אי ספיקת לב

מהי אי ספיקת לב?

אי-ספיקת לב (Heart Failure (HF נחשבת למחלה שכיחה מאוד ובעיקר בגיל המבוגר ומהווה את אחד מגורמי התמותה המובילים בעולם.

אי ספיקת לב הינה תסמונת הכוללת בתוכה משלב של תסמינים אופייניים כמו עייפות, חולשה קוצר נשימה ובצקות בשוקיים וסימנים בבדיקה הגופנית שאותם הרופא הבודק יודע לזהות ולשייכם למחלה.

מקורם של הסימנים והסימפטומים האלה בשינויים פתולוגיים במבנה ובתפקוד הלב ואלה מתפתחים משנית למגוון רחב של מחלות הפוגעות בצורות שונות בלב. כתוצאה מהפגיעה בתפקוד הלב יכולתו להזרים דם לאיברי הגוף השונים יורדת או  שמתפתחים לחצים גבוהים ולא תקינים בתוכו המפריעים גם הם לזרימת הדם אליו וממנו.

ההפרעה בתפקוד הלב יכולה להתבטא בזמן מאמץ וככל שהמצב מחמיר אז גם במנוחה.

זיהוי וטיפול בשלבים המוקדמים של המחלה יכול לשפר את מצבו של החולה, למנוע הידרדרות ולסייע לו לנהל אורח חיים רגיל ככל שהמחלה מחמירה.

הטיפול במחלה כולל מגוון רחב של אמצעים החל משינוי באורח החיים, תרופות, פעולות המטפלות בהפרעות בקצב הלב, השתלת קוצבי לב והתערבויות כירורגיות שונות כולל השתלת לב או השתלת לב מלאכותי.

כל מה שרציתם לדעת על אי-ספיקת לב – במדריך שלפניכם.

באילו גילאים אי ספיקת לב נפוצה יותר?

אי ספיקת לב יכולה לקרות בכל גיל, אך השכיחות של התופעה עולה ככל שאנשים מתבגרים.

זוהי האבחנה השכיחה ביותר בשחרור מבית החולים בקרב חולים מעל גיל 65 שנה והשלישית בשכיחותה בכלל. בעולם המערבי שכיחות המחלה היא סביב 1%-2% מכלל האוכלוסייה. בגיל 75 ומעלה השכיחות עולה 10%.

אי ספיקת הלב הינה מחלה הכרוכה בתחלואה רבה, אשפוזים חוזרים ותמותה. ההוצאה הכספית עבור טיפול במחלה זו היא הגבוהה ביותר בהשוואה לכל המחלות האחרות כולל סרטן, מחלות זיהומיות וטראומה.

המידע לגבי שכיחות המחלה בישראל הינו חלקי אך נראה שהיא דומה לשכיחות בעולם המערבי.

מה הסוגים השונים של אי-ספיקת לב?

קיימות אפשרויות שונות להגדיר סוגים של אי ספיקת הלב אלה כוללות מספר פרמטרים הקשורים להפרעה המבנית בלב ולצורת ההפרעה בתפקודו:

1. האם רק צד אחד של הלב מעורב או את שני הצדדים, ימין, שמאל או שניהם?
2. האם מדובר בירידה בכושר ההתכווצות של אחד החדרים או שניהם ? ( הפרעה סיסטולית  שמאלית או ימנית או משולבת).
3. האם כושר ההתכווצות נשמר אבל מופיעה הפרעה במידת הגמישות למילוי של אחד החדרים או שניהם ( הפרעה דיאסטולית).

קיימת הבדלה בתיאור של אי ספיקת לב עם התייחסות למצב המבטא ירידה בתפוקת הלב לעומת ביטוי של עליה בלחצים בוורידי הריאה או בוורידים בכלל בגוף.

מה הם הגורמים?

קיימים מצבים רבים בהם הגורם לפגיעה בתפקוד הלב נותר לא ידוע. בין הבעיות השכיחות להתפתחות אי-ספיקת לב אפשר למצוא מחלה טרשתית של עורקי הלב שמביאה לסתימה בזרימת דם לשריר הלב ולפגיעה בתפקודו, יתר לחץ דם, מומי לב מולדים, מחלות ראשוניות של מבנה או תפקוד שריר הלב (קרדיומיופתיות) שלעתים קיים רקע גנטי להיווצרותם, הפרעות בקצב לב, דלקות שריר הלב שנגרמות מסיבות שונות כמו למשל זיהומים ויראליים.

לעתים אי-ספיקת לב מתפתחת אצל חולי סרטן שעברו טיפולים כימותרפיים שחלק מתופעות הלוואי שלהם היא פגיעה בשריר הלב. גם הקרנות לבית החזה יכולות להסב נזק לשריר הלב או לכלי הדם שלו.

סיבות עקיפות לאי-ספיקת לב יכולות לכלול סכרת, בעיות בתפקוד של בלוטת התריס, מחלות ריאה כרוניות, תסמונת דום נשימה בשינה וגם  צריכה מופרזת של אלכוהול וסמים.

מהם התסמינים של אי ספיקת לב?

• עייפות.
• חולשה.
• קוצר נשימה במאמצים הולכים ויורדים וגם במנוחה שלעתים מלווה בשיעול טורדני.
• קושי בשכיבה פרקדן(שכיבה על הגב) בשל הרגשת מחנק.
• התעוררות בלילה בשל "רעב" לאוויר.
• עלולה להופיע נפיחות (בצקת) ברגליים.
• תפיחות של הבטן.
• השתנה מספר פעמים בלילה.
• בחילות.
• חוסר תיאבון.
• קצב לב מהיר מדי או לא סדיר.
• טשטוש.
• בלבול.
• הפרעות בשינה עם התעוררויות דחופות.
• שינה לא איכותית.
• הפרעות בריכוז.
• סחרחורות וגם אירועים של איבוד הכרה.

כיצד מאבחנים?

כדי להבין האם בן אדם סובל מאי-ספיקת לב, קרדיולוג יבצע תשאול מפורט לגבי ההיסטוריה הרפואית של החולה עם שאלות מכוונות לגבי מחלות עם אפשרות של ביטוי גנטי במשפחה, מחלות רקע, הרגלים ותרופות אותן הוא נוטל.

בהמשך יבצע בדיקה גופנית כללית ובמידת הצורך יופנה המטופל לבדיקות הבאות:

1. בדיקת דם מקיפות – ממצא פתולוגי בבדיקות אלה יכול לרמוז על תפקוד לקוי של איברי גוף שונים, נוכחות מחלות רקע שונות הגורמות או מחמירות את אי ספיקת הלב.
2. אק"ג – רישום של התפקוד החשמלי של הלב.
3. צילום חזה – יאפשר לרופא לבדוק האם הלב של המטופל מוגדל ולהצביע על נוכחות ממצאים כמו למשל הצטברות נוזלים בריאות.
4. אקו-לב – בדיקה על קולית של הלב הנותנת מידע רב על מבנה הלב והמסתמים, כלי דם היוצאים ונכנסים אליו וזרימות לא תקינות של הדם בתוך ובין המדורים השונים שלו.
5. בדיקת לב במאמץ – בוחנת כיצד הלב של המטופל מתפקד במאמץ גופני.
6. מיפויי לב שונים במאמץ או עם מתן תרופות נותנים מידע רב על תפקוד הלב, על הפרעות בזרימת הדם בכלי הדם הכליליים, על נוכחות צלקות בשריר וגם נוכחות מחלוספציפיות אחרות.
7. MRI של הלב – בדיקה חשובה ומאד מדויקת מבחינת המידע על מבנה הלב והפרעות שונות שניתן לאפיין אותם לאבחנות שונות.
8. צנתור לב – חומר ניגודי מוזרק לתוך כלי דם כדי לזהות אם קיימות חסימות בכלי דם או פגמים אנטומיים במבנה הלב. בזמן הצנתור ניתן לבצע מדידות מדויקות של זרימת הדם במדורים השונים של הלב והריאות. בזמן צנתור לב לפעמים נלקחת גם ביופסיה משריר הלב על מנת לזהות במעבדה תחת המיקרוסקופ את סוג המחלה ממנה סובל החולה.

ייתכנו בדיקות נוספות לפי שיקול דעתו של הקרדיולוג המטפל.

אלו מצבים מהווים סימני אזהרה המחייבים פנייה לרופא?

• קוצר נשימה שלא היה קודם או החמרה בקוצר הנשימה בעיקר בשכיבה או במאמץ קל.
• עלייה פתאומית במשקל למעלה מ 2-3 ק"ג בתוך פרק זמן של ימים.
• הופעת נפיחות חדשה בקרסוליים/ שוקיים/ כפות הרגלים או בבטן.
• ירידה בולטת בכמות השתן.
• עייפות יתר במהלך פעולות שעבר היו פשוטות.
• אירועים של דפיקות לב מהירות, דפיקות לב לא סדירות.
• כאבים או לחץ בחזה.
• שיעול מטריד.
• אירועים פתאומיים של חולשה, סחרחורות או אירועי התעלפות.
• כל סימן אחר שאינו מופיע ברשימה זו ונראה לך חריג. 

איך מטפלים באי ספיקת לב?

מחלת אי ספיקת לב יכולה התבטא באופן פתאומי וחריף אך בדרך כלל היא מחלה כרונית, בעלת דרגות שונות של חומרה. בחלקם של המקרים טיפול יכול להביא להחלמה מלאה אבל ברוב המקרים לא ניתן להגיע לריפוי מלא בעזרת טיפול הולם ניתן להאריך את משך החיים, להקל על התסמינים והסימפטומים השונים ולהשיג איכות חיים טובה.

קיימות דרכים שונות לטיפול באי ספיקת לב:

•  שינוי אורח חיים: שמירה על תזונה בריאה, הימנעות מאוכל מוכן ותעשייתי ומצריכת נתרן. שמירה על משקל תקין, מנוחה, פעילות גופנית סדירה, מתאימה ומבוקרת, הפסקת עישון וצריכת אלכוהול בעודף.

•  כדאי מאד שהחולה יכיר את מחלתו, את התרופות ,המינונים שלהן, את דרך וזמני נטילתן ואת המצבים בהם נזקק לבקש עזרה.

•  הקפדה על קבלת חיסונים למשל נגד שפעת ודלקת ריאות.

•  במקרה של דיכאון או חרדה חמורים שנמשכים ללא שיפור ניתן להפנות לעזרה על ידי פסיכולוג/ פסיכיאטר/ עובד סוציאלי. העזרה יכולה להינתן בשיחות, על ידי תרופות מתאימות ופעילות בעזרת קבוצות תמיכה.

•  קיימות מגוון תרופות אשר נועדו לטפל במצב של אי ספיקת לב. התרופות פועלות בדרכים שונות ומטרתן להקל על פעולת הלב. מעכבי ACE, תרופות משתנות, דיגוקסין, חוסמי קולטני ביתא, חוסמי קולטן לאנגיוטנסין, ניטרטים, ספירונולקטון אנטרסטו ועוד. קיימים מספר תכשירים מתחום הרפואה המשלימה שאינם מוגדרים כתרופות אך יעילותם הוכחה. בין אלה תוספים של וויטמינים, מינרלים ותוספי מזון.

•  התערבויות בצנתור לפתיחת חסימות בכלי הדם המספקים דם לשריר הלב, לטיפול במסתמים דולפים או מוצרים, טיפולים בהפרעות אנטומיות שונות בלב הגורמות או מחמירות את אי ספיקת הלב.

•  קוצבי לב מסוגים שונים מושתלים על מנת לתמוך בקצב הלב ובהתכווצותו וכן על מנת לטפל בהפרעות קצב קשות כמו כאלה שגורמות לדום לב.

•  טיפולים אלקטרופיזיולוגיים בחדר צנתורים לצורך צריבה של מקורות להפרעות בקצב הלב.

•  בכירורגיה המודרנית קיימים מגוון רחב של ניתוחים כולל ניתוחי מעקפים, ניתוחים של המסתמים, ניתוחים לתיקון מומי לב מולדים. חולים עם אי ספיקת לב קשה מאד נזקקים לעתים להשתלת לב או השתלת לב מלאכותי.

איך לומדים לחיות עם אי ספיקת לב?

השילוב של מודעות עצמית למצב הרפואי, הקפדה על אורח חיים ותזונה בריאה, התמדה בלקיחת התרופות וערנות לכל שינוי במצב הגופני- כל אלה עשויים לשפר בצורה ניכרת את איכות החיים ולהאריך את תוחלת החיים.

שאלות ותשובות בנושא

מהם הסימנים להחמרה של אי ספיקת לב?

האם אי ספיקת לב יכולה להשתפר?