אבנים בכליות

מדיקו > מדריכים > אורולוגיה > אבנים בכליות
אבנים בכליות
רופאים שעשויים לסייע לך: 14 רופאים בתחום בעיות בכליות
זמן החלמה: חלק מהאבנים יוצאות לבד בשתן וחלקן עלולות להישאר באופן כרוני ולהצריך טיפול התערבותי. הכאבים מאבנים בכליות (עווית כלייתית) לרוב חולפים בתוך מספר ימים.
הערת שוליים: לאנשים להם הייתה אבן כליה אחת יש סיכוי של 60-80% להיווצרות של אבנים נוספות בעתיד.

מדריך אבנים בכליות

אבנים בכליות (נפרוליתיאזיס) הן משקעים קשים העשויים מינרלים ומלחים הנוצרים בתוך הכליות. תזונה, עודף משקל, מצבים רפואיים שונים ותוספים ותרופות מסוימים הם בין הגורמים הרבים לאבנים בכליות.

אבנים בכליות יכולות להשפיע על כל חלק בדרכי השתן – מהכליות ועד לשלפוחית ​​השתן. לעתים קרובות, אבנים נוצרות כאשר השתן מתרכז, ומאפשר למינרלים להתגבש ולהידבק זה לזה.

מעבר של אבנים בכליות יכול להיות כואב למדי, אך בדרך כלל האבנים אינן גורמות לנזק קבוע אם הן מטופלות במועד. בהתאם למצב, ייתכן שלא יהיה צורך ביותר מאשר נטילת תרופות נגד כאבים ושתיית מים מרובה כדי להעביר אבן כליה. במקרים אחרים, למשל, אם אבנים ננעצות בדרכי השתן, או אם הן קשורות לזיהום בדרכי השתן או גורמות לסיבוכים – ייתכן שיהיה צורך בפעולה פולשנית.

הרופא עשוי להמליץ ​​על טיפול מונע כדי להפחית את הסיכון להישנות של אבנים בכליות אם המטופל נמצא בסיכון מוגבר לפתח אותן שוב.


מהם התסמינים של אבנים בכליות?

אבנים בכליות בדרך כלל לא יגרמו לתסמינים עד שהן ינועו בתוך הכליה או יעברו לשופכנים – (הצינורות המחבר בין הכליות ושלפוחית ​​השתן). אם אבן נתקעת בשופכן, היא עלול לחסום את זרימת השתן ולגרום לכליה להתנפח ולשופכן להתכווץ, מה שעלול להיות כואב מאוד.
בשלב זה, המטופל עלול להיתקל בסימנים ובתסמינים האלה:

  • כאב חריף וחד בצד ובגב, מתחת לצלעות
  • כאב שמקרין לבטן התחתונה ולמפשעה
  • כאב שמגיע בגלים ועוצמתו תנודתית
  • כאב או תחושת צריבה בעת מתן שתן
  • שתן ורוד, אדום או חום
  • שתן עכור או בעל ריח רע
  • צורך מתמיד במתן שתן, מתן שתן בתדירות גבוהה מהרגיל או מתן שתן בכמויות קטנות
  • בחילות והקאות
  • חום וצמרמורות (עדות לזיהום)

כאב הנגרם על ידי אבן כליה עשוי להשתנות – למשל, לעבור למיקום אחר או לעלות בעוצמתו – כאשר האבן עוברת בדרכי השתן ומשנה את מיקומה.


מתי יש לפנות לרופא?

יש לפנת לטיפול רפואי מיידי אם המטופל חווה:

  • כאב כה חמור שאינו מאפשר לשבת בשקט או למצוא עמדה נוחה
  • כאב המלווה בבחילות והקאות
  • כאב המלווה בחום וצמרמורות
  • דם בשתן
  • קושי במתן שתן

מהן הסיבות להיווצרות של אבנים בכליות?

לאבנים בכליות לעיתים אין סיבה אחת ודאית, אם כי מספר גורמים עשויים להגביר את הסיכון.

אבנים בכליות נוצרות כאשר השתן מכיל יותר חומרים המרכיבים גבישים – כגון סידן, אוקסלט וחומצת אורית – מכפי שהנוזל בשתן יכול לדלל. יחד עם זאת, בשתן עשויים להיות חסרים חומרים המונעים מגבישים להידבק זה לזה, וכך מתקבלת סביבה אידיאלית להיווצרות אבנים בכליות.


אילו סוגים של אבנים קיימים?

ידיעת הסוג של אבן הכליה שיש עוזרת לקבוע את הגורם לה ועשויה לתת רמזים כיצד להפחית את הסיכון ללקות באבני כליה נוספות. במידת האפשר, יש לנסות לשמור את אבן הכליה אם היא יצאה כדי להביא אותה לרופא לבירור מעבדתי.

סוגי אבנים בכליות כוללים:

אבני סידן – רוב אבני הכליה הן אבני סידן, בדרך כלל בצורה של סידן – אוקסלט. אוקסלט הוא חומר שמיוצר מדי יום על ידי הכבד או נספג מהתזונה. פירות וירקות מסוימים, כמו גם אגוזים ושוקולד, מכילים אחוז גבוה של אוקסלט. גורמים תזונתיים, מינונים גבוהים של ויטמין D, ניתוח מעקף מעיים ומספר הפרעות מטבוליות יכולים להגביר את ריכוז הסידן או האוקסלט בשתן. אבני סידן עשויות להופיע גם בצורת סידן – פוספט. אבן מסוג זה שכיחה יותר בתנאים מטבוליים מסוימים, כמו למשל במצב המכונה "חמצת אבובית הכליה". סוג זה יכול להיות קשור גם לתרופות מסוימות המשמשות לטיפול במיגרנות או פרכוסים, כגון טופימרט (טופמקס).

אבני סטרוביט – אבני סטרוביט נוצרות ע״י חיידקים בדרכי השתן והן מופיעות פעמים רבות לאחר זיהום בדרכי השתן. כ-10-15% מהאבנים בכליות הן אבני סטרוביט והן נפוצות יותר בנשים מאשר בגברים. הן יכולות להתפתח במהירות ולהיות גדולות למדי, לפעמים עם מעט תסמינים, עד שהן מביאות למצב של חסימה בדרכי השתן.

אבני חומצה אורית – אבנים המורכבות מחומצה אורית יכולות להיווצר אצל אנשים עם ריכוז גבוה של חומצה אורית בשתן. מצב זה יכול להיגרם כאשר מאבדים יותר מדי נוזלים בגלל שלשול כרוני או תת ספיגה, אצל אנשים שאוכלים תזונה עשירה בחלבון, וכן אצל חולי סוכרת או אנשים עם תסמונת מטבולית. גורמים גנטיים מסוימים עשויים גם הם להגביר את הסיכון לאבני חומצה אורית.

אבני ציסטין – אבנים אלה נוצרות אצל אנשים עם הפרעה תורשתית הנקראת ציסטינוריה, הגורמת לכליות להפריש יותר מדי מחומצת האמינו ציסטין.


מהם גורמי הסיכון לפיתוח אבני כליה?

גורמים המגבירים את הסיכון לפתח אבנים בכליות כוללים:

  • היסטוריה משפחתית או אישית – אם למישהו מהמשפחה היו אבנים בכליות, יש סיכוי גבוה יותר שיתפתחו אבני כליה. אם כבר הייתה למטופל אבן כליה אחת או יותר, הוא נמצא בסיכון מוגבר לפתח אבנים נוספות בעתיד.
  • התייבשות – שתייה כמות מים שאינה מספקת בכל יום עלולה להגביר את הסיכון לאבנים בכליות. אנשים שחיים באקלים חם ויבש ואלה שמזיעים הרבה עשויים להיות בסיכון גבוה יותר מאחרים.
  • דיאטות מסוימות – אכילת תזונה עשירה בחלבון, נתרן (מלח) וסוכר עלולה להגביר את הסיכון לסוגים מסוימים של אבנים בכליות. זה נכון במיוחד בדיאטה עתירת נתרן שכן עודף נתרן מגדיל גם את כמות הסידן שעל הכליות לסנן ומגדיל משמעותית את הסיכון לאבנים בכליות.
  • השמנה – מדד מסת גוף (BMI) גבוה, היקף מותניים גבוה ועליה במשקל נקשרו לסיכון מוגבר לאבנים בכליות.
  • מחלות דרכי העיכול וניתוחים – ניתוח מעקף קיבה, מחלות מעי דלקתיות או שלשולים כרוניים עלולים לגרום לשינויים בתהליך העיכול המשפיעים על ספיגת הסידן והמים, ולהגדיל את כמויות החומרים המרכיבים אבנים בדרכי השתן.
  • מצבים רפואיים אחרים כגון חמצת אבובית הכליה, ציסטינוריה, היפרפראתירואידיזם ודלקות חוזרות בדרכי השתן יכולים גם הם להגביר את הסיכון לאבנים בכליות.
  • תוספי תזונה ותרופות מסוימים, כמו ויטמין C, משלשלים (בשימוש מוגזם), נוגדי חומצה על בסיס סידן ותרופות מסוימות המשמשות לטיפול במיגרנות או דיכאון, עלולים להגביר את הסיכון לאבנים בכליות.

כיצד מאבחנים אבנים בכליות?

אם הרופא חושד שיש למטופל אבנים בכליות, יתכן שהוא יבקש ממנו לבצע בדיקות לאבחון, כגון:

  • בדיקת דם – בדיקות דם עשויות לחשוף רמות גבוהות של סידן או חומצה אורית בדם. תוצאות בדיקות הדם עוזרות לנטר את תפקוד הכליות ועשויות להוביל את הרופא לבדוק מצבים רפואיים אחרים.
  • בדיקת שתן – בדיקת איסוף שתן במשך 24 שעות עשויה להראות שהמטופל מפריש יותר מדי מינרלים יוצרי אבנים או מעט מדי חומרים המונעים יצירת אבנים.
  • הדמיה – בדיקות הדמיה עשויות להראות אבנים בכליות. בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) עשויה לחשוף אפילו אבנים זעירות בעוד צילומי בטן פשוטים (רנטגן) משמשים בתדירות נמוכה יותר מכיוון שבבדיקת הדמיה מסוג זה עלולים להחמיץ אבנים קטנות. אולטרסאונד היא בדיקה לא פולשנית, מהירה וקלה לביצוע והיא אפשרות הדמיה נוספת לאבחון אבנים בכליות.
  • בירור אבנים שיצאו – יתכן שהמטופל יתבקש להשתין דרך מסננת כדי לתפוס אבנים שיוצאות. בירור מעבדתי יגלה את הרכב אבני הכליה של המטופל. הרופא ישתמש במידע זה כדי לקבוע מה הגורם לאבנים בכליות וכדי לבנות תכנית למניעת אבנים נוספות.

מהו הטיפול באבנים בכליות?

הטיפול באבנים בכליות משתנה כתלות בסוג האבן והגורם לה.

אבנים קטנות עם תסמינים מינימליים

רוב אבני הכליה הקטנות אינן דורשות טיפול פולשני.
ייתכן שאבן קטנה תוכל לצאת לבד על ידי:

  • שתייה – שתייה של 2 עד 3 ליטרים מים ביום תשמור על השתן דליל ועשויה למנוע היווצרות אבנים. אלא אם כן הרופא אומר אחרת, יש לשתות מספיק נוזלים – באופן אידיאלי בעיקר מים – כדי לייצר שתן צלול ודליל.
  • משככי כאבים – יציאה של אבן קטנה עלולה לגרום לאי נוחות מסוימת. כדי להקל על כאב קל, הרופא עשוי להמליץ ​​על משככי כאבים כגון איבופרופן (אדוויל, נורופן) או אקמול.
  • טיפול תרופתי – הרופא עשוי לתת תרופה שתסייע בהוצאת אבן הכליה. סוג זה של תרופות, המכונה חוסמי אלפא, מרגיע את השרירים בשופכן, ומסייע לאבן לצאת במהירות רבה יותר ובכאב פחות. דוגמאות לחוסמי אלפא כוללות טמסולוזין (פלומקס) ושילוב התרופות דוטאסטריד וטמסולוזין (דואודרט).

אבנים גדולות וכאלה הגורמות לתסמינים

אבנים בכליות שגדולות מכדי לעבור בכוחות עצמן או שגורמות לדימום, נזק לכליות או דלקות בדרכי השתן עשויות לדרוש טיפול נרחב יותר.
הטיפולים עשויים לכלול:

  • ריסוק אבנים בשיטה חוץ גופית (ESWL) – עבור אבנים מסוימות בכליות – תלוי בגודל ובמיקום – הרופא עשוי להמליץ ​​על הליך זה. בשיטה זו משתמשים בגלי קול כדי ליצור רעידות חזקות (גלי הלם) המפרקות את האבנים לחתיכות זעירות שיכולות לצאת בשתן. ההליך נמשך כ-45 עד 60 דקות, יכול לגרום לכאב בינוני והוא מבוצע תחת הרדמה כדי למנוע תזוזה של המטופל. ESWL יכול לגרום לדם בשתן, דימום סביב הכליה ואיברים סמוכים אחרים ואי נוחות כאשר שברי האבן עוברים בדרכי השתן.
  • ריסוק אבנים מילעורי – הליך הנקרא PCNL, כולל ריסוק והסרה כירורגית של אבן כליה באמצעות מכשירים, כגון סיב אופטי ומצלמה, המוחדרים דרך חתך קטן בגב ומאפשרים ריסוק של אבנים גדולות מדי או במיקומים שאינם מתאימים לריסוק בגישה חוץ גופית. ההליך מבוצע בהרדמה והמטופל יישאר בבית החולים להשגחה במשך יום עד יומיים. הרופא עשוי גם להמליץ ​​על הליך זה אם ESWL אינו מצליח.
  • אורתרוסקופיה – כדי להסיר אבן קטנה יותר בשופכן או בכליה, הרופא עשוי להעביר צינור מואר דק (אורתרוסקופ) המצויד במצלמה דרך השופכה ושלפוחית ​​השתן לשופכן. ברגע שהאבן נמצאת, כלים מיוחדים יכולים לרתום את האבן או לשבור אותה לחתיכות שייצאו בשתן. לאחר מכן הרופא יכול להציב תומכן (סטנט) בשופכן על מנת להקל על הנפיחות ולקדם ריפוי. ההליך מבוצע בהרדמה מקומית או מלאה, בהתאם למקרה.
  • ניתוח בלוטת יותרת התריס (פאראתירואיד) – חלק מאבני הסידן – פוספט נגרמות בעקבות פעילות יתר של בלוטות יותרת התריס (היפרפאראתירואידיזם). כאשר בלוטות אלה, הממוקמות באזור הגרוגרת, מייצרות יותר מדי מהורמון הפרתירואיד, הנקרא PTH, רמות הסידן עשויות להיות גבוהות מדי ואבנים בכליות עלולות להיווצר כתוצאה מכך. היפרפרתירואידיזם מופיע לעיתים כאשר גידול שפיר קטן נוצר באחת מבלוטות יותר התריס או שהמטופל מפתח מצב אחר שמוביל לכך שבלוטות אלה ייצרו PTH ביתר. הסרת הגידול מהבלוטה יכולה לעצור את היווצרותן של אבנים בכליות. במקרים אחרים, הרופא עשוי להמליץ ​​על טיפול במצב הבסיסי שגורם לבלוטת יותרת התריס לייצר PTH ביתר.

כיצד ניתן למנוע היווצרות אבנים בכליות?

מניעת אבנים בכליות עשויה לכלול שילוב של שינויים באורח החיים ותרופות.

שינויים באורח החיים

המטופל עשוי להפחית את הסיכון לאבנים בכליות אם הוא יקפיד על:

  • שתיית מים לאורך כל היום – לאנשים עם היסטוריה של אבנים בכליות, רופאים ממליצים בדרך כלל לשתות מספיק נוזלים בכדי לתת כ-2 ליטר שתן ביום. הרופא עשוי לבקש שהמטופל ימדוד את תפוקת השתן שלו כדי לוודא שהוא שותה מספיק מים. אם המטופל חי באקלים חם ויבש או מתאמן לעתים קרובות, ייתכן שהוא יצטרך לשתות עוד יותר מים כדי לייצר מספיק שתן. אם השתן צלול, סביר להניח שהמטופל שותה מספיק מים.
  • אכילת פחות מזון עשיר באוקסלט – אם המטופל נוטה ליצור אבני סידן – אוקסלט, הרופא עשוי להמליץ ​​על הגבלת מזונות עשירים באוקסלט. אלה כוללים, סלק, במיה, תרד, מנגולד, בטטה, אגוזים, תה, שוקולד, פלפל שחור ומוצרי סויה.
  • דיאטה דלה במלח וחלבון מן החי – כדאי להפחית את כמות המלח בתזונה ולבחור במקורות חלבון שאינם מן החי, כמו קטניות.
  • צריכת מזון עשיר בסידן ושימוש זהיר בתוספי סידן – לסידן במזון אין השפעה על הסיכון לאבנים בכליות. ניתן להמשיך לאכול מזון עשיר בסידן אלא אם כן הרופא מייעץ אחרת. עם זאת, חשוב לשאול את הרופא לפני נטילת תוספי סידן, מכיוון שאלה נקשרו לסיכון מוגבר לאבנים בכליות. המטופל עשוי להפחית את הסיכון על ידי נטילת התוספים יחד עם הארוחות. אצל חלק מהאנשים, דיאטות דלות בסידן יכולות להגביר היווצרות אבנים בכליות. ניתן לבקש מהרופא הפנייה לדיאטנית שתוכל לעזור לבנות דיאטה המפחיתה את הסיכון לאבנים בכליות.

תרופות

תרופות יכולות לאזן את כמות המינרלים והמלחים בשתן ועשויות להועיל לאנשים היוצרים סוגים מסוימים של אבנים. סוג התרופות שהרופא רושם יהיה תלוי בסוג האבנים שיש למטופל:

  • אבני סידן – כדי למנוע היווצרות אבני סידן, הרופא עשוי לרשום משתן מסוג תיאזיד או תכשיר המכיל פוספט.
  • אבני חומצה אורית – הרופא שלך עשוי לרשום אלופורינול (אלוריל), להפחתת רמות החומצה האורית בדם ובשתן ותרופה לשמירה על שתן בסיסי (ולא חומצי). במקרים מסוימים, אלופורינול וחומר בסיסי עשויים להמיס אבני חומצה אורית.
  • אבני סטרוביט – כדי למנוע אבני סטרוביט, הרופא עשוי להמליץ ​​על אסטרטגיות לשמור על השתן ללא חיידקים הגורמים לזיהום, כולל שתיית נוזלים כדי לשמור על זרימת שתן טובה. במקרים נדירים שימוש ממושך באנטיביוטיקה במינונים קטנים או לסירוגין עשוי לסייע בהשגת מטרה זו. לדוגמא, הרופא עשוי להמליץ ​​על אנטיביוטיקה לפני ניתוח לטיפול באבנים בכליות וזמן מה לאחריו.
  • אבני ציסטין – יחד עם תזונה דלה יותר במלח וחלבון, הרופא עשוי להמליץ ​​למטופל לשתות יותר נוזלים כדי שייצר יותר שתן. אם זה לבדו לא עוזר, הרופא עשוי גם לרשום תרופה המגבירה את המסיסות של ציסטין בשתן.

מקורות: Mayoclinic | NHS | HealthLine

שאלות ותשובות בנושא

עד כמה הבעיה נפוצה?

ההערכה היא כי בעולם המערבי כ-10-15% מהאנשים יסבלו מאבנים בכליות לפחות פעם אחת במהלך חייהם.

מהו הגיל הנפוץ להופעת הבעיה?

אבנים בכליות שכיחות יותר אצל גברים מעל גיל 40 ואצל נשים מעל גיל 60.

מהי עווית כלייתית?

עווית כלייתית, הידועה גם בשם renal colic, היא כינוי לכאב חד הנגרם מנוכחות אבנים במערכת השתן. הכאב מופיע לרוב באזור הגב והמותן ועלול להתגבר בעת מתן שתן.

אילו סיבוכים יכולים להיגרם מאבנים בכליות?

סיבוכים המתפתחים כתוצאה מאבנים בכליות הם נדירים מכיוון שברוב המקרים הן מזוהות ומטופלות לפני שעלולות להופיע בעיות. עם זאת, אם חסימה מתרחשת, קיים סיכון לזיהום, ובמקרים נדירים מאוד, הכליה עלולה להיפגע.

מהם סיבוכי הטיפולים באבנים בכליות?

סוגי הטיפול השונים באבנים גדולות יותר עלולים לגרום לסיבוכים מסוימים. המנתח צריך להסביר למטופל את הסיכונים לפני שיעבור את ההליך. הסיבוכים האפשריים תלויים בסוג הטיפול המוצע ובגודל ומיקום האבנים. הם יכולים לכלול:
  • אלח דם (ספסיס) - זיהום שהתפשט דרך הדם וגורם לתסמינים בכל הגוף
  • חסימת השופכן על ידי שברי אבנים
  • פגיעה בשופכן
  • דלקת בדרכי השתן
  • דימום במהלך הניתוח
  • כאבים

תגובות

  • אדיר 23 ביוני 2021 9:34

    שלום..
    אני תקופה של שלושה שבועות מרגיש לחץ בחלק האחורי הימני מתחת לצלעות הכאב היה עולה ויורד פעם יותר כואב פעם פחות אז לקחתי על עצמי לשתות לפחות 3 ליטרים ביום ולהוריד מלחים ובכמה ימים האלה שהתחלתי הכאבים יורדים משמעותית האם עליי לגשת לרופא בכל זאת?

     הגב

    1. מערכת מדיקו 11 בנובמבר 2021 18:54

      היות ומדובר בכאב ממושך מזה מספר שבועות, מומלץ לפנות לרופא ולבצע בדיקות על מנת לאבחן או לשלול בעיות שיכולות לגרום לכאבים.
      אין לראות בכתוב תחליף לייעוץ רפואי ויש לפנות לרופא המטפל

       הגב

המדריך נכתב בתמיכה של

מערכת מדיקו
מדיקו הינו אתר בריאות מוביל אשר נועד לתת מידע עדכני ומקיף בתחום הבריאות לציבור הגולשים הישראלי זאת במטרה להוות צומת מרכזית המסייעת לגולשי האינטרנט בישראל בחיפוש המידע הרפואי ברשת וזאת בהתאם לתנאי השימוש באתר. במסגרת פעילות האתר, מדיקו מפעילה גם את תכני המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופסור רפי קרסו. התוכן המוצג באתר מדיקו מוגן בזכויות יוצרים ואין לעשות בו שימוש ללא אישור מערכת האתר. לפניה למערכת האתר ניתן לפנות בכתובת: info@medico.co.il

תמונות לפני ואחרי של רופאים מהאתר