אלופציה אראטה

אלופציה אראטה (ויטיליגו קאפיטיס) הוא מצב הגורם לנשירת שיער המופיעה כאזורי התקרחות עגולים הנראים כמו כתמים, ויכולים להיות בלתי מורגשים. עם זאת, אזורים אלו עשויים להתחבר אחד לשני וליצור אזורים גדולים יותר של התקרחות, ואז ניתן יהיה להבחין בהם. אלופציה אראטה היא מצב אוטואימוני, משמע היא מתפתחת כשהמערכת החיסונית תוקפת את זקיקי השיער, וכתוצאה מכך השיער נושר.

נשירת שיער פתאומית עלולה להתרחש בקרקפת, ובמקרים נדירים יותר גם בגבות, בריסים, בשיער הפנים וכן בחלקים אחרים של הגוף. המצב יכול גם להתקדם לאט וייתכן ויעברו שנים בין "התפרצויות".

אלופציה אראטה עלולה לגרום לנשירת שיער מוחלטת, מצב הנקרא אלופציה אוניברסליס (Alopecia Universalis), מה שיכול למנוע צמיחה מחדש של השיער שנשר. כאשר השיער בכל זאת צומח בחזרה, הוא עלול לנשור פעם נוספת לאחר זמן מה. היקף נשירת השיער משתנה מאדם לאדם, כמו גם היקף הצמיחה מחדש.

נכון להיום, אין תרופה לאלופציה אראטה. עם זאת, ישנם טיפולים שעשויים לסייע לשיער לצמוח מהר יותר ואשר יכולים למנוע נשירת שיער עתידית, כמו גם דרכים ייחודיות לכיסוי הנשירה. בנוסף, יוצעו למטופל אפשרויות אחרות שיעזרו לו להתמודד עם לחץ הקשור לנשירת שיער.

במאמר זה נלמד על:

• תסמינים
• סוגי המחלה
• מהם הגורמים לאלופציה אראטה
• מניעה
• אבחון
• טיפול 

מהם התסמינים של אלופציה אראטה?

כאמור, התסמין העיקרי במחלה הוא נשירה של השיער, בדרך כלל בצורה של כתמים קטנים. גודלם של כתמים אלה לרוב לא עולה על מספר סנטימטרים בודדים. נשירה של השיער עשויה להתרחש גם בחלקים אחרים של אזור הפנים, כמו הזקן, הריסים והגבות, או בחלקים אחרים בגוף.

נשירת השיער משתנה מאדם לאדם ובעוד אנשים מסוימים מאבדים שיער במעט מקומות, אחרים מאבדים שיער במקומות מרובים בכל הגוף. נשירת השיער היא הדרגתית, ותחילה אדם יבחין על הכרית או במקלחת בגושי שיער.

במידה וכתמי הנשירה נמצאים בחלק האחורי של הראש, הסביבה לרוב תפנה את תשומת לבו של האדם לכך. קיימים מצבים נוספים שיכולים גם כן לגרום לנשירה של השיער באופן דומה, לכן נשירת שיער בלבד אינה מספיקה לאבחון.

במקרים נדירים, ניתן לחוות נשירת שיער משמעותית יותר. בדרך כלל זה מעיד על סוג אחר של התקרחות, כגון אלופציה טוטליס, שהיא אובדן כל השיער בקרקפת, או אלופציה אוניברסליס, שהיא אובדן כל השיער בכל הגוף. רופאים לעיתים נמנעים משימוש במונחים "טוטליס" ו"אוניברסליס" כיוון שלעיתים ישנם מצבי ביניים. למשל, ייתכן ואדם ייאבד את כל השיער על החזה והידיים, אך לא על הקרקפת.

נשירת השיער הקשורה לאלופציה אראטה אינה ניתנת לחיזוי, והרופאים טוענים כי היא ספונטנית. צמיחה מחודשת ונשירה חוזרת עשויים להתרחש בכל עת ולא ניתנים לחיזוי. היקף נשירת השיער וצמיחתו משתנה מאוד בין אנשים שונים.

אלופציה אראטה בנשים

נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לאלופציה אראטה יותר בהשוואה לגברים, מה שנכון עבר רוב המצבים האוטואימוניים (בהם הגוף תוקף את עצמו), אך לא ידוע מה הסיבה שבבסיס קשר זה. נשירה של השיער אצל נשים עלולה להופיע בקרקפת, בגבות ובריסים. שלא כמו נשירת השיער האופיינית אצל נשים (הנקראת גם אלופציה אנדרוגנית), בה מופיע בהדרגה דילול של השיער על פני אזורים גדולים, אלופציה אראטה לרוב מוגבלת לאזורים קטנים.

אלופציה אראטה בגברים

אלופציה אראטה יכולה להתרחש הן אצל גברים והן אצל נשים, אך נשירת השיער עשויה להיות משמעותית יותר בקרב גברים. בנוסף, לגברים יש סיכוי גבוה יותר להיות עם היסטוריה משפחתית של המחלה. הם עלולים לחוות נשירה בקרקפת, בשיער הפנים, בחזה ובגב. בהשוואה להתקרחות גברית, שמופיעה כדילול הדרגתי של שיער, נשירת שיער ממצב זה מופיעה ככתמי קרחת במקומות מסוימים.

אלופציה אראטה אצל ילדים

גם ילדים עשויים לפתח אלופציה אראטה ואף מרבית מהאנשים עם אלופציה אראטה יחוו נשירת שיער ראשונה לפני גיל 30. על אף שקיים מרכיב תורשתי לאלופציה אראטה, ילדים להורים עם המצב לא תמיד יסבלו גם כן ממנו. כמו כן, לילדים הסובלים מנשירת שיער זו לאו דווקא יש הורה עם המצב.

בנוסף לנשירת השיער, ילדים עלולים לפתח תסמינים נוספים. כמו למשל, הפרעות הקשורות לציפורניים, כגון "בורות" או נגעים. תסמין זה קיים גם אצל מבוגרים, אך הוא נפוץ יותר אצל ילדים. תסמין נוסף הוא המצוקה הרגשית.

סוגי אלופציה אראטה

ישנם מספר סוגים של המחלה, כאשר כל סוג שונה מהאחר בתסמינים שאדם עלול לחוות. לכל סוג ישנו גם טיפול ומהלך התפתחות מעט שונים.

אלופציה אראטה ("כתמי קרחות")

המאפיין העיקרי של סוג זה של אלופציה אראטה הוא הופעת "כתם" אחד או יותר של קרחת בגודל מטבע על העור או הגוף. אם מצב זה מחמיר, הוא עלול להפוך לאלופציה טוטאליס או אוניברסליס.

אלופציה אוניברסליס

בנוסף לאובדן שיער בקרקפת, אנשים עם סוג זה של אלופציה אראטה מאבדים גם את כל השיער בפנים – משמע בגבות ובריסים. ייתכן ואדם ייאבד שיער גם באזורים אחרים בגוף, כולל חזה, גב ועוד.

אלופציה טוטליס

מצב זה מתרחש כאשר ישנה נשירת שיער בכל הקרקפת.

אלופציה אראטה מפוזרת

אלופציה מפוזרת עשויה להיראות כמו נשירת השיער האופיינית של גברים ונשים. המצב גורם לדלילות פתאומיות ובלתי צפויה של שיער בכל הקרקפת, לא רק באזור אחד.

אלופציה אופיאזיס

נשירת שיער המופיעה בצורה של רצועות צרות ומתעקלות לאורך הצדדים של הקרקפת ובעורף.

אילו מצבים אחרים דומים לאלופציה אראטה?

נשירת שיער יכולה להופיע במגוון מחלות אחרות, בין היתר:

טלוגן אפלוביום (Telogen Effluvium) – מחלה זו היא הגורם השני בשכיחותו לנשירת שיער המאובחנת על ידי רופאי עור, ובמהלכה יש שינוי במספר הזקיקים המצמיחים שיער. אם מספר זה יורד משמעותית במהלך שלב המנוחה (המכונה שלב הטלוגן) של צמיחת השיער, יופיעו זקיקי שיער חלשים יותר, שבסופו של דבר יגרמו לנשירת שיער. נשירת השיער ב-TE בדרך כלל אינה קבועה.

TE מופיע תחילה כדילול שיער בקרקפת. דילול זה עשוי להיות מוגבל לאזור אחד או להופיע בכל הקרקפת. במידה וישנה דלילות במספר מקומות, עלולים להיות אזורים דלילים יותר מאחרים, מה שיכול להיראות כ"כתמי קרחת" רבים.

גזזת בקרקפת (Tinea Capitis) – גזזת בקרקפת היא זיהום פטרייתי המופיע בקרקפת ובזקיקי השיער. התסמינים של מצב משתנים, אך בדרך כלל הוא מופיע כ"כתמים" מגרדים וקשקשיים של קרחת. גזזת בקרקפת היא זיהום פטרייתי מדבק ביותר, והיא שכיחה יותר בקרב פעוטות וילדים בגיל בית הספר.

הטיפול בגזזת בקרקפת כולל תרופות אנטי-פטרייתיות הנלקחות בבליעה, וכן שמפו תרופתי שעשוי להפחית את התפשטות הזיהום. מקרים מסוימים של גזזת גורמים לדלקת חמורה באזור ההדבקה העלולה לגרום להצטלקות או לנשירת שיער לצמיתות.

מהם הגורמים לאלופציה אראטה?

אלופציה אראטה הוא מצב אוטואימוני. מצב אוטואימוני מתפתח כאשר המערכת החיסונית טועה בזיהוי ומזהה תאים בריאים כגורמים זרים שיש לתקוף ולהרחיק. במצב תקין, המערכת החיסונית מגנה על הגוף מפני פולשים זרים, כגון וירוסים וחיידקים. באלופציה אראטה, עם זאת, המערכת החיסונית תוקפת בטעות את זקיקי השיער, אותם המבנים שמהם צומחות שערות. הזקיקים הופכים קטנים יותר ומפסיקים לייצר שיער, מה שמוביל לנשירת שיער.

מנגנון הפגיעה אמנם ידוע, אך הגורם המדויק לתחילת הפגיעה והטעות בזיהוי שמביאים לכך אינם ידועים. עם זאת, לרוב מצב זה מופיע אצל אנשים בעלי היסטוריה משפחתית של מחלות אוטואימוניות אחרות, כגון סוכרת מסוג 1 או דלקת מפרקים שגרונית. זו גם הסיבה שחלק מהחוקרים חושדים כי הגנטיקה עשויה לתרום להתפתחות אלופציה אראטה. החוקרים מאמינים גם כי ישנה מעורבות של גורמים סביבתיים מסוימים המעוררים את הפגיעה בזקיק ומתחילים את נשירת השיער אצל אנשים בעלי נטייה גנטית לכך.

האם ניתן למנוע אלופציה אראטה?

לא ניתן למנוע אלופציה אראטה מכיוון שהגורם לה אינו ידוע. הפרעה אוטואימונית זו עשויה להיות תוצאה של מספר גורמים, כמו למשל היסטוריה משפחתית, מצב אוטואימוני אחר ואפילו מצבי עור אחרים. אך לא כל אדם עם אחד מהגורמים הללו יפתח את המצב.

כיצד מאובחנת אלופציה אראטה?

ניתן לאבחן את המצב על ידי התבוננות בהיקף נשירת השיער ובחינה במיקרוסקופ דגימות מהשיער. לעיתים מבוצעת גם ביופסיה של הקרקפת על מנת לשלול מצבים שאינם אלופציה אראטה העלולים לגרום לנשירה של השיער, כמו זיהומים פטרייתיים. במהלך ביופסיה של הקרקפת, הרופא מסיר פיסת עור מזערית מהקרקפת לצורך בדיקה במעבדה.

אמצעי נוסף שמסייע לאבחנה הוא בדיקת דם. הרופא יבקש לבצע בדיקות דם במידה והוא חושד גם במצבים אוטואימוניים שאינם אלופציה אראטה. הבדיקה הספציפית שתתבצע תלויה בהפרעה המסוימת שהרופא חושד בה. עם זאת, סביר להניח שרופא יבדוק את נוכחותם של מספר נוגדנים חריגים, ואם נוגדנים אלה יימצאו בדם, הדבר יכול לאשר שאכן מדובר בהפרעה אוטואימונית.

בדיקות מעבדה נוספות שיכולות לסייע לשלול מצבים שאינם אלופציה אראטה:

• קצב שקיעת דם (ESR)
• בדיקת חלבון C-Reactive (CRP)
• בדיקת ברזל
• בדיקת נוגדנים אנטי-גרעיניים (ANA)
• בדיקה של הורמוני בלוטת התריס
• בדיקת רמות טסטוסטרון
• רמות הורמון מגרה זקיק ולוטאיניזציה (FSH, LH)

כיצד ניתן לטפל באלופציה אראטה?

אין תרופה ידועה לאלופציה אראטה, אך ישנם טיפולים שאפשר לנסות ויכולים להאט את נשירת השיער בעתיד או לעזור לשיער לצמוח מהר יותר. היות וקשה לחזות הן את התפתחות המחלה והן את התגובה לטיפול, ייתכן ויהיה צורך בניסוי וטעייה רבים עד שמטופל יימצא את מה שעובד עבורו. עבור אנשים מסוימים, נשירת השיער עלולה להחמיר, אפילו עם טיפול.

טיפולים תרופתיים

תכשירים מקומיים למריחה – ניתן למרוח תכשירים מסויימים ישירות על הקרקפת על מנת לעורר את צמיחת השיער.

ישנם מספר תכשירים זמינים, הן ללא מרשם והן במרשם:

• מינוקסידיל (Rogaine) הוא תכשיר פופולרי מאוד בקרב גברים ונשים החווים נשירת שיער אופיינית, וניתן לשימוש גם לטיפול באלופציה אראטה. התכשיר זמין בבתי מרקחת ללא מרשם ויש למרוח פעמיים ביום על הקרקפת, הגבות והזקן. מדובר בתכשיר בטוח יחסית, אם כי ייתכן וייקח כשנה עד שניתן יהיה להבחין בתוצאות. מינוקסידיל יעילה אך ורק עבור אנשים החווים אלופציה אראטה קלה.
• אנתרלין (Dithranol) היא תרופה שמגרה את העור על מנת לעודד צמיחה מחודשת של השיער. במקור, תרופה זו משמשת לטיפול בפסוריאזיס, ודרך פעולתה היא יצירת דלקת מקומית באזור המריחה, שתגרום להופעת אדמומיות, נפיחות וגרד. תגובה זו מביאה לשפעול מערכת החיסון, שמפסיקה לתקוף את זקיק השיער ויכולה לאפשר לזקיק להתחדש.
• סטרואידים מקומיים למריחה בצורה של קצף, קרמים ומשחות פועלים על ידי הפחתת הדלקת בזקיק השיער. התרופה קולבטזול היא דוגמא לתכשיר כזה.
• אימונותרפיה מקומית היא שיטה שבה מורחים חומר כימי כמו Diphencyprone (נקרא גם DPCP) על העור כדי לעורר פריחה אלרגית. הפריחה עשויה לגרום לצמיחת שיער חדשה תוך שישה חודשים, אך יש להמשיך בטיפול כדי לשמור על הצמיחה המחודשת.

זריקות – זריקות סטרואידים הן אפשרות נפוצה לטיפול באלופציה קלה המתבטאת בקרחות קטנות, שכן הסטרואידים יכולים לסייע בהפסקת הפגיעה ובצמיחה מחודשת של השיער כאשר מדובר באזורים קטנים. הסטרואידים מוזרקים ישירות לעור החשוף של האזורים הפגועים באמצעות מחטים זעירות.

יש לחזור על הטיפול אחת לחודשיים עד לצמיחת שיער מחדש, אך הטיפול אינו מונע התחדשות של נשירת השיער.

תרופות בבליעה – טבליות קורטיזון (גם כן תרופות סטרואידיות) משמשות לעיתים לטיפול באלופציה משמעותית עם אזורי הקרחה נרחבים. עם זאת, בשימוש בתרופות אלו קיים סיכון לתופעות לוואי ויש לשקול את היתרונות והחסרונות יחד עם הרופא.

תרופות אוראליות המדכאות את מערכת החיסון, כמו מתוטרקסט וציקלוספורין, הן אפשרות נוספת שניתן לנסות. הן פועלות על ידי עיכוב תאי מערכת החיסון, אך לא ניתן להשתמש בהן לאורך זמן בשל הסיכון לתופעות לוואי, כגון לחץ דם גבוה, פגיעה בכבד ובכליות, וסיכון מוגבר לזיהומים חמורים ולסרטן מסוג לימפומה.

תזונה

מזונות המכילים רמות גבוהות של סוכר, חטיפים מעובדים ואלכוהול עלולים להגביר דלקות בגוף. חלק מהאנשים הסובלים ממחלה אוטואימונית מאובחנת עשויים להפיק תועלת מדיאטה "אנטי-דלקתית". דיאטה מסוג זה נועדה לסייע בהפחתת התגובה האוטואימונית בגוף ולהקטין את הסיכוי לנשירת שיער נוספת.

לשם כך, ניתן לאכול מזונות הידועים כמקלים על תהליך הדלקת. המזונות הבסיסיים של דיאטה זו הם פירות וירקות כמו אוכמניות, אגוזים, זרעים, ברוקולי, סלק, בשרים רזים ודגים.

שאלות ותשובות בנושא

האם קיימים גורמי סיכון לאלופציה אראטה?

האם לחץ יכול לגרום להתפרצות אלופציה אראטה?

האם קיימים טיפולים טבעיים לעצירת ההתקרחות או צמיחת שיער מחודשת באלופציה אראטה?

לאחרונה אובחנתי כסובל מאלופציה אראטה, האם אעביר את המצב לילדיי?

האם אצטרך לקבל טיפול לאלופציה אראטה לעד?