לפרוסקופיה

לפרוסקופיה היא פרוצדורה רפואית במהלכה מבוצע חתך קטן, או מספר חתכים, באזור הטבור ודרכם מוחדר הלפרוסקופ – אביזר רפואי המצויד במצלמה. באמצעות הלפרוסקופ, צוות חדר הניתוח יכול לראות את המתרחש בבטנו של המטופל ולבצע אבחון למצבים רפואיים רבים כמו גם לטפל בבעיה קיימת. בין הסיבות לביצוע לפרוסקופיה: שרירנים ברחם, דלקת התוספתן, הריון חוץ רחמי, אנדומטריוזיס, הסרה כירורגית של איברים מסוימים או חלקים מהם ואבחון גידולים סרטניים שונים. ההליך בטוח למדי וסיבוכים חמורים הם נדירים מאוד אך ייתכנו מספר סיבוכים קלים כמו דימום קל, בחילות וזיהום באזור החתך. תהליך ההחלמה מהניתוח תלוי במידה רבה בסוג הניתוח אך לרוב ניתן לחזור לשגרה לאחר כחמישה ימים מביצוע לפרוסקופיה אבחנתית. במטופלים אשר עוברים לפרוסקופיה לצורך טיפול רפואי, תיתכן החלמה ארוכה יותר של מספר שבועות ואף חודשים.

באילו מקרים נבצע ניתוח לפרוסקופי?

לפרוסקופיה משמשת למגוון רב של התוויות רפואיות ובניהן מצבים בהם יש צורך לאבחן בעיה (בהנחה ולא ניתן לאבחן את הבעיה דרך בדיקות שאינן פולשניות כמו CT, MRI או אולטרסאונד, לעיתים הדרך היחידה לאשש אבחנה היא לבצע בדיקה ישירה של החלק הפגוע בגוף) או מצבים בהם יש צורך לטפל באחת. במהלך ההליך, מוחדרים התקנים כירורגיים זעירים דרך חתכים קטנים בעור, מה שמאפשר דינאמיות רבה בביצוע הניתוחים.

לפרוסקופיה תופסת חלק הולך וגובר בעולם הכירורגיה ככלי לאבחון מצבים רפואיים שונים. בין המצבים בהם לפרוסקופיה משמשת לצורך אבחנה ניתן למנות:

מחלה דלקתית של האגן (PID) – זיהום חיידקי של מערכת המין הנשית העליונה (צוואר הרחם, שחלות וחצוצרות)

שרירנים ברחם – גידולים שפירים הגדלים בתוך הרחם או סביבו

אנדומטריוזיס – מחלה אשר מביאה להימצאות תאים דמויי רירית הרחם (אנדומטריום) מחוץ לרחם עצמו

בעיות פוריות

הריון חוץ רחמי (אקטופי) – הריון המתפתח מחוץ לרחם

ציסטה בשחלה – שק מלא נוזלים המתפתח על השחלה

דלקת תוספתן (אפנדציטיס) – מצב חירום המחייב בדיקה מיידית והסרה של התוספתן

אשכים טמירים – מצב שכיח המתרחש בתקופת הילדות, ובמהלכו הילד נולד כאשר אחד האשכים, או שניהם, לא נדד כשורה אל תוך שק האשכים

כאבי אגן או בטן בלתי מוסברים

לפרוסקופיה משמשת גם כדי לאבחן סוגים מסוימים של סרטן. באמצעות הלפרוסקופ ניתן לדגום פיסת רקמה מהאיבר הנגוע ולשלוח אותה למעבדה לבדיקה (ביופסיה).

סוגי הסרטן השונים שניתן לאבחן בלפרוסקופיה אבחנתית כוללים בין היתר:

• סרטן הכבד
• סרטן של דרכי המרה וכיס המרה
• סרטן שחלות
• סרטן הלבלב

בין המצבים השונים בהם ניתן לטפל באמצעות ניתוח לפרוסקופי ניתן למנות:

הסרת חלק מהמעי – במחלות עיכול חמורות כמו מחלת הקרוהן או במצבים של דיברטיקוליטיס (סעפת) אפשר לבצע כריתה של חלק מהמעי על מנת להקל על תסמיני המחלה.

הסרת תוספתן מודלק – במקרים בהם קיים סיכון להתפוצצות של התוספתן עקב הדלקת, ניתן להסיר אותו באמצעות לפרוסקופ.

ביצוע ניתוח קיצור קיבה.

הסרת כיס המרה – במקרים מסוימים של אבני מרה בוחרים לבצע הסרה של כיס המרה ודרכי המרה.

תיקון בקע – ניתן לתקן בקעים, דוגמת בקע מפשעתי, במהלך ניתוח לפרוסקופי.

טיפול בהריון חוץ רחמי – בדרך כלל יש צורך לבצע הפלה ולהסיר את העובר כדי למנוע נזק חמור לחצוצרות.

טיפול בכיבי קיבה חמורים או מדממים.

הסרת שרירני רחם.

הסרת חלק מאיבר או איבר שלם הנגוע בסרטן – השחלות, הערמונית, הכבד, המעי הגס, הכליה או שלפוחית ​​השתן.

כריתת רחם – לעיתים מבצעים ניתוח זה על מנת לטפל באנדומטריוזיס, מחלות אגן דלקתיות והפרעות מחזור.

כיצד מתבצעת לפרוסקופיה?

הלפרוסקופיה עצמה כוללת ביצוע חתכים בבטן על מנת לגשת דרכם אל האיבר אשר מבקשים לבחון. במהלך לפרוסקופיה, המנתח מבצע חתך קטן של בערך 1 עד 1.5 ס"מ. החתך מתבצע בדרך כלל באזור הטבור.

דרך החתך אותו ביצע המנתח, מוחדר צינור ומוזרם דרכו גז פחמן דו חמצני על מנת לנפח את הבטן. ניפוח הבטן מאפשר למנתח לראות את האיברים הפנימיים בצורה ברורה יותר ולמעשה מאפשר פעולה באזור רחב יותר מה שמקל על ביצוע הפרוצדורות השונות. לאחר מכן, מוחדר לפרוסקופ דרך הצינור הזה. הלפרוסקופ הוא למעשה מכשיר רפואי המצויד במצלמה ומעביר תמונה בזמן אמת למסך בחדר הניתוח, ומעניק למנתח את היכולת לראות את האזור בו הוא פועל.

בהתאם לסוג הניתוח אותו מבצעים ייקבע מספר החתכים בבטן אותו יידרש המנתח לבצע. בניתוחים כירורגיים, כמו למשל הסרה של חלק מהמעי או הסרה של התוספתן, יידרשו מספר חתכים. ניתן להחדיר כלים כירורגיים קטנים דרך החתכים הללו, והמנתח יכול להנחות אותם למקום הנכון באמצעות התמונה המתקבלת מהלפרוסקופ. באמצעות אותם כלים יבצע המנתח את הפרוצדורה אותה הוא התבקש לבצע.

לאחר הניתוח, מאפשרים לפחמן הדו חמצני לצאת מבטנו של המטופל, החתכים נסגרים באמצעות תפרים או סיכות ומבצעים חבישה של הפצע הניתוחי.

בהנחה והניתוח מבוצע לצורך אבחנתי, הניתוח אורך בדרך כלל כחצי שעה- שעה. אם הוחלט לבצע פעולה טיפולית במהלך הניתוח, משך הניתוח משתנה ותלוי בניתוח.

האם ההליך בטוח? מהם הסיכונים הנלווים?

הופעת סיבוכים קשים הינה תופעה נדירה והפרוצדורה נחשבת לבטוחה מאוד והיא שכיחה למדי בקליניקה.

עם זאת, ייתכנו סיכונים קלים לפרוצדורה (יתרחשו ב-1-2% מהמטופלים), ביניהם:

• זיהום עלול להיווצר באזור החתך הניתוחי ובסמוך לאיברים בהם בוצע הניתוח
• עלול להופיע דימום קל וייתכן ויופיעו חבורות על העור באזור החתך הניתוחי
• ייתכנו בחילות והקאות

סיבוכים חמורים לאחר לפרוסקופיה הם נדירים למדי (0.1% מהמטופלים). הם כוללים:

• נזק לאיבר המנותח, למשל פגיעה במעי או בשלפוחית ​​השתן, שעלול לגרום לפגיעה בתפקודו
• נזק לעורק ראשי ודימום
• סיבוכים הנובעים משימוש בפחמן דו חמצני במהלך ההליך, כמו למשל תסחיף אוויר הנגרם מגז החודר אל העורקים והוורידים
• תגובה אלרגית משמעותית ומסכנת חיים לתרופות ההרדמה
• התפתחות של קריש דם וורידי – קריש דם שכזה מתפתח בדרך כלל באזור הרגליים (פקקת ורידים עמוקים) והוא עלול להתנתק ממקום היווצרותו ולהיתקע באחד מכלי הדם הריאתיים ולחסום את זרימת הדם, מצב הנקרא תסחיף ריאתי.

לעיתים קרובות נדרש ניתוח נוסף כדי לטפל בסיבוכים החמורים.

האם נדרשות הכנות טרם הניתוח?

ההנחיות טרם ביצוע הניתוח משתנות בתאם לפרוצדורה המתוכננת ולמצב המטופל. בהתאם לסוג ההליך הלפרוסקופי המבוצע, בדרך כלל המטופל יונחה להימנע מאכילה ושתייה למשך מספר שעות טרם הניתוח (בדרך כלל כ-6 עד 12 שעות). במידה והמטופל נוטל דרך קבע מדללי דם שונים כמו למשל אספירין, קומדין, אליקוויס וקסרלטו, ייתכן שהוא יתבקש להפסיק ליטול אותן מספר ימים טרם הניתוח על מנת להקטין את הסיכון לדימומים משמעותיים במהלך הניתוח ולאחריו.

מטופלים מעשנים יונחו בחלק מהמקרים להפסיק לעשן במהלך תקופת ההכנה לניתוח מכיוון שהעישון מאריך את זמן ההחלמה ועשוי להגביר סיכון לסיבוכים שונים כמו למשל התפתחות זיהומים.

בנוסף, רצוי לוודא כי יש מלווה שיוכל להסיע את המטופל הביתה לאחר ההתאוששות מהניתוח כיוון שמומלץ שלא לנהוג מיד לאחריו.

מה כולל תהליך ההחלמה מניתוח לפרוסקופי?

לאחר הלפרוסקופיה, המטופל עשוי להרגיש מבולבל ועצבני בעוד הוא מתאושש מהשפעות ההרדמה ואף ייתכנו בחילות והקאות. תגובות אלו הן צפויות ולרב מדובר בתופעות לוואי של תרופות ההרדמה והן חולפות במהרה לאחר הניתוח וההתעוררות ממנו. בשעות שלאחר ההתעוררות המטופל יימצא במנוחה כמעט מוחלטת ובמעקב של הצוות הרפואי במחלקה עד שיוכל לאכול, לשתות ולהטיל שתן.

טרם השחרור מבית החולים, יקבל המטופל הנחיות מדויקות לגבי כיצד עליו לטפל בפצעים הניתוחיים ולשמור אותם נקיים כמו גם מתי לחזור לבדיקת מעקב או להסרת התפרים (במקרים רבים נעשה שימוש בתפרים מתמוססים ואז אין צורך להסיר אותם).

במהלך הימים הראשונים לאחר הניתוח, ייתכן והמטופל יחוש בכאב ואי נוחות באזור החתכים שבוצעו על ידי המנתח ובמידה ובמהלך ההרדמה הוחדר צינור הנשמה (טובוס) אז ייתכנו גם כאבי גרון. בכאבים אלו מטפלים בדרך כלל במשככי כאבים.

חלק מהפחמן הדו חמצני המשמש לניפוח הבטן במהלך הניתוח עשוי להישאר בתוך הבטן לאחר ההליך, מה שעלול לגרום לנפיחות, התכווצויות וכאבי כתפיים (קשור לגירוי הסרעפת על ידי הגז). עם זאת, אין סיבה לדאגה אם הופיעו תסמינים אלו והם לרוב יחלפו לאחר מספר ימים לאחר שהגז ייספג.

בשבועות שלאחר ההליך ייתכן והמטופל ירגיש עייף מהרגיל וזאת מכיוון שהגוף שלו בתהליך ריפוי, מה שדורש ניצול אנרגיה רבה. ההתאוששות שונה עבור כל מטופל ותלויה במספר גורמים (למשל הסיבה לביצוע ההליך, האם מדובר בהליך אבחוני או טיפולי, בריאותו הכללית של המטופל ובאם התפתחו סיבוכים בעקבות ההליך). עבור מרבית המטופלים אשר עוברים לפרוסקופיה לצורך אבחון בעיה, תיתכן חזרה לבצע פעולות שגרתיות תוך חמישה ימים. עבור מטופלים אשר עוברים לפרוסקופיה המערבת טיפול, המצב מעט מורכב יותר ותיתכן חזרה לשגרה תוך שבועות (הסרת תוספתן, הנחשבת לניתוח קל, מאפשרת חזרה לשגרה תוך שלושה שבועות אך בניתוחים גדולים, כמו למשל הסרת כליה, זמן ההחלמה עשוי להתארך גם למספר חודשים).

באם מתעוררות שאלות לגבי החזרה לשגרה, רצוי להתייעץ עם הצוות המנתח והרופא המטפל.

לערוץ הוידאו שלנו בנושא כירורגיה

שאלות ותשובות בנושא

מתי חייבים לפנות לקבלת עזרה רפואית מידית לאחר הניתוח?

מהי לפרוסקופיה מונחית רובוט?

האם ניתן לבצע ניתוחים נוספים בזמן ביצוע הלפרוסקופיה?

מהם היתרונות בביצוע לפרוסקופיה?

האם במהלך הניתוח תוחדר צינורית (קתטר) שתן?