גלאוקומה

מדיקו > מדריכים > רפואת עיניים > גלאוקומה
גלאוקומה
רופאים שעשויים לסייע לך: 28 רופאים בתחום גלאוקומה
שם נוסף: ברקית, ״גנב הראייה״.
הערת שוליים: מחצית מהאנשים עם גלאוקומה לא יודעים שיש להם את המחלה מכיוון שפעמים רבות לא מופיעים תסמינים עד השלב בו מופיע אובדן ראייה.

מדריך גלאוקומה

גלאוקומה היא שם של קבוצת מחלות עיניים הפוגעות בעצב הראייה, החיוני לראייה תקינה. נזק זה נגרם לעיתים קרובות על ידי לחץ תוך עיני גבוה באופן חריג. גלאוקומה היא אחד הגורמים המובילים לעיוורון בקרב אנשים מעל גיל 60 והיא עלולה להופיע בכל גיל אך שכיחה יותר בקרב מבוגרים.

לצורות רבות של גלאוקומה אין סימני אזהרה וההשפעה היא כה הדרגתית עד שייתכן שהמטופל לא יבחין בשינוי בראייה עד שהמצב יהיה בשלב מתקדם. מכיוון שאובדן ראייה שנגרם עקב המחלה איננו מצב הפיך, חשוב לערוך בדיקות עיניים קבועות הכוללות מדידות של הלחץ התוך עיני, על מנת לאבחן את המחלה בשלבים המוקדמים שלה ולטפל כראוי.

אם גלאוקומה מזוהה מוקדם, ניתן להאט את אובדן הראייה ואף למנוע אותו. אדם המאובחן עם המחלה בדרך כלל יזדקק לטיפול למשך שארית חייו.

צפו בפרופ׳ חני ורבין-לבקוביץ’ מסבירה על גלאוקומה

מתוך פרוייקט המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופ קרסו


מהם התסמינים של גלאוקומה?

הסימנים והתסמינים של גלאוקומה משתנים בהתאם לסוג ולשלב ההמחלה. לדוגמה:

גלאוקומה כרונית פתוחת-זווית (Chronic open-angle glaucoma)

  • נקודות פזורות של שטחים מתים (blind spots) המופיעים בקצות שדה הראייה או במרכזו, לעתים קרובות בשתי העיניים
  • ראיית מנהרה בשלבים מתקדמים

גלאוקומה אקוטית סגורת-זווית (Acute angle-closure glaucoma)

  • כאב ראש חזק
  • כאב בעין
  • בחילות והקאות
  • ראייה מטושטשת
  • הופעת הילה סביב אורות
  • אדמומיות בעיניים

אם גלאוקומה אינה מטופלת היא תוביל בסופו של דבר לעיוורון. גם עם הטיפול, כ-15% מהאנשים עם גלאוקומה מתעוורים לפחות בעין אחת בתוך 20 שנה.


מתי יש לפנות לרופא?

יש לפנות מיד לחדר מיון או לרופא עיניים במידה ומופיעים חלק מהתסמינים של גלאוקומה אקוטית סגורת-זווית, כגון כאבי ראש חזקים, כאבי עיניים וראייה מטושטשת.


מהם הגורמים לגלאוקומה?

גלאוקומה היא תוצאה של פגיעה בעצב הראייה. כאשר עצב זה נפגע בהדרגתיות, נקודות של שטחים מתים מתפתחים בשדה הראייה. מסיבות שרופאים אינם מבינים לחלוטין, נזק עצבי זה קשור בדרך כלל ללחץ תוך עיני מוגבר.

לחץ תוך עיני מוגבר נובע מהצטברות של נוזל שזורם בחלק הפנימי של העין. נוזל פנימי זה מתנקז בדרך כלל דרך רקמה הנקראת הרשת הטרבקולרית, בזווית בה נפגשות הקשתית והקרנית. כאשר נוזל זה מיוצר יתר על המידה או שמערכת הניקוז לא עובדת כראוי, הנוזל לא יכול להתנקז בקצב תקין והלחץ התוך עיני עולה.

גלאוקומה נוטה לעבור במשפחות ומדענים זיהו בקרב אנשים מסוימים גנים הקשורים ללחץ תוך עיני גבוה ולפגיעה בעצב הראייה.


אילו סוגים של גלאוקומה קיימים?

גלאוקומה פתוחת-זווית

גלאוקומה פתוחת-זווית היא הצורה הנפוצה ביותר של המחלה. זווית הניקוז שנוצרת על ידי הקרנית והקשתית נותרת פתוחה, אך הרשת הטרבקולרית נחסמת באופן חלקי. זה גורם ללחץ התוך עיני לעלות בהדרגה ולפגוע בסופו של דבר בעצב הראייה. מצב זה מתפתח באיטיות לאורך זמן רב עד כדי כך שהמטופל עלול לאבד את ראייתו לפני שהוא בכלל מודע לבעיה.

גלאוקומה סגורת-זווית

גלאוקומה סגורת-זווית, המכונה גם גלאוקומה צרת-זווית, מתרחשת כאשר הקשתית בולטת קדימה ובכך מצרה או חוסמת את הזווית שבינה ובין הקרנית שדרכה אמור להתנקז הנוזל התוך עיני. כתוצאה מחסימה זו, הנוזל אינו יכול להתנקז כמו שצריך והלחץ התוך עיני עולה. ישנם אנשים שזווית הניקוז אצלם צרה מראש, מה שמציב אותם בסיכון מוגבר לגלאוקומה סגורת-זווית. גלאוקומה סגורת-זווית עלולה להופיע פתאום (גלאוקומה אקוטית סגורת-זווית) או בהדרגה (גלאוקומה כרונית סגורת-זווית).

גלאוקומה של לחץ תקין (Normal tension glaucoma)

בגלאוקומה של לחץ תקין, עצב הראייה נפגע למרות שהלחץ התוך עיני נמצא בטווח הנורמה והסיבה המדויקת לכך אינה ידועה. ייתכן שעצב הראייה אצל אנשים הסובלים מהמצב רגיש יתר על המידה, או שאספקת הדם אליו ירודה. זרימת דם מוגבלת זו עלולה להיגרם על ידי טרשת עורקים- הצטברות של משקעי שומן (פלאק) בעורקים – או מצבים אחרים הפוגעים בכלי הדם.

גלאוקומה בילדים

ייתכן שלתינוקות ולילדים תהיה גלאוקומה שתהיה נוכחת מלידה או שתתפתח בשנים הראשונות לחיים. הנזק לעצב הראייה עלול להיגרם מחסימות ניקוז או ממצב רפואי בסיסי אחר כלשהו.

גלאוקומה פיגמנטרית

בגלאוקומה פיגמנטרית, גרגירי פיגמנט מקשתית העין מצטברים בערוצי הניקוז ומאטים או חוסמים את זרימת הנוזל אשר יוצא מהעין. פעילויות כמו ריצה מעוררות לעיתים את גרגירי הפיגמנט, מצמידות אותם לרשת הטרבקולרית וגורמות להעלאות הלחץ התוך עיני לסירוגין.


מהם גורמי הסיכון לגלאוקומה?

מכיוון שצורות כרוניות של גלאוקומה עלולות לגרום לאובדן ראייה עוד לפני שנראים סימנים ותסמינים כלשהם, יש לשים לב לגורמי הסיכון הבאים:

  • לחץ תוך עיני מוגבר
  • גיל מעל 60
  • היסטוריה משפחתית של המחלה
  • מצבים רפואיים מסוימים, כגון סוכרת, מחלות לב ויתר לחץ דם
  • קרניות דקות במרכזן
  • קוצר או רוחק ראייה משמעותיים
  • פגיעה בעין או סוגים מסוימים של ניתוחי עיניים
  • נטילת סטרואידים, במיוחד כטיפות עיניים, במשך זמן רב

כיצד ניתן למנוע גלאוקומה?

צעדים אלה לטיפול עצמי יכולים לעזור למטופל לגלות גלאוקומה בשלבים המוקדמים שלה, דבר חשוב במניעת אובדן ראייה או בהאטת התקדמותה.

  • בדיקות עיניים מקיפות קבועות– בדיקות עיניים מקיפות קבועות יכולות לסייע בגילוי גלאוקומה בשלבים המוקדמים, לפני שמתרחש נזק משמעותי. ככלל, האקדמיה האמריקאית לרפואת עיניים ממליצה לערוך בדיקת עיניים מקיפה כל חמש עד עשר שנים מתחת לגיל 40, כל שנתיים עד ארבע שנים בין גיל 40 ל-54, כל שנה עד שלוש בין גיל 55 ל-64 ובכל שנה עד שנתיים מעל גיל 65. אדם הנמצא בסיכון גבוה יותר לגלאוקומה, יזדקק לבדיקות תכופות יותר.
  • ידיעת ההיסטוריה המשפחתית– המחלה נוטה לעבור במשפחות ואנשים ממשפחות כאלו נמצאים בסיכון מוגבר וייתכן שיזדקקו לבדיקה תכופה יותר.
  • פעילות גופנית– פעילות גופנית קבועה ומתונה עשויה לסייע במניעת גלאוקומה על ידי הפחתת הלחץ התוך עיני. יש לשוחח עם הרופא על תכנית אימונים מתאימה.
  • לקיחת טיפות עיניים מתאימות באופן קבוע– טיפות עיניים לטיפול בגלאוקומה יכולות להפחית משמעותית את הסיכון שלחץ תוך עיני גבוה יתקדם לגלאוקומה. כדי שהטיפול יהיה יעיל, יש להשתמש בקביעות בטיפות עיניים על פי מרשם הרופא גם בהיעדר תסמינים.
  • חבישת מגני עיניים– פציעות עיניים חמורות עלולות להוביל לגלאוקומה. יש לחבוש מגני עיניים בעת שימוש בכלי עבודה חשמליים או משחקי מחבט מהירים במגרשים סגורים.

כיצד מאבחנים גלאוקומה?

הרופא יבדוק את ההיסטוריה הרפואית של המטופל ויבצע בדיקת עיניים מקיפה. הוא עשוי לבצע מספר בדיקות, כולל:

  • מדידת לחץ תוך עיני (טונומטריה)– בדיקה זו משתמשת במכשיר הנקרא טונומטר כדי למדוד את הלחץ התוך עיני. על ידי הצמדת המכשיר לעין והפעלת לחץ על הקרנית, ניתן לחשב את הלחץ התוך עיני (תוך שימוש בעובי ומידת הקמירות של הקרנית).
  • בדיקת זווית הניקוז (גוניוסקופיה)– גוניוסקופיה היא בדיקה הבוחנת את החלק הקדמי של העין – החלל מלא הנוזל שנמצא בין החלק הקשתית לקרנית. גוניוסקופיה יכולה לעזור לקבוע האם זווית הניקוז באזור זה פתוחה או סגורה, מה שיכול להשפיע על האופן בו הנוזל מתנקז מהעין ולסייע בקביעת סוג הגלאוקומה אם קיימת.
  • בדיקת שדות ראייה– בדיקה זו, המכונה לעיתים גם פרימטריה, בודקת נקודות של שטחים מתים בשדה הראייה. למטופל יוצג רצף של כתמי אור והוא יתבקש ללחוץ על כפתור כדי לציין אילו מהם הוא רואה. נקודות מסוימות יופיעו בקצה שדה הראייה (פריפריה), שלרוב הוא האזור הראשון שנפגע בגלאוקומה. אם המטופל אינו יכול לראות את הנקודות בפריפריה, ייתכן שהדבר מלמד על גלאוקומה שפגעה בראייה.
  • בדיקת נזק לעצב הראייה ובדיקות הדמיה– לצורך הבדיקה, טיפות עיניים ישמשו להרחבת האישונים ולאחר מכן העיניים ייבדקו באמצעות:
    – מנורת חריץ (מיקרוסקופ עם אור בוהק).
    – טומוגרפיה של קוהרנטיות אופטית (OCT)- סוג של סריקה בה משתמשים בקרני אור מיוחדות לסריקת קרקעית העין ולהפקת תמונה שלה.
    טיפות העיניים המשמשות להרחבת האישונים עלולות להשפיע באופן זמני על יכולת הנהיגה ויהיה צורך לקבוע סידורי הגעה הביתה לאחר הבדיקה.
  • בדיקת פכימטריה (עובי הקרנית)– בדיקה זו מודדת באופן מדויק את עובי מרכז הקרנית (CCT) באמצעות מכשיר אולסטראסאונד, והיא איננה פולשנית, מכאיבה או דורשת הרחבת אישונים.

מהו הטיפול לגלאוקומה?

הנזק שכבר נגרם על ידי גלאוקומה הוא בלתי הפיך אך טיפול ובדיקות סדירות יכולים לעזור בהאטת או במניעת אובדן ראייה, במיוחד בשלביה הראשונים של המחלה. באופן עקרוני, גלאוקומה מטופלת על ידי הפחתת הלחץ התוך עיני. בהתאם למצב, אפשרויות הטיפול עשויות לכלול טיפות עיניים במרשם, כדורים, טיפול בלייזר, ניתוח או שילוב של כל אלה.

צפו בד”ר אודרי קפלן-מסאס מסבירה על הטיפול בגלאוקומה בראיון מתוך התכנית בקו הבריאות

טיפות עיניים

טיפול בגלאוקומה מתחיל לעיתים קרובות בטיפות עיניים במרשם. אלה יכולות לסייע בהפחתת הלחץ התוך עיני על ידי שיפור האופן שבו הנוזל מתנקז מהעין או על ידי הקטנת כמות הנוזל שנוצר בעין.
טיפות עיניים במרשם כוללות:

  • פרוסטגלנדינים– אלה מגבירים את זרימת הנוזל בעין, ובכך מפחיתים את הלחץ התוך עיני. התרופות בקטגוריה זו כוללות לטנופרוסט (קסלאטן) ובימטופרוסט (לומיגן). תופעות לוואי אפשריות כוללות אדמומיות ותחושת יובש וצריבה בעיניים, התכהות של הקשתית, פיגמנטציה של הריסים או של עור העפעפיים וטשטוש ראייה. טיפות אלו ניתנות פעם ביום.
  • חוסמי בטא– תרופות אלה מפחיתות את ייצור הנוזל בעין ובכך מורידות את הלחץ התוך עיני. דוגמאות כוללות טימולול (טילופטיק) ובטקסולול (בטופטיק). תופעות לוואי אפשריות כוללות קשיי נשימה, האטת דופק, לחץ דם נמוך, אין אונות ועייפות. ניתן לתת סוג זה של טיפות לשימוש פעם או פעמיים ביום, בהתאם למצב.
  • אגוניסטים אלפא-אדרנרגיים– תרופות אלה מפחיתות את ייצור הנוזל ומגבירות את זרימתו. דוגמאות לכך כוללות אפרקלונידין (איופידין) וברימונידין (אלפגאן). תופעות לוואי אפשריות כוללות דופק לא סדיר, לחץ דם גבוה, עייפות, עיניים אדומות, מגרדות או נפוחות, ויובש בפה. טיפות אלה ניתנות בדרך כלל לשימוש פעמיים ביום אך לעיתים ניתן לרשום אותן לשימוש שלוש פעמים ביום.
  • מעכבי האנזים קרבוניק אנהידראז– תרופות אלו מפחיתות את ייצור הנוזל בעין. דוגמאות לכך כוללות דורזולמיד (טרוסופט) וברינזולמיד (אזופט). תופעות לוואי אפשריות כוללות טעם מתכתי, תכיפות במתן שתן ועקצוצים באצבעות ובבהונות. טיפות אלה ניתנות בדרך כלל לשימוש פעמיים ביום אך לעיתים ניתן לרשום אותן לשימוש שלוש פעמים ביום.
  • מעכבי Rho kinase– תרופה זו מורידה את הלחץ התוך עיני על ידי דיכוי אנזימי ה-rho kinase האחראים לעליית כמות הנוזל בעין. תרופה זו נקראת נטרסודיל (רופרסה) והיא ניתנת כטיפות פעם ביום. תופעות לוואי אפשריות כוללות אדמומיות ואי נוחות בעיניים ומשקעים הנוצרים על הקרנית.
  • חומרים מיוטיים או כולינרגיים– אלה מגבירים את זרימת הנוזל מהעין ודוגמה לכך היא פילוקרפין (סלגן). תופעות הלוואי כוללות כאבי ראש, כאבי עיניים, אישונים מוצרים, ראייה מטושטשת או עמומה וקוצר ראייה. סוג טיפות זה ניתן בדרך כלל עד ארבע פעמים ביום. עקב תופעות לוואי אפשריות והצורך בשימוש יומיומי תכוף, תרופות אלה אינן ניתנות לעתים קרובות.

מכיוון שחלק מטיפות העיניים נספג לזרם הדם, המטופל עלול להיתקל בתופעות לוואי שאינן קשורות לעיניים. כדי למזער את הספיגה לזרם הדם, רצוי לעצום את העיניים למשך דקה או שתיים לאחר הכנסת הטיפות. אפשר גם ללחוץ קלות על זווית העין ליד האף כדי לסגור את צינור הדמעות למשך דקה אחת או שתיים ויש לנגב את כל הטיפות שאינן בשימוש מהעפעפיים. אם נרשמו למטופל מספר סוגים  של טיפות עיניים יש להמתין לפחות חמש דקות בין סוגי הטיפות.

כדורים (טיפול פומי)

אם טיפות עיניים בלבד אינן מורידות את הלחץ התוך עיני לרמה הרצויה, הרופא עשוי לרשום גם תרופות הניתנות דרך הפה, בדרך כלל מעכבי האנזים קרבוניק אנהידראז. תופעות לוואי אפשריות כוללות תכיפות במתן שתן, עקצוצים באצבעות ובבהונות, דיכאון, כאבי בטן ואבנים בכליות.

ניתוחים וטיפולים אחרים

אפשרויות טיפול אחרות כוללות טיפול בלייזר והליכים כירורגיים שונים. הטכניקות הבאות נועדו לשפר את ניקוז הנוזלים בעין, ובכך להוריד את הלחץ:

  • טיפול בלייזר– טראבקולופלסטיה בלייזר היא אפשרות טיפול בגלאוקומה פתוחת זווית. הפעולה נעשית במרפאה ובמהלכה הרופא משתמש בקרן לייזר קטנה כדי לפתוח ערוצים סתומים ברשת הטרבקולרית. עשויים לחלוף מספר שבועות עד שההשפעה המלאה של הליך זה תתגלה.
  • טרבקולוקטומיה– בהליך זה, נעשה שימוש במכשור זעיר להסרת חלקים מהרשת הטרבוקלרית שחוסמת את ניקוז הנוזל.
  • צינורית ניקוז– בהליך זה, רופא העיניים מכניס צינורית קטנה לעין כדי לנקז את עודפי נוזלים ולהוריד את הלחץ התוך העיני.
  • ניתוח גלאוקומה זעיר פולשני(MIGS) – הרופא עשוי להציע הליך MIGS להורדת הלחץ התוך עיני. בדרך כלל, לאחר הליך זה יש צורך בפחות טיפול ויש לו פחות סיכונים מטרבקולוקטומיה או התקנת צינורית ניקוז. לעתים קרובות הליך זה משולב עם ניתוח קטרקט. ישנן מספר טכניקות MIGS זמינות, והרופא ידון עם המטופל איזה הליך עשוי להתאים לו.

לאחר ההליך, יש צורך בהמשך ביקורי מעקב אצל הרופא ובסופו של דבר ייתכן שיהיה צורך לעבור הליכים נוספים אם הלחץ התוך עיני יתחיל לעלות שוב או שיופיעו שינויים אחרים בעיניים.


מקורות: MayoClinic

שאלות ותשובות בנושא

עד כמה גלאוקומה היא מחלה נפוצה?

ההערכה היא כי בכל העולם כ-58 מיליון בני אדם סובלים מגלאוקומה. בארצות הברית לכ-3.4 מיליון אנשים שהם כ-1% מהאוכלוסייה, יש גלאוקומה.

מהו הנוזל התוך עיני?

הנוזל התוך עיני, הידוע גם בשם Aqueous humour, הוא נוזל מימי הדומה לפלסמה ומכיל כמות חלבון נמוכה. הוא מופרש מהגופיפים הסיליאריים בעין (התומכים בעדשה) וממלא את החלק הקדמי של העין.

מהי הקשתית?

הקשתית היא ״צבע העיניים״ - החלק בעין שמקיף את האישון וצבעו משתנה בין אנשים (כחול, ירוק, חום וכו׳)

מהו הטיפול בגלאוקומה אקוטית סגורת זווית?

גלאוקומה אקוטית סגורת זווית היא מצב חירום רפואי. אם אדם מאובחן עם מצב זה, הוא יזדקק לטיפול דחוף להפחתת הלחץ התוך עיני. בדרך כלל המצב ידרוש גם תרופות וגם לייזר או הליכים כירורגיים אחרים. ייתכן שיהיה צורך בהליך הנקרא אירידוטומיה היקפית בלייזר, בו הרופא יוצר פתח קטן בקשתית העין באמצעות לייזר ובכך מאפשר לנוזל לזרום ולהקל על הלחץ התוך עיני.

האם שינויים באורח החיים יכולים לסייע בטיפול בגלאוקומה?

  • פעילות גופנית סדירה עשויה להפחית את הלחץ התוך עיני בגלאוקומה פתוחת זווית.
  • הגבלת צריכת הקפאין- שתיית משקאות עם כמויות גדולות של קפאין עלולה להגביר את הלחץ התוך עיני.
  • שתיית נוזלים מתונה- שתיית ליטר או יותר מכל נוזל תוך זמן קצר עשויה להגביר את הלחץ התוך עיני באופן זמני.
  • שינה עם ראש מורם– הוכח כי שינה עם כרית השומרת את הראש מורם מעט, בזווית של כ-20 מעלות, מפחיתה את הלחץ התוך עיני בזמן שינה.

תגובות

המדריך נכתב בתמיכה של

מערכת מדיקו
מדיקו הינו אתר בריאות מוביל אשר נועד לתת מידע עדכני ומקיף בתחום הבריאות לציבור הגולשים הישראלי זאת במטרה להוות צומת מרכזית המסייעת לגולשי האינטרנט בישראל בחיפוש המידע הרפואי ברשת וזאת בהתאם לתנאי השימוש באתר. במסגרת פעילות האתר, מדיקו מפעילה גם את תכני המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופסור רפי קרסו. התוכן המוצג באתר מדיקו מוגן בזכויות יוצרים ואין לעשות בו שימוש ללא אישור מערכת האתר. לפניה למערכת האתר ניתן לפנות בכתובת: info@medico.co.il

תמונות לפני ואחרי של רופאים מהאתר