קטרקט (ירוד)

מדיקו > מדריכים > רפואת עיניים > קטרקט (ירוד)
קטרקט (ירוד)
רופאים שעשויים לסייע לך: 94 רופאים בתחום ניתוחי קטרקט
זמן החלמה: קטרקט לא חולף מעצמו. לאחר ניתוח להסרת קטרקט, זמן ההחלמה הוא לרוב כשמונה שבועות.
הערת שוליים: אנשים שעברו ניתוח לטיפול בקטרקט עלולים לפתח מצב של קטרקט משני (PCO) בקפסולה האחורית של העדשה, עליה הונחה העדשה המלאכותית. הטיפול במצב זה הוא בלייזר.

מדריך קטרקט (ירוד)

קטרקט (ירוד) הוא מצב רפואי בו יש עכירות של עדשת העין, שבדרך כלל אמורה להיות צלולה. עבור אנשים שיש להם קטרקט, לראות דרך עדשה עכורה מזכיר התבוננות דרך חלון עם אדים או ערפל.

ראייה עכורה הנגרמת עקב קטרקט יכולה להקשות על הקריאה, על נהיגה ברכב (במיוחד בלילה) או על ראיית ההבעה על פניהם של אנשים אחרים.

רוב הקטרקט מתפתח לאט ולא מפריע לראייה בשלב המוקדם, אבל עם הזמן הוא מתחיל להפריע לראייה. בהתחלה, תאורה ומשקפי ראייה עם מספר גדול יכולים לעזור להתמודד עם המצב, אך אם ליקוי הראייה מפריע לפעילות היומיומית, ייתכן ויהיה לו צורך בניתוח.

למרבה המזל, ניתוח קטרקט הוא בדרך כלל הליך בטוח ויעיל.

צפו בד”ר סימון אברהמי מסביר על השתלת עדשות מולטיפוקל בניתוח קטרקט

למעבר לכתבה המלאה


מה היא עדשת העין?

תפקידה של עדשת העין הוא לשנות את מרחק מוקד הראייה של העין באמצעות שינוי צורתה. במילים אחרות, היא ממקדת את קרני האור העוברות דרכה במטרה ליצור על רשתית העין תמונות ברורות וממוקדות של עצמים הממוקמים במרחקים שונים. היא פועלת ביחד עם הקרנית כדי לשבור או להטות את קרני האור.

העדשה היא בעלת צורת אליפטית מעוגלת כלפי חוץ משני הצדדים. רוחב העדשה כ-10 מ”מ ואורכה כ-4 מ”מ אצל מבוגרים, אם כי צורתה וגודלה יכולים להשתנות ככל שהיא משנה את מיקומה.

העדשה מורכבת מ3 שכבות: קפסולת העדשה, אפיתל העדשה וסיבי העדשה. קפסולת העדשה היא השכבה החלקה והשקופה ביותר של העדשה, בעוד שסיבי העדשה הם תאים ארוכים, דקים ושקופים המהווים את חלק הארי של העדשה. אפיתל העדשה נמצא בין שני אלה ואחראי על שמירת התפקוד של העדשה ועל יצירת סיבי עדשה לאורך החיים.


מהם התסמינים של קטרקט?

הסימנים והתסמינים של קטרקט כוללים:

  • ראייה עכורה, מטושטשת או עמומה.
  • קושי גובר בראייה בלילה.
  • רגישות לאור.
  • צורך באור חזק יותר לקריאה ולפעילויות נוספות.
  • ראיית “הילה” סביב אורות.
  • שינויים תכופים במספר המשקפיים או עדשות המגע.
  • דהייה או הצהבה של צבעים.
  • ראייה כפולה בעין אחת.

בהתחלה, העכירות בראייה הנגרמת על ידי קטרקט עשויה להשפיע רק על חלק קטן מעדשת העין והאדם עשוי להיות לא מודע לאובדן ראייה כלשהו. ככל שהקטרקט הולך וגדל, הוא מעכיר את העדשה יותר ויותר ומעוות את האור שעובר דרכה וכך עלול להוביל לתסמינים בולטים יותר.


מתי יש לפנות לרופא?

יש לקבוע תור לבדיקת עיניים אם אדם מבחין בשינויים בראייה. אם ישנם שינויים ראייתיים פתאומיים, כגון ראייה כפולה או הבזקי אור, כאבי עיניים פתאומיים או כאב ראש פתאומי, חשוב לפנות מיד לרופא.


מהן הסיבות לקטרקט?

רוב המקרים של קטרקט מתפתחים עקב הזדקנות טבעית או פציעה, שמשנות את הרקמה המרכיבה את עדשת העין. כמו כן, הפרעות גנטיות תורשתיות מסוימות, הגורמות לבעיות בריאותיות אחרות, עלולות להגביר את הסיכון לקטרקט. קטרקט יכול להיגרם גם ממצבים רפואיים אחרים הקשורים לעיניים, ניתוחי עיניים בעבר או מצבים רפואיים כמו סוכרת. שימוש ארוך טווח בסטרואידים יכול גם הוא לגרום להתפתחות קטרקט.


כיצד נוצר קטרקט?

העדשה, בה נוצר הקטרקט, ממוקמת מאחורי החלק הצבעוני של העין (קשתית העין). העדשה ממקדת אור שעובר לעין ומייצרת תמונות ברורות וחדות על הרשתית שהיא הרקמה הרגישה לאור בעין, המתפקדת כמו “פילם” במצלמה.

עם ההתבגרות, עדשת העין נעשית פחות גמישה, פחות שקופה ועבה יותר. מצבים רפואיים הקשורים לגיל (אך לא רק) גורמים לרקמות בתוך העדשה להתפרק ולהצטבר יחד ובכך להעכיר אזורים קטנים בתוך העדשה.

ככל שהקטרקט ממשיך להתפתח, העכירות הופכת צפופה יותר ומקיפה חלק גדול יותר של העדשה. קטרקט גורם לפיזור וחסימת האור בזמן מעברו דרך העדשה, ומונע מתמונה חדה וברורה להגיע לרשתית העין, מה שמוביל לראייה מטושטשת.

קטרקט מתפתח בדרך כלל בשתי העיניים, אך לא באופן שווה. הקטרקט בעין אחת עשוי להיות מתקדם יותר מבשנייה, ולגרום להבדל בראייה בין העיניים.


אילו סוגים של קטרקט קיימים?

סוגי הקטרקט כוללים:

  • קטרקט המשפיע על מרכז העדשה (קטרקט גרעיני) – עלול לגרום בהתחלה לקוצר ראייה משמעותי יותר או אפילו לשיפור זמני בקריאה. עם הזמן העדשה הופכת לצהובה יותר והצהיבות הופכת בהדרגה לצפופה יותר ומעיבה עוד יותר על הראייה. ככל שהקטרקט מתקדם, העדשה עשויה אפילו להשחים. הצהבה או השחמה מתקדמים של העדשה עלולים להוביל לקושי בהבחנה בין גווני צבע.
  • קטרקט המשפיע על שולי העדשה (קטרקט קורטיקלי) – מתחיל כאטימות לבנבנה בעדשה, בצורת יתד או פסים בקצה החיצוני של קליפת העדשה (שולי העדשה/קורטקס העדשה). עם התקדמות הקטרקט, הפסים מתארכים לכיוון המרכז ומפריעים למעבר האור במרכז העדשה.
  • קטרקט המשפיע על גב העדשה (קטרקט תת-קפסולרי אחורי) – מתחיל באזור קטן ואטום בדרך כלל בחלק האחורי של העדשה, בנתיב בו עובר האור. סוג זה מפריע לעיתים קרובות לקריאה, מפחית את הראייה באור בהיר וגורם לסנוור או הילות סביב אורות בלילה. סוג זה נוטה להתקדם מהר יותר מאשר סוגים אחרים.
  • קטרקט מולד – יש אנשים שנולדים עם קטרקט או מפתחים אותו במהלך הילדות. סוג זה עשוי להיות גנטי, או קשור לזיהום תוך רחמי או טראומה. קטרקט זה יכול להיות גם בגלל מצבים מסוימים, כגון ניוון שרירים מיוטוני, גלקטוזמיה, נוירופיברומטוזיס מסוג 2 או אדמת. קטרקט מולד לא תמיד משפיע על הראייה, אך אם כן, הוא בדרך כלל מוסר מיד לאחר האבחנה.

מהם גורמי הסיכון לקטרקט?

גורמים המגבירים את הסיכון לקטרקט כוללים:

  • הזדקנות
  • סוכרת
  • חשיפה מוגזמת לאור השמש
  • עישון
  • השמנה
  • יתר לחץ דם
  • פגיעה או דלקות קודמות בעין
  • ניתוח עיניים קודם
  • שימוש ממושך בסטרואידים
  • שתיית כמויות מופרזות של אלכוהול

כיצד ניתן למנוע קטרקט?

אף מחקר לא הצליח להוכיח כיצד ניתן למנוע קטרקט או להאט את התקדמותו. עם זאת, רופאים חושבים על כמה אסטרטגיות שעשויות להועיל:

  • ביצוע בדיקות עיניים שגרתיות – בדיקות עיניים יכולות לעזור בזיהוי קטרקט ובעיות עיניים אחרות בשלבים המוקדמים ביותר. יש להתייעץ עם הרופא באיזו תדירות כדאי לעבור בדיקת אלו.
  • הפסקת עישון – ניתן לבקש סיוע מהרופא לגבי הפסקת עישון. שיטות להפסקת עישון כוללות תרופות, ייעוץ, קבוצות תמיכה ועוד.
  • טיפול מיטבי בבעיות בריאותיות אחרות – חשוב לעקוב ולבצע את תכנית הטיפול המתאימה במצבי סוכרת או מצבים רפואיים אחרים העלולים להגביר את הסיכון לקטרקט.
  • הקפדה על תזונה בריאה הכוללת שפע פירות וירקות – הוספת מגוון של פירות וירקות בצבעים שונים לתזונה מבטיחה ויטמינים וחומרים מזינים רבים אחרים. בפירות ובירקות יש נוגדי חמצון רבים, המסייעים בשמירה על בריאות העיניים. מחקרים לא הוכיחו כי תוסף תזונה של נוגדי חמצון יכולים למנוע קטרקט. אולם, מחקר אוכלוסייה גדול הראה לאחרונה כי תזונה בריאה ועשירה בויטמינים ובמינרלים קשורה בסיכון מופחת לפתח קטרקט. לפירות וירקות יתרונות בריאותיים מוכחים רבים והם דרך בטוחה להגדיל את כמות המינרלים והוויטמינים בתזונה.
  • הרכבת משקפי שמש – אור אולטרה סגול מהשמש עשוי לתרום להתפתחות קטרקט. יש להרכיב משקפי שמש החוסמים קרני UVB כאשר נמצאים בחוץ.
  • הפחתת צריכת אלכוהול – שימוש מופרז באלכוהול עלול להגביר את הסיכון לקטרקט.

כיצד מאבחנים קטרקט?

כדי לקבוע אם יש למטופל קטרקט, הרופא יבדוק את ההיסטוריה הרפואית שלו ואת התסמינים, ויבצע בדיקת עיניים.

הבדיקות עשויות לכלול:

  • בדיקת חדות ראייה – בדיקת חדות ראייה מודדת עד כמה המטופל יכול לקרוא סדרת אותיות. בבדיקה זו יושב המטופל וצריך להקריא מספרים על תרשים או על מכשיר אלקטרוני עם מספרים שהולכים וקטנים. במהלך הבדיקה כל עין נבדקת בנפרד והרופא קובע אם הראייה תקינה (6/6) או שיש ליקוי בחדות הראייה.
  • בדיקת מנורת סדק – מנורת סדק מאפשרת לרופא העיניים לראות את המבנים בקדמת העין תחת הגדלה. המיקרוסקופ נקרא מנורת סדק מכיוון שהוא משתמש בקרן אור עזה וצרה כסדק, כדי להאיר את הקרנית, הקשתית, העדשה והמרווח שבין הקשתית לקרנית. הסדק מאפשר לרופא לראות מבנים אלה בחלקים קטנים, מה שמקל על גילוי חריגות זעירות.
  • בדיקת רשתית – כדי להתכונן לבדיקת רשתית, רופא העיניים שם למטופל טיפות בעיניים על מנת להרחיב את האישונים. תהליך זה מקל על בחינת הרשתית ובאמצעות מנורת סדק או מכשיר מיוחד הנקרא אופטלמוסקופ, רופא העיניים יכול לבחון את העדשה לאיתור קטרקט.

מהו הטיפול לקטרקט?

כאשר המשקפיים לא מצליחים לתת פתרון ראוי למטופל, הטיפול היעיל היחיד לקטרקט הוא ניתוח. רצוי להתייעץ עם רופא העיניים לגבי האפשרות של ניתוח והאם היא מתאימה למטופל הספציפי. רוב רופאי העיניים מציעים לשקול ניתוח רק כאשר המצב מתחיל להשפיע על איכות החיים או להפריע ליכולת לבצע פעולות יומיומיות רגילות, כגון קריאה או נהיגה בלילה. ניתוח קטרקט הוא הליך להסרת עדשת העין, והחלפתה ברוב המקרים בעדשה מלאכותית. הניתוח מתבצע על ידי רופא עיניים והוא נפוץ מאוד ובדרך כלל בטוח.

עבור רוב האנשים, אין טעם למהר לטפל בקטרקט מכיוון שהוא בדרך כלל לא פוגע בעין, אך המצב עלול להחמיר מהר יותר בקרב חולי סוכרת. איחור בהליך בדרך כלל לא ישפיע על מידת התאוששות הראייה, גם אם יוחלט לעבור את הניתוח בשלב מאוחר יותר. כאשר קטרקט מפריע לטיפול בבעיית עיניים אחרת, הרופא עשוי להמליץ ​​על ניתוח, שכן הקטרקט יכול להקשות באבחון החלק האחורי של העין או לטפל בבעיות עיניים אחרות, בעיקר במחלות כגון ניוון מקולרי הקשור לגיל או רטינופתיה סוכרתית. אם המטופל בוחר שלא לעבור ניתוח כעת, רופא העיניים עשוי להמליץ ​​על בדיקות מעקב תקופתיות כדי לראות את התקדמות הקטרקט. תדירות המעקב אצל רופא העיניים משתנה בין מטופל למטופל ותלויה במצבו.

צפו בד”ר ירון פינקלמן מתראיין לתוכנית בקו הבריאות על הסרת משקפיים בניתוח קטרקט

למעבר לכתבה המלאה


איך מתכוננים לניתוח קטרקט?

מזון ותרופות

הרופא ינחה את המטופל לא לאכול או לשתות שום דבר במהלך 12 השעות לפני הניתוח. הרופא עשוי גם להמליץ להפסיק ליטול כל תרופה העלולה להגביר את הסיכון לדימום במהלך ההליך. על המטופל ליידע את הרופא אם הוא לוקח תרופות לטיפול בבעיות בערמונית, מכיוון שחלק מהתרופות הללו עלולות להפריע לניתוחי קטרקט. ניתן לרשום טיפות עיניים אנטיביוטיות לשימוש יום או יומיים לפני הניתוח.

אמצעי זהירות אחרים

בדרך כלל המטופל יכול לחזור הביתה ביום הניתוח, אך הוא לא יוכל לנהוג, ולכן יש צורך לארגן הסעה הביתה. חשוב לדאוג גם לעזרה בבית, במידת הצורך, מכיוון שהרופא עשוי להמליץ על הגבלת פעילויות מסוימות, כגון הרמה ונשיאת משקלים למשך כשבוע לאחר הניתוח.


למה לצפות לפני הניתוח?

כשבוע לפני הניתוח, הרופא יבצע בדיקת אולטרסאונד למדידת גודל וצורת העין, על מנת לקבוע את סוג העדשה הנכון להשתלה. עדשה תוך עינית (Intraocular lens – IOL) תושתל בכמעט כל מי שעובר ניתוח לתיקון קטרקט. עדשה זו משפרת את הראייה על ידי מיקוד האור בחלק האחורי של העין. העדשה החדשה הופכת לחלק קבוע בעין, היא לא נראית, לא מורגשת ולא מצריכה טיפול מיוחד לאחר הניתוח.

עדשות אלו יכולות להיות עשויות מפלסטיק, אקריליק או סיליקון וחלק מהן חוסמות אור אולטרה סגול. חלק מהעדשות עשויות פלסטיק קשיח ומושתלות דרך חתך הדורש סגירה של מספר תפרים.

עם זאת, עדשות רבות הן גמישות ומאפשרות חתך קטן יותר הדורש מעט תפרים או שאינן מצריכות תפרים כלל. המנתח מקפל עדשה מסוג זה ומכניס אותה לאזור בו הייתה ממוקמת העדשה הטבעית.

חלק מסוגי העדשות הקיימות כוללים:

  • עדשה מונופוקלית עם מוקד קבוע – לסוג זה של עדשה יש עוצמת מיקוד אחת לראייה מרחוק. בסוג עדשה זו, קריאה תדרוש בדרך כלל שימוש במשקפי קריאה.
  • עדשה מונופוקלית עם מוקד משתנה – למרות שלעדשות אלו יש מוקד אחד בלבד, הן יכולות להגיב לתנועות שרירי העין ולהעביר את המיקוד לאובייקטים קרובים או רחוקים.
  • עדשה מולטיפוקלית – עדשות אלו דומות למשקפיים מולטיפוקוליות עם עדשות דו-מוקדיות. באזורים שונים של העדשה יש עוצמות מיקוד שונות, מה שמאפשר ראייה קרובה, בינונית ורחוקה.
  • עדשת תיקון צילינדר/אסטיגמציה (עדשה טורית) – אם למטופל יש אסטיגמציה (צילינדר) משמעותית, עדשה טורית יכולה לעזור בתיקון הראייה.

מה קורה במהלך הניתוח?

ניתוח קטרקט לוקח לרוב שעה או פחות מכך. ראשית, הרופא ישים למטופל טיפות עיניים כדי להרחיב את האישון. המטופל יקבל חומרי הרדמה מקומיים כדי לאלחש את האזור, וייתכן שיקבל תרופת הרגעה. אם המטופל מקבל תרופת הרגעה, הוא יישאר ער, אך מנומנם במהלך הניתוח.

במהלך הניתוח מסירים את העדשה העכורה ומשתילים בדרך כלל עדשה מלאכותית שקופה. אולם במקרים מסוימים ניתן להסיר את העדשה העכורה מבלי להשתיל עדשה מלאכותית.

שיטות כירורגיות המשמשות להסרת קטרקט כוללות:

  • ניתוח באמצעות מתמר אולטרסאונד לפירוק העדשה – במהלך ההליך, הנקרא פאקואמולסיפיקציה, המנתח מבצע חתך זעיר בקדמת העין (קרנית) ומכניס מתמר דק כמחט לתוך חומר העדשה שבו הקטרקט נוצר. לאחר מכן המנתח משתמש באותו מתמר, המעביר גלי אולטרסאונד, כדי לפרק את הקטרקט ולשאוב את השברים. החלק האחורי של העדשה (קפסולת העדשות) נותר שלם ומשמש כמקום בו תונח העדשה המלאכותית. ניתן להשתמש בתפרים כדי לסגור את החתך הזעיר בקרנית בסיום ההליך.
  • ניתוח עם חתך בעין והסרת העדשה בחלק אחד – הליך פחות נפוץ הנקרא הוצאת קטרקט חוץ-קפסולרית, דורש חתך גדול יותר מזה המשמש לפאקואמולסיפיקציה. דרך חתך זה המנתח משתמש בכלי ניתוח כדי להסיר את הקפסולה הקדמית של העדשה ואת העדשה העכורה הכוללת את הקטרקט. הקפסולה האחורית של העדשה נשארת במקומה כדי לשמש מקום להנחת העדשה המלאכותית. הליך זה עשוי להתבצע אם יש למטופל סיבוכים מסוימים בעיניים. עם החתך הגדול יותר, נדרשים יותר תפרים.

לאחר הוצאת הקטרקט בכל אחת משיטות אלה, העדשה המלאכותית מושתלת לתוך קפסולת העדשה הריקה.


למה ניתן לצפות לאחר ההליך?

לאחר ניתוח קטרקט הראייה צפויה להתחיל להשתפר תוך מספר ימים. הראייה עשויה להיות מטושטשת בהתחלה כאשר העין מחלימה ומתכווננת. צבעים עשויים להיראות בהירים יותר לאחר הניתוח מכיוון שהמטופל מסתכל דרך עדשה חדשה וצלולה.

בדרך כלל המטופל יגיע לרופא העיניים יום או יומיים לאחר הניתוח, בשבוע שלאחר מכן, ואז שוב לאחר כחודש כדי לעקוב אחר ההחלמה.

הרגשת גירוד ואי נוחות קלה היא נורמלית במשך כמה ימים לאחר הניתוח, אך חשוב להימנע משפשוף או מגע בעין.

הרופא עשוי לבקש מהמטופל לחבוש רטייה או מגן עיניים ביום הניתוח, בנוסף הרופא עשוי גם להמליץ ​​על חבישת הרטייה כמה ימים לאחר הניתוח ואת המגן בשינה במהלך תקופת ההחלמה.

הרופא עשוי גם לרשום טיפות עיניים או תרופות אחרות כדי למנוע זיהום, להפחית דלקת ולשלוט בלחץ העיני. לעיתים, ניתן להזריק תרופות אלו לעין בזמן הניתוח. אחרי כמה ימים רוב אי הנוחות אמורה לחלוף.


מקורות: MayoClinic | HealthLine

שאלות ותשובות בנושא

מהם הסיכונים בניתוח קטרקט?

סיבוכים לאחר ניתוח קטרקט אינם נדירים, וניתן לטפל ברובם בהצלחה.
סיכוני ניתוח קטרקט כוללים:
  • דלקת
  • זיהום
  • דימום
  • נפיחות
  • צניחת עפעף
  • תזוזה של העדשה מלאכותית
  • היפרדות רשתית
  • גלאוקומה
  • קטרקט משני
  • אובדן ראייה
הסיכון לסיבוכים גדל אם יש למטופל גם מחלת עיניים אחרת או מצב רפואי חמור כלשהו. לעיתים, ניתוח קטרקט אינו מצליח לשפר את הראייה בגלל נזק בסיסי לעיניים ממצבים אחרים, כגון גלאוקומה או ניוון מקולרי. במידת האפשר, הערכה וטיפול בבעיות עיניים אחרות עשויה להיות מועילה לפני קבלת החלטה על ניתוח קטרקט.

תוך כמה זמן לאחר הניתוח המטופל חוזר לעצמו?

לרוב, ריפוי מוחלט מתרחש בתוך שמונה שבועות.

באילו מצבים יש לפנות לרופא לאחר הניתוח?

יש לפנות מיד לרופא אם מופיעה אחת מהתופעות הבאות:
  • אובדן ראיה
  • כאב הנמשך למרות שימוש במשככי כאבים
  • אדמומיות מוגברת בעיניים
  • נפיחות בעפעפיים
  • הבזקי אור או מספר נקודות חדשות המופיעות מול העין

האם יהיה צורך במשקפיים אחרי הניתוח?

רוב האנשים זקוקים למשקפיים, לפחות בחלק מהזמן, לאחר ניתוח קטרקט. הרופא יודיע למטופל מתי העיניים שלו נרפאו מספיק כדי שיוכל לקבל מרשם סופי למשקפיים. זה קורה בדרך כלל בין חודש לשלושה חודשים לאחר הניתוח.

מה עושים אם יש קטרקט בשתי העיניים?

אם למטופל יש קטרקט בשתי העיניים, הרופא בדרך כלל יתזמן את הניתוח השני לאחר שהעין הראשונה החלימה.

תגובות

המדריך נכתב בתמיכה של

מערכת מדיקו
מדיקו הינו אתר בריאות מוביל אשר נועד לתת מידע עדכני ומקיף בתחום הבריאות לציבור הגולשים הישראלי זאת במטרה להוות צומת מרכזית המסייעת לגולשי האינטרנט בישראל בחיפוש המידע הרפואי ברשת וזאת בהתאם לתנאי השימוש באתר. במסגרת פעילות האתר, מדיקו מפעילה גם את תכני המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופסור רפי קרסו. התוכן המוצג באתר מדיקו מוגן בזכויות יוצרים ואין לעשות בו שימוש ללא אישור מערכת האתר. לפניה למערכת האתר ניתן לפנות בכתובת: info@medico.co.il

תמונות לפני ואחרי של רופאים מהאתר

כתבות בנושא

בעיית העיניים השכיחה בעולם- קטרקט (ירוד): על האבחון והניתוח להסרתו
בעיית העיניים השכיחה בעולם- קטרקט (ירוד): על האבחון והניתוח להסרתו
ד”ר סימון אברהמי

מדי שנה מתקיימים בישראל כ-60,000 ניתוחים לתיקון קטרקט. קטרקט הינה בעיה רפואית אשר ניתנת לטיפול על ידי ניתוח, בשנים האחרונות נכנסה לישראל הטכנולוגיה לניתוח קטרקט בלייזר והשתלת עדשות מולטי פוקאליות אשר משפרות משמעותית את איכות...


הסימנים והטיפולים לקטרקט (ירוד)
הסימנים והטיפולים לקטרקט (ירוד)
ד”ר יוסף דוייב

קטרקט או בשמו בעברית ירוד, הינה לקות ראייה הקשורה לגיל השכיחה ביותר בעולם. מחקרים מראים כי מחצית מהאוכלוסייה בגילאים 65-74 יסבלו מקטרקט ובקרב בני 75 ומעלה הסבירות עולה ל-70 אחוזים, מדוע זה קורה ואיך ניתן...


הסרת משקפיים בניתוח קטרקט: לראות את השינוי
הסרת משקפיים בניתוח קטרקט: לראות את השינוי
ד”ר ירון פינקלמן

ניתוח קטרקט הינו ניתוח בו מוחלפת העדשה הטבעית בתוך העין בעדשה חדשה, מלאכותית. ניתוח זה הינו אחד הניתוחים הנפוצים והבטוחים בעולם והינו הניתוח המוביל בשיפור איכות החיים. בישראל מבוצעים מידי שנה כ- 60,000 ניתוחים מסוג...