מהם התסמינים שמעידים על גידולים נוירואנדוקריניים?

גידולים נוירואנדוקריניים, נחשבים לגידולים נדירים יחסית וייחודיים ביחס לגידולים סרטניים 'רגילים'. גידולים אלה מאופיינים בעיקר בשונות גבוהה ממקרה למקרה, הן באגרסיביות הגידול והן בתסמינים שהוא מייצר. אל הטיפול המקובל שיושם עד כה כנגד גידולים נוירואנדוקריניים, נוסף כיום רכיב רדיואקטיבי שמשפר מאוד את יעילות הטיפול

מהם גידולים נוירואנדוקריניים?

גידולים נוירואנדוקריניים הם גידולים סרטניים ייחודיים ושונים מהגידולים הסרטניים היותר מוכרים כמו סרטן המעי הגס, סרטן השחלה, סרטן השד וכן הלאה.

גידולים נוירואנדוקריניים יכולים להופיע בריאות, במעי הדק ובלבלב.

ייחודם של גידולים אלה הוא בכך שהם מתחילים להתפתח מתא נוירואנדוקריני במערכת העצבים.

גידולים אלה יכולים לבוא לידי ביטוי עם שונות מאוד גבוהה בין מקרה למקרה – הם יכולים להיות מאוד אגרסיביים או מאוד מתונים והם יכולים להופיע עם תסמונות כמו שלשול, הסמקות ורמות סוכר נמוכות או ללא תסמונות אלה כלל.

מהסיבה הזאת, נחשבים גידולים אלה למטעים מאוד, שכן גם כאשר הם נראים "שקטים" ומתונים, הם עדיין יכולים לשלוח גרורות בשלב יחסית מוקדם של המחלה.

מהם הסימפטומים של גידולים נוירואנדוקריניים?

על אף הצורך בהגדרת תסמינים מובהקים, בעזרתם ניתן יהיה לזהות חשד לקיומם של גידולים נוירואנדוקריניים ופנייה לרופא בהתאם, בפועל מדובר בנושא מורכב למדי, שכן מדובר בגידולים נדירים יחסית בעלי תסמינים כלליים בלבד.

בהתאם לכך, לא סביר שכל אדם המגיע לרופא עם תלונה שכיחה יחסית, יעבור בדיקה לגידול נוירואנדוקריני.

יחד עם זאת, במקרים בהם רמות הסוכר נמוכות לאורך זמן ללא קבלת טיפולי סוכרת או שהמטופל חווה שלשולים והסמקות חוזרים ללא סיבה נראית לעין, בהחלט רצוי לפנות לרופא מומחה בתחום של גידולים נוירואנדוקריניים לצורך בדיקה ואבחון.

מהו הטיפול הרדיואקטיבי בגידולים נוירואנדוקריניים?

מבחינה ביולוגית, המאפיין המשותף לגידולים נוירואנדוקריניים, במיוחד במערכת העיכול הוא, ביטוי של רצפטור/ קולטן ספציפי על גבי מעטפת תאי הגידול.

בהתאם לכך, הטיפול בגידולים אלה מבוסס כיום על שימוש בחומרים שיודעים להתחבר באופן מונחה ישירות לקולטן הספציפי ולפגוע בתפקוד התא.

חומרים אלה הם אינם רדיואקטיביים וניתנים באמצעות זריקה אחת לחודש במסגרת טיפול שהוכח כיעיל נגד גידולים אלה.

יחד עם זאת, כיום ישנה אפשרות טיפולית מתקדמת יותר, במסגרתה נשלחים החומרים הייעודיים לקולטן הספציפי (סומטוסטטין) על הגידול כשלזנב החומר מוצמד חומר רדיואקטיבי.

טיפול זה נקרא טיפול RLT (RadioLigand therapy) וניתן כיום באמצעות תרופת לוטטרה, שנכנסה לאחרונה לסל התרופות.

הטיפול (PRRT) ניתן בארבעה סבבים עם הפרש של חודשיים בין סבב לסבב.

תוך כדי הטיפול ולאורך ארבעת סבבי הטיפול, ניתן לראות את התהליך של הצטמקות הגידול מסבב לסבב עד לסבב הרביעי והאחרון.

מהי מטרת הטיפול? לרפא או לבלום/ להפחית?

גידולים נוירואנדוקריניים הם בדרך כלל מאוד איטיים בהתפתחות שלהם עם קורלציה לתגובה לטיפול.

בהתאם לכך, מטרת הטיפול היא לא לרפא את המחלה, אלא לעצור את התקדמות והתפתחות הגידול בשלב ראשון ולאחר מכן גם להקטין אותו בשלב השני.

השאיפה לריפוי היא בדרך כלל לא ריאלית ומטרת הטיפול בפועל, היא לאפשר לחולים להמשיך ולחיות עם הגידול תוך שמירה על איכות חיים כמה שיותר גבוהה, בין היתר בזכות הטוקסיות (רעילות) המאוד נמוכה של הטיפול.

עד כמה אפקטיבי יותר הטיפול הרדיואקטיבי ביחס לטיפול המקובל?

במחקרים שנערכו עד כה נמצא כי, גם במקרים בהם ניתן הטיפול המקובל (לא רדיואקטיבי) במינון כפול מזה שניתן בטיפול הרדיואקטיבי, עדיין ניכרת יעילות גבוהה יותר באופן משמעותי של הטיפול הרדיואקטיבי.

בפרמטר של דחיית המחלה, מראה הטיפול הרדיואקטיבי עדיפות מובהקת על פני הטיפול המקובל.

גם בפרמטר של הארכת חיים, קיימת מובהקות קרובה לסטטיסטית ועל כן נהוג להתייחס לטיפול זה כיעיל גם בהארכת חיי החולים.