צנתור לב

מהו צנתור לב אבחנתי?

צנתור לב או צנתור עורקי הלב היא פעולה פולשנית הנועדה לאבחן ולטפל בחסימות בעורקים אילו. במהלך הצנתור מוחדרת צינורית ארוכה ודקה (צנתר) המועברת דרך שרוול פלסטיק קצר המוחדר לכלי דם בשורש כף היד או באזור המפשעה.

את הצינורית הארוכה ממקמים בפתחי עורקי הלב ודרכה ניתן להזריק חומר ניגוד (נוזל על בסיס יוד שניתן לצילום במכונת רנטגן). זרימת הנוזל זה בתוך העורקים מצולמת בזויות שונות ומאפשרת להדגים את מבנה עורקי הלב ולאבחן מקומות עם חסימות.

מהו צנתור לב טיפולי?

פעולה זו נועדה לפתיחה של החסימות ולחידוש זרימת דם תקינה בעורקי הלב. חלק זה של הצנתור מבוצע בדרך כלל בהמשך רציף לצנתור האבחנתי. במהלך הפעולה מועבר תיל דק מיוחד דרך החסימה אשר בעזרתו מועברים בלונים המשמשים להרחבת האזור החסום. לאחר הרחבתה ופתיחת החסימה מוכנס תומכן (סטנט) המותאם לקוטר כלי הדם.

אילו תרופות אקבל במהלך הצנתור?

הרדמה מקומית הניתנת בתחילת הצנתור, מדלל דם (ניתן בכל הצנתורים הטיפוליים וברוב הגדול של הצנתורים האבחנתיים). לעתים ניתנות גם תרופות נגד כאבים ולטשטוש קל.

מתי יש צורך בבצוע צנתור לב?

מטרת הצנתור היא לבדוק האם קיימות חסימות באחד או יותר מכלי הדם בלב וזאת כאשר יש חשד משמעותי לכך על פי תלונות או\ובדיקות לא פולשניות.

1. עדות בבדיקות לא פולשניות (מבחן מאמץ, מיפוי לב במאמץ, אקו לב במאמץ) לירידה באספקת הדם ללב.
2. הדמיה בסיטי של כלי הדם בלב ("צנתור וירטואלי") המעידה על חסימות משמעותיות.
3. תלונות האופייניות למצב של פגיעה באספקת הדם ללב עם סיכון מוגבר לאירוע לבבי.
4. כחלק מהערכה של אי ספיקת לב משמעותית.
5. הערכה לקראת ניתוח לב פתוח לצורך החלפה\תיקון מסתם.

אלטרנטיבות לצנתור לב: בדיקות לא פולשניות לאבחון מחלת לב כלילית

צנתור לב נועד לטפל ולאבחן בעיות רפואיות הקשורות לעורקים הכליליים. חשוב לדעת שקיימות מספר אלטרנטיבות לא פולשניות לעומת צנתור לב צנתור לב, חלקן מהוות בדיקות מקובלות שיכולות לשפוך אור ולתת מידע לפני שמחליטים האם לצנתר בשלב הזה.

1. בדיקת מאמץ על גבי הליכון היא הבדיקה המקובלת. בבדיקה ניתן לראות את קצב הלב, לחץ הדם ואיך הלב מגיב בזמן של מאמץ.
2. בדיקת אקו לב במאמץ משלבת אולטרסאונד עם מאמץ תחת תרופות שגורמות לעומס על הלב. הבדיקה מאפשרת לראות כיצד הלב של המטופל מתכווץ בזמן מאמץ.
3. בדיקת מיפוי לב, בודקת את זרימת הדם לשריר הלב, ניתן לשפר את התוצאות באמצעות מתן חומר רדיואקטיבי.
4. צנתור וירטואלי של עורקי הלב מאפשר לקבל הדמייה תלת ממדית של העורקים הכליליים, ללא צורך בהכנסת צנתר לבדיקה.
5. בדיקת MRI ללב יכולה לשפוך אור לגבי תפקוד שריר הלב ועל נזק איסכמי.

מהם הסיכונים?

צנתור לב היא פעולה בעלת בטיחות גבוהה. סיבוכים משמעותיים הינם נדירים.

אולם קיימים מספר סיכונים אפשריים:

• תגובה אלרגית לחומר הניגוד.
• פגיעה בתפקוד הכליות.
• דימום, בעיקר בנקודת החדרת שרוולית הפלסטיק.
• קצב לב לא סדיר.
• כאבים בחזה או תעוקה.
• התקף לב.

מהן ההכנות הנדרשות לקראת צנתור לב?

בדיקות:

• בדיקות דם שגרתיות: ספירת דם, רמת מלחים, תפקודי כליות, תפקודי קרישה.
• תרשים אק"ג.

המשך\הפסקת תרופות:

• יש להמשיך את התרופות הקבועות באופן רגיל כולל אספירין ופלביקס.
• הפסקת תרופות ספציפיות תעשה בהוראת הקרדיולוג המטפל \ המצנתר. הפסקת תרופות נעשית בד"כ כ 24-48 שעות לפני הצנתור.

תרופות אותן יש להפסיק כוללות:

1. מדללי דם מסוג אליקוויס, קסרלטו, פרדקסה או קומדין.
2. במטופלים עם סכרת ופגיעה בתפקוד הכליות יש צורך בהפסקת טיפול בגלוקומין (מטפורמין, גלוקופאג') כולל כאשר התרופה ניתנת בשילוב תרופות סכרת נוספות (ג'נואט, טרג'נטה דואו, ג'רדיאנס דואו ודומיהן).

צום:

יש להיות בצום מלא כ-4 שעות לפני הצנתור.

הכנות מיוחדות:

• מתן תרופות למניעת תגובה אלרגית ניתנת למטופלים בעלי רגישות ידועה ליוד.
• מתן עירוי נוזלים ניתן על פני מספר שעות לפני הצנתור במטופלים עם סיכון מוגבר לפגיעה בתפקוד הכליות.

מה להביא ליום הצנתור?

• מומלץ להגיע עם בן משפחה (מלווה קרוב אחר).
• ציוד אישי לשהייה של לילה (בגדים, כלי רחצה).
• מסמכים רפואיים הכוללים רשימת תרופות עדכנית, תוצאות בדיקות דם עדכניות, תרשים אק"ג, תוצאות בדיקות לב נוספות (מיפוי לב, אקו לב) ומכתב הפניה.
• דו"ח ודיסק צנתור קודם (במידה ורלוונטי).

מה צפוי לאחר הצנתור?

לאחר צנתור דרך שורש כף היד תתבצע חבישה לוחצת במקום בו הוכנסה שרוולית הפלסטיק וזאת למשך מספר שעות. ניתן יהיה לשבת במיטה זמן קצר לאחר הצנתור.

לאחר צנתור דרך עורק המפשעה מתבצעת בד"כ סגירה פנימית של נקודת החדירה לכלי הדם. לאחר פעולה זו יש צורך לשכב עם רגל ישרה למשך 3 שעות.

במידה ונמצאו חסימות בעורק הלב שלא ניתנות לפתיחה בצנתור, אשר הקרדיולוג המצנתר ידון עם המטופל על האפשרויות הטיפוליות:

• ניתוח מעקפים.
• טיפול תרופתי בלבד.

כיצד מחליטים בין צנתור לפתיחת חסימה לבין ניתוח מעקפים?

כדי לבחור בין צנתור לפתיחת חסימה לבין ניתוח מעקפים יש להביא בחשבון היבטים מסוג זה:

• מספר העורקים החסומים ומיקום החסימות. כאשר מזהים חסימה בעורק אחד או בשני עורקים, ההעדפה המקובלת היא לצנתר. כאשר מאבחנים שלושה עורקים חסומים או חסימה בעורק השמאלי הראשי, ישנה העדפה מקובלת לניתוח מעקפים.
• נהוג להביא בחשבון את גיל המטופל ומצבו הרפואי. מטופלים צעירים יחסית, בני למטה מ-60, העדיפות היא לבחור בצנתור. הסיבה היא שמעקפים של הורידים נוטים להיחסם עם הזמן, בתוך כעשר שנים.
• נהוג להביא בחשבון מחלות נלווות, כמו סוכרת. מטופלים חולי סוכרת הסובלים גם ממחלת לב עשויים להפיק תועלת רפואית משמעותית מניתוח מעקפים. כמובן שצריך להביא בחשבון את אופי החסימות, אנטומיה של העורקים ותפקוד לבבי.

"מחקרים רפואיים הראו שבמקרים מסוימים לא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות בין צנתור לבין ניתוח מעקפים מבחינות כגון סיכויי הצלחה לטווח ארוך או שכיחות החסימות בהמשך. ככלל, בצנתור מוצאים פחות סיבוכים של הטווח הקצר, כגון שבץ, אך ישנם מקרים רבים יותר שבהם יש צורך בהתערבות חוזרת. לכן, יש תמיד להיוועץ בהרופא שלכם ולהביא בחשבון את כל השיקולים שהוא פורש בפניכם לאור הממצאים הרפואיים מכל הבדיקות."

מתי ואיך ניתן לחזור לשגרה לאחר צנתור לב?

• יש להימנע מנהיגה מיד לאחר הצנתור – בהתאם יש צורך במלווה שכשיר לנהוג.
• ניתן להסיר את החבישה \ פלסטר מאזור שורש כף היד ביום שלאחר הצנתור.
• יש להימנע ממאמצים כולל הרמת משקל \ סלים כבדים במשך 3 ימים.
• חזרה לעבודה לא מאומצת יכולה להיעשות יומיים-שלושה לאחר הצנתור.
• חזרה לפעילות גופנית לא תחרותית יכולה להיעשות תוך מספר ימים אך מחייבת חזרה הדרגתית (במידה והצנתור בוצע דרך עורק המפשעה אין לחזור לפעילות בשבוע הראשון שלאחר הצנתור).
• חזרה לפעילות ספורטיבית תחרותית מחייבת הערכה פרטנית ע"י קרדיולוג ספורט.
• יש להיזהר מפעילות גופנית בה יש סיכויי נפילה או חבלה כל עוד נוטלים שני מדללי דם (דוגמת אספירין בשילוב עם פלביקס).

טפול תרופתי לאחר צנתור לב טיפולי

• יש לקחת שני מדללי דם (לדוגמה אספירין + פלביקס) למשך זמן שבין 3-12 חודשים.
• במטופלים המקבלים מדללי דם לבעיות רפואיות אחרות (אליקווס, קסרלטו, פרדקסה או קומדין), תינתנה הנחיות פרטניות.
• תרופה למניעת רגישות בקיבה מסוג אומפרדקס (לוסק) ודומיה הניתנת למשך הזמן שמקבלים שני מדללי דם.
• קיימת חשיבות עליונה לא להפסיק את הטיפול הנ"ל בטרם עת ולהתייעץ עם הקרדיולוג המטפל או הקרדיולוג המצנתר בכל המקרים בהם עולה השאלה לגבי הפסקת הטיפול ולו גם באופן זמני, דוגמת הפסקה לצורך טיפול שיניים או ניתוח.

שאלות ותשובות בנושא

כמה זמן נמשך צנתור?

מה משך האשפוז הנדרש?

האם הפעולה נעשית בהרדמה?

האם צנתור לב מתאים גם למטופלים עם מחלת כליות או אלרגיה לחומר ניגוד?

האם צנתור יכול למנוע התקף לב עתידי, או שהוא מטפל רק בחסימה קיימת?