סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס הוא סוג של סרטן שמקורו במעי הגס (קולון). המעי הגס הוא החלק האחרון של מערכת העיכול. סרטן המעי הגס מופיע בדרך כלל אצל מבוגרים, אם כי בני כל הגילאים עלולים לחלות.

הוא מתחיל בדרך כלל כגושים קטנים, לא סרטניים (שפירים) של תאים הנקראים פוליפים הנוצרים בחלק הפנימי של המעי הגס ועם הזמן חלק מהפוליפים הללו יכולים להפוך לסרטן.

פוליפים עשויים להיות קטנים ולהביא לתסמינים מועטים, אם בכלל. מסיבה זו, רופאים ממליצים על בדיקות סקר קבועות כדי לסייע במניעת סרטן המעי הגס על ידי זיהוי והסרת פוליפים לפני שהם הופכים לסרטן.

אם מתפתח סרטן המעי הגס, ישנם טיפולים רבים נגדו, כולל ניתוחים, הקרנות, כימותרפיה, טיפול ביולוגי ממוקד ואימונותרפיה.

במאמר זה נדון על:

• זיהוי תסמינים של סרטן המעי הגס
• הגורמים לסרטן
• גורמי הסיכון
• בדיקות לגילוי מוקדם לסרטן המעי הגס
• אבחון
• טיפול
• כיצד להפחית את הסיכון לסרטן המעי הגס

מהם התסמינים של סרטן המעי הגס?

אנשים רבים הסובלים מסרטן המעי הגס אינם חווים תסמינים בשלבים הראשונים של המחלה. כאשר מופיעים תסמינים, הם עשויים להשתנות, בהתאם לגודל הסרטן ולמיקומו לאורך המעי הגס.

הסימנים והתסמינים של סרטן המעי הגס כוללים:

• שינוי מתמשך בהרגלי היציאות, כולל שלשולים, עצירות או שינוי בתדירות היציאות
• דימום מפי הטבעת או דם בצואה
• אי נוחות מתמשכת בבטן, כגון התכווצויות, גזים או כאבים
• תחושה שהמעי לא מתרוקן לחלוטין לאחר יציאה
• חולשה או עייפות
• ירידה בלתי מוסברת במשקל

מהם הגורמים לסרטן המעי הגס?

הרופאים אינם בטוחים מהו הגורם לרוב המקרים של סרטן המעי הגס. באופן כללי, סרטן המעי הגס מתחיל כאשר תאים בריאים במעי הגס מפתחים שינויים (מוטציות) ב-DNA שלהם.

תאים בריאים גדלים ומתחלקים בצורה מסודרת בכדי לשמור על תפקוד תקין של הגוף, אך כאשר ה-DNA של התא ניזוק והופך לסרטני, התאים ממשיכים להתחלק – גם כאשר אין צורך בתאים חדשים. ככל שהתאים מתחלקים יותר ויותר ומצטברים הם יוצרים גידול.

עם הזמן תאי הסרטן יכולים לפלוש ולהרוס רקמות סמוכות ותאים סרטניים יכולים להגיע לחלקים אחרים בגוף – מצב המכונה גרורות.

מהם גורמי הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס?

גורמים שעשויים להגביר את הסיכון לסרטן המעי הגס כוללים:

גיל מבוגר – סרטן המעי הגס יכול להתפתח בכל גיל, אך רוב החולים בו הם מעל גיל 50. בשנים האחרונים, שיעורי סרטן המעי הגס בקרב אנשים מתחת לגיל 50 עלו, אך הרופאים אינם בטוחים מדוע.

היסטוריה אישית של סרטן המעי הגס או פוליפים – אם לאדם היה בעבר סרטן המעי הגס או שהיו לו פוליפים לא סרטניים במעי הגס, יש לו סיכון גדול יותר לפתח סרטן המעי הגס בעתיד.

מחלות מעי דלקתיות – מחלות מעי דלקתיות כרוניות במעי הגס, כגון קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן, יכולות להגביר את הסיכון לפתח סרטן המעי הגס.

תסמונות תורשתיות – קיימות תסמונות תורשתיות בהן יש סיכוי מוגבר לסרטן המעי הגס. מוטציות גנטיות מסוימות שעוברות במשפחות יכולות להגביר את הסיכון לסרטן המעי הגס באופן משמעותי ועם זאת, מדובר רק באחוז קטן מסך כל המקרים של סרטן המעי הגס.

התסמונות התורשתיות השכיחות ביותר המגבירות את הסיכון לסרטן המעי הגס הן פוליפוזיס משפחתית (FAP) ותסמונת לינץ׳ (הידועה גם בראשי התיבות HNPCC).

היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס – לאדם יש סיכוי גבוה יותר לחלות בסרטן המעי הגס אם יש לו קרוב משפחה שחלה במחלה. אם יותר מבן משפחה אחד היה חולה הסיכון גדול עוד יותר. במקרים האלו, לא מדובר על תסמונת גנטית או מוטציה ספציפית.

דיאטה דלה בסיבים ועתירת שומן – סרטן המעי הגס וסרטן הרקטום עשויים להיות קשורים לתזונה מערבית טיפוסית, דלת סיבים ועתירה בשומן וקלוריות. מספר מחקרים מצאו סיכון מוגבר לסרטן המעי הגס בקרב אנשים עם תזונה עתירת בשר אדום ובשר מעובד.

אורח חיים יושבני – אנשים שאינם פעילים גופנית נוטים יותר לחלות בסרטן המעי הגס.

סוכרת – לאנשים עם סוכרת או עמידות לאינסולין יש סיכון מוגבר לסרטן המעי הגס.

השמנה – לאנשים הסובלים מהשמנת יתר יש סיכון מוגבר לסרטן המעי הגס וסיכון מוגבר למות מסרטן המעי הגס.

עישון – אנשים שמעשנים עלולים להיות בסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס.

אלכוהול – שימוש כבד באלכוהול מגביר את הסיכון לסרטן המעי הגס.

טיפול בהקרנות לסרטן – טיפול בהקרנות המכוונות אל הבטן לטיפול בסרטן אחר מעלה את הסיכון לסרטן המעי הגס בעתיד.

אילו בדיקות קיימות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס?

רופאים ממליצים לאנשים בעלי סיכון ממוצע לסרטן המעי הגס לשקול לבצע בדיקות סקר לגילוי מוקם החל מגיל 50, אך אנשים עם סיכון מוגבר, כמו אלו עם היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס, צריכים לשקול בדיקה מוקדמת בגיל צעיר יותר.

גילוי סרטן המעי הגס בשלב מוקדם מהווה את הגורם החשוב ביותר בהגדלת הסיכוי לריפוי. מחקרים מוכיחים כי בדיקות לגילוי מוקדם מפחיתות את הסיכון למוות מסרטן המעי הגס. בישראל קיימות בסל הבריאות שתי בדיקות לגילוי מוקדם: קולונוסקופיה ובדיקת דם סמוי בצואה.

קולונוסקופיה

במהלך בדיקת קולונוסקופיה מוחדר אל פי הטבעת צינור ארוך וגמיש (קולונוסקופ) ומצלמת וידיאו זעירה הממוקמת בקצה הצינור מאפשרת לרופא לזהות שינויים או חריגות במעי הגס כולו.

קולונוסקופיה אורכת כ-30 עד 60 דקות והבדיקה מתבצעת בדרך כלל כל עשר שנים אם אין ממצאים חריגים ולמטופל אין סיכון מוגבר לסרטן המעי הגס. היתרונות של הבדיקה היא שמדובר באחת הבדיקות הרגישות ביותר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס שכן הרופא יכול לראות את כל המעי הגס והרקטום. כמו כן, ניתן להסיר במהלכה פוליפים שעשויים להתפתח לסרטן בהמשך.

עם זאת קיימים גם חסרונות לבדיקה – היא עשויה שלא לזהות את כל הפוליפים (במיוחד הקטנים), היא מצריכה הכנה (משלשלים ותזונה מיוחדת בימים לפני), יש צורך בטשטוש על מנת לעבור אותה וקיים סיכון מסוים לסיבוכים כמו דימום או קרע במעי.

בדיקת דם סמוי בצואה

בדיקת דם סמוי בצואה (בדיקה אימונוכימית FIT)  היא בדיקות מעבדה המשמשת לבדיקת דגימות צואה לאיתור דם סמוי בצואה שיכול להעיד על פוליפים טרום סרטניים. הבדיקה מומלצת אחת לשנה בין גיל 50 לגיל 74.

היתרונות בבדיקה זו היא שאין צורך בהכנה של המעי ואין צורך בפעולה פולשנית. עם זאת, הבדיקה אינה רגישה לזיהוי של כל הפוליפים והגידולים הסרטניים ויכולה להיות לה גם תשובה חיובית כוזבת, כלומר, היא תצביע על ממצא לא תקין שבפועל לא קיים.

קולונוסקופיה וירטואלית (CT קולונוגרפיה)

קולונוסקופיה וירטואלית היא למעשה סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת) המייצרת תמונות חתך של אברי הבטן, מה שמאפשר לרופא לזהות שינויים או חריגות במעי הגס וברקטום.

על מנת ליצור תמונות איכותיות, צינור קטן (קטטר) ממוקם בתוך פי הטבעת כדי למלא את המעי הגס בגז. קולונוסקופיה וירטואלית אורכת כ-10 דקות.

בדומה לקולונוסקופיה רגילה, גם כאן יש צורך בהכנת המעי, אך היא הרבה פחות פולשנית. החיסרון המרכזי של הבדיקה היא שבמידה ויש ממצאים, לא ניתן להסירם או לקחת דגימת רקמה ויהיה צורך בקולונסקופיה רגילה וכן היא כרוכה בחשיפה לקרינה.

בישראל קולונוסקופיה וירטואלית ממומנת בסל הבריאות כבדיקת סקר לאנשים שלא יכולים לעבור קולונוסקופיה רגילה בעקבות מניעה רפואית (מחלות רקע מסוימות או קושי טכני).

כיצד מאבחנים את סרטן המעי הגס?

אם הסימנים והתסמינים של המטופל מצביעים על כך שהוא עלול לחלות בסרטן המעי הגס, הרופא עשוי להמליץ ​​על בדיקות אבחון, כולל:

קולונוסקופיה – אם נמצאים אזורים המחשידים לגידול, הרופא יכול להעביר כלים כירורגיים דרך הצינור כדי לקחת דגימת רקמות (ביופסיה) ולהסיר פוליפים נוספים.

בדיקת דם – אין בדיקת דם היכולה לומר להגיד אם למטופל יש סרטן המעי הגס, אבל הרופא עשוי לבקש בדיקות דם כדי לגבי רמזים לגבי המצב הבריאות הכללי, כגון תפקודי כליה וכבד.

הרופא עשוי גם לבדוק נוכחות בדם של חומר המיוצר לעיתים על ידי סרטן המעי הגס הקרוי אנטיגן קרצינו-אמבריוני (CEA). במעקב לאורך זמן, רמת ה-CEA בדם עשויה לעזור לרופא להבין את התחזית (פרוגנוזה) של המטופל והאם הסרטן מגיב לטיפול.

מהו הטיפול בסרטן המעי הגס?

הטיפול המתאים לסרטן המעי הגס תלוי במצבו של המטופל הספציפי, במיקום הסרטן, מידת התפשטותו וגורמים נוספים. הטיפול בסרטן המעי הגס כולל בדרך כלל ניתוח להסרת הגידול וניתן גם להמליץ ​​על טיפולים אחרים, כגון הקרנות וכימותרפיה.

צפו בפרופ' שמואל אביטל מסביר על הניתוחים לסרטן המעי הגס

מתוך פרוייקט המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופ קרסו

ניתוח לסרטן בשלב מוקדם

אם הגידול קטן, הרופא עשוי להמליץ ​​על גישה זעיר פולשנית, כגון:

הסרת פוליפים במהלך קולונוסקופיה (פוליפקטומיה) – אם הסרטן קטן, מקומי ובשלב מוקדם מאוד, הרופא יוכל להסיר אותו לחלוטין במהלך קולונוסקופיה.

כריתת רירית אנדוסקופית – ניתן להסיר פוליפים גדולים יותר במהלך קולונוסקופיה באמצעות כלים מיוחדים להסרת הפוליפ וכמות קטנה של הציפוי הפנימי של המעי הגס בהליך הנקרא כריתת רירית אנדוסקופית.

ניתוח זעיר פולשני (ניתוח לפרוסקופי) – ניתן להסיר פוליפים שלא ניתן להסיר בקולונוסקופיה באמצעות ניתוח לפרוסקופי. בהליך זה, המנתח מבצע את הניתוח באמצעות מספר חתכים קטנים בדופן הבטן, כשהוא מכניס מכשירים עם מצלמות המציגות את המעי הגס על צג וידאו. המנתח עשוי גם לקחת דגימות מבלוטות הלימפה באזור בו נמצא הסרטן.

ניתוח לסרטן בשלב מתקדם יותר

אם הגידול גדול יחסית או שהוא פרץ דרך דופן המעי הגס, המנתח עשוי להמליץ ​​על:

קולקטומיה חלקית – במהלך הליך זה, המנתח מסיר את החלק של המעי הגס המכיל את הגידול, יחד עם שוליים של רקמה תקינה משני צידיו. המנתח מסוגל לעיתים קרובות לחבר מחדש את החלקים הבריאים של המעי הגס או הרקטום. הליך זה יכול להיעשות בדרך כלל על ידי גישה זעיר פולשנית (לפרוסקופיה).

כאשר לא ניתן לחבר מחדש את החלקים הבריאים של המעי הגס זה לזה, ייתכן שהמטופל יזדקק לקולוסטומיה (סטומה). זה כרוך ביצירת פתח בדופן הבטן מחלק מהמעי שנותר והוצאת הצואה לשקית שמתאימה היטב לפתח.

לפעמים הסטומה היא זמנית בלבד, מה שמאפשר זמן למעי להחלים לאחר הניתוח, אולם במקרים מסוימים הסטומה עשויה להיות קבועה. בלוטות לימפה סמוכות מוסרות בדרך כלל גם במהלך ניתוח לסרטן המעי הגס ונבדקות לנוכחות תאים סרטניים.

ניתוח לסרטן מתקדם מאוד

אם הסרטן מתקדם מאוד או שהמטופל במצב בריאותי ירוד, המנתח עשוי להמליץ ​​על ניתוח כדי להקל על חסימה של המעי הגס או מצבים אחרים על מנת לשפר את התסמינים. ניתוח זה לא נעשה כדי לרפא את הסרטן, אלא כדי להקל על סימנים ותסמינים, כגון חסימה, דימום או כאבים.

במקרים ספציפיים בהם הסרטן התפשט רק לכבד או לריאות אך מצב בריאותו הכללית של המטופל טוב, הרופא שלך עשוי להמליץ ​​על ניתוח או טיפולים מקומיים אחרים להסרת הגרורות. ניתן להשתמש בכימותרפיה לפני או אחרי הליך מסוג זה. גישה זו מספקת הזדמנות לריפוי מהסרטן בטווח הארוך.

כימותרפיה

כימותרפיה משתמשת בתרופות לחיסול תאים סרטניים. כימותרפיה לסרטן המעי הגס ניתנת בדרך כלל לאחר הניתוח אם הסרטן מתקדם או שהתפשט לבלוטות הלימפה. באופן זה, כימותרפיה עלולה להרוג כל תאים סרטניים שנותרו בגוף ולעזור להפחית את הסיכון להישנות הסרטן.

ניתן להשתמש בכימותרפיה גם לפני ניתוח לכיווץ סרטן גדול, כך שיהיה קל יותר להסיר אותו באמצעות ניתוח. ניתן להשתמש בכימותרפיה גם כדי להקל על תסמינים של סרטן המעי הגס שלא ניתן לכרות באמצעות ניתוח או שהתפשט לאזורים אחרים בגוף ולעיתים טיפול כזה משולב עם טיפול בהקרנות.

הקרנות (רדיותרפיה)

טיפול בקרינה משתמש במקורות אנרגיה חזקים, כגון קרינת X ופרוטונים, כדי לחסל תאים סרטניים. ניתן להשתמש בו בכדי לכווץ סרטן גדול לפני הניתוח, כך שניתן יהיה להסירו ביתר קלות.

כאשר ניתוח אינו אופציה, ניתן להשתמש בטיפול בהקרנות להקלה על תסמינים, כגון כאב או דימומים.

טיפול ביולוגי ממוקד מטרה

טיפולים ביולוגיים ממוקדי מטרה מתמקדים במוטציות ספציפיות הקיימות בתאים סרטניים. על ידי חסימת מסלולים חריגים אלו, טיפולים תרופתיים ממוקדים אמורים לגרום למוות של תאים סרטניים.

תרופות ממוקדות מטרה משולבות בדרך כלל עם כימותרפיה והן שמורות בדרך כלל לאנשים עם סרטן מתקדם.

טיפול תומך (פליאטיבי)

טיפול פליאטיבי הוא טיפול רפואי מיוחד המתמקד במתן הקלה בכאב ותופעות אחרות של מחלה קשה. טיפול פליאטיבי ניתן על ידי צוות רופאים, אחיות ואנשי מקצוע אחרים שהוכשרו במיוחד העובדים עם המטופל, משפחתו ורופאיו האחרים בכדי לספק שכבה נוספת של תמיכה המשלימה את הטיפול השוטף.

צוותי טיפול פליאטיבי שואפים לשפר את איכות חייהם של אנשים חולי סרטן ובני משפחותיהם וסוג זה של טיפול מוצע לצד טיפולים אחרים שהמטופל עשוי לקבל. כאשר משתמשים בטיפול פליאטיבי יחד עם כל הטיפולים המתאימים האחרים, חולי סרטן עשויים להרגיש טוב יותר ולחיות זמן רב יותר.

אילו שינויים ניתן לבצע באורח החיים כדי להפחית את הסיכון לסרטן המעי הגס?

ניתן יכול לנקוט בצעדים להפחתת הסיכון לסרטן המעי הגס על ידי ביצוע שינויים בחיי היומיום:

תזונה הכוללת מגוון פירות, ירקות ודגנים מלאים – פירות, ירקות ודגנים מלאים מכילים ויטמינים, מינרלים, סיבים ונוגדי חמצון, העשויים למלא תפקיד במניעת סרטן.

צריכת אלכוהול מתונה, אם בכלל – אם בוחרים לשתות אלכוהול, חשוב להגביל את הכמות ללא יותר ממשקה אחד ביום לנשים ושניים לגברים.

הפסקת עישון – ניתן לשוחח עם הרופא על דרכים לגמילה מעישון.

פעילות גופנית – יש לנסות ולבצע פעילות גופנית של לפחות 30 דקות ברוב ימות השבוע. אם אדם אינו פעיל מבחינה גופנית, חשוב להתחיל לאט ולהתקדם בהדרגה ל-30 דקות. כמו כן, חשוב להתייעץ עם הרופא לפני התחלת תכנית אימונים כלשהי.

שמירה על משקל תקין – אם יש צורך לרדת במשקל, ניתן לשאול את הרופא לגבי דרכים בריאות להשיג את המטרה. יש לשאוף לרדת במשקל בהדרגה על ידי הגדלת נפח הפעילות הגופנית והפחתת הצריכה הקלורית במזון.

מקורות: MayoClinic

שאלות ותשובות בנושא

מתי יש לפנות לרופא?

מהי בדיקת DNA בצואה?

האם אספירין יכול לסייע במניעה של סרטן המעי הגס?

מה זה סטייג׳ינג?

מה זה אימונותרפיה?