תכנית לאומית לבריאות היא צו השעה

רות רלבג, שמשה בעבר כמנכ"לית קופ"ח כללית וכיום יועצת עסקית ויזמית בתחום הבריאות, מסבירה אילו פעולות יש לנקוט כדי להבטיח מערכת בריאות אזרחית טובה בישראל: "הבעיה היא שכולם מדברים על יוקר מחיה, ואף אחד לא מדבר על בריאות"

צפו ברות רלבג מרחיבה על הנושא

הקורונה הציבה את מערכת הבריאות על כל חולייה, בעין הציבור, אולם מאז שהמגפה שכחה נראה שגם הרופאים, האחיות ומצוקות החולים נדחקו לקרן זווית.

רלבג (62), בוגרת כלכלה ומנהל עסקים ותואר שני במינהל ציבורי, עסקה בתחום הבנקאות והייתה מבכירי הבנק הבינלאומי.

למשרד הבריאות הגיעה מתוך אמונה שצריך מישהו עם ראייה כלכלית.

שימשה כסמנכ"ל תקציב וראש חטיבת בתי החולים במשרד הבריאות תחת 4 שרי בריאות שונים.

סך הכל צברה 19 שנים כבכירה במערכת הבריאות.

את במערכת הבריאותית כבר שנים רבות. במה את מרגישה שהתקדמנו בתקופה הזאת ואיפה לדעתך קפאנו קצת במקום?

מצד אחד, הדרך שבה טיפלנו בקורונה שמה אותנו במקום טוב.

מצד שני, התורים מתארכים ושיעור ההוצאה הפרטית עולה.

זה אומר שהאחריות הממשלתית לחוק בריאות ממלכתי פוחתת ודווקא האוכלוסיות המוחלשות מקבלות פחות.

באיזה אופן אוכלוסיות מוחלשות נפגעות?

פחות זמינות רופאים, יותר זמן לחכות והם גם פחות נהנים מהטכנולוגיות החדשות.

מערכת הבריאות מתפתחת כל הזמן, הפיתוח הטכנולוגי והפארמה מואץ כל הזמן.

אנחנו לא תמיד מספיקה להתקדם בקצב הרצוי בקצב שהאזרח שיש לו את האפשרות, יכול לדרוש.

איפה אנחנו עומדים ביחס לעולם?

מערכות הבריאות בכל העולם המערבי נמצאות בקשיים. ראיתי שבגרמניה יצאו להפגנה בנושא. גם בבריטניה היו לא מעט בעיות.

בישראל יש מערכת בריאות טובה. יש בה אנשים טובים. הבעיה היא שיש פערים במשאבים שהוקצו לה ובדרך חלוקתם ובמיוחד בתכנון לעשר-עשרים שנים הבאות.

אנחנו נמצאים עם הוצאה לאומית על בריאות של % 7.5. בגרמניה, צרפת ואנגליה ההוצאה עומדת על 11%.

יתרה מכך, החלק הפרטי בהוצאה במדינות האלה עומד על % 15-20 ואילו אצלנו עומדים על % 35.

האם יש חשיבה אסטרטגית במערכת הבריאות הממשלתית?

לצערי לא ממש. אין מספיק מודעות לבעיות של מערכת הבריאות, לא בציבור ולא סביב שולחן הממשלה.

זו מערכת שקשה להצליח בה בתנאים הנוכחיים.

מדוע תיק הבריאות לא פופלארי כפי שהיינו מצפים מתחום מרכזי וחשוב כזה?

אני מאוכזבת מכך, במיוחד אחרי הקורונה שהמערכת היתה במרכז הבמה. ברור שצריך להשקיע במערכת הזאת ויש לנו פערים להשלים.

מערכת הבריאות בישראל טובה, יש בה אנשים טובים מאוד. הבעיה שיש פערים במשאבים שהוקצו ובאופן חלוקתם ובעיקר בהערכות התכנונית לשנים שיבואו.

מה לדעתך צריכים להיות הצעדים הראשונים של שר הבריאות שיכנס?

תכנית לאומית לבריאות היא צו השעה. ישראל מזדקנת. בעוד עשר שנים יהיו כאן 3 מיליון אזרחים מעל גיל 65.

אם לא נערך לקראת הבאות אנחנו עלולים לחוות משבר מאוד גדול ובינואר 2020 היינו מאוד קרובים לכך.

הגל החמישי של הקורונה היה העמוס ביותר בבתי החולים. המזל היה שאלה היו מאושפזים במצב קל יחסית.

אם היינו ממשיכים עוד שבועיים באותו קצב לא מן הנמנע שלא היינו יכולים לקלוט את כולם.

היום את פועלת בשוק הפרטי והיזמי בתחומי הבריאות, איפה את רואה את עיקר ההבדלים?

לשוק הפרטי יש שפה אחרת. יש יכולת לממן משהו שיש לו היתכנות כלכלית.

במערכת הממשלתית יש כללים יותר נוקשים ותהליכי קבלת החלטות יותר ארוכים ומסורבלים.

הסדין קצר וכולם מושכים ולכן גם צריך להתפשר בגלל כל המגבלות האלה.

ברמה האישית עשית המון. לאן את עוד שואפת להגיע?

קודם כל לקום שמחה בבוקר ושמשפחתי והסובבים לי יהיו בריאים. זה לא מובן מאליו.

מעבר לכך, עד היום עבדתי בתוך מערכות גדולות.

היום כשאני בשוק הפרטי יש לי יותר יכולת השפעה והייתי רוצה פרויקט שרשום על שמי ומושפע כל כולו מהיכולות שלי.