ריפלוקס קיבתי-ושטי

מדיקו > מדריכים > גסטרואנטרולוגיה > ריפלוקס קיבתי-ושטי
ריפלוקס קיבתי-ושטי
רופאים שעשויים לסייע לך: 14 רופאים בתחום צרבת
שם נוסף: ריפלוקס, מחלת החזר חומצה, GERD
הערת שוליים: באוכלוסיות מערביות, מחלת ריפלוקס משפיעה על בין 10% ל-20% מהאוכלוסייה. מסקרים שנערכו בנושא, עולה כי בארה"ב 43% מהאוכלוסיה סובלים לפחות פעם בחודש מצרבת, המהווה תסמין עיקרי של המחלה.

מדריך ריפלוקס קיבתי-ושטי

מחלת ריפלוקס קיבתי-ושטי (GERD) מתרחשת כאשר חומצת קיבה זורמת חזרה לצינור הושט המחבר את הפה והקיבה לעיתים קרובות. חזרה זו של חומצה (הנקראת ריפלוקס חומצי) יכולה לגרות את רירית הוושט ולגרום לנזקים.

אנשים רבים חווים ריפלוקס מפעם לפעם (מצב המוכר כצרבת), ומחלת ה-GERD היא ריפלוקס קל המתרחש לפחות פעמיים בשבוע, או ריפלוקס בינוני עד חמור המתרחש לפחות פעם בשבוע.

רוב האנשים יכולים להפחית את אי הנוחות הנגרמת כתוצאה מריפלוקס קיבתי-ושטי עם שינויים באורח החיים ותרופות ללא מרשם, אך ישנם אנשים הסובלים מהמחלה שעשויים להזדקק לתרופות חזקות יותר או לניתוחים בכדי להקל על התסמינים.


מה הם התסמינים של ריפלוקס קיבתי-ושטי?

סימנים ותסמינים שכיחים של ריפלוקס קיבתי-ושטי כוללים:

  • תחושת צריבה בחזה (הצרבת המוכרת), המופיעה בדרך כלל לאחר אכילה, ועלולה להיות חמורה יותר בלילה
  • כאבים בחזה
  • קושי בבליעה
  • חזרה של מזון או נוזל חמוץ לפה
  • תחושה של גוש בגרון

אם אדם חווה ריפלוקס חומצי בלילה, הוא עלול גם לחוות:

  • שיעול כרוני
  • דלקת גרוֹן
  • אסטמה (חדשה או החמרה של מצב קיים)
  • שינה משובשת

מה הגורמים לריפלוקס קיבתי-ושטי?

ריפלוקס קיבתי-ושטי נגרם כתוצאה מחזרת חומצה תכופה.

כאשר אדם בולע, סוגר הוושט התחתון (רצועת שרירים מעגלית סביב החלק התחתון של הוושט) נפתח על מנת לאפשר למזון ולנוזל לזרום לקיבה, ומיד לאחר מכן נסגר שוב.

אם הסוגר נפתח ונסגר בצורה לא תקינה או חלשה, חומצת הקיבה יכולה לזרום חזרה לחלל הוושט.

החזרה התכופה הזו של חומצה מגרה את רירית הוושט, ולעתים קרובות גורמת לדלקת, שיכולה להביא בהמשך לסיבוכים משמעותיים.


מה הם גורמי הסיכון לריפלוקס קיבתי-ושטי?

גורמים שיכולים להגביר את הסיכון לריפלוקס קיבתי-ושטי כוללים:

  • השמנה
  • בקע סרעפתי – יציאה של ​​החלק העליון של הקיבה דרך הסרעפת
  • הריון
  • מחלות רקמות חיבור, כגון סקלרודרמה
  • התרוקנות קיבה איטית מהרגיל

גורמים שיכולים להחמיר את הריפלוקס החומצי כוללים:

  • עישון
  • אכילת ארוחות גדולות או אכילה בשעת לילה מאוחרת
  • אכילת מזונות מסוימים, כגון מזון שומני או מטוגן
  • שתיית משקאות מסוימים, כגון אלכוהול או קפה
  • נטילת תרופות מסוימות, כגון אספירין

אילו סיבוכים יכולים להיות לריפלוקס ריבתי-ושטי?

לאורך זמן, דלקת כרונית בוושט יכולה לגרום ל:

היצרות הוושט – פגיעה בחלקה התחתון של הוושט מחומצת הקיבה גורמת להיווצרות רקמת צלקת. רקמת הצלקת מצמצמת את חלל הוושט ומקשה על המזון לעבור, מה שמוביל לבעיות בבליעה.


פצע פתוח בוושט (כיב) – חומצת קיבה עלולה לשחוק רקמות בוושט ולגרום להיווצרות פצע פתוח. כיב בוושט יכול לדמם, לגרום לכאבים ולהקשת על הבליעה.


שינויים טרום סרטניים בוושט (Barrett’s esophagus, תסמונת ברט) – נזק מחומצה עלול לגרום לשינויים ברקמה המצפה את חלקה התחתון של הוושט, אשר קשורים לסיכון מוגבר לסרטן הוושט.


כיצד ניתן לאבחן ריפלוקס קיבתי-ושטי?

הרופא יכול לאבחן ריפלוקס קיבתי-ושטי על סמך בדיקה גופנית והיסטוריה של הסימנים והתסמינים של המטופל.

על מנת לאשר אבחנה זו או כדי לבדוק אם קיימים סיבוכים, הרופא עשוי להמליץ על הבדיקות הבאות:

אנדוסקופיה עליונה (גסטרוסקופיה) – הליך רפואי בו הרופא מכניס צינור דק וגמיש המצויד בפנס ובמצלמה (מכשיר האנדוסקופ) אל תוך הגרון, כדי לבחון את פנים הוושט והקיבה.

לעתים קרובות תוצאות הבדיקה יכולות להיות תקינות גם כאשר קיים ריפלוקס, אך אנדוסקופיה עשויה לגלות דלקת בוושט (Esophagitis) או סיבוכים נוספים.

ניתן להשתמש באנדוסקופיה גם לאיסוף דגימת רקמה (ביופסיה) כדי לבדוק סיבוכים כמו שינויים טרום סרטניים בוושט.


בדיקת חומציות אמבולטורית – מכשיר מעקב המונח בחלק התחתון של וושט המטופל כדי לזהות מתי ובמשך כמה זמן ישנה חזרה של חומצת קיבה. המכשיר מתחבר למחשב קטן שניתן ללבוש סביב המותניים או מעבר לכתף.

המכשיר עשוי להיות צינור דק וגמיש המושחל דרך האף לוושט, או סיכה שמונחת בוושט במהלך אנדוסקופיה ויוצאת בצואה לאחר כיומיים.


מנומטריה של הוושט – בדיקה זו מודדת את התכווצויות השרירים בוושט כאשר אדם בולע. מנומטריה של הוושט מודדת גם את התיאום והכוח שמפעילים שרירי הוושט ויכולה לאבחן בעיות בסוגר הוושט התחתון.


צילום רנטגן של מערכת העיכול העליונה – צילומי הרנטגן מבוצעים לאחר שתיית נוזל המצפה וממלא את הרירית הפנימית של מערכת העיכול.

הציפוי מאפשר לרופא לראות צללית של הוושט, הקיבה והמעי העליון של המטופל. יתכן ויהיה גם צורך לבלוע כדור בריום שיכול לעזור באבחון היצרויות בוושט שעלולות להפריע לבליעה.


ריפלוקס קיבתי-ושטי בתינוקות

כשני שליש מהתינוקות בגיל 4 חודשים סובלים מתסמינים של ריפלוקס קיבתי-ושטי ועד 10 אחוז מהתינוקות בגיל שנה סובלים מכך.

הקאות ופליטת מזון הם נורמליים לרוב, אך אם התינוק פולט או מקיא מזון לעיתים קרובות, ייתכן שיש לו ריפלוקס קיבתי-ושטי.

סימנים ותסמינים פוטנציאליים אחרים של ריפלוקס קיבתי-ושטי אצל תינוקות כוללים:

  • סירוב לאכול
  • בעיות בליעה
  • סימני חנק
  • גיהוקים רטובים או שיהוקים
  • עצבנות במהלך או לאחר האכלה
  • הקשתת הגב במהלך האכלה או אחריה
  • ירידה במשקל או צמיחה לקויה
  • שיעול בלתי פוסק או דלקת ריאות
  • קשיי שינה

הקשר בין חרדה לריפלוקס קיבתי-ושטי

על פי מחקר שנערך בשנת 2015, חרדה עשויה להחמיר חלק מהתסמינים של ריפלוקס קיבתי-ושטי.

אם ישנו חשד שחרדה מחמירה את התסמינים, יש לדבר עם הרופא על אסטרטגיות להקל עליה ובמידת הצורך לפנות לטיפול פסיכולוגי.

ישנם מספר דברים שניתן לעשות כדי להפחית חרדה, כולל:

  • הגבלת החשיפה לחוויות, אנשים ומקומות שגורמים להרגשת חרדה
  • תרגול טכניקות הרפיה, כמו מדיטציה או תרגילי נשימה עמוקה
  • התאמת הרגלי השינה, פעילות גופנית או התנהגויות אחרות באורח החיים

הקשר בין הריון לריפלוקס קיבתי-ושטי

הריון יכול להגדיל את הסיכוי לחוות ריפלוקס חומצי. בנוסף, אצל אישה עם ריפלוקס קיבתי-ושטי לפני הכניסה להריון, יכולה להיות החמרה של התסמינים.

הסיבה היא שינויים הורמונליים במהלך ההריון שיכולים לגרום לשרירים בוושט להיפתח בתדירות גבוהה יותר.

עובר שגדל יכול גם הוא להפעיל לחץ על הבטן, מה שיכול להגדיל את הסיכון להחזרה של חומצת קיבה לוושט של האישה ההריונית.

תרופות רבות המשמשות לטיפול בריפלוקס קיבתי-ושטי הינן בטוחות לשימוש במהלך ההריון, אך במקרים מסוימים, הרופא עשוי להמליץ ​להימנע מנוגדי חומצה מסוימים או מטיפולים אחרים.

מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל לפני התחלת טיפול כלשהו.


כיצד ניתן לטפל במחלת ריפלוקס?

סביר להניח שהרופא ימליץ למטופל לנסות תחילה שינויים באורח החיים ותרופות ללא מרשם.

אם המטופל אינו חווה הקלה בתוך מספר שבועות, הרופא עשוי להמליץ ​​על תרופות מרשם או ניתוח.

תרופות ללא מרשם

האפשרויות כוללות:

נוגדי חומצה המנטרלים חומצת קיבה – נוגדי חומצה (כגון טאמס), עשויים לספק הקלה מהירה בתסמינים, אך תרופות אלו לבדן לא ירפאו את הוושט המודלקת שנפגעה מחזרת החומצה. שימוש יתר בכמה נוגדי חומצה עלול לגרום לתופעות לוואי, כגון שלשולים ולעיתים אף לבעיות בכליות.


תרופות להפחתת ייצור החומצה – תרופות אלו – המכונות חוסמי קולטן H-2 – כוללות בין היתר סימטידין (טגמט) ופאמוטידין (גאסטרו). הפעולה שלהן היא חסימת הקולטן H-2, מה שמביא להורדה בפעילות משאבות הפרוטונים המייצרות חומצה בקיבה.

תרופות אלו אינן פועלות במהירות כמו נוגדי חומצה, אך הן מספקת הקלה ארוכה יותר ועשויות להפחית את ייצור החומצה מהקיבה עד 12 שעות. ישנן גרסאות חזקות יותר אשר מצריכות מרשם.


תרופות החוסמות את ייצור החומצה ומרפאות את הוושט – תרופות אלו – המכונות PPI – מפחיתות את הפרשת חומצת הקיבה על ידי חסימת המשאבות המייצרות חומצה בתוך תאי הקיבה.

פעולתן חזקה יותר מחוסמי קולטן H-2, מה שמאפשר זמן לרקמת הוושט הפגועה להחלים. מעכבי משאבת פרוטונים ללא מרשם כוללים אומפרזול (אומפרדקס, לוסק) ולנסולפרזול (דקסילנט).


תרופות מרשם

תרופות אלו כוללות:

חוסמי קולטן H-2 חזקים במרשם – אלה כוללים פאמוטידין וניזאטידין חזקים יותר במרשם רופא. תרופות אלו בדרך כלל נסבלות היטב אך שימוש ארוך טווח עשוי להיות קשור לעלייה קלה בסיכון למחסור בוויטמין B-12 והיחלשות עצמות.


מעכבי משאבת פרוטונים במרשם – אלה כוללים אסומפרזול (נקסיום), פאנטופראזול (קונטרולוק) וראבפרזול. למרות שבדרך כלל הן נסבלות היטב, תרופות אלו עלולות לגרום לשלשול, כאבי ראש, בחילות ומחסור בוויטמין B-12. שימוש כרוני עשוי להגביר את הסיכון לשבר בעצם הירך.


תרופות לחיזוק סוגר הוושט התחתון – באקלופן עשוי להקל על ריפלוקס קיבתי-ושטי על ידי הפחתת תדירות ההרפיות של סוגר הוושט התחתון. תופעות לוואי עשויות לכלול עייפות או בחילות.


ניתוחים והליכים אחרים

בדרך כלל ניתן לשלוט על ריפלוקס קיבתי-ושטי באמצעות תרופות, אבל אם התרופות לא עוזרות או שהמטופל מעוניין להימנע מטיפול תרופתי לטווח ארוך, הרופא עשוי להמליץ ​​על:

פונדופליקציה – המנתח עוטף את החלק העליון של הקיבה סביב סוגר הוושט התחתון, כדי להדק את השריר ולמנוע ריפלוקס. פונדופליקציה נעשית בדרך כלל בהליך זער פולשני (לפרוסקופי), ועטיפת החלק העליון של הקיבה יכולה להיות חלקית או מלאה.


מכשיר LINX טבעת חרוזים מגנטיים זעירים נכרכת סביב אזור החיבור בין הקיבה והוושט. המשיכה המגנטית בין החרוזים חזקה מספיק בכדי לשמור על אזור זה סגור לריפלוקס של חומצה, אך חלשה מספיק בכדי לאפשר למזון לעבור. ניתן להשתיל את מכשיר ה-LINX באמצעות ניתוח זער פולשני.


פונדופליקציה טרנסאורלית ללא חתך (TIF) – הליך חדש זה כולל הידוק של סוגר הוושט התחתון על ידי יצירת עטיפה חלקית סביב חלקו התחתון של הוושט באמצעות מהדקים העשויים מפוליפרופילן.

TIF מבוצע דרך הפה עם מכשיר הנקרא אנדוסקופ ואינו דורש חתך כירורגי. יתרונותיו כוללים זמן החלמה מהיר וסבילות גבוהה להליך. במידה ולמטופל יש בקע סרעפתי גדול, TIF לבדו אינו אפשרות. עם זאת, יתכן שניתן לשלב TIF בשילוב עם תיקון הבקע בניתוח זער פולשני.


סגנון חיים ותרופות ביתיות

שינויים באורח החיים עשויים לסייע בהפחתת תדירות הריפלוקס החומצי.

מומלץ לנסות לסגל שינויים אלו:

לשמור על משקל תקין – משקל עודף יכול להביא להפעלת לחץ על הקיבה, שיגרום לדחיפת הקיבה כלפי מעלה ובעקבות כך לריפלוקס של חומצה אל הוושט.


להפסיק לעשן – עישון יכול לפגוע ביכולת סוגר הוושט התחתון לתפקד כראוי.


להרים את ראש המיטה – במידה ואדם חווה צרבת באופן קבוע בזמן השינה, מומלץ להניח קוביות עץ או אבן מתחת לרגלי המיטה כך שקצה הראש יוגבה בכ-15 עד 20 סנטימטר. הרמת הראש על ידי כריות נוספות אינה יעילה.


לא לשכב אחרי ארוחה – מומלץ להמתין לפחות שלוש שעות לאחר האכילה לפני שאדם שוכב או הולך לישון.


לאכול אוכל לאט וללעוס ביסודיות – מומלץ להניח את המזלג לאחר כל ביס ולהרים אותו שוב רק לאחר שהאוכל בפה נלעס ונבלע לגמרי.


להימנע ממאכלים ומשקאות המעודדים ריפלוקס חומצי – טריגרים נפוצים כוללים מאכלים שומניים או מטוגנים, רוטב עגבניות, אלכוהול, שוקולד, נענע, שום, בצל וקפאין.


להימנע מלבישת בגדים צמודים – בגדים הלחוצים באזור המותניים עלולים להפעיל לחץ על הקיבה ועל סוגר הוושט התחתון.


רפואה אלטרנטיבית

לא הוכח כי טיפולים ברפואה אלטרנטיבית מטפלים בריפלוקס קיבתי-ושטי או מקלים על הנזק בוושט, אך עם זאת, ישנם מספר טיפולים משלימים ואלטרנטיביים שעשויים לספק הקלה מסוימת, בשילוב עם הטיפול שהומלץ על ידי הרופא.

האפשרויות עשויות לכלול:

תרופות צמחיות – לפעמים משתמשים בצמחי השוש והקמומיל על מנת להקל על תסמיני ריפלוקס קיבתי-ושטי. עם זאת, לתרופות צמחיות יכולות להיות תופעות לוואי חמורות שעלולות להפריע לתרופות הסטנדרטיות. יש להיוועץ ברופא לגבי מינון בטוח לפני תחילת נטילת כל תרופה צמחית.


טיפולי הרפיה – טכניקות להפחתת לחץ וחרדה עשויות להפחית את הסימנים והתסמינים של ריפלוקס קיבתי-ושטי, ומומלץ לשאול את הרופא לגבי טכניקות כאלו, כגון הרפיה מתקדמת של שרירים או דמיון מודרך.


מקורות: MayoClinic | HealthLine

שאלות ותשובות בנושא

האם תחושת צרבת מעידה בהכרח על מחלת ריפלוקס קיבתי-ושטי?

ישנם סקרים רבים אשר מראים כי באחוז גדול של האוכלוסייה מופיעים מדי פעם תסמינים של צרבת. בדיקות של ריפלוקס חומצי באמצעות מכשירי חומציות המונחים בוושט מעידות כי כמות מוגבלת של חזרה חומצית מתרחשת מדי יום ברוב האנשים (מה שנקרא ריפלוקס פיזיולוגי). ריפלוקס נחשב למחלה (או, ריפלוקס פתולוגי) רק כאשר ישנה חזרה של כמות חומצה משמעותית ותכופה הגורמת לתסמינים או נזק לרקמות.

במידה ואובחנתי עם מחלת ריפלוקס קיבתי-ושטי, מה הסיכוי שאפתח מצב טרום סרטני (Barrett's esophagus) ובעקבותיו סרטן וושט?

Barrett's esophagus מתפתח בכ-10 עד 20 אחוזים מהחולים עם ריפלוקס קיבתי-ושטי כרוני או דלקת כלשהי בוושט. מצב זה מופיע לעתים קרובות יותר אצל גברים מאשר אצל נשים (יחס של 3:1) והוא שכיח יותר בעולם בקרב לבנים מאשר שחורים. שכיחות מצב זה עולה עם הגיל, כאשר הגיל הממוצע באבחון הוא 55.

מתי עליי לראות רופא בחשד למחלת ריפלוקס קיבתי-ושטי?

יש לפנות לטיפול רפואי מיידי במקרה בו מופיעים כאבים בחזה, במיוחד אם הם מלווים בקוצר נשימה, כאבים בלסת או בזרוע. אלה עשויים להיות סימנים ותסמינים של התקף לב, שיכולים לעיתים להיות חופפים במידה מסוימת לתסמיני ריפלוקס. במידה ומופיעים תסמיני ריפלוקס קיבתי-ושטי חמורים או תכופים כגון צרבת, קושי בבליעה והפרעות בשינה, יש לקבוע תור לרופא.

במידה ואובחנתי עם ריפלוקס קיבתי-ושטי וקיבלתי טיפול, האם המחלה יכולה לחזור?

מדובר במחלה כרונית המלווה את המטופל במשך כל חייו. עם זאת, שינויים באורח החיים בתוספת טיפול תרופתי נכון יכולים להעלים את תסמיני המחלה ולאפשר חיי שגרה מלאים. לעיתים יהיה צורך בניתוח.

מאילו מאכלים עליי להימנע במידה ויש לי מחלת ריפלוקס קיבתי-ושטי?

מומלץ להימנע ממאכלים הגורמים להפרשת חומצה מוגברת כגון מאכלים מטוגנים ושומניים, מאכלים חריפים, שוקולד, רסק עגבניות, אננס, בצל, שום, אלכוהול וקפה.

תגובות

המדריך נכתב בתמיכה של

מערכת מדיקו
מדיקו הינו אתר בריאות מוביל אשר נועד לתת מידע עדכני ומקיף בתחום הבריאות לציבור הגולשים הישראלי זאת במטרה להוות צומת מרכזית המסייעת לגולשי האינטרנט בישראל בחיפוש המידע הרפואי ברשת וזאת בהתאם לתנאי השימוש באתר. במסגרת פעילות האתר, מדיקו מפעילה גם את תכני המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופסור רפי קרסו. התוכן המוצג באתר מדיקו מוגן בזכויות יוצרים ואין לעשות בו שימוש ללא אישור מערכת האתר. לפניה למערכת האתר ניתן לפנות בכתובת: info@medico.co.il

תמונות לפני ואחרי של רופאים מהאתר