קרצינומה (סרטן אפיתל)

קרצינומה היא סוג הסרטן השכיח ביותר ומקורה ברקמה המכונה "אפיתל", שהיא רקמה הנמצאת בעור, או מסביב לאיברים פנימיים כמו הכבד או הכליות, דרכי הנשימה, דרכי השתן.

קרצינומות עלולות להתפשט לחלקים אחרים של הגוף על ידי שליחת גרורות, או להיות מוגבלות למיקום בודד כגידול.

למחלה יש צורות שונות, כולל:

קרצינומה שאינה חודרנית (Carcinoma In Situ) – זהו סרטן בשלב מוקדם המוגבל לשכבת הרקמה שממנה הוא התחיל, ולא התפשט לרקמה שמסביב או לחלקים אחרים של הגוף.

נקרא לעתים גם קרצינומה נחה.

קרצינומה פולשנית -סרטן שהתפשט מעבר לשכבת הרקמה הראשונית לרקמה הסובבת.

קרצינומה גרורתית – סרטן שהתפשט בשאר הגוף לרקמות ואיברים אחרים.

כיצד מתפתחת קרצינומה?

סרטן היא קבוצה של יותר מ-100 מחלות שונות, היכולה להתפתח כמעט בכל מקום בגוף וקרצינומה היא סוג הסרטן השכיח ביותר.

קרצינומה מקורה בתאים ברקמה המכונה "אפיתל".

תאים הם היחידות הבסיסיות המרכיבות את גוף האדם. תאים גדלים ומתחלקים כדי ליצור תאים חדשים בהתאם לצורכי הגוף, ולרוב תאים מתים כשהם מזדקנים או ניזוקים.

לאחר מכן, תאים חדשים תופסים את מקומם בתהליך מסודר ומאורגן שנמצא תחת בקרה של הגוף.

הסרטן מתחיל כאשר שינויים גנטיים מפריעים לתהליך מסודר זה, ותאים מתחילים לגדול ולהתרבות ללא שליטה.

תאים אלה עשויים ליצור מסה הנקראת גידול, כאשר גידול יכול להיות סרטני או שפיר.

גידול סרטני הוא ממאיר, כלומר הוא יכול לגדול ולהתפשט לחלקים אחרים בגוף, בעוד גידול שפיר אומר שהגידול יכול לגדול אך לא יכול להתפשט.

אילו סוגים של קרצינומה קיימים?

מכיוון שקרצינומות הן גידולים שמקורם בתאים המצויים במגוון רחב של איברים בגוף, המחלה עלולה להופיע בחלקים רבים של הגוף.

כמה סוגים נפוצים של קרצינומה כוללים:

קרצינומה של תאי בסיס – קרצינומה של תאי בסיס, או Basal Cell Carcinoma (BCC), היא הסוג הנפוץ ביותר של סרטן העור.

תאים סרטניים מתפתחים בשכבת התאים הבסיסיים של העור, הנמצאים בחלק התחתון של השכבה העליונה של העור.

סרטן תאי בסיס לרוב גדל ומתפתח לאט, ורק לעתים רחוקות הם מתפשטים או שולחים גרורות לבלוטות לימפה סמוכות או לחלקים מרוחקים יותר בגוף.

קרצינומה של תאי קשקש – קרצינומה זו היא הסוג השני בשכיחותו של סרטן העור.

תאים סרטניים אלו מתפתחים מהתאים השטוחים והקשקשיים שהם סוג התאים העיקרי שמרכיב את השכבה החיצונית של העור.

סרטן תאי קשקש בדרך כלל מתפתח לאט, ונדיר שהוא מתפשט או שולח גרורות.

מנגד הוא נוטה לפלוש לרקמת שומן מתחת לעור או להתפשט מעט יותר מאשר קרצינומות של תאי בסיס.

קרצינומה של תאי כליה – קרצינומה זו היא הסוג הנפוץ ביותר של סרטן הכליה.

התאים הסרטניים מתפתחים בדרך כלל בדופן של צינורות קטנים מאוד בכליה. עם הזמן, תאים אלו עשויים לגדול למסה ולגרום לחסימה.

הסרטן עלול להיווצר בכליה אחת או בשתיהן.

קרצינומה דוקטלית (צינורית) לא חודרנית – נקראת גם Ductal Carcinoma In Situ, והיא הסוג הנפוץ ביותר של סרטן שד לא פולשני.

התאים הסרטניים מוגבלים לרירית צינורות החלב, ולא התפשטו דרך דפנות הצינור אל רקמת השד שמסביב.

קרצינומה דוקטלית (צינורית) חודרנית – קרצינומה דוקטלית פולשנית מתרחשת כאשר תאים סרטניים גדלים בדופן הצינור, פורצים את דופן הצינור ופולשים לרקמת השד המקומית.

משם, הסרטן עלול להתפשט או לשלוח גרורות לחלקים אחרים בגוף.

מה הם גורמי הסיכון להתפתחות קרצינומה?

למרות שאי אפשר לדעת בוודאות מי עלול לפתח סרטן, גורמים מסוימים עשויים להגביר את הסיכון. לדוגמה, אנשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן או מוטציות גנטית תורשתית עשויים להיות בסיכון גבוה יותר.

בכל סוגי הקרצינומה הסיכון עולה בעקבות גורמים דומים:

• גיל מבוגר.
• שימוש באלכוהול ועישון.
• חשיפה לקרינה אולטרה סגולה (UV) מהשמש או ממיטות שיזוף.
• חשיפה לחומרים כימיים מסוכנים.
• השמנת יתר.
• חוסר פעילות גופנית.
• היסטוריה של זיהומים ויראליים מסוימים, כגון וירוס הפפילומה האנושי (HPV).

בנוסף לגורמי סיכון כלליים, קיימים גורמי סיכון ייחודיים לחלק מסוגי הקרצינומה.

כך למשל גורמי סיכון לקרצינומה של תאי קשקש ותאי הבסיס, שם חשיפה לקרני UV היא גורם הסיכון העיקרי להתפתחות של סוגי הסרטן הללו.

אנשים עם גוון עור בהיר שנצרב בקלות נמצאים בסיכון גבוה יותר מאלה שיש להם עור כהה יותר, מכיוון שכמות המלנין הנמצאת בעור שלהם נמוכה יותר, והמלנין גורם לפיגמנטציה של העור המשמשת כהגנה מפני השמש.

גברים נוטים לחלות יותר בקרצינומה של תאי קשקש ובסיס מאשר נשים.

בנוסף הסיכון לחלות עולה בעקבות גורמים נוספים:

• עיניים כחולות או ירוקות.
• שיער בלונדיני.
• חשיפה לקרינה או ארסן.
• היסטוריה של דלקת עור ארוכת טווח הנגרמת על ידי כוויות או זיהומים.
• טיפול UV לפסוריאזיס.

בקרצינומה של תאי כליה, לגברים יש סיכוי כפול לפתח קרצינומה של תאי כליה מאשר לנשים.

בנוסף, התנאים הבאים מגבירים את הסיכון לפתח סוג זה של סרטן:

• מחלת כליות מתקדמת.
• סרטן כליות משפחתי.
• מחלת טוברוס סקלרוזיס (Tuberous Sclerosis).

קרצינומה דוקטלית של השד, חודרנית או לא חודרנית, מופיעה יותר בנשים עם גורמי הסיכון הבאים:

• נשים מעל גיל 50.
• נשים בעלות רקמת שד צפופה.
• נשים שקיבלו ווסת בגיל מוקדם, בעיקר לפני גיל 12.
• נשים שהחלו את גיל המעבר לאחר גיל 55.
• נשאיות של מוטציות גנטיות בשם BRCA1 או BRCA2.
• נשים שעברו טיפול קרינתי קודם באזור החזה.
• נשים שנכנסו להריון בגיל מאוחר יחסית.
• נשים שלא הניקו.
• נשים שלקחו תרופות הורמונליות חלופיות וגלולות למניעת הריון.

איך מאבחנים קרצינומה של העור?

אם מטופל חווה תסמינים אופייניים לאחד מסוגי הקרצינומה, או שתוצאות בדיקת סקר מצביעות על סרטן, הרופא יאסוף היסטוריה רפואית אישית ומשפחתית ויזמין בדיקות נוספות.

סביר להניח שביופסיה תילקח מכיוון שזו הדרך הכי מדויקת לאבחון סרטן.

על מנת לאבחן קרצינומה של תאי קשקש או תאי בסיס, הרופא עשוי לערוך בדיקה חזותית מדוקדקת של עור המטופל הנקראת דרמוסקופיה, בדיקה שבה נעשה שימוש בעדשה מגדילה ופנס מיוחד כדי לבדוק את המראה (גודל, צורה, צבע ומרקם) של כל אזור חשוד על גבי עורו של המטופל.

מכיוון שקרצינומה של תאי הבסיס ותאי הקשקש עלולה להתפשט לבלוטות הלימפה, הרופאים עשויים לבדוק אם קיימות בלוטות לימפה מוגדלות באזורי הצוואר, בית השחי, הידיים והמפשעות.

כדי לאבחן באופן סופי קרצינומה של העור, יש צורך בלקיחת דגימה מהרקמה, הליך הנקרא ביופסיה. קיימים מספר סוגים של ביופסיות, כאשר כל סוג מתבצע בצורה שונה ודוגם את האזור החשוד באופן שונה בהתאם לחשד של הרופאים.

קיימות ביופסיות הנעשות על ידי שאיבת תאים בעזרת מחט, ועד ביופסיות בהן מסירים בעזרת סכין חלק מהאזור החשוד בעור.

איך מאבחנים קרצינומה של תאי כליה?

כדי לאבחן קרצינומה של תאי כליה, במידה ומטופל חווה תסמינים או שהרופא מוצא מסה בטנית במהלך בדיקה גופנית, ניתן להזמין בדיקות דם לבדיקת תפקוד הכליות.

ניתן לבצע גם בדיקות שתן כדי לחפש דם או תאים סרטניים. אם למטופל יש סרטן תאי כליה, יש סיכוי של כ-50 אחוז שדם יהיה נוכח בשתן.

ברוב המקרים יעשה שימוש בבדיקות הדמיה שיכולות לסייע להדגים את הכליה והאיברים הסמוכים, כך שבמקרים רבים ההדמיה עשויה לחסוך ביצוע של ביופסיה, שהיא בדיקה פולשנית יותר.

סריקות טומוגרפיה ממוחשבת (CT) עוזרת לקבוע את הגודל, הצורה והמיקום של הגידול, כמו גם אם הוא התפשט או לא.

סריקות תהודה מגנטית (MRI) נערכות אם המטופל אלרגי לחומר הניגוד המשמש בסריקות CT או אם יש לו תפקוד כליות ירוד.

סריקות MRI מספקות תמונה ברורה יותר של כלי הדם, מה שעוזר לגלות אם הסרטן התפשט לשם.

תמונות אולטרסאונד מועילות באיתור מסת כליה, כמו גם בקביעה אם הגידול שפיר או ממאיר.

ניתן גם לקחת ביופסיה מדויקת יותר על ידי שימוש בתמונות האולטרסאונד בזמן אמת.

צילומי רנטגן של החזה נעשים כדי לבדוק אזורים חריגים ולראות אם הסרטן התפשט לריאות.

סריקת עצמות נעשית אם יש כאבי עצמות או במידה שבדיקות דם מצביעות על רמת סידן מוגברת.

חומר רדיואקטיבי ברמה נמוכה מוזרק לזרם הדם, וסריקת עצם מבוצעת כדי לקבוע אם הסרטן התפשט לעצמות.

ביופסיית כליה עשויה להיעשות אם הדמיה לבדה אינה מספקת מספיק מידע או אבחנה.

איך מאבחנים קרצינומה של השד?

בדיקות לאבחון של סרטן השד, חודרני או לא חודרני, מבוצעות לרוב על ידי מומחה או כירורג שד.

בדיקת אולטרסאונד של השד מספקת תמונות של השד באמצעות גלי קול, ומאפשרות לזהות גושים חשודים על ידי הבדלים בצפיפות הרקמה.

ממוגרפיה אבחנתית היא צילום רנטגן מפורט של השד, וניתן לחקור מקרוב גושים או אזורים חריגים באמצעות כלי זה.

ברוב המקרים יהיה צורך בביצוע של ביופסיה על מנת לדגום אזור חשוד ולקבוע האם מדובר בגידול סרטני.

איך קובעים את חומרת המחלה?

מידת ההתפשטות של הסרטן מדורגת לפי שלבים.

חשוב לרופאים לקבוע את שלב הסרטן כדי לקבוע את מהלך הטיפול הטוב ביותר.

שלב הסרטן נקבע במהלך האבחון ותלוי בגודל, סוג ומיקום הגידול.

מערכת קביעת השלבים המקובלת בעולם הרפואה נקראת TNM, והיא משמשת ליצירת שפה משותפת לטובת תיאור של שלבי המחלה.

T – האות T מייצגת את המילה Tumor, שפירושה גידול, ודירוג זה מייצג את גודל הגידול הראשוני.

דירוג זה מקבל ערכים בין אפס לארבע, כאשר המספר מתקדם ככל שהגידול גדול יותר.

N – האות N מייצגת את המילה Node, שפירושה בלוטות לימפה.

דירוג זה מייצג את מידת ההתפשטות של הסרטן לבלוטות הלימפה, וגם כאן המספר עולה בין אפס לשלוש ככל שיש יותר בלוטות מעורבות.

M – האות M מייצגת את המילה Metastasis, שפירושה גרורות.

הדירוג קובע האם יש גרורות במקומות נוספים בגוף, כאשר הציון אפס מציין שאין גרורות, והציון אחד מציין שיש גרורות.

איך מטפלים בקרצינומה?

הטיפול בקרצינומה משתנה בהתאם לסוג, מיקום והיקף המחלה, אך עשוי לכלול:

ניתוח – בהתאם לסוג הסרטן, קרצינומה עשויה להיות מטופלת באמצעות הסרה כירורגית של רקמה סרטנית, כמו גם חלק מהרקמות הסובבות אותה.

שיטות טיפול כירורגיות זעיר פולשניות עשויות לעזור להפחית את זמן הריפוי ולהפחית את הסיכון לזיהום לאחר הניתוח.

טיפול בקרינה – ניתן להשתמש בטיפול בקרינה בשילוב עם ניתוח ו/או כימותרפיה.

טיפולי קרינה מתקדמים משתמשים בתמונות הדמיה כדי למקד את הקרינה, ונועדו לעזור לחסוך פגיעה ברקמות בריאות ואיברים סמוכים.

כימותרפיה – כימותרפיה מטפלת בקרצינומה באמצעות תרופות המיועדות להרוס תאים סרטניים, בכל הגוף או באזור מסוים.

במקרים מסוימים ניתן להשתמש בכימותרפיה בשילוב עם טיפולים אחרים, כגון הקרנות או ניתוח.

שאלות ותשובות בנושא

מה זה גרורות?

מה זה תאי אפיתל?

אילו סוגי סרטן נוספים קיימים?

האם ניתן למנוע קרצינומה?

האם יש בדיקות לגילוי מוקדם של קרצינומה?