חסימה בדרכי נשימה עליונות בילדים: האבחון והטיפולים

אחוז גבוה מהילדים סובל מהפרעה חסימתית בדרכי נשימה עליונות. לתופעה זו ישנן השלכות רבות על תפקוד הילד ביום יום וכן על התפתחותו התקינה של הילד

צפו בד”ר נועם פרט מסביר על כך בראיון לתכנית בקו הבריאות

מהי ההגדרה לחסימה בדרכי הנשימה העליונות?

חסימה בהגדרה, היא הפרעה חלקית או מלאה, למעבר של דבר מה מנקודה לנקודה.

במקרה של חסימה בדרכי הנשימה העליונות מדובר בהפרעה למעבר של אוויר הנשאף באמצעות דרכי הנשימה של האף והפה, אל עבר הריאות.

מה הם הגורמים לחסימה זו?

את החסימה בדרכי נשימה עליונות אנו נוהגים להפריד לשני סוגים מרכזיים של הפרעות.

הראשונה היא הפרעה חריפה או תכופה, שבדרך כלל נובעת ממצב זיהומי ודורשת טיפול מיידי, לעתים גם באשפוז.

הסוג השני של הפרעות אלה הוא הסוג של הפרעה כרונית מתמשכת, שאצל ילדים קטנים להבדיל ממבוגרים מדובר בשתי בעיות מרכזיות: הראשונה היא הגדלה של רקמה הנקראת אדנואיד, מה שמוכר גם כשקד שלישי או פוליפים, והשנייה היא הגדלה של השקדים.

כיצד באה החסימה לידי ביטוי אצל הילד?

האבחון הראשוני מגיע בדרך כלל מכיוון ההורים, המדווחים לרופא על כך שהילד נחנק בשינה, משתנק, נוחר בצורה נוראית, ולפעמים אפילו לאור העובדה שהילד ישן כל הזמן עם פה פתוח.

הפרעה זו קיימת גם לאורך שעות היום, אך קל יותר לזהות אותה כאשר הילד ישן בלילה. גם במהלך היום, אם למשל הילד מרוכז בסרט בטלוויזיה עם פה פתוח ללא הרף, כנראה שהוא סובל מחסימה כלשהי בדרכי הנשימה העליונות.

כיצד מבוצע האבחון הרפואי?

לאחר שההורה מדווח על מצב הילד, בין בעל פה ובין באמצעות סרטון קטן שצילם את הילד בזמן השינה, מבוצע אבחון מקצועי על ידי הרופא.

ראשית, מבוצעת בדיקה של הפה והלוע על מנת לבחון האם השקדים אכן מוגדלים ו/או נושקים זה לזה ו/או חוסמים את מעבר האוויר.

במידה ואכן עולה חשד לבעיה בשקדים ניתן להשתמש במספר אמצעי אבחון ייעודיים לילדים.

לעתים ניתן להשתמש בסיבים אופטיים זעירים בקוטר מינימלי, שאינם מורגשים על ידי הילד, לעתים נדרש צילום של חלל הפה והלוע ולעתים השקד השלישי הוא כל כך גדול עד כדי כך שכאשר הילד פותח את הפה ומזיז את החך בזמן תנועת בליעה, רואים ממש את האדנואיד יוצא מעבר לחך הרך.

מהי המשמעות מבחינת ההתפתחות של הילד?

לחסימה של דרכי הנשימה העליונות אצל ילדים ישנן כמה וכמה השפעות על התפתחות הילד.

כיום אנחנו יודעים שכאשר החסימה גורמת להפרעות בשינה של הילד, יכולות להיווצר אצל הילד שלל בעיות התפתחותיות הקשורות בשינה, ובכלל זה הפרעות קשב וריכוז, הפרעות גדילה, הפרעות התפתחות, הפרעות וורבליות, הפרעות קוגניטיביות ובהמשך הדרך גם הפרעות אורתודונטיות (בגין עיוות הלסת).

האם ישנו טיפול שמרני למצב זה?

התשובה היא כן. בחלק מן המקרים כאשר מדובר במצב חדש בעקבות מצב זיהומי או דלקתי, בדרך כלל טיפול שמרני עוזר בצורה מספקת ואין צורך להמשיך הלאה לטיפול פולשני.

ומה עושים כאשר הטיפול השמרני אינו מספיק?

במידה והטיפול השמרני אינו מספיק, נקבע המשך הטיפול בהתאם למאפייני הבעיה הספציפית.

כאשר מדובר באדנואיד מוגדל המפריע למעבר אוויר, יש להסיר אותו על מנת לאפשר את מעבר האוויר החופשי.

כאשר מדובר בשקדים מוגדלים כבר לא נהוג להסיר אותם כבעבר, אלא להקטין אותם באמצעות טכניקות הקטנה שונות.

הקטנת שקדים יכולה להתבצע במספר טכניקות כדוגמת אידוי של חלק מן הרקמה, הסרה של חלק מהרקמה עם גל או קרן חשמלית או גלי רדיו וכן הלאה.

ככלל, השיטה הנבחרת להקטנת השקד אינה משנה כל עוד לא מסירים את השקד באופן מוחלט.

בניגוד לכריתת שקדים שהייתה נהוגה בעבר, הקטנת שקדים היא פרוצדורה פשוטה הרבה יותר המאפשרת התאוששות מהירה וקלה.

כבר למחרת הניתוח הילד חוזר לעצמו באופן מלא והמניעה היחידה עבורו היא מאכילת דברים מאוד פוצעים.

מהם כפתורים לאוזניים ומתי נעשה בהם שימוש?

בעיות אוזניים הן סוג נוסף של בעיות אופייניות אצל ילדים.

ישנם מקרים בהם הרקמה האדנואידלית חוסמת את המעבר שבין האף ובין האוזן באזור הלוע האחורי, מה שפוגע באוורור האוזן התיכונה, ובמקרים אלה מצטברים נוזלים בתוך האוזן.

כפתורים באוזן מאפשרים לחדש את האוורור של האוזן התיכונה במקרה שטיפול שמרני אינו מצליח להשיג את המטרה.

מה קורה עם הילד אחרי הניתוח?

אחרי ניתוח, הורים רבים מדווחים על שיפור משמעותי באיכות חייו של הילד.

הילד ישן טוב יותר, הוא מרוכז יותר, רגוע יותר, שומע טוב יותר וכולי.

את השינוי אפשר לזהות גם בתפקוד טוב יותר של הילד בבית הספר, בחברה ובכלל.