מדריך אורטיקריה (סרפדת, חרלת)
אורטיקריה (המכונה בעברית סרפדת, או חרלת) היא תגובה עורית המופיעה בקרב 20% מהאוכלוסייה לפחות פעם בחיים.
תגובה זו גורמת לגרד הנובע כתוצאה מתגובה אלרגית, מחלות אוטואימוניות ומצבים רפואיים נוספים.
אורטיקריה יכולה להופיע כממצא חריף, או כממצא כרוני שנמשך מעל שישה שבועות וחוזר לעיתים קרובות במשך חודשים או שנים.
התגובה העורית מופיעה לעתים קרובות כפריחה מגרדת, שורפת או צורבת שהופכת לנגעים נפוחים בגדלים שונים.
אורטיקריה כרונית עלולה להשפיע על שגרת החיים ולהפריע לפעילות היומיומית ולשינה.
ברוב המקרים תרופות נגד גרד מסוג אנטיהיסטמיניים מספקות הקלה.
מהם הסוגים השונים של אורטיקריה?
ניתן לסווג אורטיקריה לפי משך זמן ההופעה:
אורטיקריה חריפה (אקוטית) – פריחה החולפת לחלוטין כעבור 6 שבועות.
אורטיקריה כרונית – אלו מקרים נדירים יותר, בהם הפריחה נמשכת או מופיעה לסירוגין במשך יותר מ- 6 שבועות, ואף לאורך שנים רבות.
במקרים מסוימים אורטיקריה כרונית יכולה להתלוות לבעיה רפואית אחרת, כגון מחלת צליאק, זאבת (לופוס), סוכרת, דלקת מפרקים שגרונית (RA – Rheumatoid Arthritis), מחלה בבלוטת התריס ועוד.
אורטיקריה וסקוליטיס (Urticaria Vasculitis)- סוג נדיר ביותר של אורטיקריה, עלול לגרום לדלקת של כלי הדם בעור, בה מופיעים כאבים חמורים הנמשכים מעל 24 שעות.
מהם הגורמים העיקריים לאורטיקריה?
אורטיקריה נגרמת כתוצאה משחרור כימיקלים ממקור מערכת החיסון, כגון היסטמין, לזרם הדם.
התגובה העורית עלולה להופיע מכמה סיבות, ביניהן:
תגובה אלרגית – זהו הגורם השכיח ביותר להופעת אורטיקריה.
תגובה זו יכולה להיגרם מכל חומר שעלול לעורר את מערכת החיסון (חומר זה נקרא אלרגן), כגון מזונות מסוימים (לדוגמה אגוזים, חלב וביצים), קשקשים של חיות מחמד, קרדית האבק, איבקה, עקיצות, תרופות (בעיקר אנטיביוטיקה, תרופות לסרטן ואיבופרופן).
במקרים בהם האורטיקריה נובעת ממגע עורי כגון לטקס, התגובה תתרחש כ- 10-60 דקות לאחר החשיפה לאלרגן, ובמקרים בהם היא נובעת מאלרגיה למזון התגובה תתרחש לרוב כעבור שעה.
תגובה לצבעי מאכל ותוספים אחרים יכולה להופיע לאחר 12-24 שעות, ותגובה לתרופה יכולה להופיע מיידית או כעבור זמן רב (אפילו שנים לאחר תחילת השימוש בתרופה).
מקרים קלים של אורטיקריה הנגרמים על ידי אלרגיות מטופלים בדרך כלל באמצעות תרופות לאלרגיה והימנעות מטריגרים, חשיפה לאלרגנים.
אנפילקסיס – אנפילקסיס היא תגובה אלרגית חמורה ומסכנת חיים.
במצב זה, האורטיקריה מלווה לרוב בקשיי נשימה, בחילות או הקאות, נפיחות חמורה וסחרחורת.
מטופלים שחווים אנפילקסיס זקוקים לזריקת אפינפרין (אדרנלין) באופן מיידי ובהול.
אורטיקריה הנגרמת על ידי טמפרטורה – לעיתים שינויים בטמפרטורה יכולים לגרום לאורטיקריה בקרב אנשים הרגישים לשינויים אלה.
מחד, אורטיקריה יכולה להופיע כתוצאה מקור (חשיפה למים קרים או לאוויר קר), ומאידך היא יכולה להופיע גם כתוצאה מחום (חשיפה לשמש, מיטת שיזוף, פעילות גופנית מאומצת).
אורטיקריה הנגרמת על ידי זיהום – ישנם זיהומים ויראליים שיכולים לגרום לאורטיקריה, כגון מונונוקלאוזיס (מחלת הנשיקה), דלקת כבד (הפטיטיס) וצינון.
בנוסף, גם זיהומים חיידקיים יכולים לגרום לתופעה זו כגון דלקות בדרכי השתן ודלקת גרון.
אורטיקריה באזורי לחץ – אורטיקריה זו מופיע לאחר לחץ על העור, בעיקר לחץ ממושך.
לחץ זה יכול להיגרם ממגוון גירויים כולל עמידה, הליכה, לבישת בגדים צמודים או ישיבה על משטח קשה. אורטיקריה זו עלולה להחמיר על ידי חום, נטילת אספירין או ווסת חודשית.
שיא גיל ההתפרצות של סוג זה הוא בשנות ה- 20 וה- 30 לחיים.
אורטיקריה עקב מגע עם מים (אורטיקריה אקוואגנית) – זהו סוג נדיר של אורטיקריה כרונית, המתואר בפחות מ- 100 מקרים שדווחו בעולם.
אורטיקריה זו מתפתחת במהירות לאחר שהעור בא במגע עם מים, ללא קשר לטמפרטורה שלהם.
מהם התסמינים הכרוכים באורטיקריה?
אורטיקריה כוללת לעתים קרובות את התסמינים הבאים:
- נגעים עוריים מוגבהים אשר יכולים להופיע בכל אזור בגוף.
- נגעים אשר מופיעים בקבוצות.
- נגעים מגרדים.
- הנגעים עשויים להלבין כתוצאה מלחיצה.
- נגעים בצבע ורוד, אדום, סגול או בצבע עור.
- ברוב המקרים הנגעים נמשכים עד 24 שעות, אך עלולים להיווצר חדשים.
- גודל הנגעים יכול לנוע בין מילימטרים בודדים למספר סנטימטרים.
- ישנם מקרים בהם מופיעה נפיחות כואבת (אנגיואדמה) סביב העיניים, הלחיים או השפתיים.
במקרים מסוימים הנגעים יכולים להופיע גם כנקודות זעירות או כקווים דקים ומוגבהים.
כיצד ניתן לאבחן אורטיקריה?
לאבחנת אורטיקריה, הרופא המטפל יבצע אנמנזה מלאה וישאל את המטופל אודות התסמינים ומצבו הרפואי הכללי.
כמו כן, הוא יבצע בדיקה גופנית מלאה ויסקור את הנגעים העוריים.
במקרים מסוימים הרופא עשוי לבקש מהמטופל לבצע מעקב אחר הפעילות היומיות, התרופות וצמחי המרפא אותן המטפל נוטל, התזונה, מיקום הנגעים המופיעים לסירוגין, זמן ההופעה שלהם, הופעת כאב נלווה ועוד.
כמו כן, לעיתים מבוצעות בדיקות דם, תבחינים עוריים ואף נטילת דגימה עורית (ביופסיה) בכדי לקבוע את הגורם לאורטיקריה, משום שאבחון מדויק יתווה את הטיפול היעיל ביותר עבור המטופל.
תבחין עור – במסגרת תבחין עורי בודקים האם אלרגנים שונים יוצרים תגובה עורית
בדיקות דם – במסגרת בדיקות הדם נבדקת הימצאות נוגדנים ספציפיים שיכולים להעיד על פעילות מוגברת של מערכת החיסון שעלולה לגרום לאורטיקריה ונפיחות.
כיצד מטפלים באורטיקריה?
כאמור, במקרים בהם האורטיקריה נגרמת עקב מגע אלרגן יש להימנע מהחשיפה.
הטיפול הראשוני באורטיקריה כרונית כולל לרוב תרופות המקלות על תסמינים כגון גרד.
לרוב מדובר בתרופות הניתנות ללא מרשם מסוג אנטיהיסטמיניים (נוגדי אלרגיה). שימוש יומיומי בתרופות אלו מסייע בחסימת שחרור היסטמין, אשר בתורו מייצר את התסמינים הנ"ל.
במידה ותרופות אלו לא מביאות לשיפור ניתן לנסות תרופות נוגדות גרד אשר מצריכות מרשם רופא מסוג אנטיהיסטמיניים הן אמונות על הקלה עבור הגרד, הנפיחות ותסמיני האלרגיה האחרים.
תרופות אלו כוללות היסטזין (צטירזין – Cetirizine), אריוס (דסלורטדין – Desloratadin), פקסופנדין (Fexofenadine). טרם נטילת התרופה יש ליידע את הרופא המטפל אודות הריון או הנקה, מחלה כרונית או נטילת תרופות אחרות.
במידה ולא חל שיפור יש לנסות תרופות נוספות כגון פמוטידין (Famotidine), מונטלוקאסט – סינגולייר (Montelukast sodium – Singulair), דוקספין (Doxepin), סימטידין – טגמט (Cimetidine – Tagamet), רניטידין (זנטק, זרידקס), זולאייר – אומאליזומאב (Xolair).
במקרים של אורטיקריה כרונית שלא מגיבה לטיפול הנ"ל, הגורם המטפל עשוי להמליץ על תרופות שמשפיעות על מערכת החיסון על מנת להשיג הרגעה של מערכת חיסונית פעילה מדי.
דוגמאות הן ציקלוספורין (סנדימון ניאורל, דקסימון, סנדימון), טקרולימוס (Tacrolimus, פרוגרף, אדווגרף, טקרוסל), פלקווניל (Plaquenil, הידרוקסיכלורוקין, Hydroxychloroquine), סלספט (CellCept, מיקופנולט, Mycophenolate Mofetil).
מה מומלץ לעשות מעבר לטיפול התרופתי?
כאמור, אורטיקריה כרונית יכולה להימשך חודשים ושנים, ולהשפיע על השינה, העבודה ופעילויות השגרה השונות.
ההנחיות הבאות עשויות לשפר את איכות החיים:
הימנעות מטריגרים – כאמור, הטריגרים לאורטיקריה כוללים חשיפה למזון, תרופות, קשקשים של חיות מחמד, לטקס ועקיצות חרקים.
במידה וישנו חשד כי האורטיקריה נגרמה מתרופה מסוימת, יש להפסיק את השימוש בה באופן מיידי.
כמו כן, ישנם מחקרים שטוענים כי מתח נפשי או עייפות יכולים לגרום להתפתחות אורטיקריה.
הרגעת העור על ידי כיסוי האזור המגרד במגבת קרה או הנחת קרח למשך מספר דקות.
מקלחת או אמבטיה קרירה – במקרים מסוימים מקלחת או אמבטיה קרירה עשויות להקל על הגירוד.
מריחת סודה לשתייה או אבקת שיבולת שועל.
מריחת קרם או תחליב נגד גרד.
לבישת בגדי כותנה רפויים בעלי מרקם חלק.
כמו כן, מומלץ להימנע מלבישת בגדים מחוספסים, צמודים, מגרדים או עשויים מצמר.
הגנה על העור מפני השמש – מומלץ להימרח בקרם הגנה כחצי שעה לפני החשיפה לשמש, ולהפחית עד כמה שניתן את השהות בחוץ.
מעקב אחר תסמיני האורטיקריה ועריכת מעקב כפי שנאמר לעיל.
שאלות ותשובות בנושא
באילו מקרים יש לפנות לייעוץ רפואי?
מהי הפרוגנוזה למטופלים עם אורטיקריה?
האם אורטיקריה היא מחלה מדבקת?
האם מתח נפשי עלול לגרום לאורטיקריה?
אלו סוגי מזון שכיחים כגורמים לאורטיקריה?
האם ניתן לרפא אורטיקריה כרונית?
האם אורטיקריה היא מחלה אוטואימונית?
מדוע לעיתים אורטיקריה מחמירה בלילה?
תגובות
המדריך נכתב בתמיכה של
מדיקו הינו אתר בריאות מוביל אשר נועד לתת מידע עדכני ומקיף בתחום הבריאות לציבור הגולשים הישראלי זאת במטרה להוות צומת מרכזית המסייעת לגולשי האינטרנט בישראל בחיפוש המידע הרפואי ברשת וזאת בהתאם לתנאי השימוש באתר. במסגרת פעילות האתר, מדיקו מפעילה גם את תכני המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופסור רפי קרסו. התוכן המוצג באתר מדיקו מוגן בזכויות יוצרים ואין לעשות בו שימוש ללא אישור מערכת האתר. לפניה למערכת האתר ניתן לפנות בכתובת: info@medico.co.il
