פסוריאזיס: ניתן לטפל במחלה

מחלת הפסוריאזיס או בשמה העברי ספחת, היא מחלת עור דלקתית הנחשבת לשכיחה ביותר, ממנה סובלים כ-250,000 ישראלים. הטיפול במחלה ניתן ברמה מקומית, ברמה מערכתית וכיום גם באמצעות תרופות ביולוגיות חדשניות, המאפשרות להילחם ולנטרל את הגורמים להרס תאי העור

צפו בפרופ' ארנון כהן מסביר על כך בראיון עם פרופ' קרסו בתכנית המילון הרפואי

מהי פסוריאזיס או ספחת?

פסוריאזיס היא מחלת עור דלקתית, ונחשבת למחלת העור הנפוצה ביותר בעולם. המחלה באה לידי ביטוי בהופעת קשקשים אדמומיים, המופיעים באזורים מאוד אופייניים בעור ובעיקר בקרקפת, במרפקים ובברכיים.

כמו כן, יכולה המחלה להופיע בחזה, בבטן, בגב, ברגליים התחתונות, בכפות הרגליים, בכפות הידיים ואף באברי המין.

מחלת הפסוריאזיס היא אינה מחלה זיהומית ולכן אינה מדבקת. המחלה נובעת מפעילות אימונולוגית מוגברת של העור כנגד תאי העור עצמו, באופן שמוביל לתהליך דלקתי כרוני.

האם ישנה נטייה משפחתית למחלת הפסוריאזיס?

למחלת הפסוריאזיס ישנו גם מרכיב גנטי, ולכן אדם שקרוב משפחתו חלה במחלה, נמצא בסיכון גבוה יותר לסבול מהמחלה.

בתהליכי האבחון של המחלה, במצבים בהם האבחון אינו חד משמעי, בודק הרופא עם המטופל האם ישנו סיפור של פסוריאזיס במשפחה. קיומו של סיפור כזה, תומך יותר באבחנה של פסוריאזיס.

איך מטפלים במחלת הפסוריאזיס?

הטיפול במחלת הפסוריאזיס הוא תלוי מצב. המחלה יכולה להופיע ברמות חומרה שונות, ובכל מקרה יינתן טיפול אחר בהתאם לנדרש. מתוך רבע מיליון חולי הפסוריאזיס בישראל, מרביתם סובלים מפסוריאזיס ברמת חומרה קלה.

במקרים אלו, הטיפול הוא בעיקרו מקומי ומתבסס על חומצה סליצילית, נגזרות של ויטמין D, סטרואידים מקומיים או שילוב של כל אלה יחד.

במקרים בהם המחלה היא מפושטת יותר ומערבת חלקים רבים יותר בגוף או חלקים רגישים כמו הפנים או אברי המין, הטיפול הוא סיסטמי או פוטו תרפיה.

מהו הטיפול הביולוגי במחלת הפסוריאזיס?

הטיפול הביולוגי בחולי פסוריאזיס מהווה פריצת דרך של ממש. טיפול זה מבוסס על TNF (Tumor Necrosis Factor) ונוגדי TNF. ה-TNF הוא ציטוקין שאחראי על הרס של תאים בתהליך שנקרא אפופטוזיס.

כשהתגלה ציטוקין TNF הייתה הערכה כי הוא יכול לסייע לחולים עם אלח דם (Sepsis), ובהתאם להערכה זו בוצעו מחקרים קליניים עם נוגדי TNF לחולי אלח דם.

מחקרים אלה נכשלו, אך נוגדי ה-TNF נוסו בשנית בשנות ה-90' לטיפול בדלקת מפרקים ראומטית, והפעם בהצלחה.

מאז נכנסו נוגדי TNF לטיפול במחלות מפרקים, ובהמשך הדרך גם לטיפול במחלות עור, ובעיקר בפסוריאזיס. ישנם כמה סוגים של TNF, הכוללים את הרצפטור עצמו ואת הנוגדנים המונוקלונליים ל-TNF.

שני סוגים אלה של TNF מנטרלים את התהליך הדלקתי הגורם להתפתחות הפסוריאזיס.

כיצד מתאימים את הטיפול הנכון לחולה?

הטיפול במחלה תלוי כאמור במצב המחלה ובדרגת החומרה שלה. פסוריאזיס המופיע באופן מקומי בלבד, יטופל באמצעות תכשירים חיצוניים לטיפול מקומי, בעוד שפסוריאזיס מפושט יטופל באמצעות פוטו תרפיה או טיפול פומי בכדורים.

לחלק מהתרופות הללו ישנן תופעות לוואי, שיכולות לגרום לפגיעה בתפקודי הכבד או לפגיעה בכליות.

טיפול הפוטו תרפיה דורש מהחולה להתייצב באחד ממכוני הפוטו תרפיה, פעמיים שלוש בשבוע, לצורך קבלת טיפול במסגרתו יקבל קרינת אור ברמה מדודה ומדויקת של קרינת UVB או UVA.

קרינת השמש באזור ים המלח מדמה את תהליך הפוטו תרפיה, ומכאן הפך ים המלח למוקד למשיכה לחולי פסוריאזיס.

כיצד ניתן טיפול TNF?

שכיחות השימוש בטיפול TNF הולכת ועולה עם הזמן, ככל שבטיחותו הולכת ומתבהרת. הטיפול ניתן באמצעות זריקות תת עוריות בתדירות של אחת לשבוע, אחת לשבועיים, אחת לחודש או אחת לשלושה חודשים.

עם 5 מיליון חולי פסוריאזיס ברחבי העולם, ניתן לבסס מהר יחסית את רמת היעילות ורמת הבטיחות של הטיפול, ולהפוך אותו ל-Standard of Care, קרי טיפול סטנדרטי במחלת הפסוריאזיס.

האם טיפול TNF נכלל בסל התרופות?

הטיפול נכלל בסל התרופות בתנאים מוגדרים בלבד. על מנת לקבל את אחת מ-4 תרופות ה-TNF הקיימות, על המחלה להיות מפושטת או באזורים רגישים, ועל המטופל לנסות תחילה את התרופות הכימיות, לפני שתאושר לו התרופה הביולוגית.

האם ישנן תרופות ביולוגיות נוספות?

תרופות מבוססות נוגדי TNF מהוות את ליבת הטיפול הביולוגי בחולי פסוריאזיס, אך עם השנים נכנסות תרופות ביולוגיות נוספות, המבוססות על נוגדי Interlukin-1223 או נוגדי TH-17. גם תרופות אלה נמצאות בסל התרופות וניתן להשתמש בהן לטיפול בחולי פסוריאזיס.