טרשת עורקים

מדיקו > מדריכים > קרדיולוגיה > טרשת עורקים
טרשת עורקים
רופאים שעשויים לסייע לך: 43 רופאים בתחום מחלות לב
שם נוסף: התקשות עורקים, AVSD.
הערת שוליים: מחלות כלי דם, המהוות סיבוך שכיח ביותר של טרשת עורקים, הן הסיבה המובילה למוות ברחבי העולם.

מדריך טרשת עורקים

במאמר זה נלמד על:

טרשת עורקים מתרחשת כאשר כלי הדם המובילים חמצן וחומרים מזינים לאיברי הגוף הופכים לעבים ונוקשים – ולפעמים אף מגבילים את זרימת הדם לאיברים ולרקמות.

עורקים בריאים הם גמישים ואלסטיים, אך לאורך זמן קירות העורקים יכולים להתקשות, מצב המוכנה גם "התקשות עורקים".

טרשת עורקים נגרמת מהצטברות רבדים (פלאקים) של שומן, כולסטרול וחומרים אחרים בקירות העורקים.

הרובד הטרשתי יכול לגרום להיצרות העורקים ובכך לחסום את זרימת הדם. בנוסף, הרובד יכול להתפוצץ, מה שעלול להוביל להיווצרות קריש דם.

למרות שלעתים קרובות טרשת עורקים נחשבת לבעיית לב, היא עלולה להשפיע על עורקים בכל מקום בגוף.

הטיפול הטוב ביותר בטרשת עורקים הוא אורח חיים בריא.


מה התסמינים של טרשת עורקים?

לטרשת עורקים קלה בדרך כלל אין תסמינים. ברוב המקרים, אדם לא יחווה תסמינים הקשורים לטרשת עד שתהיה היצרות של עורק או סתימה שאינה מאפשרת לו לספק מספיק דם לאיברים ולרקמות. לפעמים עקב טרשת עורקים נוצר קריש דם שעלול לחסום לחלוטין את זרימת הדם.

תסמינים של טרשת עורקים בינונית עד קשה תלויים באילו עורקים מושפעים מהטרשת, לדוגמא:

במידה ויש טרשת בעורקי הלב, ייתכן שאדם יחווה תסמינים כמו כאבים או לחץ בחזה (אנגינה).


במידה ויש טרשת בעורקים המובילים דם למוח, ייתכנו תסמינים כמו קהות חושים או חולשה פתאומית בידיים או ברגליים, קושי בדיבור או דיבור לא ברור, אובדן ראייה זמני בעין אחת או בשתי העיניים, או שרירים שמוטים בפנים. אלה תסמינים המאותתים על שבץ מוחי חולף, שאם לא מטפלים בו, עשוי להתקדם לשבץ מוחי.


במידה ויש טרשת עורקים בידיים וברגליים, ייתכנו סימנים ותסמינים של מחלה המכונה "מחלת עורקים היקפית", כמו כאבי רגליים בעת הליכה או ירידה בלחץ הדם בגפה המושפע מחוסר אספקת הדם.


במידה ויש טרשת בעורקי הכליה, אדם עלול לפתח לחץ דם גבוה או אי ספיקת כליות.


מה הגורמים לטרשת עורקים?

טרשת עורקים היא מחלה איטית ומתקדמת שעשויה להתחיל כבר בילדות. למרות שהסיבה המדויקת אינה ידועה, טרשת עורקים עלולה להתחיל עם נזק או פגיעה בשכבה הפנימית של העורק.

הנזק עלול להיגרם על ידי:

ברגע שהדופן הפנימית של העורק ניזוקה, תאי דם וחומרים אחרים לעיתים קרובות נצמדים באתר הפציעה ומצטברים ברירית הפנימית של העורק. עם הזמן, מצבורי שומן (פלאק) העשויים מכולסטרול ומתאים אחרים מצטברים גם הם במקום הפציעה ומתקשים, ועל ידי כך מצרים את העורקים. עקב כך, האיברים והרקמות המחוברים לעורקים החסומים אינם מקבלים מספיק דם בכדי לתפקד כראוי.


מה הם גורמי הסיכון?

התקשות העורקים מתרחשת לאורך זמן.

מלבד ההזדקנות, גורמים העלולים להגביר את הסיכון לטרשת עורקים כוללים:

  • לחץ דם גבוה
  • כולסטרול גבוה
  • דלקות חוזרות
  • סוכרת
  • השמנה
  • דום נשימה בשינה
  • עישון וצריכת טבק
  • היסטוריה משפחתית של מחלות לב מוקדמות
  • פעילות גופנית מועטה
  • תזונה לא בריאה

אילו סיבוכים יש לטרשת עורקים?

הסיבוכים של טרשת עורקים תלויים באילו עורקים נחסמים. לדוגמא:

מחלת לב כלילית והתקף לב – כאשר טרשת עורקים מצרה את העורקים הקרובים ללב, אדם עלול לפתח מחלת עורקים כלילית, שיכולה לגרום לכאבים בחזה (אנגינה), להתקף לב או לאי ספיקת לב.


מחלת עורק התרדמה (Carotid) – כאשר טרשת עורקים מצרה את העורקים הקרובים למוח, אדם עלול לפתח מחלה המכונה "מחלת עורק התרדמה", שעלולה לגרום להתקף איסכמי חולף (TIA) או לשבץ מוחי.


מחלת עורקים היקפית – כאשר טרשת עורקים מצרה את העורקים בידיים או ברגליים, אדם עלול לפתח בעיות במחזור הדם של הגפיים, מה שיוביל למחלת עורקים היקפית.

מחלה זו יכולה להביא לרגישות מופחתת לחום וקור, ולהגדיל את הסיכון לכוויות או כוויות קור. במקרים נדירים, זרימה לקויה בזרועות או ברגליים עלולה לגרום להרס של הרקמות.


מפרצת – טרשת עורקים עלולה גם לגרום למפרצת, סיבוך חמור שעלול להתרחש בכל מקום בגוף. מפרצת היא בליטה בדופן העורק, אשר לרוב לא גורמת לתסמינים. התסמין העיקרי שכן מופיע הוא כאב חד באזור המפרצת והוא מהווה מצב חירום רפואי.

במידה והמפרצת נקרעת, אדם עלול להתמודד עם דימום פנימי משמעותי ומסכן חיים כאשר בדרך כלל מדובר באירוע פתאומי ומשמעותי, אך ישנה אפשרות גם לקרע קטן שיוביל לדימום איטי.


מחלת כליות כרונית – טרשת עורקים עלולה לגרום להיצרות העורקים המובילים דם לכליות, ולמנוע מדם מחומצן להגיע אליהן. לאורך זמן, מצב זה יכול להשפיע על תפקוד הכליות של המטופל ולפגוע ביכולת של פסולת לצאת מגופו דרך הכליות.


כיצד ניתן למנוע טרשת עורקים?

אותם שינויים באורח החיים המומלצים לטיפול בטרשת עורקים מסייעים גם במניעתה ואלו כוללים:

הפסקת עישון – עישון פוגע בעורקים, לכן הפסקת עישון היא הדבר הטוב ביותר שאדם יכול לעשות כדי לשמור על בריאות העורקים שלו ולמנוע סיבוכים.


תזונה בריאה ומאוזנת – תזונה הנחשבת בריאה ללב היא תזונה המלאה בפירות, ירקות ודגנים מלאים – ומנגד דלה בפחמימות "פשוטות", סוכרים, שומן רווי ונתרן – והיא יכולה לעזור למטופל לשלוט במשקל, בלחץ הדם, בכולסטרול ובסוכר בדם.

מומלץ לנסות להחליף לחם לבן ללחם מחיטה מלאה, לאכול פירות וירקות כחטיפים בין ארוחות, ולקרוא תוויות ערכים תזונתיים כדי לעקוב אחר כמות המלח והשומן שנצרכים בארוחה. מומלץ להשתמש בשומנים בלתי רוויים כגון שמן זית, ולהפחית או להסיר כליל סוכר ותחליפי סוכר מהתזונה.


ביצוע פעילות גופנית באופן קבוע – פעילות גופנית סדירה משפרת את זרימת הדם, מורידה את לחץ הדם ומפחיתה את הסיכון למצבים המגבירים את הסיכון לטרשת עורקים ומחלות לב.

ככל, ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי היא 150 דקות של אימון גופני בשבוע. עם זאת, לאנשים החיים אורח חיים המכונה "ישבני", הכולל ישיבה במרבית היום (בעבודה ובבית), ארגון הבריאות העולמי ממליץ על כ-300 דקות שבועיות של אימון גופני על מנת לתקן את הנזק שבאורח החיים ה"ישבני".


שמירה על משקל תקין – אם המטופל סובל מעודף משקל, ירידה של כמה קילוגרמים בלבד יכולה להפחית את הסיכון ליתר לחץ דם ולכולסטרול גבוה, שניים מגורמי הסיכון העיקריים לטרשת עורקים. מומלץ להיוועץ ברופא בקביעת משקל יעד.


הורדת לחץ נפשי – מומלץ להפחית לחץ נפשי ככל האפשר, בין היתר על ידי טכניקות ידועות כמו הרפיית שרירים ונשימה עמוקה ואף טיפול פסיכולוגי.


בדיקה ושמירה על לחץ דם תקין.


בדיקה ושמירה על רמות כולסטרול וסוכר בדם.


כיצד מאובחנת טרשת עורקים?

על מנת לאבחן טרשת עורקים, הרופא יבצע בדיקה גופנית וישאל שאלות על היסטוריית הבריאות האישית והמשפחתית של המטופל, וייתכן שיפנה את המטופל לרופא המומחה במחלות לב.

בהתאם לתוצאות הבדיקות אותן יבצע הרופא, הוא עשוי להציע בדיקה אחת או יותר מהבאות:

בדיקת דם – הרופא עשוי להמליץ על בדיקות דם לבדיקת רמות הסוכר והכולסטרול בדם. רמות גבוהות של סוכר וכולסטרול בדם מעלות את הסיכון לטרשת עורקים. בדיקת חלבון CRP (המהווה סמן לדלקת) עשויה להיעשות גם כן על מנת לבדוק אם ישנם סימנים לדלקת בעורקים.


אלקטרוקרדיוגרמה או אק"ג (ECG או EKG) – בדיקה פשוטה זו מתעדת את האותות החשמליים בלב ויכולה לתת תמונה של תפקוד הלב.


מבחן מאמץ בפעילות גופנית (אק"ג במאמץ) – אם הסימנים והתסמינים מופיעים לרוב במהלך פעילות גופנית, הרופא עשוי להמליץ ​​על בדיקה זו, בה המטופל ילך על הליכון או ירכב על אופניים נייחים בזמן שהוא מחובר לאק"ג. מכיוון שפעילות גופנית דורשת מהלב לעבוד קשה ובאופן יעיל יותר ולספק יותר דם מאשר בפעילות יומיומית שגרתית, מבחן מאמץ בפעילות גופנית יכול לחשוף בעיות בלב שלא היו מתגלות במידה והייתה מבוצעת בדיקת אק"ג במנוחה.


אקו לב – בדיקה זו משתמשת בגלי קול כדי להראות כיצד הדם נע כאשר הלב פועם וכיצד הוא נע דרך העורקים (על מנת לזהות חסימות אפשריות). לפעמים בדיקה זו משולבת עם מבחן מאמץ בפעילות גופנית ("אקו לב במאמץ").


אולטרסאונד דופלר – הרופא עשוי להשתמש במכשיר אולטרסאונד מיוחד (אולטרסאונד דופלר) למדידת לחץ הדם של המטופל בנקודות שונות לאורך היד, הרגל והצוואר. מדידות אלו יכולות לעזור לרופא לקבוע את מידת החסימות, כמו גם את מהירות זרימת הדם בעורקים.


צנתור לב ואנגיוגרמה – בדיקה זו יכולה להראות אם העורקים הכליליים של המטופל, אלו המובילים דם ללב, הוצרו או נחסמו. במהלך פרוצדורה זו, הרופא מכניס צינור דק וגמיש (צנתר) לכלי הדם הכליליים של המטופל. חומר צביעה מיוחד זורם דרך הצנתר וממלא את העורקים, מה שמביא לכך שניתן לראות את העורקים בצילום רנטגן, ועל ידי כך לחשוף אזורי הסתימה.


סריקת סידן בעורקים הכליליים בדיקה נפוצה זו משתמשת בהדמיית CT כדי ליצור תמונות מפורטות של לב המטופל, והיא יכולה להראות משקעי סידן בדפנות העורקים. תוצאות הבדיקה ניתנות כציון מספרי וככל שהציון גבוה יותר, כך הסיכון למחלות לב גבוה יותר.


בדיקות הדמיה אחרות הרופא עשוי גם להשתמש באנגיוגרפיית תהודה מגנטית (MRA או MRI של כלי דם) או בהדמיית PET-CT כדי לבדוק את מצב העורקים. בדיקות אלה יכולות להדגים התקשות והיצרות של עורקים גדולים, כמו גם מפרצות.


כיצד ניתן לטפל בטרשת עורקים?

שינויים באורח החיים, כמו תזונה בריאה ופעילות גופנית, הם הטיפול הראשון בטרשת עורקים – ואף ייתכן שזה כל מה שמטופל יצטרך כדי לטפל בטרשת העורקים. עם זאת, לעיתים יכול להיות צורך בתרופות או בהליכים כירורגיים.

תרופות

ניתן להשתמש תרופות רבות ושונות להאט או אפילו להפחית את טרשת העורקים.

להלן מספר תרופות המשמשות לטיפול בטרשת עורקים:

סטטינים ותרופות להורדת כולסטרול – הורדה אגרסיבית של כולסטרול בצפיפות נמוכה (LDL) – הכולסטרול הרע – יכולה להאט, לעצור או אפילו להפחית את הצטברות משקעי השומן בעורקים. סטטינים הם התרופות הניתנות בדרך כלל להורדת כולסטרול, לשיפור בריאות העורקים ולמניעת טרשת עורקים.

ישנם סוגים רבים אחרים של תרופות להורדת כולסטרול, כאשר סוג נפוץ נוסף הוא מעכב ספיגת כולסטרול הנקרא אזטימיב (Ezetrol). יתכן שמטופל יזדקק ליותר מסוג אחד של תרופות להורדת כולסטרול.


מדללי דם – הרופא עשוי לרשום תרופות לדילול דם, כמו אספירין, כדי להפחית את הסיכון שטסיות דם יתקבצו בעורקים הצרים, ייצרו קריש דם ויגרמו לחסימה נוספת ומשמעותית יותר.


תרופות ללחץ דם – תרופות להורדת לחץ דם אינן עוזרות בהפחתת טרשת עורקים אלא מונעות או מטפלות בסיבוכים הקשורים למחלה. לדוגמא, תרופות מסוימות ללחץ דם יכולות לעזור להפחית את הסיכון להתקף לב.


תרופות אחרות – הרופא עשוי לרשום תרופות אחרות למצבים בריאותיים המעלים את הסיכון לטרשת עורקים, כגון סוכרת. כמו כן, ניתן לרשום תרופות ספציפיות לטיפול בתסמינים של הטרשת, כמו תרופות לטיפול בכאבי רגליים במהלך פעילות גופנית.


ניתוחים וטיפולים אחרים

לעיתים יש צורך בטיפול אגרסיבי יותר בטרשת עורקים.

אם למטופל יש תסמינים חמורים או חסימה של כלי דם, הרופא עשוי להמליץ ​​על אחד מההליכים הניתוחיים הבאים:

אנגיופלסטיקה והצבת סטנטים – הליך זה – המכונה גם התערבות כלילית תת-עורית (PCI) – מסייע בפתיחת עורק סתום או חסום. הרופא מכניס צנתר לעורק החולה עם בלון לא-מנופח בקצהו עד הגעה לאיזור החסימה. בשלב זה הרופא מנפח את הבלון ובכך מרחיב את העורק ולוחץ על דפנותיו, ובדרך כלל אף משאיר תומכן רשת (סטנט) בעורק כדי לשמור עליו פתוח.


כריתת פנים העורק (Endarterectomy) – במקרים מסויימים יש צורך דחוף בהסרת הצטברות הרובד השומני מדפנות העורק המוצר. במקרים רבים, ההליך נעשה בחסימה של העורקים בצוואר (עורקי התרדמה).


טיפול פיברינוליטי – אם למטופל יש עורק שנחסם על ידי קריש דם, הרופא עשוי להשתמש בתרופה הממיסה קריש כדי לפרק אותה.


ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים במהלך ניתוח זה, המתבצע כניתוח לב פתוח, הרופא לוקח כלי דם בריא מחלק אחר של הגוף כדי ליצור מעקף סביב העורק החסום, ועל ידי כך לחדש את זרימת הדם. לעיתים המעקף מתבצע על ידי שתל מחומר סינטטי.


מקורות: MayoClinic

שאלות ותשובות בנושא

אילו סימנים יכולים להעיד על התפתחות של טרשת עורקים?

בשלבים הראשונים, טרשת העורקים נטולת תסמינים, עד לשלב בו התפתחה חסימה משמעותית בכלי הדם. הסימנים לחסימה משתנים בהתאם לאיבר אליו נפגעה אספקת הדם. במידה וישנה היצרות בעורקים בלב, המטופל יחווה כאבים ולחץ בחזה במאמץ, במידה וההיצרות היא בעורקים המובילים דם למוח, המטופל יחווה חולשה פתאומית, בעיות בדיבור ובראייה, סחרחורות וכאבי ראש.

מה הוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר להתפתחות טרשת עורקים?

כולסטרול גבוה נחשב לגורם הסיכון המשמעותי ביותר, בדגש על הכולסטרול בצפיפות נמוכה (LDL), המכונה הכולסטרול "הרע".

במידה ויש לי קרוב משפחה הסובל מטרשת עורקים, האם משמעות הדבר שגם אני אסבול מכך?

ייתכן, אך לא בהכרח. נהוג לחשוב כי ישנו מרכיב גנטי בטרשת עורקים, אך מהמחקרים לא עולה מידת השפעת הגנטיקה על טרשת עורקים וככל הנראה המרכיב הסביבתי הוא משמעותי יותר. לכן, מומלץ לנהל אורח חיים בריא על מנת להוריד את הסיכון לפתח טרשת עורקים וסיבוכיה.

כיצד ניתן לאבחן טרשת ערקים עוד לפני הופעת תסמינים?

ניתן לבצע בדיקות לא פולשניות כגון מבחן מאמץ, אקו לב ואולטרסאונד דופלר, אשר יכולות לתת תמונת מצב של זרימת הדם בכלי הדם, ולזהות היצרויות וחסימות. עם זאת, בדיקות אלו מצריכות אינדיקציה משמעותית שבגינה ישלח הרופא את המטופל לבדיקה.

במידה וסבלתי בעבר מטרשת עורקים ועברתי צנתור, האם אני מוגן?

טרשת עורקים היא מחלה מטבולית המושפעת מגורמים רבים. טיפול בצנתור והנחת תומכן הם טיפולים מקומיים בלבד, וללא שינוי התנהגותי וטיפול תרופתי תומך, סביר מאוד שהתהליך יימשך בעורקים אחרים או באותו העורק שכבר טופל.

תגובות

המדריך נכתב בתמיכה של

מערכת מדיקו
מדיקו הינו אתר בריאות מוביל אשר נועד לתת מידע עדכני ומקיף בתחום הבריאות לציבור הגולשים הישראלי זאת במטרה להוות צומת מרכזית המסייעת לגולשי האינטרנט בישראל בחיפוש המידע הרפואי ברשת וזאת בהתאם לתנאי השימוש באתר. במסגרת פעילות האתר, מדיקו מפעילה גם את תכני המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופסור רפי קרסו. התוכן המוצג באתר מדיקו מוגן בזכויות יוצרים ואין לעשות בו שימוש ללא אישור מערכת האתר. לפניה למערכת האתר ניתן לפנות בכתובת: info@medico.co.il

תמונות לפני ואחרי של רופאים מהאתר