ליכן פלנוס (ילפת שטוחה)

ילפת שטוחה, או בשמה השני ליכן פלנוס (Lichen Planus) היא מחלה נפוצה שמתבטאת על ידי נפיחות וגירוי בעור, בציפורניים, בשיער ובריריות.

על גבי העור, מחלת ליכן פלנוס מופיעה בדרך כלל כגבשושיות סגולות, מגרדות ושטוחות המתפתחות במשך מספר שבועות.

בפה, בנרתיק ובאזורים אחרים המכוסים בקרום רירי, המחלה יוצרת כתמים לבנים דמויי תחרה, ולפעמים גורמת להופעת פצעים כואבים.

הפריחה בעור במחלת ליכן פלנוס נגרמת על ידי מערכת החיסון. כיום עדיין לא ידוע מדוע התגובה החיסונית הזו מתרחשת, ועשויים להיות מספר גורמים התורמים לכך.

גורמים אפשריים כוללים זיהום ויראלי, תגובה אלרגית, לחץ, או גורמים תורשתיים. ידוע כי מחלת ליכן פלנוס מופיעה פעמים רבות יחד עם מחלות אוטואימוניות אחרות, בהן מערכת החיסון מאבדת את הוויסות שלה ופועלת כנגד הגוף עצמו.

מרבית האנשים יכולים להתמודד עם מקרים טיפוסיים ומתונים של ליכן פלנוס ללא טיפול רפואי מיוחד או אשפוז בבית חולים.

עם זאת, ישנן כמה וריאציות נדירות של המחלה שעלולות להיות ממושכות וכואבות הרבה יותר, וריאציות אלו ניתנות לטיפול באמצעות תרופות מקומיות או כדורים כדי להפחית את הסימפטומים, או באמצעות תרופות המדכאות את המערכת החיסונית.

חשוב לדעת כי מחלת ליכן פלנוס אינה מדבקת, ואין חשש לבוא במגע עם אנשים החולים במחלה.

מה התסמינים והסימנים של מחלת ליכן פלנוס?

הסימנים והתסמינים של מחלת ליכן פלנוס משתנים בהתאם לאזורים המושפעים.

סימנים ותסמינים אופייניים הם:

עור – התסמינים השכיחים ביותר הם נגעים בולטים או שטוחים, מבריקים, בצבע אדום או סגול. נגעים אלה מוצקים ועשויים לגרד, החל מגרד קל ועד לקשה.

קווים לבנים עדינים או קשקשים עשויים להופיע על גבי הנגעים, שיכולים להיות בודדים או מרובים. הנגעים יכולים להופיע בכל איבר בגוף, אבל הם נפוצים בעיקר על פרקי הידיים, הזרועות, הגב והקרסוליים.

כתמים קשקשיים עבים עשויים להופיע בעיקר על השוקיים והקרסוליים. לפעמים, נגעים על העור עשויים להופיע באזור שבו העור עבר פגיעה כלשהי, כדוגמת מכה, כוויה או שריטה.

במקרים מסוימים הנגעים הבולטים נעלמים ומוחלפים על ידי כתמים כהים על העור, שנשארים זמן רב עד שהם נעלמים לחלוטין.

חלל הפה – תסמינים של ליכן פלנוס בחלל הפה כוללים הופעה של כתמים לבנים, הנראים לעתים כתחרה לבנה או נקודות לבנות.

כתמים אלה עשויים להופיע בחלק הפנימי של הלחיים או על הלשון, ובמקרים רבים הם אינם גורמים לתסמינים נוספים כמו כאב או גרד.

במקרים מסוימים הם עשויים לגרום לכאב, דימום, עקצוץ או תחושת גרד.

ציפורניים – מחלת ליכן פלנוס עלולה להופיע בציפורניים, החל מציפורן בודדת ועד לכולן.

הסימנים עשויים לכלול הצטמקות או הופעת בליטות על גבי הציפורניים, כמו גם נשירה של חלקים או של כל הציפורן.

קרקפת – המחלה עשויה לגרום לאדמומיות וגירוי של הקרקפת, כמו גם להופעה של נגעים בולטים על גביה.

בחלק מהמקרים תיתכן נשירת שיער והופעה של כתמים בעקבות הנשירה.

איברי המין – הופעה של המחלה באיברי המין עלולה לגרום להופעת נגעים אדומים או סגולים בדומה להופעת המחלה בעור.

כמו כן, הנגעים באיברי המין עלולים להפוך לשלפוחיות בחלק מהמקרים ולגרום לתחושת צריבה וכאב עז.

מה הגורמים להופעת מחלת ליכן פלנוס?

מחלת ליכן פלנוס מתפתחת כאשר הגוף תוקף את תאי העור או הרקמה הרירית בטעות.

הרופאים אינם בטוחים מדוע זה קורה, אבל ישנן עדויות לכך שגורמים תורשתיים וסביבתיים עשויים לשחק תפקיד בהתפתחות המחלה.

מחקרים מראים שגורמים מסוימים מצביעים על כך שקיים קשר בין גורמים גנטיים לבין התפתחות המחלה.

ניתן לראות כי במשפחות מסוימות המחלה מופיעה אצל כמה בני משפחה לאורך הדורות, מה שמוביל למחשבה שיש קשר בין גנים מסוימים הקיימים אצל חלק מהאנשים לבין התפתחות המחלה.

הופעת המחלה מקושרת גם לזיהומים ויראליים. מחקר גדול משנת 2021 מצא שיש קשר בין זיהום בצהבת (הפטיטיס) מסוג C לבין מחלות עור דלקתיות, ביניהן גם מחלת ליכן פלנוס.

וירוסים אחרים, כגון סוגים מסוימים של נגיפי הרפס, עלולים גם הם לגרום למחלת ליכן פלנוס.

סיבות נוספות שעלולות להוביל את תאי מערכת החיסון לפעול כנגד העור והריריות כוללות תרופות מסוימות כדוגמת משככי כאבים, חוסר איזון הורמונלי של הגוף, תזונה לקויה, עודף משקל (השמנת יתר), תגובה של הגוף לחיסונים מסוימים, חשיפה למתכות או חומרים כימיים, לחץ נפשי וחרדה.

מי נמצא בסיכון לפתח ליכן פלנוס?

המחלה נפוצה יחסית, ואחד מכל 100 אנשים צפוי לסבול ממנה בשלב כזה או אחר.

ליכן פלנוס מופיעה בדרך כלל בקרב גברים ונשים בגיל העמידה, אך נדירה באנשים צעירים מאוד או מבוגרים מאוד.

מבחינת התסמינים, מספר שווה של גברים ונשים סובלים מהתסמינים שמופיעים על העור, בעוד התסמינים של חלל הפה נפוצים יותר בקרב נשים.

גורמי סיכון כוללים בני משפחה שלקו בליכן פלנוס, מחלה ויראלית כמו צהבת C, או חשיפה לכימיקלים מסוימים המעוררים את המחלה כמו תרופות מסוימות או מתכות כמו כספית ונחושת.

איך מאבחנים מחלת ליכן פלנוס?

הרופא עשוי לבצע אבחנה של ליכן פלנוס על סמך הסימפטומים אותם מציג המטופל, ההיסטוריה הרפואית שלו, בדיקה גופנית ובמידת הצורך תוצאות בדיקות מעבדה.

בדיקות אלו עשויות לכלול:

ביופסיה – בבדיקה זו הרופא מסיר חתיכה קטנה של רקמה מאחד הנגעים ושולח אותה לבדיקה תחת מיקרוסקופ.

הרקמה מנותחת כדי לקבוע אם יש לה את דפוסי התאים האופייניים למחלת ליכן פלנוס.

זוהי בדיקה כואבת יחסית, ולכן תיעשה רק במקרים בהם האבחנה לא ברורה או שיש צורך לשלול מחלות אחרות.

בדיקת צהבת מסוג C – בדיקת דם להימצאות נוגדנים לנגיף הגורם למחלת הצהבת עשויה לסייע באבחנה, מכיוון שידוע שזיהום מסוג זה עשוי להוביל להתפתחות המחלה.

בדיקות אלרגיה – הרופא עשוי להפנות למומחה לאלרגיה או לרופא עור כדי לברר אם מטופל אלרגי לגורם שעשוי לעורר את התפרצות המחלה.

במהלך בדיקות עור לאלרגיה, העור נחשף באופן מבוקר לחומרים החשודים כגורמים לתגובה אלרגית, ולאחר מכן הרופא מחפש אחר סימנים של תגובה אלרגית בעקבות החשיפה.

ייתכן שיהיה צורך בבדיקות אחרות אם הרופא חושד שהמטופל סובל מאחת ממגוון הווריאציות של מחלת ליכן פלנוס המופיעות באזורים שאינם העור, כדוגמת הפה, איברי המין או הקרקפת.

מה הטיפול במחלת ליכן פלנוס?

במקרים קלים של ליכן פלנוס, בעיקר מהסוג שגורם לנגעים על העור בלבד, לא נדרש טיפול כלשהו והמחלה לרוב נעלמת מעצמה תוך מספר חודשים עד שנים.

אם התסמינים גורמים לאי נוחות או כאב, ייתכן שהרופא ימליץ על טיפול תרופתי או טיפולים ביתיים אחרים.

אין תרופה שיכולה להביא לריפוי מהמחלה, אבל תרופות המטפלות בסימפטומים יכולות להיות מועילות, וחלקן עשויות לטפל בגורם שהביא להתפרצות המחלה.

תרופות שנרשמות לעתים קרובות כוללות:

סטרואידים – הבחירה הראשונה לטיפול בליכן פלנוס היא בדרך כלל קרם או משחה המכילים סטרואידים.

במידה וטיפול מקומי זה אינו עוזר והמצב של הנגעים חמור או שהם מפושטים במקומות רבים בגוף, הרופא עשוי להציע כדורים או זריקה של סטרואידים.

תופעות הלוואי השכיחות של סטרואידים מקומיים כוללות גירוי בעור או דילול שיער במקומות שבהם מורחים את הקרם.

סטרואידים נחשבים בטוחים כאשר הם נלקחים לפי ההוראות ולשימוש לטווח קצר.

תרופות נגד זיהומים – תרופות שניתנות בדרך כלל כנגד זיהומים עשויות לסייע במחלה, כדוגמת תרופות אנטיביוטיות מסוימות או תרופות כנגד מלריה.

תרופות להפחתת התגובה החיסונית – סימנים ותסמינים חמורים עשויים לדרוש תרופות המדכאות או משנות את התגובה החיסונית של הגוף.

מכיוון שהמחלה נגרמת בעקבות פעילות של מערכת החיסון כנגד הגוף עצמו, תרופות שמדכאות את מערכת החיסון עשויות להפחית את הסימנים והתסמינים של המחלה.

תרופות אנטי- היסטמיניות – תרופות המכילות חומרים אנטי- היסטמיניים המשמשים פעמים רבות לטיפול באלרגיה יכולות להקל על הגרד והעקצוץ בעור.

טיפול באור (פוטותרפיה) – טיפול זה עשוי לסייע במקרים של מחלת ליכן פלנוס המשפיעה על העור.

הטיפול באור הנפוץ ביותר עבור ליכן פלנוס עושה שימוש בקרני אולטרה סגול מסוג B (UVB), אשר חודרות רק לשכבת העור העליונה.

טיפול באור מצריך בדרך כלל שניים עד שלושה טיפולים בשבוע למשך מספר שבועות.

רטינואידים – רטינואידים הוא שם כללי לקבוצה של תרפות המופקות מויטמין A.

אם המצב של מטופל אינו משתפר תחת טיפול בסטרואידים או טיפול באור, הרופא עשוי לרשום תרופה רטינואידית שנלקחת דרך הפה.

רטינואידים יכולים לגרום למומים מולדים, ולכן תרופות אלו אינן מומלצות לנשים בהריון או לכאלה שמתכננות להיכנס להריון.

במידה ואישה בהריון יש לשקול טיפול מקומי בלבד ברטינואידים או להחליף לטיפול אחר.

מה הסיבוכים של מחלת ליכן פלנוס?

מחלת ליכן פלנוס יכולה להיות קשה לטיפול אם היא מתפתחת על הנרתיק או הפות, מה שיכול להוביל לכאב, צלקות ואי נוחות במהלך יחסי מין.

המחלה יכולה לגרום לשינוי צבע העור בכל מקום בו הוא מופיע בגוף, לעתים קרובות גם באופן קבוע.

המחלה יוצרת פצעים שמאפשרים למזהמים שונים כדוגמת חיידקים לחדור את שכבת העור, ולכן אנשים הסובלים מליכן פלנוס נוטים לפתח זיהומי עור בשכיחות גבוהה יותר מאשר שאר האוכלוסייה.

התפתחות של מחלת ליכן פלנוס יכולה להגביר את הסיכון לממאירות של חלל הפה או העור.

העלייה בסיכון קטנה, אך מומלץ לדבר עם הרופא לבדיקות שגרתיות לגילוי של סרטן העור וחלל הפה.

שאלות ותשובות בנושא

מה התחזית לאחר אבחון המחלה?

אילו שינויים באורחות חיים יכולים לסייע להתמודד עם המחלה?

מהי מחלה אוטואימונית?

מה זה צהבת מסוג C?

איך פועל טיפול באור?