50,000 חולים בישראל במחלת קרוהן וקוליטיס

למידע והתייעצות

להתייעצות עם פרופ’ דותן
השאירו פרטים או חייגו
03-5396560

    מדיקו > גסטרואנטרולוגיה

    מחלות המעי הדלקתיות: קרוהן וקוליטיס כיבית עולות בשכיחותן בארץ ובאזורים רבים בעולם. כיום יש בארץ כ- 50,000 חולים, מרביתם צעירים. תסמיני המחלה; שלשול, דמם רקטלי, כאב בטן ירידה במשקל, בחילה והקאה, וכן מחוץ למערכת העיכול-כגון פגיעה במפרקים, פריחות שונות, דלקות עיניים ומגוון שינויים בבדיקות המעבדה

    מה הן קרוהן וקוליטיס?

    קרוהן וקוליטיס הן מחלות כרוניות שעדין אינן ניתנות לריפוי, ובעלות אופי של התקפים והפוגות, שבמקרים רבים מתקדם לכדי נזק מבני במערכת העיכול וסיבוכים כגון היצרויות, מורסות תוך בטניות, קושי בשליטה, ניתוחים, ואף סיכון לגידולים סרטניים.

    מדובר במחלות מורכבות, רב גורמיות.

    ההנחה כיום היא שסיבתן קשורה לפעילות מוגברת מדי של מערכת החיסון של המעי ואינטראקציה לא תקינה בינה לבין אוכלוסיית חיידקי המעי באדם עם שילוב גורמי חשיפה גנטיים.

    מרכיבים סביבתיים כגון: תזונה, עישון, תרופות שונות ואף מתח, נבדקים כמשפיעים על האינטראקציה הלא תקינה שבסיס מחלות המעי הדלקתיות.

    חלק ניכר ממרכיבים אילו קשורים לאורח החיים המודרני.

    בעשורים האחרונים יש התקדמות ניכרת בהבנת מנגנוני המחלה, ופריצות הדרך העיקריות הינן לאו דווקא בטיפול תרופתי כזה או אחר, אלא בהבנה שיש צורך בהתאמת גישה טיפולית על בסיס מאפיינים של מטופל א’ באופן שונה ממה שיותאם למטופל ב’ (precision medicine).

    הבנה זו מתבססת על מחקר מתקדם, ונסמכת על יכולות אנליטיות וחישוביות המתפתחות במהירות מסחררת, שאפשרו את  “מהפכת ה- omics”.

    כך, המודרניזציה שתרמה להתפתחות מחלות של מערכת החיסון, מאפשרת גם את הפתרון והתיקון של מצבים אילו.

    במקביל לפיתוח גישות אבחנתיות וטיפוליות המגיעות עד לרמת התא/החיידק ולעתים המולקולה, שהן הבסיס לרפואה מתואמת אישית, התקדמה מאוד ההבנה שהטיפול במחלות מורכבות שקשורות לתחומים שונים, צריך להתייחס למורכבות ולהיות רב תחומי.

    מהי המשמעות המעשית של ההנחות הללו, וכיצד מיישמים אותן בחיי היום יום במרכז שלנו ובמרכזים מובילים בארץ ובעולם?

    גישת “טיפול מכוון מטרה” המתבסס על מדדים אישיים

    כיום המטרה הטיפולית העיקרית היא הפוגה מלאה של תסמיני המחלה. כלומר, התחושה הצפויה היא כשל אדם בריא.

    הדרך היעילה המוכרת כדי להגיע להפוגה זו היא על ידי טיפול תרופתי. לעתים הטיפול אינו יעיל דיו, כאשר ניתן באותה צורה לכל המטופלים.

    דוגמאות להתאמה אישית של הטיפול שעשויות לתרום להגעה להפוגה:

    התאמת טיפול ביולוגי תוך שימוש בבדיקות רמת תרופה ונוגדנים: בין התכשירים היעילים ביותר לטיפול בקוליטיס כיבית ובמחלת קרוהן נמצאים תכשירים ביולוגים שהינם חלבונים הניתנים בעירוי או בזריקות.

    התכשירים הללו מוכרים עשרים שנה בלבד, ובעשור האחרון הטיפול נעשה מדוייק ומותאם יותר בין השאר על ידי בדיקה של רמת התרופה אצל המטופל, והתאמת המינון על בסיס זה, בניגוד לטיפול בעבר שהתבסס על מינון זהה לכל מטופל.

    ניתן גם לבדוק האם המטופל פיתח נוגדנים כלפי התכשיר הטיפולי, ובמידה וכן, להוסיף תכשירים שיפחיתו קיום הנוגדנים, או להחליף טיפול לכזה שהגוף עדין אינו מכיר ואינו פועל נגדו.

    לאחרונה נמצאו מרכיבים גנטיים שבחלק מהמקרים קשורים בהתפתחות נוגדנים כאלו, כך שבדיקתם עוד טרם תחילת הטיפול עשויה להביא לכך שבקרוב מאוד, במטופלים מסוימים אופן הטיפול מלכתחילה יהיה שונה מאחרים, בהתבסס על הגנטיקה האישית שלהם.

    מעקב אחר פעילות הדלקת באופן לא פולשני: במקום לבצע פעולות אנדוסקופיות שמהוות כלי חשוב לאבחנה ומעקב אחר פעילות דלקתית, אך עשויות להיות כרוכות באי נוחות, סיכונים (נדירים) ועלויות, ניתן במקרים רבים להשתמש בבדיקות צואה הבודקות חלבונים דלקתיים-כגון בדיקת קלפרוטקטין בצואה.

    במקרים רבים בדיקה זו מאפשרת החלטה מושכלת ומותאמת אישית לגבי אופן הטיפול והמעקב.

    דוגמאות לגישה כוללנית ורב תחומית

    בשל ההבנה כי יש גורמים סביבתיים חשובים שתורמים להתפרצות או להחמרת מחלות מעי דלקתיות, ביניהם תזונה, השפעות על חיידקי המעי, עישון, תרופות ואף מתח, אנו נערכים להבנת מידת התרומה של כל מרכיב כזה אצל כל מטופל.

    בחלק מהמקרים מדובר בשיחה או טיפול-על ידי תזונאי/ת, אח/ות ייעודית לתחום מחלות המעי הדלקתיות, פסיכולוג/ית ואנשי צוות נוספים. לאחרונה נבדקים אצלנו ובמרכזים נוספים בארץ ובעולם מרכיבים אישיים של המטופל-כגון אוכלוסיות המיקרואורגניזמים בצואה, מטבוליטים בצואה ובסרום, מרכיבים מולקולריים בדגימות ביופסיה ואף מרכיבים גנטיים.

    אנליזה של מרכיבים אילו-ובייחוד שילוב המידע לגביהם במטופל ספציפי, מביאים להבנה טובה יותר של הביולוגיה האישית של כל מטופל. כיום אנו בודקים האם המאמץ להתאים תזונה, טיפול תרופתי, מעקב וליווי המתבססים על גישה כזו, יביאו לתוצאות טיפוליות טובות יותר, או יאפשרו זיהוי של מטרות טיפוליות אישיות שעדין לא מוכרות.

    לגישה זו קראנו גישה רב תחומית מבוססת סמנים לטיפול במחלות מעי דלקתיות ובה למעשה כל הצוות-הרפואי, הפארא רפואי והמחקרי, מתגייס לטיפול אישי (ביותר) במטופל.

    החולה כשותף

    עם התקדמות הרפואה המודרנית, התבססה גישת “המטופל במרכז”. בשנים אחרונות גישתנו היא “המטופל כשותף”- שותף לעדכונים רפואיים, שותף להחלטות, שותף למחקרים ומשמעותם, שותף לטיפול הרב תחומי ולאחריות על מצבו.

    גישה זו הינה אינטואיטיבית מצד אחד, אך חשוב לקדמה בייחוד בעולם של omics revolution שבו המדע מתקדם ונעשה מורכב יותר ויותר. זו אינה סיבה להרחקת החולה מהשותפות אלא להיפך, הכרת המורכבות והבנה שבמחלות מעי דלקתיות מרכיבים רבים צריכה לתרופת למאמץ לפעול כשותפים.

    על חלק ניכר ממרכיבי המחלה יש לחולה שליטה רבה ביותר ויחד ניתן לקדם הטיפול ותוצאותיו ביעילות רבה מאשר בעבר-ובוודאי באופן שיתאים יותר, ויהיה אישי ואנושי יותר עבור המטופל.

    בישראל קיימת עמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית מסייעת בהקניית ידע על המחלה ובשירותי תמיכה ומיצוי הזכויות של החולים במחלות מעי דלקתיות.

    כתובת אתר העמותה:

    www.ccfi.co.il


    פרופ' איריס דותן
    גסטרואנטרולוגיה
    פרופ’ איריס דותן הינה מומחית לגסטרואנטרולוגיה ולרפואה פנימית, מנהלת המערך לגסטרואנטרולוגיה במרכז רפואי רבין. פרופ’ דותן עוסקת במחקרים רבים ביניהם: מחקר מעבדה לאימונולוגיה של מערכת העיכול ומחקר בסיסי, קליני ותרגומי במחלות מעי דלקתיות.

    להתייעצות עם פרופ’ דותן
    השאירו פרטים או חייגו
    03-5396560

      תגובות