שיעול טורדני (כרוני)

שיעול כרוני הוא שיעול שנמשך שמונה שבועות או יותר אצל מבוגרים, או ארבעה שבועות אצל ילדים.

שיעול כרוני הוא יותר מסתם מטרד לחיי היומיום, והוא עלול להפריע לשינה ולגרום לעייפות ולתשישות.

מקרים חמורים של שיעול כרוני עלולים לגרום להקאות, סחרחורות ואף לשברים בצלעות.

למרות שלפעמים איתור הבעיה שגורמת לשיעול כרוני יכולה להיות משימה קשה, הסיבות השכיחות ביותר הן שימוש במוצרי טבק (סיגריות רגילות או אלקטרוניות), מצב בשם Post-Nasal Drip, אסתמה וריפלוקס (ריפלוקס קיבתי-ושטי).

למרבה המזל, שיעול כרוני בדרך כלל נעלם ברגע שהבעיה הבסיסית מטופלת.

מהם התסמינים של שיעול טורדני?

שיעול כרוני יכול להופיע יחד עם סימנים ותסמינים אחרים, שעשויים לכלול:

• אף מנוזל או סתום
• תחושה של נוזל זורם בחלק האחורי של הגרון עקב ייצור מוגבר של ליחה (מצב המכונה Post-Nasal Drip)
• כחכוח גרון תכוף וכאב גרון
• קול צרוד
• צפצופים וקוצר נשימה
• צרבת או טעם חמוץ בפה
• במקרים נדירים, שיעול עם יציאה דמית

מהם הגורמים לשיעול טורדני?

שיעול מדי פעם הוא דבר נורמלי שעוזר לנקות חומרים בגרון הגורמים לגירוי והפרשות שמגיעות מהריאות.

שיעול מסייע למנוע זיהומים. עם זאת, שיעול שנמשך שבועות הוא בדרך כלל תוצאה של בעיה רפואית. במקרים רבים שינה יותר מסיבה אחת הגורמת לשיעול.

הגורמים הבאים, לבד או בשילוב עם גורמים אחרים, אחראים לרוב המקרים של שיעול כרוני:

Post-Nasal Drip – כאשר דרכי הנשימה העליונות (האף או הסינוסים) מייצרים ליחה יותר מהרגיל, הליחה יכולה לטפטף על החלק האחורי של הגרון ולעורר את רפלקס השיעול.

מצב זה נקרא גם תסמונת השיעול בדרכי הנשימה העליונות (או בקיצור, UACS).

אסתמה – שיעול הקשור לאסתמה עשוי לבוא וללכת עם עונות השנה, להופיע לאחר זיהום בדרכי הנשימה העליונות, או להחמיר כאשר אדם הסובל מאסתמה חשוף לאוויר קר, לחומרים כימיים או לניחוחות מסוימים. באחד הסוגים של אסתמה, הנקרא Cough-Variant Asthma, התסמי העיקרי הוא שיעול יבש, לרוב ללא ליחה.

מחלת ריפלוקס קיבתי-ושטי (GERD) – במצב זה, שנחשב שכיח מאוד בקרב האוכלוסיה, חומצת הקיבה עולה בחזרה לתוך הצינור המחבר את הקיבה והגרון (הוושט) וגורמת לגירוי שלה.

הגירוי המתמשך עלול לגרום לשיעול כרוני. השיעול, בתורו, מחמיר את ה-GERD במעין מעגל קסמים.

זיהומים – שיעול יכול להימשך זמן רב לאחר שתסמינים אחרים של דלקת ריאות, שפעת, צינון או זיהום אחר בדרכי הנשימה העליונות נעלמים.

שיעול כרוני יכול להתרחש גם עם זיהומים פטרייתיים של הריאה, זיהום בשחפת (TB) או זיהום של הריאות על ידי אורגניזמים מיקובקטריאליים אחרים שאינם שחפת.

שעלת– גורם נוסף שכיח אך פחות מוכר לשיעול כרוני אצל מבוגרים הוא מחלת השעלת.

מדובר בדלקת חמורה בדרכי הנשימה הנגרמת על ידי החיידק Bordetella Pertussis.

הזיהום החיידקי גורם לשיעולים עוויתיים, חזקים ובלתי נשלטים שעלולים להקשות על הנשימה ואף להביא להפסקתה.

המחלה יכולה להשפיע על אנשים בכל גיל, אך היא עלולה להיות קטלנית עבור תינוקות וילדים צעירים.

מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) – מחלת ריאות דלקתית כרונית הגורמת לחסימת זרימת אוויר מהריאות, כוללת ברונכיטיס כרונית ואמפיזמה.

ברונכיטיס כרונית עלולה לגרום לשיעול שמעלה ליחה בעלת צבע.

אמפיזמה גורמת לקוצר נשימה ופוגעת בשקיקי האוויר בריאות (הנקראים אלוואולי).

רוב האנשים עם COPD הם מעשנים בהווה או בעבר.

תרופות ללחץ דם – מעכבי אנזים ACE, אשר ניתנים בדרך כלל למטופלים הסובלים מלחץ דם גבוה ואי ספיקת לב, ידועים כגורמים לשיעול כרוני אצל אנשים מסוימים.

גורמים פחות שכיחים של שיעול כרוני יכולים להיות:

שאיפה (או אספירציה) – אספירציה פירושה שאיפה של גוף זר או חומר כלשהו לתוך דרכי הנשימה.

בדרך כלל מדובר במזון, רוק או תוכן קיבה שעושים את דרכם לריאות כאשר אדם בולע, מקיא או חווה צרבת.

אספירציה נפוצה יותר בקרב מבוגרים, תינוקות, אנשים שמתקשים לבלוע או לשלוט על הלשון שלהם, ואנשים שעברו אינטובציה.

רחבת סימפונות (ברונכיאקטזיס) – ברונכיאקטזיס הינו מצב שבו צינורות הסימפונות של הריאות ניזוקים, מתרחבים ומתעבים לצמיתות.

סימפונות פגומים אלו מאפשרים לחיידקים וליחה להצטבר בריאות, מה שגורם לשיעול שיכול להפוך בשלב מסוים לכרוני, וכן לזיהומים תכופים וחסימות של דרכי הנשימה.

אין תרופה לברונכיאקטזיס, אך ניתן לנהל את התסמינים, ועם טיפול ניתן בדרך כלל לחיות חיים נורמליים.

עם זאת, יש לטפל בהתלקחויות במהירות כדי לשמור על זרימת החמצן לשאר הגוף ולמנוע נזק ריאתי נוסף.

ברונכיוליטיס – ברונכיוליטיס היא דלקת ריאות שכיחה בילדים צעירים ותינוקות, הגורמת לדלקת וגודש בדרכי הנשימה הקטנות (ברונכיולות) של הריאה.

ברונכיוליטיס נגרמת כמעט תמיד על ידי וירוס. בדרך כלל, זמן השיא של ברונכיוליטיס הוא בחודשי החורף.

ברונכיוליטיס מתחילה עם תסמינים דומים לאלו של צינון, אך לאחר מכן מתקדמת לשיעול, צפצופים ולעיתים קשיי נשימה.

תסמינים של ברונכיוליטיס יכולים להימשך מספר ימים עד שבועות.

סיסטיק פיברוזיס – סיסטיק פיברוזיס (CF) היא מחלה תורשתית הגורמת לנזק חמור לריאות, למערכת העיכול ולאיברים אחרים בגוף.

המחלה משפיעה על התאים המייצרים ריר, זיעה ומיצי עיכול.

הנוזלים הללו הם בדרך כלל דלילים ונוזליים, אך אצל אנשים עם CF, הגן הפגום גורם לנוזלים אלה להיות סמיכים ודביקים, מה שעלול לסתום את דרכי האוויר ולגרום לתסמינים כמו שיעול כרוני עם ייצור ליחה, צפצופים, זיהומים חוזרים ועוד.

ריפלוקס לרינגופרנגיאלי – ריפלוקס גרון-לוע (LPR) הוא מצב שבו חומצה, שמיוצרת בקיבה, עולה חזרה לוושט ומגיעה עד הגרון.

התסמינים של המצב יכולים לכלול כאב גרון, צרידות, הרגשה של גוש בגרון ושיעול מתמשך.

סרטן ריאות – זהו סוג סרטן המתפתח בריאות עצמן. הוא נחשב לסרטן עם אחוזי התמותה הגבוהים ביותר בגברים ושנייה רק לסרטן שד אצל נשים.

סרטן ריאות יכול להופיע אצל כולם, אך מעשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר.

מחלה זו בדרך כלל אינה גורמת לסימנים ותסמינים בשלבים המוקדמים ביותר שלה.

סימנים ותסמינים של סרטן ריאה מתרחשים בדרך כלל כאשר המחלה מתקדמת ויכולים לכלול שיעול מתמשך ובלתי מוסבר, שיעול דמי, קוצר נשימה ועוד.

ברונכיטיס אאוזינופילית לא אסתמטית – ברונכיטיס אאוזינופילית היא סיבה שכיחה לשיעול כרוני ארוך טווח.

המצב מאופיין בדלקת של דרכי הנשימה, השכיחה בברונכיטיס.

עם זאת, בברונכיטיס אאוזינופילית, אין ברונכוספזם (היצרות של דרכי הנשימה), אך ישנם אאוזינופילים מוגברים (תאי דם לבנים הקשורים למחלה אלרגית, אך גם נלחמים בזיהומים טפיליים) בריאות.

סרקואידוזיס – סרקואידוזיס היא מחלה המאופיינת בהתפתחות אוספים זעירים של תאים דלקתיים (גרנולומות) בכל חלק בגוף – לרוב בריאות ובבלוטות הלימפה.

כאשר המחלה משפיעה על הריאות, עלול להופיע שיעול יבש מתמשך, קוצר נשימה, צפצופים וכאבים בחזה.

אילו גורמי סיכון קיימים לשיעול טורדני?

עישון בהווה או בעבר הוא אחד מגורמי הסיכון המרכזיים לשיעול כרוני. גם חשיפה תכופה לעישון פסיבי עלולה להוביל לשיעול ולנזק בריאות.

אילו סיבוכים עלולים להופיע בשיעול טורדני?

שיעול מתמשך יכול להיות מתיש ויכול לגרום למגוון בעיות, כולל:

• הפרעה בשינה
• כאבי ראש
• סחרחורות
• הקאות
• הזעה מוגברת
• אובדן שליטה בשלפוחית השתן (בריחת שתן)
• שברים בצלעות
• אובדן הכרה והתעלפויות

כיצד מאבחנים שיעול טורדני?

הרופא ישאל על ההיסטוריה הרפואית ויבצע בדיקה גופנית. מעבר יסודי על ההיסטוריה הרפואית ובדיקה גופנית מדוקדקת יכולים לספק רמזים חשובים לגבי שיעול כרוני.

הרופא עשוי גם להזמין בדיקות כדי לחפש את הגורם לשיעול הכרוני.

עם זאת, רופאים רבים בוחרים להתחיל בטיפול עבור אחד הגורמים השכיחים לשיעול כרוני במקום להזמין בדיקות ו"לבזבז" משאבים וכסף.

במידה והטיפול לא עובד, הרופא עשוי להזמין בדיקות לסיבות פחות שכיחות הגורמות לשיעול.

אמצעים נוספים המסייעים באבחנה של שיעול כרוני והגורמים לו כוללים:

בדיקות הדמיה

צילומי רנטגן – למרות שצילום חזה שגרתי לא יגלה את הסיבות הנפוצות ביותר לשיעול – כמו Post-Nasal Drip, ריפלוקס קיבתי-ושטי או אסתמה – הוא עשוי לשמש כדי לבדוק אם למטופל יש סרטן ריאות, דלקת ריאות או מחלות ריאה אחרות. צילום רנטגן של הסינוסים עשוי להראות זיהום בסינוסים.

בדיקת CT – בדיקת CT של הריאות או של הסינוסים עשויה לסייע גם כן בזיהוי מצבים שעלולים לייצר שיעול כרוני.

בדיקת תפקודי ריאות

בדיקות אלו הן פשוטות ולא פולשניות, והן משמשות לאבחון אסתמה ו-COPD. בדיקת ספירומטריה מודדת כמה אוויר הריאות יכולות להחזיק וכמה מהר המטופל יכול להוציא את האוויר, מה שנותן תמונה של תפקוד הריאות.

בנוסף, הרופא עשוי לבקש בדיקת תגר לאסתמה, הבודקת עד כמה המטופל יכול לנשום לפני ואחרי שאיפת התרופה מטכולין, שגורמת לכיווץ דרכי אוויר.

בדיקות מעבדה

כאשר מטופל משתעל ומוציא ליחה בעלת צבע (ירוק או צהוב), ייתכן והרופא ישלח דגימה של הליחה למעבדה על מנת לזהות צמיחה של חיידקים.

בדיקות שקיפות פולשניות

אם הרופא לא מצליח למצוא הסבר לשיעול, ניתן לשקול ביצוע בדיקות שקיפות מיוחדות כדי לחפש סיבות אפשריות. בדיקות אלו עשויות לכלול:

ברונכוסקופיה – באמצעות צינור המצויד בפנס ובמצלמה (ברונכוסקופ) ומוכנס דרך פיו של המטופל, הרופא יכול להסתכל על הריאות ועל דרכי האוויר.

ניתן גם לקחת דגימה של רקמה (ביופסיה) מהדופן הפנימית של דרכי הנשימה במידה ויש חשד לתהליך סרטני שדורש בדיקה.

רינוסקופיה – כמו הברונכוסקופ, ניתן להיכנס לתוך האף באמצעות מכשיר המצויד בפנס ובמצלמה (רינוסקופ), וזה יאפשר לרופא לראות את הסינוסים ודרכי הנשימה העליונות.

כיצד ניתן לטפל בשיעול טורדני?

קביעת הגורם לשיעול כרוני היא חיונית בשביל טיפול יעיל. במקרים רבים, קיים יותר ממצב בסיסי אחד שגורם לשיעול הכרוני.

בנוסף, עלולים להיות גורמים נוספים התורמים לשיעול ושינוי שלהם יכול לסייע.

במקרה שאדם מעשן, הרופא ידון עמו באפשרויות להפסקת עישון וגמילה.

עבור אנשים שנוטלים תרופה ממשפחת מעכבי ACE, הרופא עשוי להחליף אותה לתרופה אחרת ששיעול אינו תופעת לוואי שלה.

תרופות המשמשות לטיפול בשיעול כרוני עשויות לכלול:

אנטיהיסטמינים, סטרואידים ותרופות נגד גודש – תרופות אלו הן טיפול סטנדרטי לאלרגיות ו-Post-Nasal Drip.

תרופות לאסתמה במשאף – הטיפולים היעילים ביותר לשיעול הקשור לאסתמה הם סטרואידים ומרחיבי סימפונות, אשר מפחיתים דלקת ופותחים את דרכי הנשימה.

אנטיביוטיקה – במידה וזיהום חיידקי או פטרייתי גורם לשיעול הכרוני, הרופא עשוי לרשום תרופות לטיפול בזיהום.

חוסמי חומצה – כאשר שינויים באורח החיים אינם משפרים מצב של ריפלוקס קיבתי-ושטי, ייתכן שהם יפיקו תועלת משימוש בתרופות החוסמות את ייצור החומצה. יש אנשים שזקוקים לניתוח כדי לפתור את הבעיה.

מדכאי שיעול

עד שהרופא מאבחן את הגורם לשיעול ומתחיל בטיפול, הוא עשוי לרשום תרופה מדכאת שיעול כדי לנסות לזרז את ההקלה בתסמינים.

תרופות ללא מרשם נגד שיעול וצינון נועדו לטפל בתסמינים המגיעים עם מצבים אלו, ולא במחלה הבסיסית הגורמת להן.

מחקרים מצביעים על כך שתרופות אלו לא הוכחו כיעילות יותר מאשר תרופות פלצבו.

חשוב מכך, לתרופות אלו יש פוטנציאל לתופעות לוואי חמורות, כולל רעילות קטלנית בילדים מתחת לגיל שנתיים.

אין להשתמש בתרופות אלו ללא קבלת מרשם מהרופא לטיפול בשיעול וצינון בילדים מתחת לגיל 6. כמו כן, יש לשקול להימנע משימוש בתרופות אלו לילדים מתחת לגיל 12.

אורח חיים ותרופות ביתיות

מומלץ לעקוב אחר התוכנית עליה החליט הרופא לטיפול בגורם לשיעול. בינתיים, ניתן גם לנסות את הטיפים הבאים כדי להקל על השיעול:

שתיית נוזלים – נוזל עוזר לדלל את הליחה בגרון. נוזלים חמים, כגון מרק או תה, יכולים להרגיע את הגרון.

שימוש בטיפות שיעול או טבליות מציצה – הם עשויים להקל על שיעול יבש ולהרגיע גרון מגורה.

אכילת דבש – כפית דבש עשויה לעזור להקל על השיעול. לא מומלץ לתת דבש לילדים מתחת לגיל שנה מכיוון שהדבש יכול להכיל חיידקים המזיקים לתינוקות בגילאים אלה.

שאיפת אוויר לח – שימוש במכשירי אינהלציה (מכשירי אדים) עשויה להקל על הנשימה ועל השיעול.

הימנעות מעישון או מחשיפה לטבק – עישון אקטיבי וגם עישון פסיבי מגרים את הריאות ועלולים להחמיר שיעול הנגרם על ידי גורמים אחרים. עבור אנשים שמעשנים, מומלץ לשוחח עם הרופא המטפל על אפשרויות גמילה או שימוש בתחליפים.

שאלות ותשובות בנושא

איך אני יכול לדעת אם השיעול שלי תקין?

הפסקתי לעשן אחרי הרבה שנים, אבל אני עדיין משתעל. מה יכולה להיות הסיבה?

האם קורונה יכולה לגרום לשיעול כרוני?

מתי עליי לפנות לרופא בחשד לשיעול כרוני?

למה אני משתעל כשאני מדבר?