי גוף גדול נוטים לדופק מהיר יותר, אך לרוב הוא אינו עולה על 100 פעימות בדקה.

אדם יכול להרגיש את הדופק בנקודות בהן העורקים עוברים קרוב לפני העור, כמו על פרק כף היד או על הצוואר. הדופק הוא בעצם קצב הלב – משמע, כמה פעמים הלב מזרים דם בדקה. כאשר אדם מרגיש את הדופק שלו, הוא מרגיש את עומס הדם כשהלב מזרים אותו דרך הגוף.

לכל פעימה יש שני חלקים:

  • דיאסטולה: החדרים מרפים ומתמלאים בדם כשהעליות מתכווצות, ומרוקנות את כל הדם לחדרים.
  • סיסטולה: החדרים מתכווצים ומזרימים דם מהלב לאיברים בעוד העליות מרפות ומתמלאות שוב בדם.

כאשר אדם מודד את לחץ הדם שלו, המכונה תציג מספר גבוה ומספר נמוך. המספר הגבוה הוא לחץ הדם הסיסטולי, והמספר הנמוך הוא לחץ הדם הדיאסטולי.

  • לחץ סיסטולי: מראה כמה לחץ יוצר הדם על דפנות העורק במהלך הסיסטולה.
  • לחץ דיאסטולי: מראה כמה לחץ יש בעורקים במהלך הדיאסטולה.

מחלות לב

מחלת עורקים כלילית והתקף לב

מחלת עורקים כלילית מתפתחת כאשר התפקוד של כלי הדם העיקריים המספקים את הלב (העורקים הכליליים) נפגע. המחלה נגרמת לרוב מרבדי כולסטרול המצטברים במהלך השנים על דפנות כלי הדם המספקים דם ללב, בהליך המכונה “טרשת עורקים”.

החסימה והדלקת הנלווית אליה הן הסיבה למחלת העורקים הכלילית. הצטברות זו של רובד יכולה להצר את העורקים הללו ולהפחית את זרימת הדם. בסופו של דבר, זרימת הדם המופחתת עלולה לגרום לכאבים בחזה (תעוקת חזה), קוצר נשימה או סימנים ותסמינים אחרים של מחלת לב כלילית.

אם המשטח של מרבדי הכולסטרול נשבר או נקרע, תאי הדם הנקראים טסיות דם מתחילים להתקבץ במקום כדי לנסות לתקן את הקרע בעורק ויוצרים קריש דם שיכול לחסום את העורק. חסימה מוחלטת זו של העורק מכונה התקף לב. מכיוון שלעתים קרובות מתפתחת מחלת עורקים כלילית לאורך עשרות שנים, ייתכן שאדם לא יבחין בבעיה עד שתתחיל חסימה משמעותית בעורקים או התקף לב.

צפו בפרופ’ שלומי מטצקי מסביר בסרטון הבא על התקפי לב:

מתוך פרוייקט המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופ קרסו

מה הם התסמינים של מחלת עורקים כלילית?

  • כאבים בחזה (אנגינה) – מטופל עלול להרגיש לחץ כואב בחזה. כאב זה, הנקרא אנגינה, או תעוקת חזה, מופיע לרוב בצד האמצעי או השמאלי של החזה. אנגינה מתחילה לרוב לאחר מאמץ פיזי או לחץ רגשי והכאב בדרך כלל חולף תוך מספר דקות מהפסקת הפעילות שהביאה לכאב (במקרה כזה, מדובר על מצב המכונה “תעוקת חזה יציבה”). אצל אנשים מסוימים, במיוחד אצל נשים, הכאב עשוי להופיע בצורה שונה ולהיות קצר או חד ומורגש בצוואר, בזרוע או בגב. כאבים בחזה המופיעים בפתאומיות וגם במנוחה מהווים מצב חירום (מצב המכונה “תעוקת חזה לא יציבה”).
  • קוצר נשימה – אם הלב לא יכול לספק מספיק דם כדי לענות על צרכי הגוף, המטופל עלול לפתח קוצר נשימה או עייפות קיצונית בפעילות.
  • בחילה
  • צרבת
  • זיעה קרה
  • סחרחורות
  • חרדה או עצבנות לא מתאימה לסיטואציה
  • התעלפות ואובדן הכרה

מה הם התסמינים של התקף לב?

הסימנים והתסמינים הקלאסיים להתקף לב דומים לתסמיני מחלת עורקים כלילית, אך לרוב משמעותיים וסוערים יותר.

מה הם הגורמים למחלת עורקים כלילית?

מחלת עורקים כלילית מתחילה עם נזק או פגיעה בשכבה הפנימית של העורק הכלילי הנגרם מהצטברות של רובדי כולסטרול עוד מתקופת הילדות.
הנזק עלול להיגרם מגורמים שונים, כולל:

  • עישון
  • לחץ דם גבוה
  • כולסטרול גבוה
  • סוכרת או עמידות לאינסולין
  • אורח חיים יושבני

מה הם גורמי הסיכון להתקף לב ולמחלת עורקים כלילית?

גורמי סיכון למחלות עורקים כליליים כוללים:

גיל – הזדקנות מגדילה את הסיכון לעורקים פגומים ומוצרים.


מין – גברים בדרך כלל נמצאים בסיכון גבוה יותר למחלת עורקים כלילית. עם זאת, הסיכון לנשים עולה לאחר גיל המעבר.


היסטוריה משפחתית – היסטוריה משפחתית של מחלות לב קשורה לסיכון גבוה יותר למחלת עורקים כלילית, במיוחד אם קרוב משפחה פיתח מחלת לב בגיל צעיר. הסיכון עבור מטופל הוא הגבוה ביותר אם יש לו אבא או אח שאובחנו כחולים במחלת לב לפני גיל 55 או אמא או אחות שפיתחו אותה לפני גיל 65.


עישון – לאנשים מעשנים יש סיכון מוגבר למחלות לב. עישון פסיבי מגביר את הסיכון לחלות גם כן.


לחץ דם גבוה – לחץ דם גבוה לא מבוקר עלול לגרום להתקשות ועיבוי העורקים, ולהצר את הערוץ שדרכו הדם זורם.


רמות כולסטרול גבוהות בדם – רמות גבוהות של כולסטרול בדם יכולות להגביר את הסיכון להיווצרות רובד וטרשת עורקים. כולסטרול גבוה יכול להיגרם על ידי רמה גבוהה של כולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL), המכונה כולסטרול “רע”. רמה נמוכה של כולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה (HDL), המכונה הכולסטרול “הטוב”, יכולה גם היא לתרום להתפתחות טרשת עורקים.


סוכרת – סוכרת קשורה לסיכון מוגבר למחלת עורקים כלילית. סוכרת מסוג 2 ומחלות עורקים כליליות חולקות גורמי סיכון דומים, כמו השמנת יתר ולחץ דם גבוה.


עודף משקל או השמנת יתר – משקל עודף מחמיר בדרך כלל גורמי סיכון אחרים.


חוסר פעילות גופנית – חוסר פעילות גופנית קשור גם למחלת עורקים כלילית ולחלק מגורמי הסיכון שלה.


לחץ נפשי – לחץ נפשי בחיי המטופל עלול לפגוע בעורקים ולהחמיר גורמי סיכון אחרים למחלת עורקים כלילית.


דיאטה לא בריאה – אכילת מזון שיש בו כמויות גבוהות של שומן רווי, שומן טרנס, מלח וסוכר עלולה להגביר את הסיכון למחלה.


סיבוכים אפשריים של מחלת עורקים כלילית

מחלת עורקים כלילית יכולה להוביל ל:

  • כאבים בחזה (אנגינה) – היצרות של העורקים הכליליים עלולה להביא לכאבים בחזה במאמץ ואף במנוחה.
  • התקף לב –חסימה מלאה של אחד העורקים תגרום להתקף לב.
  • אי ספיקת לב – אם באזורים מסוימים בלב יש חסר כרוני של חמצן וחומרים מזינים בגלל זרימת דם מופחתת, או אם הלב נפגע מהתקף לב, הלב של המטופל עלול להיות חלש מכדי להזרים מספיק דם כך שיענה על צרכי הגוף. מצב זה מכונה אי ספיקת לב.
  • הפרעות קצב – אספקת דם לקויה ללב או פגיעה ברקמת הלב עלולה להפריע לאותות החשמליים של הלב ולגרום לקצב לב לא תקין.

כיצד מטפלים במחלת עורקים כלילית?

  • שינויים באורח החיים – מומלץ להפסיק לעשן, לאכול בריא, לבצע פעילות גופנית באופן קבוע, לרדת במשקל ולהפחית לחץ נפשי.
  • תרופות – ניתן להשתמש בתרופות שונות לטיפול במחלות עורקים כליליים, כולל:

תרופות נגד כולסטרול – תרופות אלו מפחיתות (או משנות) את החומר העיקרי המצטבר על העורקים הכליליים. כתוצאה מכך, רמות הכולסטרול – במיוחד ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL, או הכולסטרול “הרע”) – יורדות. תרופות אלו כוללות סטטינים, ניאצין, פיברטים ועוד.


אספירין – הרופא המטפל עשוי להמליץ ​​על נטילה יומית של אספירין או מדלל דם אחר. טיפול זה יכול להפחית את נטיית הדם לפתח קרישים, מה שעשוי לסייע במניעת חסימה של העורקים הכליליים. עבור מטופל שעבר התקף לב, אספירין יכול לסייע במניעת התקפים נוספים בעתיד. עם זאת, אספירין עלול להיות מסוכן עבור אדם עם סיכון לדימומים או מי שכבר לוקח מדלל דם אחר.


חוסמי בטא – תרופות אלו מאטות את הדופק ומורידות את לחץ הדם, מה שמקטין את דרישת הלב לחמצן. עבור מטופל שעבר התקף לב, תרופות אלו יכולות לסייע במניעת התקפים נוספים בעתיד.


חוסמי תעלות סידן – ניתן להשתמש בתרופות אלה יחד עם חוסמי בטא, וזאת במידה וחוסמי הבטא בלבד אינם יעילים. ניתן להשתמש בחוסמי תעלות סידן גם במקום חוסמי בטא אם מסיבה כלשהי המטופל לא יכול לקחת חוסמי בטא כלל. תרופות אלו יכולות לעזור בשיפור התסמינים של כאבים בחזה.


ניטרוגליצרין – טבליות, תרסיסים ומדבקות של ניטרוגליצרין יכולים לשלוט בכאבים בחזה על ידי הרחבת העורקים הכליליים באופן זמני והפחתת דרישת הלב לדם.


חוסמי ACE ו-ARBs – מעכבי אנזים להמרת אנגיוטנסין (ACE) וחוסמי קולטן לאנגיוטנסין II (ARB) הן תרופות דומות אחת לשנייה שמורידות את לחץ הדם ועשויות לסייע במניעת התקדמות מחלת עורקים כלילית.


פרוצדורות להחזרת זרימת הדם

לפעמים יש צורך בטיפול אגרסיבי יותר. להלן מספר אפשרויות:

אנגיופלסטיה והצבת תומכן (סטנט) – הרופא מכניס צינור (צנתר) ארוך ודק לחלק הצר של העורק, ומעביר חוט עם בלון לא מנופח דרך הצינור לאזור החסום או המוצר. שם, הבלון מנופח ודוחס את רבדי הכולסטרול על קירות העורקים. לעתים קרובות מוכנס תומכן לעורק כדי לשמור על העורק פתוח.


ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים – המנתח לוקח כלי דם מחלק אחר בגוף ומחבר אותו כך שיעקוף את העורק הכלילי החסום ויאפשר לדם לזרום. מכיוון שהדבר דורש ניתוח לב פתוח, לרוב זה שמור לאנשים שיש להם מספר עורקים כליליים מוצרים.


מחלות לב נפוצות נוספות

הפרעות קצב – קצב לב לא תקין עקב שינויים בהולכת אותות חשמליים דרך הלב. ישנן הפרעות קצב שפירות, אך אחרות מסכנות חיים. אבחון וטיפול מהיר בהפרעות קצב עשוי להציל חיים, שכן הפרעות קצב רבות עשויות להתדרדר למצב של דום לב. עם זאת, הפרעות קצב אחרות עשויות להיות כרוניות ולא להזדקק לטיפול כלל.


פרפור פרוזדורים – אותות חשמליים לא תקינים בעליות גורמים לדופק לא סדיר. פרפור פרוזדורים הוא אחת מהפרעות הקצב הנפוצות ביותר. הסכנה העיקרית במחלה היא סיכון מוגבר ליצירת קרישי דם ועל כן חשוב לטפל בהפרעה ובמידה והיא נשארת באופן כרוני – לטפל במדללי דם. בנוסף, פרפור פרוזדורים הוא אחד מגורמי הסיכון המרכזיים לשבץ מוחי.


אי ספיקת לב – מצב בו הלב חלש מדי או נוקשה מדי בשביל להזרים דם ביעילות לגוף. קוצר נשימה ונפיחות ברגליים הם התסמינים השכיחים למחלה. לעיתים קרובות המחלה נגרמת לאחר התקף לב שפגע בתפקוד ארוך הטווח של הלב. לעיתים, אי ספיקת לב מתפתחת עם הזקנה ועקב גורמים גנטיים וסביבתיים שונים. המחלה היא כרונית ומעקב וטיפול קפדני חשובים הן לאיכות החיים של המטופל והן להארכת חייו.


קרדיומיופתיה – מחלה של שריר הלב בה הלב מוגדל, מעובה או נוקשה באופן חריג. כתוצאה מכך נחלשת יכולת הלב להזרים דם. הסיבות לקרדיומיופתיות שונות ומגוונות ולעיתים קרובות קשורות לגנטיקה.


מיוקרדיטיס – דלקת בשריר הלב, לרוב בגלל זיהום נגיפי. תסמיני המחלה מגוונים ועשויים לכלול קוצר נשימה, כאבים בחזה, ירידה ביכולת להתאמן, ודופק לא סדיר.


אנדוקרדיטיס – דלקת של הציפוי הפנימי או מסתמי הלב של הלב. בדרך כלל, אנדוקרדיטיס נובע מזיהום חמור במסתמי הלב.


פריקרדיטיס – דלקת בקרום הלב. זיהומים נגיפיים, אי ספיקת כליות ומצבים אוטואימוניים הם גורמים שכיחים. תסמיני המחלה העיקריים, כמו כאבים בחזה, עלולים להידמות לתסמיני התקף לב והטיפול במחלה כולל קולכצין, נוגדי דלקת שאינם סטרואידים וסטרואידים.


מחלת מסתמי לב – ישנם ארבעה מסתמי לב, וכל אחד מהם יכול לפתח בעיות. בעיה במסתם עלולה לגרום לאי ספיקת לב. מחלות המסתמים נחלקות לרוב להיצרות של המסתם ולאי ספיקה של המסתם. לעיתים קרובות, גיל מבוגר הוא הגורם העיקרי למחלות מסתמים, שכן עם הזמן המסתמים הולכים ומסתיידים.


אוושה לבבית – צליל לא תקין הנשמע בעת האזנה ללב בעזרת סטטוסקופ. יש אוושות שפירות, אך אחרות יכולות להצביע על מחלות לב.


מקורות: Medical-News-Today | WebMD | MayoClinic

שאלות ותשובות בנושא

מה הם גורמי סיכון למחלות לב?

ישנם גורמי סיכון רבים הקשורים לאורח חיים, בין היתר: עישון, תזונה לקויה, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, סוכרת, השמנת יתר, חוסר פעילות גופנית, מתח רב ועוד.

במידה ויש לי מחלת לב, האם עליי להימנע מפעילות גופנית?

לא. גם אחרי אירוע לבבי כלשהו, כמו התקף לב, מומלץ לחזור לפעילות גופנית בצורה מדורגת בכדי להביא להתאוששות טובה יותר לאחר האירוע. פעילות גופנית נמצאה כמפחיתה את ההחמרה של מחלת הלב הקיימת וכן כמורידה את הסיכוי של חולי לב להתקף לב ראשון או חוזר.

לאיזה דופק עליי לכוון בזמן פעילות גופנית?

מושג זה נקרא "דופק המטרה". ישנה נוסחה מקובלת על מנת למצוא את הדופק המקסימלי של מתאמן, והיא 220 פחות הגיל. מומלץ לבצע פעילות גופנית בטווח שבין 65%-85% מדופק מקסימלי זה, בהתאם לרמת המתאמן.

אילו תסמינים אני יכול לזהות כחשודים למחלת לב?

התסמינים הנפוצים הם כאב בחזה, קוצר נשימה, הרגשה של דפיקות מהירות בחזה, סחרחורת ועוד.

כיצד ניתן לאבחן מחלות לב?

ישנן מספר בדיקות מקובלות לאבחון מחלות לב, כגון: בדיקות דם, א.ק.ג, הולטר לב, צנתור, בדיקות הדמיה ועוד.

תגובות

המדריך נכתב בתמיכה של

מערכת מדיקו
מדיקו הינו אתר בריאות מוביל אשר נועד לתת מידע עדכני ומקיף בתחום הבריאות לציבור הגולשים הישראלי זאת במטרה להוות צומת מרכזית המסייעת לגולשי האינטרנט בישראל בחיפוש המידע הרפואי ברשת וזאת בהתאם לתנאי השימוש באתר. במסגרת פעילות האתר, מדיקו מפעילה גם את תכני המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופסור רפי קרסו. התוכן המוצג באתר מדיקו מוגן בזכויות יוצרים ואין לעשות בו שימוש ללא אישור מערכת האתר. לפניה למערכת האתר ניתן לפנות בכתובת: info@medico.co.il

תמונות לפני ואחרי של רופאים מהאתר