ניתוח כפתורים

ניתוח כפתורים באוזניים הוא הליך רפואי בו הרופא מחדיר צינורות זעירים חלולים לתוך עור התוף כדי להפחית את התרחשותן של דלקות אוזניים וכדי לאפשר ניקוז של נוזלים עודפים. ניתוח כפתורים שכיח יותר בקרב ילדים, הנוטים לסבול מדלקות אוזניים לעתים קרובות יותר מאשר מבוגרים, והוא נחשב כהליך בטוח עם סיכונים מינימליים.

ניתוח כפתורים | איך בנויה האוזן?

האוזן היא האיבר האחראי על השמיעה ושיווי המשקל, והיא מחולקת לשלושה חלקים הכוללים את האוזן החיצונית, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית.

האוזן החיצונית בנויה מהאפרכסת, החלק החיצוני של האוזן אותו אנחנו רואים, והתעלה הנמשכת ממנה עד לעור התוף. עור התוף הוא מעין קרום שמפריד בין האוזן החיצונית לאוזן התיכונה.

האוזן התיכונה (נקראת גם חלל התוף) מכילה בתוכה שלוש עצמות קטנות המחוברות ומעבירות את גלי הקול לאוזן הפנימית. העצמות נקראות פטיש (Malleus), סדן (Incus) וארכובה (Stapes), אלו העצמות הקטנות ביותר בגוף האדם. לאוזן התיכונה מחוברת חצוצרת השמע (Eustachian Tube), תעלה מצופה ברקמה רירית המקשרת בין האוזן התיכונה לחלק האחורי של הלוע. צינור זה מבצע שלוש משימות, הכוללות איזון לחץ אוויר באוזן התיכונה, מתן אוויר צח לאוזן התיכונה ומתן אפשרות לנוזלים להתנקז מהאוזן התיכונה אל הגרון. בילדים צעירים, חצוצרת השמע קצרה ואופקית, מה שעלול להוביל לתפקוד לקוי או לחסימה של הצינור באופן תדיר יותר מאשר במבוגרים.

האוזן הפנימית מורכבת מהשבלול, שהוא למעשה איבר השמיעה. השבלול מכיל נוזל מיוחד ואת תאי העצב שאחראיים להעביר אותות חשמליים למוח. בנוסף, באוזן הפנימית נמצא פרוזדור האוזן (Vestibule) שאחראי על שיווי המשקל.

איך עובד חוש השמיעה?

התהליך מתחיל באוזן החיצונית, כאשר נשמע צליל מחוץ לאוזן החיצונית, גלי הקול, או התנודות, נעים במורד תעלת השמע החיצונית ופוגעים בעור התוף, מה שגורם לעור התוף לנוע במעין רטט. הרעידות מועברות לאחר מכן ל-3 עצמות השמע הזעירות באוזן התיכונה, והעצמות מגבירות את התנועה שנוצרת על ידי רטט עור התוף, ופוגעות בשבלול המלא בנוזל.

פגיעת העצמות בשבלול גורמת לגלי הקול שנוצרו באוויר להפוך לגלים בנוזל שבתוך השבלול, והם מומרים לאותות חשמליים עצביים. עצב השמיעה שולח את הדחפים הללו למוח, שבתורו מתרגם את הדחפים החשמליים הללו לקול.

במקרה של נזק באיברים באוזן הפנימית, ייתכן צורך בניתוח שתל שבלול.

מהו ניתוח כפתורים?

כפתורי אוזניים הם גלילים זעירים וחלולים, העשויים בדרך כלל ממתכת או פלסטיק, המוכנסים בניתוח לעור התוף. הצינורות החלולים יוצרים פתח קבוע בעור התוף, כאשר פתח זה מאפשר ניקוז של האוזן התיכונה, מאפשר זרימת אוויר לתוך האוזן התיכונה ומונע הצטברות נוזלים מאחורי עור התוף.

ניתוח כפתורי אוזניים מומלץ לעתים קרובות לילדים שסובלים מהצטברות נוזלים מתמשכת מאחורי עור התוף, במיוחד אם המצב גורם לאובדן שמיעה או משפיע על התפתחות הדיבור. סיבה נוספת לביצוע ניתוח להכנסת כפתורים היא קיום של דלקות אוזניים חוזרות.

ברוב המקרים הכפתורים נושרים מעצמם תוך 4 עד 18 חודשים, והחורים נרפאים ונסגרים מעצמם. במקרים מסוימים יהיה צורך להסיר את הכפתורים או לסגור את החור בעור התוף בניתוח נוסף.

למה מבצעים ניתוח כפתורים?

הפחת לחץ – דלקות אוזניים והצטברות נוזלים מגבירים את הלחץ בתוך האוזן, והלחץ המוגבר הוא שגורם לכאבי אוזניים. כפתורי אוזניים מאפשרים לאוויר להיכנס לאוזן, ומשווים את הלחץ בין האוזן הפנימית לעולם החיצון, מה שמקל על הכאב ועוזר למנוע הצטברות נוזלים באוזן התיכונה.

ניקוז נוזל – כפתורי אוזניים מאפשרים ניקוז של הצטברות מוגלה וריר מדלקות אוזניים כך שהנוזל יוצא החוצה מן האוזן מבלי לגרום לכאב או להגביר את הסיכון לסיבוכים.

הכנה לטיפול על ידי טיפות אוזניים – כפתורים מקלים על השימוש בטיפות אוזניים לטיפול בזיהומים, למשל טיפות המכילות אנטיביוטיקה. הצינורות מתפקדים כמעבר, ומאפשרים לטיפות לעבור ישירות לתוך האוזן. מכיוון שהם הופכים טיפות אנטיביוטיות לקלות יותר לשימוש, כפתורים יכולים לבטל את הצורך בטיפול אנטיביוטי דרך הפה.

מתי מבצעים ניתוח כפתורים?

דלקת אוזן תיכונה (Otitis media), היא זיהום שנגרם לרוב על ידי חיידקים, ולעתים גם על ידי וירוסים. הזיהום גורם לדלקת והצטברות של נוזל ומוגלה בחלל האוזן התיכונה, מה שעלול לגרום לעלייה בלחץ באותו חלל. ניתוח כפתורים יכול לסייע כדי למנוע זיהומים חדשים, הרופא עשוי להמליץ ​​על ניתוח במקרה וילד או מבוגר סובלים מדלקות חוזרות באוזניים. דלקת כרונית באוזן התיכונה היא זיהום חיידקי שאינו מגיב לטיפול אנטיביוטי, וניתן להחדיר כפתור לאוזן כדי לנקז את האוזן ולאפשר טפטוף של טיפות אנטיביוטיות ישירות לאוזן התיכונה כדי לנסות לטפל בזיהום העמיד.

דלקת אוזן תיכונה עם תפליט היא מצב בו יש הצטברות של נוזלים ללא תסמינים של זיהום. מצב זה עלול להיגרם מנוזלים שנשארים כשאריות לאחר זיהום, בעיות במבנה של חצוצרת השמע או מצב אחר המונע ניקוז של הנוזלים מחלל האוזן התיכונה. הנוזלים עלולים לגרום גם לאובדן שמיעה ולבעיות שיווי משקל, ויש לשקול ניתוח להחדרת כפתורים אם בעיות שמיעה גורמות לעיכוב בהתפתחות השפה, למידה, ביצועים לקויים בבית הספר או בעיות התנהגות בקרב ילדים.

דלקת אוזן תיכונה כרונית עלולה לגרום לקרע בעור התוף ולהפרשות מתמשכות מהאוזן. ניתוח כפתורים מאפשר ליצור תיקון של הקרע והשארת פתח ניקוז מחלל האוזן התיכונה, וכך לאפשר לקרע להירפא בצורה מבוקרת.

איך מחליטים אם ילד זקוק לניתוח כפתורים ואילו בדיקות עורכים לפני כן?

הרופא ממליץ לערוך ניתוח כפתורים כאשר:

• מאבחנים דלקות אוזניים חוזרות ונשנות. 
• ישנם נוזלים באוזן התיכונה שאינם מצליחים להתנקז לאורך זמן. 
• מאבחנים ירידה בשמיעה שמפריע לתפקודו של הילד ומפריעה להתפתחות הדיבור. את הירידה בשמיעה מקובל לבדוק בשתי בדיקות שמיעה בפער זמן של מספר שבועות בין בדיקה לבדיקה. 

לפני הניתוח עורכים בדיקות אוזניים באמצעות מכשיר הבדיקה המתאים. במידת הצורך מפנה הרופא לבדיקת טימפנומטריה. מטרת הבדיקה הזאת היא לראות כיצד מתפקדת האוזן התיכונה וכיצד עור התוף מתנהג לאור שינויים בלחץ האוויר. כמו כן עורכים בדיקת שמיעה. במקרים בהם הבעיה נמשכת מעבר לפרק זמן סביר של מעקב ובאם אין שיפור על בסיס טיפול תרופתי מקובל, נהוג להביא בחשבון את האפשרות לנתח ניתוח כפתורים. 

האם ישנן חלופות לניתוח כפתורים ומתי אפשר להסתפק במעקב?

כאשר נוכחים לדעת שהנוזלים באוזן או הדלקת חולפים מעצמם, כאשר זו אפיזודה בודדת והנוזלים באוזניים לא חוזרים ואין ירידה משמעותית בשמיעה, אין צורך לנתח. במצבים מהסוג הזה ניתן להסתפק במעקב לפי הצורך, בכדי לוודא שהנוזלים באוזניים מתייבשים מעצמם וללא תופעות לוואי. במרבית המקרים הנוזל אכן מתנקז באופן ספונטני תוך מספר חודשים ובאופן שמאפשר לילד לשמוע בצורה תקינה, שלא מפריעה להתפתחות הדיבור. 

טיפול תרופתי באמצעות אנטיביוטיקה יכול להתאים במקרה שמאבחנים זיהום פעיל. טיפול מסוג זה יכול לסייע להפחית את התדירות של דלקות עם נוזלים באוזניים, כאשר הרופא אבחן מקרים חוזרים ונשנים. כאשר הבעיה נמשכת מעבר לשלושה חודשים, כאשר יש פגיעה בשמיעה שמאבחנים אותה בשתי בדיקות שמיעה בהפרש של שלושה חודשים או כאשר הילד סובל מדלקות תכופות המשפיעות על איכות חייו, המעקב בלבד אינו מספיק והניתוח יהיה הפתרון המומלץ.

מה סיכונים בניתוח כפתורים?

ניתוח כפתורים הוא הליך בטוח יחסית עם סיכון נמוך לסיבוכים חמורים. סיכונים אפשריים כוללים:

• דימום – עלול להופיע ביממה שלאחר הניתוח באופן תקין, אך מעבר לכך מדובר בסיבוך.
• זיהום המתבטא בחום, אדמומיות והפרשת מוגלה מהאוזן.
• נוזלים עשויים להופיע בימים הראשונים לאחר הניתוח, אך בעיה זו נפתרת בהמשך.
• חסימת חצוצרת השמע על ידי דם, ריר או הפרשות.
• היחלשות של עור התוף או יצירת צלקות על גביו.
• נשירה מוקדמת או מאוחרת מדי של הכפתורים לאחר הניתוח.
• אי סגירת עור התוף לאחר שהכפתור נשר או הוסר.

ניתוח כפתורים מצריך בדרך כלל הרדמה כללית (מלאה). למרות שהסיכונים הטמונים בהרדמה נמוכים מאוד באנשים בריאים, בעיות אפשריות כוללות:

• בחילות או הקאות לאחר ההליך.
• קשיי נשימה.
• תגובה אלרגית.
• פעימות לב לא סדירות

מתי עורכים ביחד ניתוח כפתורים גם הסרת שקד שלישי?

הרופא עשוי לאבחן כי לילד ישנו שקד שלישי מוגדל. שקד מסוג זה עלול לגרום לחסימה בחצוצרת השמע, באופן שמפריע לניקוז הנוזלים מתוך האוזן התיכונה. במקרה מהסוג הזה הרופא עשוי לשקול  לשלב את הסרת השקד השלישי ביחד עם ניתוח הכפתורים. שילוב של שני ההליכים הללו ביחד מקובל מאוד בילדים הסובלים מדלקות אוזניים חוזרות ובמיוחד כאשר ישנם סימפטומים נוספים וראויים לציון. כך למשל סימפטומים כמו נשימה דרך הפה, נחירות שאינן אופייניות לילדים או גודש כרוני באף. 

לקריאה נוספת – דום נשימה בשינה | הטיפולים השונים

האם צריך להתכונן לניתוח כפתורים?

טרם הניתוח, יש צורך לספק לצוות הרפואי את הפרטים הבאים:

• כל התרופות שהמטופל נוטל באופן קבוע, בדגש על תרופות לדילול דם כדוגמת אספירין.
• ההיסטוריה של המטופל או ההיסטוריה המשפחתית של תגובות שליליות לתרופות הרדמה.
• אלרגיה ידועה או תגובות שליליות אחרות לתרופות, כגון אלרגיה לאנטיביוטיקה.

לקראת הניתוח סביר שהמטופל יתבקש לבצע בדיקת שמיעה ובדיקת דם הכוללת תפקודי קרישה. ביום הניתוח נדרש לרוב צום של כ-6 שעות לפני תחילת ההליך.

איך מתבצע ניתוח כפתורים?

המנתח בדרך כלל מבצע את ההליך לאחר הרדמה כללית, כך שהמטופל ישן, לא חש כאב ואינו מודע לדבר במהלך ההליך.

הצוות הכירורגי עוקב אחר מדדים שונים באמצעות מוניטורים המחוברים אל גופו של המטופל, כדי לוודא שקצב הלב, לחץ הדם והחמצן בדם נשארים ברמות בטוחות לאורך ההליך.

ההליך אורך בדרך כלל כ-15 דקות, במהלכן המנתח יבצע חתך זעיר בעור התוף בעזרת אזמל קטן או בעזרת קרן לייזר. לאחר מכן המנתח ישאב נוזלים מתוך חלל האוזן התיכונה, ואז יחדיר את הכפתור לעור התוף. הניתוח מתבצע דרך תעלת האוזן ולכן אינו דורש ביצוע חתכים ואינו מותיר צלקות.

לאחר הניתוח, המטופל מועבר לחדר התאוששות בו הוא מתעורר מההרדמה ועובר הערכה על ידי הצוות הרפואי. במידה ולא יהיו סיבוכים, המטופל יוכל להשתחרר לביתו תוך מספר שעות מתום הניתוח.

החלמה מניתוח כפתורים: כאבים, הפרשות ומתי חוזרים לגן או לבית הספר

כדאי לדעת:

• ניתוח כפתורים הוא ניתוח קצר יחסית ומהיר. 
• את הניתוח עורכים בהרדמה כללית כאשר ההורה מלווה את הילד עד שהוא נרדם. 
• ההחלמה לאחר הניתוח נחשבת לקלה ומהירה. 
• רוב הילדים יכולים לחזור במהירות וללא חשש לפעילות רגילה. בדרך כלל הילדים חוזרים לגן הילדים או לבית ספר, כבר למחרת הניתוח. 
• חשוב להקפיד שלא להרטיב את האוזניים, ולכן מומלץ לאחר הניתוח להשתמש באטמי אוזניים כאשר מתקלחים או הולכים לבריכה. 

במהלך ההחלמה ניתן לצפות להפרשות קלות מהאוזן. זה טבעי במהלך הימים הראשונים. במיוחד ניתן לצפות לכך אם תוך כדי או לפני ניתוח הכפתורים היה צריך לנקז נוזלים שהצטברו באוזניים. הילד לא צפוי לסבול מכאבים מיוחדים אחרי הניתוח ואם ישנה אי נוחות כזאת או אחרת, ניתן להשתמש במשככי כאבים קלים לפי המלצת רופא. 

האם יש צורך במעקב אחרי ניתוח כפתורים?

הרופא צפוי לתת הנחיות לגבי טיפול מעקב לאחר ניתוח כפתורים. אם אין סיבוכים, הטיפול הסטנדרטי כולל את הדברים הבאים:

פגישת מעקב כשבועיים עד ארבעה שבועות לאחר ביצוע הניתוח. במועד זה רופא אף אוזן גרון יבדוק את המיקום של הכפתורים ואת תפקודם. לאחר מכן יש לבצע פגישות מעקב בכל ארבעה עד שישה חודשים.

ייתכן שהרופא ימליץ על שימוש בטיפות אוזניים אנטיביוטיות כדי למנוע זיהום לאחר הניתוח. יש להשתמש בכל התרופות לפי ההוראות גם אם לא מופיעים נוזלים או סימנים אחרים של זיהום.

במידה והיו סימנים לליקוי בחוש השמיעה לפני ההליך, הרופא יזמין בדיקת שמיעה כדי להעריך את השמיעה לאחר הניתוח.

יש להתייעץ עם הרופא לגבי כניסה למים, ייתכן ויהיה צורך באטמים כדי למנוע חדירה של מזהמים הנמצאים במים.

מה התוצאות הצפויות של ניתוח כפתורים?

כפתורים באוזניים מסייעים בשיקום האוורור והניקוז של האוזן התיכונה, לניתוח שיעור הצלחה של כ-80%. הניתוח מסייע בהפחתת הסיכון לדלקות אוזניים, שיפור בשמיעה, בדיבור ובהתנהגות, ושיפור בבעיות שינה הקשורות לדלקות אוזניים תכופות או מתמשכות. חשוב לדעת שאפילו עם כפתורים באוזניים ניתן לחלות בדלקת אוזניים.

בדרך כלל, הכפתור נשאר בעור התוף במשך 4 עד 18 חודשים ואז נושר מעצמו. לפעמים כפתור לא נושר מעצמו ויש צורך להסירו בניתוח. במקרים מסוימים, הכפתור נופל מוקדם מדי, ויש להכניס אחר לעור התוף.

לערוץ הוידאו שלנו בנושא אף אוזן גרון

מה קורה כשהכפתורים נופלים והאם ייתכן שיהיה צורך בניתוח חוזר?

לאחר ניתוח כפתורים ניתן לצפות לכך שהכפתורים יצאו מעצמם באופן טבעי בתוך מספר חודשים. בדרך כלל הכפתורים נושרים בתוך פרק זמן של מספר חודשים עד שנה וחצי, כחלק מתהליך ההחלמה הטבעי של העצם ושל עור התוף. למותר לציין כי ברוב המקרים הכפתורים נופלים בקלות, ללא תסמינים מיוחדים. 

במידה ומאבחנים שדלקות האוזניים לאחר שהכפתורים נפלו אינן נפסקו או שהדלקות הפסיקו אבל חזרו, הרופא עשוי להמליץ על ניתוח חוזר. ניתוח כפתורים חוזר מקובל למשל אצל ילדים שאצלם עדיין מאבחנים שחצוצרת השמע מתפקדת בצורה לקויה. על כל פנים, במידת הצורך רצוי להמשיך במעקב תקופתי אצל רופא אף אוזן גרון גם לאחר שהפתורים נפלו מעצמם כדי לוודא שהכל תקין. 

שאלות ותשובות בנושא

האם ניתוח כפתורים מבוצע במבוגרים?

האם ניתן להתקלח עם כפתורים באוזניים?

אילו תופעות לוואי צפויות לאחר ניתוח כפתורים?

מתי יש לפנות לרופא אחרי הניתוח?

האם ניתן לראות את הכפתורים נופלים?