ניתוח מעקפים: הסיבות לניתוח, הסיכונים והחזרה לשגרה

5,000 ניתוחי לב מתקיימים מדי שנה בישראל, כמחצית מהניתוחים הינם ניתוחי לב מעקפים, איך מתבצע הניתוח, אלו סיכונים יש בניתוח לב מסוג מעקפים ומתי ניתן לחזור לעבודה?

על כך עונה פרופ' גיל בולוטין בתכנית המילון הרפואי בהנחיית פרופ' רפי קרסו.

מהו ניתוח מעקפים?

ניתוח מעקפים הוא ניתוח שבו עוקפים את החסימות שיש לחולי לב בכלים הכליליים ומחברים כלי דם חדשים אל מעבר לחסימה. כלי הדם שמשמשים למעקפים הם עורקים מתוך בית החזה (LIMA, RIMA) וריד הספינה מהרגל והעורק הרדיאלי.

הניתוח נועד לטפל בחולי לב עם מחלה כלילית (קורונרית) שהיא המחלה השכיחה ביותר בקרב חולי לב ובעולם המערבי בכלל. במידה והמחלה הכלילית אינה מטופלת החולה עלול לסבול מאנגינה פקטוריס, התקף לב ואף למוות מאוטם שריר הלב.

מחלת לב כלילית היא מחלת הלב האיסכמית שבה, עקב חסימה חלקית או מלאה של הכלים הכליליים שמספקים דם לשריר הלב, יש ירידה מאספקת הדם לשריר הלב. במידה והחסימה רק חלקית יתכן שלא יהיו לכך תסמינים, אך יתכן שהחולה ירגיש לחץ בחזה, קוצר נשימה או תופעות אחרות בזמן ביצוע מאמצים. חסימה מלאה של עורק כלילי עשויה להוביל לאוטם חריף בשריר הלב, נזק לשריר הלב ואף למוות.

מהו היקף התופעה?

בארץ מבוצעים כל שנה מעל 45,000 צנתורים להדגמה של הכלים הכליליים, חלק גדול מהחולים מטופלים בצנתור על ידי הרחבת החסימה והשתלת תומכן וכ 3,000 חולים בשנה מטופלים בעזרת ניתוח מעקפים.

למדריך “צנתור לב” הכולל שאלות-תשובות ואת הרופאים המבצעים הליך זה

מי זקוק לניתוח ומה המטרה בביצוע ניתוח מעקפים?

המטרה של ניתוח מעקפים היא שיפור תוחלת ואיכות החיים של המטופל.

ההחלטה אם לבצע ניתוח מעקפים, לטפל בצנתור או לטפל שמרנית (בתרופות בלבד) מתקבלת בדיון משותף של הרופא המצנתר, מנתח הלב והרופא המפנה לבדיקה. להסבר שמקבל החולה ולרצון שלו יש חשיבות רבה לקבלת החלטה המתאימה לחולה.

כיום אנחנו יודעים להגדיר בצורה טובה מי מהחולים זקוק לטיפול בצנתור ומי לניתוח מעקפים. ההחלטה תלויה בהיקף המחלה בעורקים, במצב שריר הלב והמסתמים, במחלות הרקע של החולה ובמצבו הכללי.

באופן עקרוני ככל שמעורבים יותר כלים קורונרים במחלה, ככל שהמחלה בעורקים יותר קשה ומפושטת, וככל שמעורב החלק הראשון של כלי הדם, יש יתרון לניתוח מעקפים. יתרון ניתוח המעקפים הוכח במחקרים רבים בעבר ומשמעותי יותר כאשר יש ירידה בתפקוד שריר הלב. במידה ויש גם מחלה במסתם האורטלי או המיטרלי ניתן במהלך אותו הניתוח גם להחליף או לתקן את מסתם.

פרופ' גיל בולוטין : "ההחלטה אם לבצע ניתוח מעקפים, לטפל בצנתור או לטפל שמרנית (בתרופות בלבד) מתקבלת בדיון משותף של הרופא המצנתר, מנתח הלב והרופא המפנה לבדיקה. להסבר שמקבל החולה ולרצון שלו יש חשיבות רבה לקבלת החלטה המתאימה לחולה".

יתרונות הניתוח לעומת טיפול בצנתור

במחקרים רבים הוכח שבחולים המתאימים ניתוח מעקפים משפר את איכות ותוחלת החיים של המנותח בהשוואה לאלו שטופלו בצנתור או בתרופות בלבד.

הניתוח יעיל מאוד במניעה של הכאבים או קוצר הנשימה במאמץ. בנוסף, בהשוואה לצנתור, החולים נזקקים להרבה פחות התערבויות וצנתורים למשך שנים רבות. הסיכון בניתוח נמוך מאוד, כתלות במצב הלב ומצבו הכללי החולה.

סוגי ניתוחי מעקפים ומתי צריכים לטפל גם במסתם

בניתוח לב רגיל מתחברים למכונת לב ריאה לצורך ביצוע המעקפים. ישנה אפשרות לבצע את הניתוח ללא מכונת לב ריאה, במקרים בהם יש יתרון בכך.

לדוגמה: חולים עם מחלה באבי העורקים העולה, עדיף לבצע את הניתוח ללא מכונת לב ריאה על מנת להקטין את הסכנה לאירוע מוחי.

יש יתרון בביצוע ניתוחים עם שימוש רב במעקפים עורקיים, בעיקר באנשים צעירים וזאת על מנת להקטין את הסיכוי להישנות המחלה במעקפים עצמם.

במקרים מסוימים ניתן לבצע את הניתוח בחתך קטן מצד שמאל (MIDCAB), אז מבצעים מעקף אחד או שניים עם עורק הממרי השמאלי לעורק הכלילי השמאלי היורד.

זהו המעקף החשוב ביותר לאיכות ותוחלת החיים של החולים. ניתן לבצע ניתוח זה גם בעזרת הרובוט דה-וינצ'י שמאפשר להכין את העורק למעקף ללא פתיחת החזה ובכך להוריד את הכאבים לאחר הניתוח.

איך מתנהל הניתוח?

ניתוח מעקפים מתחיל מספר ימים טרם הניתוח בהיכרות הדדית טובה של המנותח והצוות המנתח. הצלחת הניתוח תלויה בהכנה נכונה שכוללת שיחה ובדיקת החולה, בדיקות דם בסיסיות, צילום חזה, בדיקת אקו של הלב וכמובן צנתור המדגים את העורקים הכליליים.

טרם הניתוח יש צורך בצום של לפחות שש שעות.

הניתוח מבוצע בהרדמה כללית. בהתאם להיקף הניתוח, מצב החולה וגורמים נוספים הניתוח מבוצע עם או בלי מכונת לב ריאה ובחתך מרכזי או צידי.

בתום הניתוח החולה מועבר ישירות ליחידה לטיפול נמרץ ושם הוא מתעורר לאחר מספר שעות.

משך האשפוז בטיפול נמרץ הוא בדרך כלל יום או יומיים ואז מועבר החולה למחלקת האשפוז. ביום השני לאחר הניתוח יורדים מהמיטה, ביום השלישי מתחילים להתהלך ובחלק גדול מהמקרים השחרור מבית החולים מתרחש ביום החמישי לאחר הניתוח.

פרופ' גיל בולוטין : "יש יתרון בביצוע ניתוחים עם שימוש רב במעקפים עורקיים, בעיקר באנשים צעירים וזאת על מנת להקטין את הסיכוי להישנות המחלה במעקפים עצמם. במקרים מסוימים ניתן לבצע את הניתוח בחתך קטן מצד שמאל (MIDCAB), אז מבצעים מעקף אחד או שניים עם עורק הממרי השמאלי לעורק הכלילי השמאלי היורד".

מהם הסיבוכים האפשריים?

ניתוח מעקפים נחשב כיום לניתוח בטוח ובחולים צעירים עם תפקוד לב תקין, ללא מחלות נוספות, הסכנה בניתוח קטנה מאחוז אחד. הסיכון עולה ככל שהגיל עולה, עם תפקוד לב ירוד ובמידה ויש מחלות נוספות ברקע.

ניתן להעריך בצורה טובה את הסיכון הניתוחי בהתאם לנתונים של החולה ולקבל החלטה משותפת האם היתרונות של הניתוח עולים על הסכנה בו.

החלמה

לאחר השחרור מבית החולים, ניתן לחזור לבית או לעבור למספר ימים להחלמה במימון קופות החולים. מומלץ לחזור לפעילות הדרגתית ללא שהיות.

לדוגמה: הליכות מתונות פעמיים ביום מחוץ לבית למרחק עולה בצורה הדרגתית. מותר להתאמץ לאחר הניתוח כל זמן שעושים זאת בצורה מתונה ומדורגת. ברוב המקרים ניתן להגיע לקילומטר הליכה פעמיים ביום בתוך מספר שבועות.

אין מניעה לעסוק בספורט בהמשך. מומלץ להימנע מהרמת משקולות כבדים למשך שישה חודשים לאחר הניתוח, עד להחלמה מלאה של עצם החזה.