מערכת מדיקויחסית לסוגי סרטן אחרים, סרטן השד נחשב לסרטן בעל שכיחות גבוהה בארץ ובעולם, כשבישראל לבדה מתגלים בכל שנה 4,000 מקרים חדשים של סוג סרטן זה. אחד ממפתחות ההצלחה בטיפול בסרטן השד הוא הגילוי המוקדם, אשר מפחית באופן משמעותי את התמותה מהמחלה.
על כך מסביר פרופ' שלמה שניבאום בתכנית המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופ' קרסו
בדיקות תקופתיות לגילוי מוקדם של סרטן השד
הזיהוי המוקדם יכול להתבצע באמצעות בדיקת כירורג, המסתמך על מישוש השד לאיתור גושים חריגים, או באמצעות בדיקת ממוגרפיה.
על פי המלצות משרד הבריאות, נשים באוכלוסייה בעלת סיכון רגיל, נדרשות לבצע בדיקת כירורג דו שנתית.
נשים בעלות סיכון מובחן או גבוה צריכות לעבור בדיקת ממוגרפיה על פי ההמלצות הבאות:
- נשים בגילאי 40-50 – בדיקת ממוגרפיה אחת בכל שנה
- נשים בגילאים 50-74 – בדיקת ממוגרפיה פעמיים בכל שנה
סיכון מובחן או גבוה מוגדרים כמקרים הבאים:
- נשים שלהן קרובת משפחה מדרגה ראשונה, שאובחנה בעבר כחולת סרטן השד
- נשים עם מחלת שד שפירה עם אטיפיה בביופסיה
- נשים המוגדרות בקבוצת סיכון גבוהה מכל סיבה אחרת על פי שיקול דעתו המקצועי של הרופא המטפל
אבחון סרטן השד וטיפול
לאחר שהועלה חשד לסרטן השד במסגרת בדיקת כירורג או ממוגרפיה, מתבצעת ביופסיה לגוש שנתגלה, על מנת לבחון את מאפייני הגידול, ובכלל זה גודל הגידול ונפח הגידול ביחס לנפח השד.
במסגרת הביופסיה מתקבלת האבחנה האם מדובר בגידול ממאיר או קדם-ממאיר, וכן מתבצעת בדיקה של שלושת סוגי הקולטנים בשד: קולטני הרצפטין, קולטני אסטרוגן וקולטני פרוגסטרון.
במקרים בהם מתקבלת תשובה שלילית לגבי נוכחות של שלושת סוגי הקולטנים (הרצפטין, אסטרוגן ופרוגסטרון), ברור שהאישה תצטרך לקבל טיפול כימותרפי בשלב כלשהו, ובמקרה כזה ניתן להתחיל עם הטיפול עוד לפני הניתוח, מה שיכול להוביל להקטנה משמעותית ואף להעלמה של הגוש בשד, ולהשפיע על כל מהלך הטיפול בהמשך.
לאחר אבחון הגידול בצורה מדוייקת, מבוצע ניתוח לכריתת הגידול.
בהיבט זה חשוב להדגיש כי, החלטה על כריתת שד לאו דווקא מצביעה על מחלה חמורה יותר, אלא קשורה יותר לנתונים אודות גודל הגוש ביחס לגודל השד.
לעיתים ניתן לכרות את הגוש עצמו, אך כאשר הגוש גדול ביחס לגודל השד, יש צורך לבצע כריתה של השד כולו.
הניתוח לכריתת הגידול מבוסס על שני מרכיבים מרכזיים, המבוצעים באותו הליך כירורגי תחת הרדמה מלאה:
א. כריתת הגידול בשד
בכל הליך כירורגי של כריתת הגידול, השאיפה היא לכרות את הגידול בלבד, ורק במקרים שכך מתחייב, תתבצע כריתה של השד כולו.
על מנת למזער את השלכות הכריתה, מתבצעת כריתה של הגידול בתוספת שוליים מסביב לאזור הגידול, על מנת לוודא שלא נותרה רקמה נגועה מסביב.
בכל הליך של כריתת הגידול בלבד, ללא כריתת שד, מחוייבת המטופלת לעבור טיפולי קרינה עוקבים, על מנת לוודא הרס של שיירי גידול שלא זוהו, אם קיימים כאלה.
כמו כן, ניתן לעשות שימוש במכשיר הקרוי Margin Probe, המבוסס על שליחת אותות אלקטרומגנטיים אל רקמות השד, כשעל פי החזרת האותות, ניתן לבחון האם נותרו עוד שיירי גידול בשד.
בצורה זו, ניתן לבצע את הכריתה בצורה מדויקת ומינימלית, ולהימנע מכריתת השד כולו.
ב. כריתת בלוטות הלימפה בבית השחי, במידה ונתגלו כנגועות בסרטן
סרטן השד נוטה להתפשט דרך הבלוטות אל אזור הניקוז בבית השחי. בהתאם לכך, בכל הליך ניתוחי לטיפול בסרטן השד, מתבצעת בדיקה של בלוטות הלימפה על מנת לבחון האם הן נגועות בסרטן.
בדיקה זו מבוססת על הזרקת חומר רדיואקטיבי לפני הניתוח כשחלקיקי החומר מחקים את תאי הסרטן ומגיעים אל הבלוטה הראשונה במסלול הניקוז הלימפתי, בלוטה זו קרויה בלוטת הזקיף.
באמצעות מכשיר לזיהוי קרני גמא (בדומה למונה גייגר), מאתר הרופא את החומר הרדיואקטיבי בבלוטה.
מוציאים אותה והיא נבדקת ע"י פתולוג, ועל פי הממצאים המתקבלים ניתן לאבחן האם בלוטת הזקיף נגועה בתאי סרטן.
במידה והתשובה היא חיובית, הרי שייתכן שיתר הבלוטות נגועות, ומתבצעת כריתה של כל הבלוטות.
במידה והתקבל ממצא שלילי, הרי שגם יתר הבלוטות אינן נגועות, וניתן להימנע מכריתתן ולסיים את הניתוח.
בקרב נשים מעל גיל 60, אצלן נתגלה גידול קטן יותר מ-2 ס"מ עם קולטנים חיוביים להורמונים וללא בלוטות מעורבות, ניתן לבצע קרינה תוך ניתוחית, על מנת לחסוך טיפולי קרינה לאחר מכן.
במקרה של כריתת שד מלאה, ניתן לעבור הליך פלסטי לשחזור השד.
במקרים בהם מתבצעת כריתה של הגידול בלבד, מיושמת טכניקה כירורגית הקרויה אונקופלסטיקה, ומטרתה לשמר עד כמה שניתן את מבנה השד, על ידי "הזזה" של רקמות בנפח השד.
המאפיינים הפסיכולוגיים הייחודיים של סרטן השד
סרטן השד מתאפיין בשלושה חששות מרכזיים אצל נשים:
- החשש מכריתת שד, הפוגעת בדימוי הנשי
- החשש מכימותרפיה, שגורמת לנשירת שיער ופגיעה אסתטית חמורה
- החשש מהסרטן עצמו והשלכותיו הבריאותיות
חשוב לדעת כי כיום, ניתן לרפא 85%-90% ממקרי סרטן השד, עם שיעור הצלחה גבוה משמעותית במקרים בהם הגילוי היה מוקדם.
השפעתו של הגילוי המוקדם באה לידי ביטוי לא רק בהיבט של סיכויי הריפוי, אלא גם בהיבט של היקף הטיפול הניתוחי והתרופתי הנדרש. בהתאם לכך, מומלץ להיבדק על פי ההמלצות המפורטות, על אף ולמרות החשש הפסיכולוגי הקיים.
פרופ' שלמה שניבאום הינו כירורג אונקולוג, מנהל המרכז לבריאות השד ומנהל היחידה לכירורגיה מונחית איזוטופים החטיבה הכירורגית.
