המהפכה הטכנולוגית בטיפול בהפרעות קצב לב

פרופ' יצחק ביטון, מומחה להפרעות קצב ומנהל המחלקה לאשפוז קרדיולוגי בבית החולים הדסה, מסביר כיצד הטכנולוגיות המתקדמות משנות את פני הטיפול בהפרעות קצב לב ומציעות פתרונות מדויקים, מהירים ובטוחים יותר.

צפו בפרופ' יצחק ביטון מתראיין על כך לתוכנית "סטטוסקופ", רשת 13:

פרפור פרוזדורים: האתגר והפתרון

פרפור פרוזדורים הוא הפרעת הקצב השכיחה ביותר.
לעיתים המטופל חש עייפות או דופק מהיר, אך במקרים רבים הפרעת הקצב אינה מלווה בתסמינים כלל, מה שמגביר את הסיכון לאירוע מוחי.
לכן, אבחון מוקדם הוא קריטי.

הטיפול המודרני מתמקד בשני ערוצים מרכזיים:

מניעת אירוע מוחי: באמצעות נטילת תרופות נוגדות קרישה (מדללי דם) או פעולות פולשניות לסגירת אוזנית הלב.
טיפול בהפרעת הקצב: בעבר היה נהוג להסתמך על טיפול תרופתי ממושך, אך כיום אבלציה נחשבת לטיפול הבחירה. מדובר בטיפול פולשני ממוקד, המבוצע לעיתים כבר לאחר אירוע ראשון, ומעניק אחוזי הצלחה גבוהים מאוד (כ-90%), מה שמאפשר למטופלים להימנע מנטילת תרופות לכל החיים.

החידושים הטכנולוגיים: דיוק וביטחון

התחום הקרדיולוגי עובר קפיצת מדרגה טכנולוגית המפחיתה את הסיכונים ומקצרת את זמן ההתאוששות:

טכנולוגיית PFA: שימוש באנרגיה חדשנית המאפשרת לצרוב את האזורים הבעייתיים בדיוק רב, מבלי לפגוע ברקמות לב תקינות או ברקמות סמוכות.
בינה מלאכותית (AI) ומיפוי מתקדם: שימוש בטכנולוגיות מיפוי חכמות המאפשרות לקטטרים לא רק לזהות את מוקדי ההפרעה בדיוק כירורגי, אלא גם לבצע את הצריבה באותה פעולה.

התאוששות מהירה ושגרת חיים

הודות לדיוק הטכנולוגי והגישה הפולשנית הממוקדת, הפרוצדורה הפכה לבטוחה ביותר. מרבית המטופלים מחלימים במהירות, כאשר במקרים רבים ניתן לחזור לשגרת חיים מלאה, ואף לטיסות, כבר יום לאחר הפעולה.

פרופ' ביטון מדגיש: "לצד הטכנולוגיה, חשוב להקפיד על ניהול גורמי הסיכון כגון איזון לחץ דם, שמירה על משקל תקין ופעילות גופנית, כחלק בלתי נפרד מההתמודדות עם הפרעות קצב".