מיפוי עצמות

מערכת השלד האנושית מורכבת מכל העצמות, הסחוסים, הגידים והרצועות בגוף. בסך הכל, השלד מהווה כ-20% ממשקל הגוף של האדם. שלד של מבוגר מכיל 206 עצמות, ושלדי ילדים מכילים יותר עצמות מכיוון שחלקן, כדוגמת אלו של הגולגולת, מתאחות במהלך הגדילה. מיפוי עצמות היא בדיקת הדמיה המשמשת כדי לסייע באבחון בעיות בעצמות. בעת המיפוי נעשה שימוש בכמות קטנה מאוד של תרופה רדיואקטיבית בטוחה לשימוש. בדיקת מיפוי עצמות נעשית כדי לחשוף בעיות בחילוף החומרים של העצם, כיוון שהעצמות נמצאות בתהליך מתמיד של הרס ובנייה מחדש בעזרת חילוף חומרים זה, וסריקת עצם היא דרך טובה להציג ולתעד פעילות מטבולית חריגה בעצמות.

מה תפקידה של מערכת השלד?

תפקידה העיקרי של מערכת השלד הוא לספק תמיכה לגוף. לדוגמה, עמוד השדרה מספק תמיכה לראש ולגו. הרגליים, לעומת זאת, תומכות ונושאות את משקל פלג הגוף העליון בזמן שאדם עומד.

למערכת השלד יש מספר פונקציות נוספות:

• הגנה על איברים פנימיים מפני פגיעה, כדוגמת הגולגולת שמגנה על המוח, בעוד שכלוב הצלעות מגן על הלב והריאות.
• מתן אפשרות תנועה, כאשר השרירים שמניעים את הגוף מעוגנים לעצמות דרך הגידים.
• ייצור תאי דם במח העצם שנמצא בתוך חלק מהעצמות, מה שמאפשר היווצרות של תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות דם.
• אחסון מינרלים וחומרי הזנה, ביניהם סידן וזרחן שיכולים להשתחרר מהעצמות. בנוסף, רקמת שומן שעשויה לשמש כמקור אנרגיה יכולה להימצא בחלק ממח העצם.

אילו מצבים עלולים להשפיע על מערכת השלד?

• שברים – שברים מתרחשים בדרך כלל עקב פציעה או טראומה, כגון תאונת דרכים או נפילה. ישנם סוגים רבים ושונים של שברים, והם בדרך כלל מסווגים לפי אופי ומיקום השבר.
• מחלות עצם מטבוליות – קבוצה של מצבים המשפיעים על חוזק או שלמות העצם, המחלות יכולות לנבוע ממצבים כמו מחסור בוויטמין D, אובדן מסת עצם ושימוש בתרופות מסוימות, כגון סטרואידים או כימותרפיה.
• דלקת פרקים (ארטריטיס) – דלקת של המפרקים היא מצב שעלול לגרום לכאב והגבלה של טווח התנועה. מספר גורמים יכולים לגרום לדלקת פרקים, כולל פירוק הסחוס שנמצא במפרקים, מצבים אוטואימוניים או זיהום.
• סרטן – ממאירות יכולה להתפתח ברקמות העצם או בתאי הדם המיוצרים על ידי מח העצם. סרטן שנוצר ברקמת העצם הראשונית הוא די נדיר, בעוד סרטן של תאי הדם המיוצרים על ידי העצם, כגון מיאלומה או לימפומה שכיחים יותר.
• עקמות בעמוד השדרה – עקמומיות בעמוד השדרה היא מצב בו עמוד השדרה אינו מתעקל בצורתו הרגילה, מצב הנקרא גם סקוליוזיס.

מהו מיפוי עצמות?

מיפוי עצמות, או סריקת עצם, היא הליך רדיולוגי מיוחד המשמש לבדיקת העצמות השונות המרכיבות את השלד. הבדיקה נעשית כדי לזהות אזורים בהם מתרחשים שינויים פיזיולוגיים וכימיים בעצם, או כדי לעקוב אחר התקדמות הטיפול במצבים מסוימים.

סריקת עצם היא סוג של הליך מתחום הרדיולוגיה הגרעינית, במהלכו נעשה שימוש בכמות זעירה של חומר רדיואקטיבי כדי לסייע בבדיקת העצמות. החומר הרדיואקטיבי מצטבר בתוך רקמת העצם בנקודות בהן מתרחש שינוי פיזי וכימי חריג. החומר הרדיואקטיבי פולט קרינה הנקראת קרינת גמא, שמזוהה על ידי סורק המעבד את המידע לתמונה של העצמות.

האזורים שבהם החומר נאסף נקראים "נקודות חמות", והם עשויים להצביע על נוכחות של מצבים כגון דלקת פרקים, גידולי עצמות ממאירים (סרטניים), סרטן עצם גרורתי (סרטן שהתפשט מאתר אחר, כגון הריאות), זיהומי עצם, טראומות עצם שלא נראו בצילומי רנטגן רגילים ומצבים אחרים של העצם.

מתי עושים מיפוי עצמות?

איתור גידולים – הבדיקה מאפשרת לאתר גידולים שפירים או ממאירים, מכיוון שתאים אלו מתרבים במהירות. בשל חילוף החומרים המוגבר ותיקון העצם באזור התאים הסרטניים הם יופיעו כנקודה חמה בסריקת העצם. בנוסף, ניתן לאתר גם גרורות בעצמות שהגיעו מגידולים באיברים אחרים.

הערכת יעילות טיפול – מיפוי עצמות יכול לשמש לבדיקת התגובה לטיפול בסרטן, על ידי מיפוי לפני ואחרי הטיפול והשוואה בין הסריקות.

איתור שברים – ניתן להעריך טראומה לעצמות במצבים בהם צילומי רנטגן רגילים אינם חושפים את הפגיעה, או במצבים בהם יש שברים שקשה לאתר בצילום סטנדרטי. כמו כן, ניתן להעריך את גיל השברים על ידי בדיקת מיפוי עצמות.

זיהוי זיהומים – הפעילות המוגברת של תאים באזורי זיהום מאפשרת לזהות מוקדים דלקתיים בעזרת הבדיקה, וכך ניתן לאבחן מחלות זיהומיות של העצם (אוסטאומיאליטיס).

מחלות מטבוליות – מחלות הפוגעות בהרכב העצם, כדוגמת אוסטאופורוזיס (דלדול עצם), בה העצמות הופכות לשבירות יותר בעקבות איבוד ממשקלן וצפיפותן.

נמק העצם (Avascular Necrosis) – מצב בו רקמת העצם מתה עקב מחסור באספקת דם.

הערכת כאבי עצמות בלתי מוסברים.

מהם הסיכונים בסריקת עצם?

כמות החומר הרדיואקטיבי המוזרקת לווריד לצורך ההליך קטנה מספיק כדי שלא יהיה צורך באמצעי זהירות מפני חשיפה רדיואקטיבית. הזרקת החומר עלולה לגרום לאי נוחות קלה, ותגובות אלרגיות לחומר הן נדירות, אך עלולות להתרחש.

במקרים של הריון או חשד להריון, על המטופלת ליידע את הרופא בשל הסיכון לפגיעה בעובר בעקבות הקרינה בבדיקת המיפוי. גם במקרים בהם המטופלת מניקה יש להתייעץ עם הרופא, בעקבות הסיכון במעבר של החומר הרדיואקטיבי לתינוק דרך חלב האם.

האם צריך להתכונן למיפוי עצמות?

סריקת עצם אינה דורשת הכנה מיוחדת למעט מקרים מיוחדים. לפני הסריקה, יש להוריד תכשיטים וחפצים אחרים ממתכת הנמצאים על הגוף.

נשים מניקות יונחו שלא להניק לאחר הבדיקה, ויתבקשו לשאוב את החלב ולזרוק אותו במשך יומיים.

לפני הטיפול יש להפסיק ליטול תרופות המכילות חומר בשם ביסמוט, שקיים בחלק מהתרופות לבעיות עיכול (קלבטן למשל).

איך מבוצעת בדיקת מיפוי עצמות?

ההליך מתחיל בהזרקת החומר הרדיואקטיבי דרך מחט שתוחדר לאחד הוורידים. לאחר מכן נותנים לחומר להתפזר בגוף במשך שעתיים עד ארבע השעות הבאות, בהן המטופל יתבקש לנוח בחדר המתנה. במהלך תקופת ההמתנה, המטופל יתבקש לשתות מספר כוסות מים (ארבע עד שש כוסות) כדי לעזור לשטוף כל חומר רדיואקטיבי שלא נאסף ברקמת העצם.

במידה ובדיקת מיפוי העצמות נעשית כדי לזהות זיהום בעצמות (אוסטאומיאליטיס), לרוב יוחלט לבצע רצף סריקות מיד לאחר הזרקת החומר הרדיואקטיבי, ורצף נוסף של סריקות ייעשה לאחר שהחומר יתאסף ברקמת העצם בתום זמן ההמתנה.

כשהחומר מתפזר בגוף, תאי העצם נמשכים באופן טבעי לאזורים הזקוקים לתיקון. החומר עוקב אחר תאים אלה ומתאסף במקומות שבהם העצם ניזוקה ועוברת תיקון על ידי תאי העצם.

לאחר שיחלוף הזמן המתאים לריכוז של החומר ברקמת העצם, המטפל יתבקש לרוקן את שלפוחית ​​השתן לפני תחילת הסריקה. שלפוחית ​​שתן מלאה עלולה לעוות את עצמות האגן, ועלולה להפוך לגורם לאי נוחות במהלך הסריקה, אשר עשויה להימשך עד שעה. בתום ההמתנה הרופא ישתמש במצלמה מיוחדת כדי לסרוק את העצמות. האזורים הפגועים, שבהם החומר התמקם, מופיעים ככתמים כהים על התמונה.

בזמן הסריקה המטופל יתבקש לשכב בשקט על שולחן סריקה, שכן כל תנועה עלולה להשפיע על איכות הסריקה. הסורק ינוע מעל המטופל באיטיות מספר פעמים כאשר הוא מזהה את קרני הגמא הנפלטות מהחומר שהתאסף ברקמת העצם, והמטופל עשוי להיות ממוקם מחדש במהלך הסריקה כדי לקבל זוויות הסתכלות שונות.

הרופא עשוי לחזור על תהליך ההזרקה וההדמיה אם הסריקה הראשונה לא הראתה תוצאות מספקות. במקרים בהם התמונות לא היו ברורות מספיק, ייתכן ויוחלט לבצע בדיקה בשם SPECT, שהיא בדיקה דומה לבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT), בה מתקבלת תמונה תלת ממדית של העצמות.

מה קורה לאחר בדיקת מיפוי עצמות?

הבדיקה אינה גורמת לתופעות לוואי או סיבוכים, ורוב החומר הרדיואקטיבי מסולק מהגוף תוך 24 שעות. כמויות קטנות עשויות להישאר עד שלושה ימים. מומלץ לשתות הרבה נוזלים ולרוקן את שלפוחית ​​השתן בתדירות גבוהה במשך 24 עד 48 שעות לאחר ההליך כדי לעזור לשטוף את החומר הרדיואקטיבי הנותר מהגוף.

האזור בו הוזרק החומר לווריד ייבדק לאיתור סימנים של אדמומיות או נפיחות, ובמידה והמטופל מבחין בכאב, אדמומיות או נפיחות באזור זה לאחר החזרה הביתה, יש להודיע ​​לרופא שכן הדבר עשוי להצביע על זיהום או סוג אחר של תגובה.

מה פירוש תוצאות הבדיקה?

תוצאות הבדיקה נחשבות תקינות כאשר החומר הרדיואקטיבי מתפזר באופן שווה בכל הגוף. התוצאות נחשבות לא תקינות כאשר הסריקה מראה "נקודות חמות" כהות יותר או "נקודות קרות" בהירות יותר בעצמות. נקודות כהות מתארות מקומות שבהם נאסף עודף של חומר רדיואקטיבי. נקודות בהירות לעומת זאת הן אזורים שבהם החומר לא נאסף באופן תקין. תוצאות חריגות יכולות להצביע על כך שקיימת הפרעה בעצמות, כגון סרטן, דלקת פרקים או זיהום בעצם.

בעוד שהבדיקה יכולה לסייע בזיהוי בעיות בחילוף החומרים של העצם, היא לא בהכרח חושפת את הסיבה להן. סריקת עצם מראה שיש בעיה והיכן היא ממוקמת, אך זה מבחן לא ספציפי וייתכן שיהיה צורך בביצוע בדיקות נוספות אם סריקת העצם הראתה חריגות, כדוגמת בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או בדיקת MRI.

לערוץ הוידאו שלנו בנושא אורתופדיה

שאלות ותשובות בנושא

כמה זמן עורכת הבדיקה?

האם ניתן לבצע את הבדיקה בילדים?

האם הבדיקה מזיקה בטווח הארוך?

האם הבדיקה כואבת?

תוך כמה זמן מקבלים את תוצאות הבדיקה?