שחלות פוליציסטיות – PCO: סובלת מאקנה ומחזור לא סדיר? כדאי שתקראי

מצב של שחלות פוליציסטיות הינו מצב בו בזמן הביוץ לא מיוצרות ביציות להפריה ולהריון עתידי אלא נוצרות ציסטות, ממצב זה סובלות נשים רבות ועליהן לבצע מעקב באולטרא סאונד על מנת לוודא מתי ישנם זקיקים וניתן להרות ומתי ישנן ציסטות

על כך מסביר פרופ' אדריאן שולמן בתכנית המילון הרפואי בווידאו בהנחיית פרופ' קרסו

במאמר זה נדון ב:

• היבטים מטבוליים בתסמונת שחלות הפוליציסטיות
• תסמינים של שחלות הפוליציסטיות
• סיבות להופעת תסמונת שחלות הפוליציסטיות
• גיל של הופעת התסמונת
• גורמי הסיכון של שחלות הפוליציסטיות
• אבחון של תסמונת שחלות הפוליציסטיות
• טיפול בתסמונת שחלות הפוליציסטיות
• טיפול בתסמונת זו לנשים לפני הריון
• טיפול בתסמונת זו לנשים שלא רוצות להרות
• טיפולים נוספים לתסמונת

יש להבדיל בין מצב של שחלות פוליציסטיות בלבד שהינו מצב שכיח לתסמונת השחלות הפוליציסטיות.

תסמונת השחלות הפוליצסטיות מלווה בתופעות נוספות מעבר להופעתן של שחלות פוליציסטיות בלבד- תופעות של שיעור יתר, הופעת פצעי אקנה על הפני וכן עלייה משמעותית במשקל.

הסיבות לכך הן עלייה גדולה של הורמון הטסטוסטרון שהוא ההורמון הגברי שגורם לתופעות לוואי אלה.

תסמונת השחלות הפוליציסטיות הן הגורם השכיח ביותר לסיבות של אי פריון אצל נשים.

התסמונת קשורה ישירות להפרעה בביוץ ולעתים אף לחוסר ביוץ ולכן נשים הסובלות מתסמונת השחלות הפוליציסטיות תתקשנה להיכנס להריון.

היבטים מטבוליים של תסמונת השחלות הפוליציסטיות

תסמונת השחלות הפוליציסטיות משפיעה לא רק על פוריות ועל הסדירות בהופעת הווסת (המחזור החודשי). בנוסף, שחלות פוליציסטיות קשורות גם למגוון הפרעות מטבוליות אפשריות. אחד ההיבטים המטבוליים המשמעותיים ביותר של התסמונת הוא תופעת העמידות לאינסולין. זהו מצב שקיים בקרב חלק ניכר מהנשים עם התסמונת.

תנגודת לאינסולין מתרחשת כשתאי הגוף מגיבים פחות טוב לאינסולין (הורמון המווסת את רמות הסוכר בדם). כתוצאה מכך הלבלב צריך לייצר יותר אינסולין, כדי לשמור על רמות סוכר נורמליות בדם. עודף אינסולין עלול לעורר את השחלות לייצר יותר אנדרוגנים, מה שמפריע לביוץ.

בנוסף, נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות נמצאות בסיכון למצב טרום סוכרתי או לסוכרת מסוג 2, במיוחד אם הן סובלות מעודף משקל או מהשמנת יתר. סוכרת ידועה כמחלה שעלולה להוביל לסיבוכים כמו מחלות לב, נזק לכליות ונזק עצבי ועוד תופעות לא רצויות כגון כיבים.

לנשים עם התסמונת עשויה להופיע בעיה מטאבולית נוספת, הקשורה עם רמות גבוהות של כולסטרול (מסוג LDL) וטריגליצרידים, לצד רמות נמוכות של כולסטרול טוב (HDL). מצב זה קשור לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם.

כמו כן, עשויה להיות תסמונת מטבולית שהיא למעשה מקבץ של גורמי סיכון הכוללים השמנה בטנית, לחץ דם גבוה, רמות סוכר גבוהות בדם ורמות שומנים חריגות. נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות נמצאות בסיכון מוגבר לפתח תסמונת מטבולית מסוג זה, ולכן חשוב להימצא במעקב.

אגב, כחלק מאותן הפרעות מטבוליות, נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות עלולות לחוות עייפות, קושי לשמור על משקל תקין וסיכון מוגבר לסיבוכים רפואיים. איזון היבטים מטבוליים אלה יכול להיעשות תוך שילוב שיטות, לרבות דיאטה ופעילות גופנית, שימוש בתרופות (כמו מטפורמין לשיפור הרגישות לאינסולין), ובדיקות קבועות של מדדים מטבוליים (רמות סוכר בדם, שומנים).

מהם התסמינים של שחלות פוליציסטיות?

התסמינים של שחלות פוליציסטיות עשויים להתבטא באחת או יותר מהצורות הבאות:

• תקופות של אי סדירות בווסת – תסמין זה נחשב לאחד הסימנים הנפוצים ביותר של תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS). נשים בעלות תסמונת זו עשויות לחוות כמה חודשים בשנה ללא מחזור וכן יותר מ-35 ימים בין מחזור למחזור. יתכנו מחזורים בעלי דימום כבד באופן חריג. 
• רמות גבוהות של הורמונים גבריים – רמות גבוהות של הורמונים גבריים עלולות לגרום לתסמינים כגון שיעור יתר, אקנה חמורה, התקרחות גברית. הסיבה היא חוסר איזון הורמונלי. 
• שחלות פוליציסטיות – ניתן לזהות באולטרסאונד שחלות מוגדלות, בעלות ציסטות קטנות ומרובות. עקב כך עשויות להיות בעיות בביוץ, שכן ציסטות אלה משבשות את התפקוד התקין של השחלות.
• עמידות לאינסולין – כלומר התאים בגוף לא יכולים להשתמש באינסולין ביעילות הנדרשת. מצב כזה עלול לגרום לרמות אינסולין גבוהות, המשפיעות על השחלות ויכולות להפריע להתפתחות הזקיקים ולמנוע ביוץ.
• עלייה במשקל או השמנת יתר – תסמין זה מחמיר את המצב מכיוון שעודף שומן יכול להגביר את התנגדות הגוף לאינסולין, מה שמוביל בהמשך לרמות גבוהות של הורמונים גבריים. 
• אי פוריות – קושי להרות הוא תוצאה ישירה של ביוץ לא סדיר או כישלון בביוץ. 
• עייפות ושינויים במצב הרוח – עייפות מוגברת ורמות אנרגיה נמוכות, קשורות לשינה לא טובה ולתנגודת לאינסולין. במקביל עשויים להופיע חרדה ודיכאון, שינויים במצב הרוח וכיוצא בזה, הנחשבים לנפוצים בקרב בעלות תסמונת השחלות הפוליציסטיות.

הסיבות להופעת תסמונת השחלות הפוליציסטיות:

• גירוי יתר של השחלות (זוהי אחת מתופעות הלוואי שקורית עקב טיפולים הורמונאליים שניתנים לאישה בעת טיפולי פוריות על מנת לייצר כמות גדולה יותר של ביציות לצורך הפריה חוץ גופית).
  גירוי היתר של השחלות גורם ליצור מוגבר של הורמוני מין זכריים ובראשם הורמון הטסטוסטרון.
• שחרור מוגבר של הורמון ה LH
• רמות אינסולין גבוהות

כאמור, נשים רבות סובלות משחלות פוליציסטיות אך לאו דווקא מתסמונת השחלות הפוליציסטיות.

על מנת שהאישה תוגדר כסובלת מתסמונת השחלות הפוליציסטיות יש צורך בהופעתם של שניים או יותר מהסימנים העיקריים שמגדירים את התסמונת והם:

• חוסר ביוץ
• תופעות לוואי עקב רמות גבוהות של הורמון הטסטוסטרון בדם והן- שיעור יתר, השמנה באופן משמעותי ואקנה.
• אבחון של שחלות פוליציסטיות במעקב בדיקות אולטרא סאונד.

התסמונת משפיעה על יותר מ10% מהנשים בגיל הפריון כאשר הסימנים מופיעים בצורה שונה אצל כל אחת מהן.

אותן נשים תחוונה קושי להרות עקב התסמונת וזאת עקב הופעת המחזור בצורה לא סדירה או אי הופעת המחזור כלל, בעקבות כך שלא מתרחש ביוץ קבוע והאישה לא מייצרת הריון הסיכוי לאי פריון עולה באופן משמעותי ויהיה צורך אצל רוב הנשים להרות על ידי טיפולי הפריה חוץ גופית.

מתי מופיעה תסמונת השחלות הפוליציסטיות?

תסמונת השחלות הפוליציסטיות מופיעה בדרך כלל בגיל ההתבגרות.

רוב הנערות סובלות ממחזור לא סדיר, כאשר המחזור לא מסתדר לאחר זמן רב ונוספות אליו תופעות לוואי נוספות כגון אקנה, שיעור יתר והשמנת יתר יש לאבחן את אותה נערה על מנת לוודא אם אכן היא סובלת מהתסמונת.

התסמונת יכולה גם להופיע בכל שלב בגיל הפריון.

מעבר לכך שמדובר בגורם שכיח לאי פריון אצל האישה וקושי להיכנס להריון- אי טיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטיות עלולה לגרום לסיבוכים ארוכי טווח שיגרמו למחלות של סכרת, וכן סרטן הרחם, סרטן השחלות ואף סרטן השד.

גורמי סיכון לתסמונת

תסמונת מסוג זה נחשבת להפרעה מורכבת, המושפעת ממגוון גורמים גנטיים וסביבתיים גם יחד. בעוד הגורמים המדויקים של התסמונת עדיין נחקרים במדע הרפואה, זוהו מספר גורמי סיכון שעשויים להגדיל את הסבירות לריבוי ציסטות בשחלות. כך למשל:

• היסטוריה משפחתית – נשים עם היסטוריה משפחתית של התסמונת, בעלות סיכוי מוגבר לתסמונת. כלומר הסיכוי עולה אם קרובת משפחה מדרגה ראשונה כמו אם או אחות אובחנו. קרובות משפחה נמצאות בסיכון מוגבר לפתח את המצב בעצמן וזו הסיבה לכך שסבורים כי קיים מרכיב גנטי לתסמונת, אם כי הדברים עדיין נחקרים לבירור המרכיב הגנטי המלא.
• השמנת יתר – נשים הסובלות מעודף משקל או מהשמנת יתר, נמצאות בסיכון מוגבר לפתח את התסמונת. נמצא כי עודף שומן בגוף במיוחד סביב אזור הבטן, יכול לתרום לתנגודת לאינסולין ולחוסר איזון הורמונלי האופייני.
• מוצא – כמה מחקרים העלו כי ייתכן שקבוצות אתניות מסוימות נמצאות יותר בסיכון לתסמונת. כך למשל נשים שמוצא המשפחה הינו באזור אגן הים התיכון נמצאו בחלק מהמחקרים כבעלות סיכון גבוה יותר (אם כי לא בהכרח גבוה בהרבה), לפתח את תסמונת השחלות הפוליציסטיות. עם זאת, יש ככל הנראה גורמים נוספים, שיתגלו בהמשך כגון הרגלי חיים, תזונה ועוד.

כיצד מאבחנים את תסמונת השחלות הפוליציסטיות?

1. מבצעים מעקב בדיקות אולטרא סאונד במועד הביוץ המשוער של אותה אישה. בבדיקות עקביות ניתן לראות מתי מתרחש ביוץ ולראות אם קיימת סיבה או גורם אחר לתופעה.
2. יש לעקוב ולבדוק מתי מופיעה הדימום הווסתי של האישה-באיזו תדירות ולבדוק עם בנוסף להפרעות בהופעת הדימום הווסתי ישנן תופעות לוואי נוספות כמו שיעור, אקנה ואף עיכוב בגדילת השדיים אצל נערות וכן השמנת יתר.
3. בדיקות דם לצורך בדיקת רמת ההורמונים הזכריים בדם.
4. בדיקת הרמה של הורמון הLH ביום השלישי של המחזור.
5. בדיקות דם לצורך קביעת רמות הסוכר והאינסולין בדם.
6. ביצוע הליך לפרוסקופיה המאפשר לראות את מצב השחלות- גודלן (אצל נשים הסובלות מתסמונת השחלות הפוליציסטיות לרוב תהיינה השחלות מוגדלות) וכן מצב וכמות זקיקים או ציסטות בשחלה.

כיצד מטפלים בתסמונת השחלות הפוליצסטיות?

כאשר מדובר בנערות הסובלות מתסמונת השחלות הפוליציסטיות גלולות הן הטיפול המקובל ביותר שעוזר לטפל גם בהסדרת המחזור החודשי וגם בטיפול באקנה. גלולות אף עוזרות לאזן את המינון של ריבוי ההורמונים הזכריים.

כאשר תופעת הלוואי הבולטת היא השמנת יתר יש להקפיד על דיאטה ואל אכילה מאוזנת ואורח חיים בריא ללא צריכה של אלכוהול סמים וכן המנעות מעישון.

במידה והגורם לתסמונת השחלות הפוליציסטיות היה רמות סוכר ואינסולין גבוהות בדם יש להעניק לאישה טיפול בעמידות ואינסולין לאזן את הרמות בדם בהתאם.

נשים הסובלות מתסמונת השחלות הפוליצסיטיות ומעוניינות להרות צריכות להקפיד על אורח חיים בריא-אכילה מאוזנת הימנעות מעישון אלכוהול וסמים.

כמו כן, לרוב יהיה צורך בטיפולי הפריה חוץ גופית אך לא ניתן לעבור את הטיפולים ההורמונליים הרגילים שגורמים לגירוי השחלות שכן הם יכולים לגרום לגירוי יתר של השחלות לכן יש להתאים את הטיפול ההורמונאלי לאותן נשים בהתאם.

איך מטפלים בנשים עם שחלות פוליציסטיות המעוניינת להרות?

עבור נשים עם שחלות פוליציסטיות המנסות להרות, הטיפול מתמקד בגרימת ביוץ, לצורך הגדלת הסיכוי להריון. לרוב מתחילים בהמלצות לירידה במשקל, בכדי להפחית את התנגודת לאינסולין ומתוך מטרה לשפר את תדירות הביוץ. אפילו ירידה קטנה במשקל יכולה לשפר משמעותית את הסיכויים לביוץ ולהריון. בנוסף, ישנן תרופות ייעודיות הגורמות להמרצת הביוץ. במקרים מסוימים, הורמונים גונדוטרופינים עשויים להינתן בזריקה, כדי לעורר את השחלות לייצר ביציות. פתרון נוסף המשמש לטיפול בבעיות פוריות הוא הפריה חוץ גופית.

איך מטפלים בנשים עם שחלות פוליציסטיות שאינן מעוניינת להרות?

עבור נשים שאינן מבקשות להרות, הטיפול מתמקד בסימפטומים ובהפחתת הסיכון לסיבוכים כגון סוכרת מסוג 2 ומחלות לב. גלולות למניעת הריון ידועות כאפשרות טיפול נפוצה מכיוון שהן יכולות להועיל בוויסות המחזור החודשי, להפחית את רמות ההורמונים ולעזור לטיפול באקנה. עבור שיעור יתר, ישנן תרופות מועילות שפועלות על ידי חסימת ההשפעות של אנדרוגנים. במקביל, תזונה בריאה, פעילות גופנית סדירה ושמירה על משקל תקין מומלצים ומועילים.

טיפולים אפשריים נוספים בשחלות הפוליציסטיות

בנוסף לטיפולים המקובלים עבור נשים בעלות תסמונת השחלות הפוליציסטיות, כמו נטילת גלולות למניעת הריון ושינויים באורח החיים, ישנן מספר אפשרויות טיפוליות נוספות שניתן לשקול. טיפול אחד הוא שימוש במטפורמין, זו תרופה נפוצה לטיפול בסוכרת מסוג 2 שהוכחה כמשפרת את הרגישות לאינסולין ומפחיתה את רמות האנדרוגן אצל נשים עם התסמונת.

טיפול מסוג נוסף יכול לכלול שימוש בתוסף אינוזיטול. מדובר בתרכובת טבעית המשפרת את הרגישות לאינסולין ומפחיתה את רמות האנדרוגן אצל נשים עם התסמונת. תוסף זה עשוי גם לעזור לשפר את שיעורי הביוץ ולהפחית את הסיכון לסוכרת הריונית אצל נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות המנסות להרות.

טיפולים משלימים אחרים שעשויים לעזור נשענים על דיקור סיני וצמחי מרפא. אלה טיפולים משלימים, כלומר שניתן לשקול אותם במקביל לקבלת ייעוץ רפואי וטיפולים קונבנציונליים עליהם ממליץ הרופא שלכן.