בדיקת EEG

EEG – Electroencephalogram – המכונה בעברית אלקטרואנצפלוגרם, היא בדיקה שתפקידה לזהות חריגות מסוימות בפעילות החשמלית של המוח. במהלך בדיקת EEG, מודבקות אל הקרקפת של המטופל אלקטרודות המורכבות מדסקיות מתכת קטנות עם חוטים דקים. אלקטרודות אלה מזהות מטענים חשמליים זעירים אשר נוצרים הודות לפעילות של תאי המח. הפעילות החשמלית מתורגמת לגרף המוצג על מסך מחשב, או כפלט המודפס על נייר, ולאחר מכן, הרופא המומחה מפרש את תוצאות הבדיקה.

מתי יש לבצע בדיקת EEG?

כאמור, בדיקת EEG משמשת לאבחון וניטור של מספר מצבים רפואיים המשפיעים על המוח. כמו כן, היא עשויה לסייע בזיהוי הגורם לתסמינים מסוימים, כגון התקפי פרכוס או בעיות זיכרון.

השימוש העיקרי בבדיקת EEG הוא לזיהוי וניטור אפילפסיה, מחלה המאופיינת בפרכוסים חוזרים ונשנים. הבדיקה עשויה לסייע לרופא לזהות את סוג האפילפסיה, לזהות את הטריגרים שעלולים לגרום להתקפי פרכוס ולמצוא את הדרך הטיפולית הטובה ביותר עבור המטופל.

בנוסף, לעתים רחוקות יותר, בדיקת EEG עשויה לסייע באפיון בעיות אחרות כגון:

• דמנציה – תסמונת הקשורה לירידה מתמשכת בתפקוד המוח, וקשורה בין היתר לאובדן זיכרון.
• פגיעת ראש וזעזוע מוח.
• גידולי מוח.
• דלקת המוח (אנצפליטיס) – דלקת של רקמת המח המאופיינת לרוב בבלבול, שינוי התנהגותי, חולשה בהנעת גפיים, פרכוס ועוד.
• הפרעות שינה, כגון דום נשימה בשינה ועוד.

מה בדיוק בודקת בדיקת EEG ואילו שינויים היא יכולה לזהות

פעילות המוח שלנו מלווה בפעילות חשמלית. ליתר דיוק המוח פועל על ידי העברת אותות חשמליים, שכן מיליארדי תאי עצב מתקשרים בצורה כזאת האחד עם השני בכל רגע ורגע. בדיקת EEG זו בדיקה מדויקת שנועדה לנטר את הפעילות החשמלית במוח, בצורה שאיננה פולשנית. במהלך הבדיקה מצמידים לראשו של הנבדק אלקטרודות קטנות מרובות. האלקטרודות הללו מסוגלות לזהות שינויים זעירים במתח החשמלי, הנובע מפעילות של קבוצות תאי עצב. את המידע שנמדד מעבירות האלקטרודות למחשב ותוצאות הבדיקות מוצגות בתור תרשים של גלים. לכן, ניתן לומר כי מהות הבדיקה היא לספק רישום של גלי המוח.

את גלי המוח נהוג לסווג לפי תדרים. כך למשל ישנם גלים המאפיינים שינה עמוקה, ישנם גלים המאפיינים יותר שינה קלה או טרום הירדמות, ישנם כאלה המאפיינים מנוחה בעצימת עיניים ללא שינה, ישנם גלים המאפיינים פעילות מוחית כגון חשיבה וריכוז וגלים המאפיינים פעולות קוגניטיביות עמוקה במיוחד.

ביכולתה של בדיקת EEG למדוד ולזהות מגוון רחב של מצבים, כגון:

• פעילות אפילפטית (בזמן התקף וגם בין התקפים)
• הפרעות שינה או חריגות בשינה
• שינויים בפעילות המוח שנובעים מגידול מוחי, דלקות במוח או בקרום המוח
• מצבים שונים בלתי תקינים ופגיעות מוחיות
• זיהוי עיכובים התפתחותיים כפי שמתבטאים בפעילות החשמלית המוחית בקרב נבדקים צעירים

קצת על פרכוס

כאמור, בדיקת ה-EEG מבוצעת לרוב כחלק מאבחנת התקף פרכוס ואפילפסיה.

פרכוס הוא הפרעה חשמלית פתאומית בלתי מבוקרת שנוצרת במוח, ועלולה לגרום לשינויים בהתנהגות, בתנועות או ברגשות וברמת התודעה של המטופל. באופן כללי, לאחר הופעת שני התקפים בהפרש של 24 שעות לפחות, שאינם נגרמים על ידי סיבה ידועה, ניתן לאבחן אפילפסיה (Epilepsy).

ישנם סוגים רבים של התקפים, אשר שונים זה מזה בתסמינים, בחומרה, במיקום במח בו הם מתחילים ועד כמה הם מתפשטים. רוב ההתקפים נמשכים כ- 30 שניות עד שתי דקות, כך שהתקף שנמשך יותר מחמש דקות מהווה מצב חירום רפואי שנקרא סטטוס אפילפטיקוס (Status epilepticus).

פרכוס יכול להתרחש לאחר שבץ מוחי, פגיעת ראש, זיהום כגון דלקת קרום המוח או מחלה אחרת, אך עם זאת, פעמים רבות, הסיבה להתקף אינה ידועה.

ניתן לטפל ולמנוע את רוב ההתקפים באמצעות תרופות, אך יש לציין כי נטילתן כרוכה בתופעות לוואי ובהשפעה על חיי היומיום של המטופל.

מהם הסוגים השונים של בדיקת ה-EEG?

ישנן מספר דרכים לביצוע בדיקת ה-EEG:

בדיקת EEG שגרתית (בזמן ערות) – בדיקה זו נמשכת כ- 20 עד 40 דקות, ובמהלכה המטופל יתבקש לנוח בישיבה או בשכיבה, ומדי פעם לפקוח או לעצום עיניים בהתאם להוראות הטכנאי. כמו כן, ברוב המקרים, הטכנאי יבקש מהמטופל לנשום עמוק ולנשוף למשך מספר דקות. בנוסף, הטכנאי עשוי ליצור גירוי לפעילות חשמלית במח באמצעות אור מהבהב ועוד.

בדיקת EEG בשינה (או בחסך שינה) – בדיקה זו מבוצעת כאשר הבדיקה השגרתית לא סיפקה את המידע הנדרש או כאשר הרופא רוצה לבדוק את הפעילות החשמלית במח בזמן השינה. כאמור, הבדיקה נעשית בזמן בו המטופל ישן, ולכן במקרים מסוימים, ייתכן שהמטופל יידרש להישאר ער בלילה שלפני הבדיקה בכדי להגדיל את הסיכויים לשינה במהלכה. יש לציין, כי גם במקרים בהם המטופל לא מצליח להירדם בזמן הבדיקה, ניתן להפיק מידע נוסף מעבר לבדיקה השגרתית.

בדיקת EEG ממושכת – בדיקת זו אורכת בדרך כלל כשעה ו- 15 דקות, ומספקת מידע רב יותר מאשר הבדיקה השגרתית.

בדיקת EEG אמבולטורית – בדיקה זו הינה בדיקת EEG ניידת אשר מתעדת את פעילות המוח לאורך היום והלילה במשך תקופה של יום אחד או יותר. האלקטרודות יחוברו למכשיר EEG נייד קטן שניתן להצמידו לבגדי המטופל, כך שהמטופל יוכל להמשיך את רוב הפעילויות היומיומיות הרגילות בזמן ההקלטה. יש לציין כי על המטופל להימנע מהרטבת הציוד.

ניטור וידאו EEG – בבדיקה זו הטכנאי מבצע צילום וידאו של המטופל במקביל לניטור הפעילות המוחית. צילום המטופל הינו כלי נוסף המאפשר לרופא להגיע לאבחנה מדויקת ככל האפשר, משום שכך, למשל, הרופא עשוי לראות ולשמוע את המטופל בזמן התקף המתועד במקביל במכשיר ה-EEG.

בדיקת EEG פולשנית – בדיקה זו אינה נפוצה, אך ניתן להשתמש בה כהליך טרום ניתוחי עבור מטופלים מסוימים הסובלים מאפילפסיה מורכבת. בדיקת EEG פולשנית כרוכה בניתוח המבוצע לצורך הנחת אלקטרודות ישירות על המוח, אשר מסייעות בגילוי המיקום המדויק ממנו מתפתחים ההתקפים.

מה ההבדל בין EEG רגיל, EEG בשינה ו־EEG ממושך?

בדיקת EEG רגילה תהיה קצרה יותר, אורכה כחצי שעה לערך. בבדיקה זו המטופל יושב או שוכב במנוחה, כאשר הטכנאי מבקש ממנו למלא הוראות שונות. כך למשל לפקוח עיניים, לעצום עיניים, לנשום נשימות עמוקות ומהירות ועוד. לעיתים הנבדק נחשף לאור מהבהב, כאשר מטרת כל ההנחיות היא לעורר תגובות מוחיות רלוונטיות. בדיקה רגילה מסוג זה נמצאת בשימוש רב אך יש מגבלות הנובעות ממשך הזמן הקצר של הבדיקה (כ-20 עד 40 דקות ולא יותר, בדרך כלל).

בדיקה EEG בשינה נועדה לזהות מצבים בפעילות המוח, שמאפיינים אך ורק את זמני השינה. בשינה ולמעשה בשלבי השינה השונים, ניתן לזהות דפוסי פעילות חשמלית שונים ביחס למצבי ערות. בדיקה זו מתבצעת למשל לאחר שהמטופל נשאר ער בלילה קודם לכן כך שהוא יירדם בזמן הבדיקה. בדיקה זו מקובלת לזיהוי הפרעות שינה, לזיהוי מצבי אפילפסיה מסוימים בשינה. כמו כן הבדיקה מתאימה למטופלים שמראים סימפטומים מסוימים שלא נמצא להם הסבר בבדיקת EEG רגילה.

EEG ממושך פירושו בדיקה שנמשכת לפרק זמן ארון במיוחד. פרק זמן זה נאמד בשעות ולפעמים גם מעבר לזה. המטרה היא לאסוף הרבה יותר נתונים וניתן לשלב בבדיקה גם צילומי וידאו. שילוב עם וידאו מאפשר לרופא לראות יחדיו הן את גלי המוח והן את התנהגות הנבדק. זו דרך יעילה לאבחן האם אירוע כמו אובדן הכרה מלווה בפעילות חשמלית אפילפטית.

כיצד מומלץ להתכונן לבדיקת EEG?

טרם בדיקת ה-EEG יידרש המטופל לבצע מספר דברים:

• חתימה על טופס ההסכמה לבדיקה. מומלץ לקרוא את הטופס בעיון.
• בעת שטיפת השיער בשמפו בערב שלפני הבדיקה, יש להימנע משימוש במרכך. כמו כן, מומלץ להימנע משימוש במוצרי טיפוח לשיער.
• יש ליידע את הרופא המטפל אודות התרופות והתוספים אותם נוטל המטופל באופן קבוע.
• יש להימנע מצריכת מזון או משקאות המכילים קפאין במשך 8 עד 12 שעות טרם הבדיקה.
• יש להתייעץ עם הרופא המטפל אודות השינה בלילה שלפני הבדיקה, משום שחלק מבדיקות ה-EEG כרוכות בשינה במהלך ההליך. לפיכך, במקרים אלו יומלץ למטופל לא לישון יותר מ-4-5 שעות בלילה טרם הבדיקה (לילדים ההמלצה הינה 5-7 שעות).
• מומלץ להימנע מצום בלילה שלפני הבדיקה, משום שרמת סוכר נמוכה בדם יכולה להשפיע על תוצאות הבדיקה.

בהתאם למצבו הרפואי של המטופל, ייתכן והרופא המטפל ימליץ על הכנות נוספות לקראת הבדיקה.

מהלך הבדיקה

בדיקת EEG עשויה להיעשות במהלך אשפוז, או בביקור ייעודי בבית החולים. פעמים רבות בדיקת ה-EEG מבוצעת לפי השלבים הבאים:

1. המטופל יתבקש לשבת בכיסא ייעודי או לשכב במיטה ייעודית.
2. הטכנאי יחבר כ- 16-25 אלקטרודות לקרקפת של המטופל בעזרת משחה מיוחדת.
3. הטכנאי יבקש מהמטופל לעצום את עיניו ולהירגע.
4. במהלך תיעוד הפעילות החשמלית, על המטופל להימנע מתזוזה. עקב כך, ההקלטה עשויה להיעצר מעת לעת בכדי לאפשר למטופל לנוח ולשנות תנוחה.
5. לאחר התיעוד הראשוני בזמן מנוחה, הטכנאי עשוי לבצע תיעוד נוסף תחת גירויים שונים אשר מייצרים פעילות גלי מוח שאינה מופיעה בזמן מנוחה. לדוגמה, ייתכן והמטופל יתבקש לנשום עמוק ובמהירות במשך 3 דקות.

עם סיום הבדיקה, האלקטרודות יוסרו והטכנאי ינקה את ראש המטופל מהמשחה באמצעות מים או אצטון (מומלץ לבצע שטיפת נוספת בהגעה הביתה). במקרים בהם המטופל נטל תרופות הרגעה כלשהן לצורך הבדיקה, ייתכן והוא יידרש להישאר לנוח עד שהשפעתן תפוג. במקרים אלו מומלץ כי בן משפחה או חבר ילווה את המטופל לביתו.

לאחר הבדיקה ייתכן ויופיעו גירוי או אדמומיות בעור במקומות שבהם הונחו האלקטרודות, אך אלה חולפים תוך מספר שעות.

במקרים מסוימים, הרופא המטפל עשוי למסור הנחיות נוספות לאחר הבדיקה, בהתאם למצב הרפואי של המטופל.

כיצד נראה פענוח של EEG ומה המשמעות של ממצא חריג

רופא נוירולוג הוא האחראי על פענוח של EEG. הנוירולוג מתייחס לגרפים שנרשמו לאורך כל משך הבדיקה. הרופא מחפש סימנים לחריגות כמו "קפיצות", פסגות חדות, גלים בעלי תצורות מסוימות, מעברים עמוקים בן פסגות, האטה מקומית או כללית של הפעילות החשמלית, חוסר סימטריה בין שתי צידי המוח (ההמיספרות).

ממצא כזה או אחר שהתגלה ב-EEG איננו בהכרח מעיד על בעיה. כל ממצא הוא חלק בפאזל שמביאים בחשבון בהקשר הקליני המלא של המטופל. לדוגמה, האטה קלה בפעילות המוח עשויה להיות תקינה בשינה אך עשויה לרמז על בעיה רפואית אם היא מופיעה בזמן שהמטופל ער. הפענוח מתאר את דפוס הפעילות הכללי, מציין ממצאים חריגים ומהו מיקומם במוח.

"חשוב להדגיש כי כפי ש-EEG תקין אינו שולל בהכרח מחלה עצבית. באותו אופן EEG עם חריגות כאלה או אחרות לא בהכרח מעיד על מחלה. הבדיקה תמיד מהווה כלי אחד שמקביל לו הרופא עשוי להמליץ על בדיקות נוספות, נוירולוגיות ואחרות כגון MRI ועוד".

האם בדיקת EEG יכולה לאבחן אפילפסיה בוודאות

בדיקת EEG יכולה לתמוך באבחנה אפשרית של אפילפסיה, אך לרוב אין בה די כדי לקבל תשובה חד משמעית. במקרה שהבדיקה מתעדת התקף ורואים פעילות אפילפטית ברורה, מדובר באבחנה מובהקת למדי. יחד עם זאת אצל מרבית הנבדקים עם אפילפסיה, הבדיקה לא מתנהל בזמן התקף, כך שרישום גלי המוח עשוי להיראות תקין. מצד שני, ישנם נבדקים אשר למרות שהם בריאים לחלוטין עשויים להציג מדי פעם חריגות בבדיקה, ללא תסמינים קליניים אחרים. על פי רוב אבחנה של אפילפסיה מבוססת על תיאור ההתקפים על ידי הנבדק, נסיבות הופעתם וגם בדיקה נוירולוגית מקיפה.

מהם הסיכונים הכרוכים בבדיקת EEG?

בדיקת EEG נמצאת בשימוש שנים רבות ונחשבת להליך בטוח ביותר. הבדיקה אינה גורמת לאי נוחות, משום שהאלקטרודות מתעדות את הפעילות החשמלית מבלי שהמטופל ירגיש זאת, כך שאין חשש להתחשמלות.

במקרים נדירים מאוד הבדיקה עלולה לגרום להופעת פרכוס באדם הסובל מאפילפסיה, כתוצאה מהאורות המהבהבים או מהנשימה העמוקה שלעתים מעורבים במהלך הבדיקה.

אילו מצבים עלולים להשפיע על תוצאות הבדיקה?

ישנם מצבים מסוימים שעלולים להשפיע על בדיקת ה-EEG, אלו כוללים:

• סוכר נמוך בדם (היפוגליקמיה) אשר יכול להיגרם עקב צום ממושך.
• תזוזה במהלך הבדיקה (תזוזה מינימאלית לרוב לא משפיעה משמעותית על פרשנות תוצאות הבדיקה).
• תרופות מסוימות, כגון תרופות הרגעה.
• משקאות המכילים קפאין, כגון קפה, קולה ותה.
• שיער שומני או שימוש בספריי לשיער.

לערוץ הוידאו שלנו בנושא נוירולוגיה

שאלות ותשובות בנושא

מהו משך בדיקת EEG?

האם ישנן תופעות לוואי שעלולות להופיע עקב בדיקת ה- EEG?

אילו מצבים רפואיים עלולים לגרום לדפוסים חריגים בבדיקת ה- EEG?

כיצד עובד מכשיר ה- EEG?

האם בדיקת EEG עלולה לגרום להתקף פרכוס?