מוניטור של לחץ דם: מה משפיע על לחץ הדם שלנו

לחץ דם הוא הלחץ המופעל על דפנות כלי הדם. הלחץ העליון- הסיסטולי הוא כשהלב מתכווץ ומזרים דם לגוף והלחץ התחתון– הדיאסטולי, הוא הלחץ המופעל על דפנות כלי הדם כאשר הגוף נח ודם חוזר אל הלב

צפו בפרופ' רוזנטל מסבירה על כך בראיון עם פרופ' קרסו בתכנית המילון הרפואי

עם העלייה בגיל, ניתן לראות שכלי הדם נעשים נוקשים ומסוידים וקיימת ירידה בגמישות כלי הדם, אף עולה לחץ הדם העליון – הסיסטולי המנבא טוב יותר למחלת לב מאשר הלחץ הדיאסטולי.

ההבדל בין הלחץ העליון לתחתון נחשב לכשעצמו גם הוא לגורם סיכון למחלות לב וכלי דם, ואף הוא עולה עם הגיל.

בחולי יתר לחץ דם – הגדלת שריר הלב השמאלי היא תוצאה של עליה במסת השריר, העובד כנגד לחץ וזה אכן סיבוך ידוע.

מהו יתר לחץ דם?

הכינוי הרוצח השקט מפחיד ומאיים. ברם, הוא מבטא את העובדה שלעתים קרובות לחץ הדם גבוה, והחולה אינו מודע לכך, ולחץ מוגבר מתגלה באקראי כאשר לא אחת יש כבר סבוך כגון אירוע מוחי, או סיבוך באבר חיוני אחר, כמו לב ו/או כליה. זוהי הסיבה שיש לבדוק לחץ דם כחלק מבדיקה גופנית רוטינית.

הסיבות ליתר לחץ דם

היסטוריה משפחתית חשובה. יש לזכור שקיימת נטיה ליתר לחץ דם במשפחה.

אורח חיים

חשיבות רבה נודעת גם לאורח חיים: השמנה והעדר פעילות גופנית. כל אלה בעוכרי החולה ובבדיקה גופנית יש למדוד לחץ דם בשכיבה ובעמידה.

לעתים בגיל המבוגר ובמצבים של נתרן נמוך (והרי חולים רבים נזהרים מנטילת מלח ויש אף תרופות מורידות נתרן שחלקם מקבלים), יש ירידה דרסטית של לחץ דם בשינוי תנוחה המעבר משכיבה לעמידה.

לחץ דם משתנה

מאחר ולחץ דם הריהו לבילי ומשתנה לאורך היממה בהתאם לפעילות האדם, הרי שאין לסמוך על מדידה חד פעמית ויש לבצע רישום לחץ דם משך 24 שעות ביממה ולכשנעשה הפענוח של התרשים, יש לקחת בחשבון מה היתה הפעילות בה היה הרישום: הליכה, עבודה פיזית, עבודת ראש הדורשת ריכוז מקסימלי או מנוחה (כגון מנוחת צהריים), עבודה ליד מחשב מעלה לחץ דם. כנ"ל, כל מאמץ אינטלקטואלי, נהיגה מעלה לחץ דם, כנ"ל גם דיבור (בלי כל קשר לתוכן שגם הוא עלול לגרום לעליה נוספת). לעיסה – כנ"ל (לעיסת מסטיק, כלומר ללא הרף – אינה טובה לבריאות).

דיבור מעלה לחץ דם (גם ללא קשר לתוכן) ואכן מובא תרשים של חולה, הידועה כסובלת מיתר לחץ דם וביום הבדיקה היה התרשים נורמלי לחלוטין.

ברם בשעות הערב היו שתי קפיצות חדות שאחת מהן אף עברה את הסקלה ומה הייתה הסיבה, שאלנו: באחת מהן שוחחה עם כלתה ובהמשך: שיחה שנייה עם כלתה.

העדר שינה

העדר שינה ועבודת משמרות לילה מזיקה מאוד לבריאות וכאן מוסיפים אנו חטא על פשע. ברוב המקרים לא הולכים לישון לאחר תורנות מאחר ורוצים להספיק. נוהג זה הוא איפוא בעוכרנו.

במצבים שאין ירידה לילית, יש לשלול יתר לחץ דם משני, כגון הצרות עורק כליה או גידול אנדוקריני של בלוטת האדרנל (שהריהו בד"כ שפיר). גם בחלק מהחולים הסכרתיים אין ירידה לילית.

קפיצות חדות למעלה נראה בדום נשימה – Sleep Apnea. חולים אלה ישתכנעו לקחת את המסכה לכשיראו מה מצב לחץ הדם עם הטיפול במסכה ובלעדיו.

עונות השנה

יש שינויים של לחץ דם בעונות השנה: בחורף יש נטייה לעליית לחץ דם עקב הצרות "פונקציונלית" של כלי הדם וכשמגיע חולה לבדיקה בסוף הקיץ יש להסביר לו שבאם תהיה עליית לחץ דם בתחילתו של חורף, אין זה בגלל החמרה במצבו אלא עקב שינוי האקלים הקשור בעונות השנה.

רישום לחץ דם בשעות שונות במהלך יממה

חשוב איפה לבצע רישום לחץ דם משך 24 שעות ביממה ולכשנעשה הפענוח של התרשים, יש לקחת בחשבון מה היתה פעילות החולה לאורך היממה כולה: הליכה, עבודה פיזית, נהיגה, עבודת ראש הדורשת ריכוז מקסימלי או מנוחה (כגון מנוחת צהריים. עבודה על יד מחשב מעלה לחץ דם.

כנ"ל, כל מאמץ אינטלקטואלי, וכנ"ל לעיסה (לעיסת מסטיק אינה טובה לבריאות שהריהי ארוכת טווח).

תסמונת "החלוק הלבן" היא מצב שבו לחץ הדם עולה כשרופא או אחות מודדים לחץ דם.

כיום מתברר כי אצל מי שנוטים לכך, לחץ הדם עלול לזנק פעמים נוספות, בהזדמנויות שונות משך היום, ואכן גם אצל אלה יש שינויים באברי מטרה (הגדלת צל הלב וכו'). מתבקש שאין זו תסמונת תמימה, ואינה מתרחשת רק בחדר הרופא.

באם ברישום לחץ הדם אין ירידה לילית, יש לשלול בעיות אנטומיות כגון הצרות כליה או גדול של בלוטת האדרנל (לרוב גידולים טבים) ואז מופנה החולה למומחים הספציפיים העשויים לשחרר את החולה מהבעיה.

גם דום נשימה מעלה את לחץ הדם לערכים גבוהים עד מסוכנים וטיפול נכון בעזרת CPAP מכשיר מנשים פותר לא אחת את הבעיה.

לחץ הדם גבוה עם היקיצה ולכן חשוב לקחת את הטיפול התרופתי סמוך להתעוררות ולא לחכות לארוחת בוקר מאוחרת. אכן לחץ דם יכול לקפוץ גם בהתעוררות לאחר תנומת צהריים.

מומלץ איפה לא למדוד לחץ דם בהתעוררות לאחר תנומת צהריים. ולכשנוטלים תרופות עוזר הרישום משך 24 שעות לוודא יעילות הטיפול התרופתי.

עד כמה צריך להוריד את לחץ הדם?

מחקר חשוב בנושא זה הוא מחקר Sprint שנערך בארה"ב וכלל 9281 אנשים עם לחץ דם סיסטולי של 130 מ"מ כספית או יותר והיו אלה חולים עם סיכון מבחינה לבבית.

המחקר חשוב כי היה במימון של NIH, לא מימון של חברות תרופות. לא הוכנסו למחקר חולים סכרתיים ולא חולים עם חלבון בשתן.

הם חולקו ל-2 קבוצות: אחת הייתה אמורה להגיע ללחץ דם סיסטולי נמוך מ-120 מ"מ כספית והשנייה ל-140 מ"מ כספית. אחרי שנה הלחץ הסיסטולי של הקבוצה שקיבלה טיפול מוגבר היה 121.4 מ"מ כספית והקבוצה השנייה הגיעה ל-136.2 מ"מ כספית. לאחר 3.26 שנים הופסק הטיפול.

היו פחות סיבוכים כולל פחות מקרי מוות בטיפול המוגבר, אבל היו בה גם מקרים עם בעיות רציניות של תת לחץ דם התעלפויות, הפרעות במלחים בגוף וגם נזק כלייתי. המחקר הופסק קודם הזמן, בגלל בעיות מתודולוגיות.