טכיקרדיה (אוץ לב)

טכיקרדיה (אוץ לב) הוא המונח הרפואי המתאר קצב לב של מעל 100 פעימות לדקה אצל מבוגר.

ישנן הפרעות רבות בקצב הלב (הפרעות קצב) שעלולות לגרום לטכיקרדיה.

לפעמים, דופק מהיר הוא מצב תקין, כמו לדוגמה, במהלך פעילות גופנית או כתגובה ללחץ, טראומה או מחלה. עם זאת, קיימים מצבים בהם מופיעה טכיקרדיה, שאינם מיוחסים ללחץ פיזיולוגי נורמלי.

במקרים מסוימים וכתלות בגורם לה, טכיקרדיה עלולה לא לגרום לתסמינים או סיבוכים, אבל אם היא לא מטופלת, היא עלולה לשבש את תפקוד הלב התקין ולהוביל לסיבוכים חמורים, כולל אי ספיקת לב, שבץ, דום לב ותמותה. טיפולים, כגון תרופות, הליכים רפואיים או ניתוחים, עשויים לסייע בשליטה על דופק מהיר או בניהול מצבים אחרים הגורמים לטכיקרדיה.

אילו סוגי טכיקרדיה קיימים?

ישנם סוגים רבים ושונים של טכיקרדיה. הם מקובצים לפי החלק בלב שאחראי לקצב הלב המהיר ולפי הגורם.

סוגים נפוצים של טכיקרדיה כוללים:

פרפור פרוזדורים (עליות) – פרפור פרוזדורים הוא קצב לב מהיר הנגרם על ידי אותות חשמליים לא סדירים שמקורם בפרוזדורי הלב (המדורים העליונים של הלב). אותות אלו מביאים להתכווצויות מהירות, לא מתואמות וחלשות של הפרוזדורים. פרפור פרוזדורים עשוי להיות זמני, אך אפיזודות מסוימות שלו לא יסתיימו אלא אם יטופלו. פרפור פרוזדורים הוא הסוג הנפוץ ביותר של טכיקרדיה.

רפרוף פרוזדורים – ברפרוף פרוזדורים, פרוזדורי הלב פועמים מהר מאוד אך באופן סדיר. הקצב המהיר מביא להתכווצויות חלשות של הפרוזדורים. רפרוף פרוזדורים נגרם על ידי מעגלים חשמליים לא סדירים בתוך הפרוזדורים. פרקים של רפרוף פרוזדורים עשויים להיעלם מעצמם או לדרוש טיפול. לאנשים עם רפרוף פרוזדורים יש לעיתים קרובות גם פרפור פרוזדורים בזמנים אחרים.

טכיקרדיה על-חדרית (SVT) – טכיקרדיה על-חדרית מאופיינת בפעימות לב מהירות בצורה חריגה שמקורן מעל חדרי הלב (המדורים התחתונים של הלב). היא נגרמת על ידי מעגלים לא תקינים בלב שנוכחים בלב בדרך כלל כבר מהלידה ויוצרים לולאה של אותות חופפים.

טכיקרדיה חדרית (VT) – טכיקרדיה חדרית היא קצב לב מהיר שמתחיל באותות חשמליים חריגים בחדרי הלב. קצב הלב המהיר אינו מאפשר לחדרים להתמלא ולהתכווץ ביעילות כדי להזרים מספיק דם לגוף. פרקי טכיקרדיה חדרית עשויים להיות קצרים ולהימשך רק כמה שניות מבלי לגרום נזק. פרקים שנמשכים יותר מכמה שניות יכולים להפוך למצב חירום רפואי מסכן חיים.

פרפור חדרים (VF) – פרפור חדרים מתרחש כאשר דחפים חשמליים מהירים וכאוטיים גורמים לחדרי הלב ״לפרפר״ במקום להתכווץ ביעילות ולהזרים דם לגוף. פרפור חדרים יכול להיות קטלני אם הלב לא מוחזר לקצב תקין תוך דקות באמצעות הלם חשמלי ללב (דפיברילציה). פרפור חדרים עלול להתרחש במהלך או לאחר התקף לב. רוב האנשים שיש להם פרפור חדרים סובלים ממחלת לב בסיסית או שחוו טראומה רצינית, כמו פגיעת ברק.

מהם התסמינים שיכולים ללוות טכיקרדיה?

כאשר הלב פועם מהר מדי, ייתכן שהוא לא מזרים מספיק דם לשאר הגוף וזה יכול לגרום לאיברים והרקמות השונות לא לקבל מספיק חמצן ועלול לגרום לסימנים ותסמינים הקשורים לכך:

• קוצר נשימה
• סחרחורת
• דופק מהיר
• דפיקות לב – תחושה לא נוחה של הדופק בבית החזה
• כאבים בחזה
• התעלפות (סינקופה)

לחלק מהאנשים עם טכיקרדיה אין תסמינים, והמצב מתגלה רק במהלך בדיקה גופנית או בבדיקת א.ק.ג (אלקטרוקרדיוגרם).

מה גורם לטכיקרדיה?

טכיקרדיה נגרמת על ידי גורם שמשבש את הדחפים החשמליים הרגילים השולטים בקצב פעולת של הלב.

דברים רבים יכולים לגרום או לתרום לקצב לב מהיר. אלו כוללים:

• אנמיה
• שתיית כמות רבה מדי של משקאות המכילים קפאין
• שתיית כמות רבה מדי של אלכוהול
• פעילות גופנית
• חום
• לחץ דם גבוה או נמוך
• חוסר איזון של אלקטרוליטים (מלחים) הדרושים להולכת דחפים חשמליים
• תופעות לוואי של תרופות
• פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם)
• עישון
• לחץ פתאומי
• שימוש בסמים ממריצים, כגון קוקאין או מתאמפטמין

במקרים מסוימים, לא ניתן לקבוע את הסיבה המדויקת לטכיקרדיה.

האם לטכיקרדיה יכולים להיות סיבוכים כלשהם?

סיבוכים של טכיקרדיה תלויים בסוג הטכיקרדיה, במהירות פעימות הלב, כמה זמן נמשך קצב הלב המהיר ואם יש מחלות לב אחרות.

סיבוכים אפשריים כוללים:

• קרישי דם שעלולים לגרום לשבץ או התקף לב
• חוסר יכולת של הלב להזרים מספיק דם לגוף (אי ספיקת לב)
• התעלפויות תכופות או אובדן הכרה
• מוות פתאומי – בדרך כלל לטכיקרדיה חדרית או פרפור חדרים.

האם ניתן למנוע טכיקרדיה?

הדרך היעילה ביותר למנוע טכיקרדיה היא לשמור על לב בריא ולהפחית את הסיכון לפתח מחלת לב. אם כבר קיימת מחלת לב, יש עקוב אחריה ולפעול לפי תכנית הטיפול כדי לסייע במניעת טכיקרדיה.

על מנת לטפל או לצמצם גורמי סיכון שעלולים להוביל למחלות לב ניתן לבצע את הצעדים הבאים:

פעילות גופנית ותזונה בריאה – אורח חיים בריא ללב כולל פעילות גופנית סדירה ואכילת תזונה בריאה ודלת שומן ועשירה בפירות, ירקות ודגנים מלאים.

שמירה על משקל תקין – עודף משקל מגביר את הסיכון לפתח מחלות לב.

שמירה על לחץ דם ורמות כולסטרול בשליטה – רצוי לערוך שינויים באורח החיים וליטול תרופות כפי שנקבעו לאיזון יתר לחץ דם או כולסטרול גבוה.

הפסקת עישון – אם אדם מעשן ואינו יכול להפסיק בעצמו, ניתן לשוחח עם הרופא על אסטרטגיות או תוכניות גמילה.

צריכת אלכוהול מתונה – אם אדם בוחר לשתות אלכוהול, יש לעשות זאת במתינות. עבור מבוגרים בריאים, זה אומר עד משקה אחד ביום לנשים ועד שני משקאות ביום לגברים. במצבים מסוימים, מומלץ להימנע לחלוטין מאלכוהול.

הימנעות משימוש בסמים – מומלץ לא להשתמש בחומרים ממריצים, כגון קוקאין או מתאמפטמין.

שימוש זהיר בתרופות ללא מרשם – חלק מתרופות הצטננות ושיעול מכילות חומרים ממריצים שעלולים לעורר דופק מהיר. ניתן לשאול את הרופא מאילו תרופות עדיף להימנע.

הגבלת צריכת הקפאין – אם אדם שותה משקאות המכילים קפאין, יש לעשות זאת במתינות (לא יותר ממשקה אחד עד שניים ביום).

ניהול מתחים – הימנעות ממתח נפשי מיותר ושימוש בטכניקות התמודדות כדי להתמודד עם לחץ בצורה בריאה.

כיצד מאבחנים את הגורם לטכיקרדיה?

על מנת לקבוע את הסוג הספציפי של טכיקרדיה, הרופא יעריך את התסמינים, יבצע בדיקה גופנית וישאל את המטופל לגבי הרגלי הבריאות וההיסטוריה הרפואית שלו.

ייתכן שיהיה צורך במספר בדיקות לב כדי לאבחן טכיקרדיה:

אלקטרוקרדיוגרמה (א.ק.ג.)

א.ק.ג. הוא הכלי הנפוץ ביותר המשמש לאבחון טכיקרדיה. זוהי בדיקה לא פולשנית ולא כואבת שמזהה ומתעדת את הפעילות החשמלית של הלב באמצעות חיישנים קטנים (אלקטרודות) המחוברים לחזה ולזרועות. א.ק.ג. מתעד את התזמון והעוצמה של האותות החשמליים כשהם עוברים בלב. הרופא יכול לחפש דפוסי אותות כדי לקבוע איזה סוג של טכיקרדיה יש למטופל וכיצד הפרעות שונות בלב עלולות לגרום לקצב לב מהיר.

הולטר

מכשיר א.ק.ג. נייד זה נישא בכיס או נלבש על חגורה או רצועת כתף. הוא מתעד את פעילות הלב במשך תקופה של 24 שעות, מה שמספק לרופא מבט ממושך על קצב הלב. הרופא כנראה יבקש מהמטופל לנהל יומן במהלך אותן 24 שעות בו הוא יתאר את כל התסמינים שהוא חווה ויתעד את הזמן שבו הם מתרחשים.

מוניטור אירועים

מכשיר אק"ג נייד זה נועד לנטר את פעילות הלב במשך שבוע עד מספר חודשים. המטופל לובש אותו במשך כל היום, אבל הוא מקליט רק בזמנים מסוימים במשך כמה דקות בכל פעם. ניתן גם להפעיל את ההקלטה על ידי לחיצה על כפתור כאשר יש מופיעים תסמינים של דופק מהיר. מוניטורים אחרים חשים אוטומטית קצב לב חריג ואז מתחילים להקליט. מוניטורים אלה מאפשרים לרופא להסתכל על קצב הלב בזמן התסמינים.

בדיקה אלקטרופיזיולוגית (EP study)

הרופא עשוי להמליץ ​​על בדיקה אלקטרופיזיולוגית כדי לאשר את האבחנה או כדי לאתר את מיקום הבעיות במעגלי החשמליים בלב. במהלך בדיקה זו, רופא מחדיר צינורות (צנתרים) דקים וגמישים עם אלקטרודות לתוך המפשעה, הזרוע או הצוואר ומוביל אותם דרך כלי הדם לנקודות שונות בלב. ברגע שהאלקטרודות ממוקמות הרופא יכול למפות במדויק את התפשטות הדחפים החשמליים במהלך כל פעימה ולזהות חריגות במעגלים החשמליים.

הדמיית לב

ניתן לבצע הדמיה של הלב כדי לקבוע אם הפרעות מבניות משפיעות על זרימת הדם וגורמות לטכיקרדיה.

בדיקות הדמיה לבביות המשמשות לאבחון טכיקרדיה כוללות:

• אקו לב – בדיקת אקו לב יוצרת תמונה נעה של הלב באמצעות גלי קול. באמצעות הבדיקה אפשר לזהות אזורים עם זרימת דם לקויה, מסתמי לב לא תקינים ואזורי שריר לב שאינם פועלים כרגיל.
• הדמיית תהודה מגנטית (MRI) – בדיקת MRI לבבית יכולה לספק תמונות דוממות או נעות של אופן זרימת הדם בלב ולזהות אי סדרים.
• טומוגרפיה ממוחשבת (CT) – סריקות CT משלבות מספר רב של צילומי רנטגן כדי לספק תצוגת חתך מפורטת יותר של הלב.
• אנגיוגרפיה כלילית (צנתור) – על מנת לאפיין את זרימת הדם בלב, הרופא עשוי להשתמש באנגיוגרפיה כלילית כדי לחשוף חסימות פוטנציאליות בכלי הדם המזינים את הלב או חריגות אחרות כלשהן. הוא משתמש בחומר ניגוד ובקרני רנטגן כדי להראות את החלק הפנימי של העורקים הכליליים (העורקים המזינים את הלב עצמו).
• צילום חזה – בדיקה זו משמשת לצילום תמונות רנטגן של הלב והריאות ויכולה לזהות אם הלב מוגדל.

מבחן מאמץ

הרופא עשוי להמליץ ​​​​על בדיקת מאמץ כדי לראות כיצד הלב מתפקד בזמן שהוא עובד קשה כמו במהלך פעילות גופנית או כאשר ניתנות תרופות הגורמות לעלייה בדופק. במבחן מאמץ, אלקטרודות מונחות על החזה כדי לפקח על תפקוד הלב בזמן הפעילות הגופנית, שמתבצעת בדרך כלל על ידי הליכה על הליכון. בדיקות לב אחרות עשויות להיעשות עם בדיקת מאמץ, כמו לדוגמא בדיקת אקו לב במאמץ.

מהו הטיפול בטכיקרדיה?

מטרות הטיפול בטכיקרדיה הן:

• האטת קצב הלב המהיר כאשר הוא מתרחש
• מניעת אפיזודות עתידיות של טכיקרדיה
• מניעת סיבוכים
• טיפול במחלה הבסיסית שעלולה לגרום לטכיקרדיה

האטת קצב לב מהיר

קצב לב מהיר עשוי לחלוף מעצמו וייתכן שיהיה אפשר גם להאט את קצב הלב באמצעות תנועות פיזיות פשוטות. עם זאת, ייתכן שיהיה צורך בתרופות או בטיפולים רפואיים אחרים כדי להאט את הדופק.

דרכים להאט את הדופק כוללות:

תמרונים וגאליים – הרופא עשוי לבקש מהמטופל לבצע פעולה, הנקראת תמרון וגאלי, במהלך אפיזודה של דופק מהיר. התמרונים כוללים שיעול, עצירת הנשימה כמו במהלך יציאה (ולסלבה) והנחת קרח על הפנים. תמרוני וגאליים משפיעים על עצב הוואגוס, שעוזר לשלוט על קצב הלב.

תרופות – אם תמרונים וגאליים אינם מאטים את פעימות הלב המהירות, ייתכן שהמטופל יזדקק לתרופה נגד הפרעות קצב (תרופה אנטי אריתמית) כדי להחזיר קצב לב תקין. התרופה יכולה להינתן בזריקה או בכדורים

היפוך חשמלי (cardioversion) – בהליך זה, שוק חשמל מועבר ללב על ידי דפיברילטור חיצוני אוטומטי. הזרם משפיע על הדחפים החשמליים בלב ומחזיר את הדופק התקין. הוא משמש בדרך כלל כאשר יש צורך בטיפול חירום או כאשר תמרונים ותרופות לא עובדים.

מניעת אפיזודות של דופק מהיר

עם הטיפולים הבאים, ייתכן שניתן יהיה למנוע או לנהל אפיזודות של טכיקרדיה:

אבלציה בצנתור – הליך זה משמש לעתים קרובות כאשר מסלול חשמלי נוסף אחראי לעלייה בקצב הלב. בהליך זה, רופא מחדיר צנתרים לתוך המפשעה, הזרוע או הצוואר של המטופל ומנחה אותם דרך כלי הדם אל הלב. אלקטרודות בקצות הצנתר יכולות להשתמש באנרגיית קור קיצונית או בתדר רדיו כדי לצרוב את המסלול החשמלי הנוסף ולמנוע ממנו לשלוח אותות חשמליים. אבלציה בצנתר אינה מצריכה ניתוח כדי לגשת ללב, אך היא עשויה להתבצע גם בשילוב עם ניתוחי תיקון מסתמי לב או עורקים אחרים.

תרופות – תרופות נגד הפרעות קצב הנלקחות דרך הפה עשויות למנוע קצב לב מהיר כאשר נוטלים אותן באופן קבוע. תרופות אחרות, כגון חוסמי תעלות סידן וחוסמי בטא, עשויות להירשם במקום או בשילוב עם תרופות נגד הפרעות קצב.

קוצב לב – סוגים מסוימים של טכיקרדיה עשויים להיות מטופלים באמצעות קוצב לב. קוצב לב הוא מכשיר קטן המושתל בניתוח מתחת לעור. כאשר המכשיר חש בפעימות לב חריגות, הוא שולח אות חשמלי שעוזר ללב לחזור לקצב פעימות תקין.

דפיברילטור מושתל – אם אדם נמצא בסיכון ללקות באירוע טכיקרדיה מסכן חיים, הרופא עשוי להמליץ ​​על דפיברילטור מושתל (ICD) שהוא מכשיר קטן המושתל בחזה בניתוח. ה-ICD מנטר באופן רציף את פעימות הלב, וכאשר הוא מזהה עלייה חריגה בקצב הלב הוא יכול לתת שוק חשמלי על מנת להחזיר קצב לב תקין.

מניעת קרישי דם

לחלק מהאנשים עם טכיקרדיה יש סיכון מוגבר לפתח קריש דם שעלול לגרום לשבץ או התקף לב. הרופא עשוי לרשום תרופה לדילול דם כדי לעזור להפחית את הסיכון לכך.

טיפול במחלה בסיסית

אם מצב רפואי אחר גורם לטכיקרדיה, כגון צורה כלשהי של מחלת לב או יתר פעילות בלוטת התריס, טיפול בבעיה הבסיסית עשוי למנוע או למזער אפיזודות של טכיקרדיה.

שאלות ותשובות בנושא

מתי יש לפנות לרופא?

כיצד עובדת מערכת ההולכה החשמלית בלב?

מהו פרפור פרוזדורים קבוע?

מהו מבחן ״המיטה הנטויה״ (tilt test)?

האם יש צורך בטיפול ניתוחי לטכיקרדיה?