בדיקת צפיפות עצם

מדיקו > מדריכים > אורתופדיה > בדיקת צפיפות עצם
בדיקת צפיפות עצם
רופאים שעשויים לסייע לך: 31 רופאים בתחום אבחון וייעוץ אורתופדי
כמה עולה: החל מגיל 60 וכל 5 שנים, קופות החולים מממנות בדיקת צפיפות עצם בעלות מינימלית של כמה עשרות שקלים.
זמן החלמה: הבדיקה אינה דורשת התאוששות מיוחדת, וניתן לחזור לשגרה מלאה מיד בתום הבדיקה.
שם נוסף: בדיקת DXA או DEXA

מדריך בדיקת צפיפות עצם

בדיקת צפיפות עצם מסוגלת לקבוע האם אדם סובל מדלדול עצם, או אוסטאופורוזיס. אוסטאופורוזיס היא הפרעה המאופיינת בעצמות שבריריות ונטייה מוגברת שלהן להישבר.

הבדיקה משתמשת בקרני רנטגן כדי למדוד את כמות הסידן ומינרלים נוספים המרכיבים את רקמת העצם, והעצמות הנבדקות הן לרוב עצמות עמוד השדרה, הירך והאמה.


מהי צפיפות עצם?

במילים פשוטות, צפיפות העצם היא מידת הנקבוביות של העצמות. ניתן לחשוב על העצמות כמעין ספוג ובו כמות גדולה של חורים קטנים ככל שיש יותר חורים, והם יותר גדולים, כך העצם תהיה צפופה פחות. חשוב לאבחן בעיות בצפיפות העצם ככל שאנו מזדקנים, מכיוון שעצמות צפופות פחות נוטות להישבר, אפילו מפציעה שגרתית, כמו מעידה או נפילה על מדרכה.


מהי בדיקת צפיפות עצם?

בדיקת צפיפות העצם הנפוצה ביותר נקראת בדיקת Dual energy X-ray Absorptiometry (DEXA).

זוהי בדיקת הדמיה, ובמסגרת הבדיקה נעשים צילומי רנטגן עם קרינה נמוכה על מנת למדוד אזורים של עצמות בהם ניתן למצוא דלדול ברקמת העצם. הבדיקה אינה כואבת, לא פולשנית, ולוקחת בערך עשר דקות עד חצי שעה.

בדיקות צפיפות העצם שונות מסריקות עצם. סריקת עצם דורשת הזרקה של חומר רדיואקטיבי והמתנה לפיזורו בדם, ובדרך כלל משמשת לאיתור שברים, סרטן, זיהומים ומחלות אחרות של רקמת העצם. מנגד, בדיקת צפיפות עצם היא מיידית ולא דורשת הכנה, ומודדת רק את רמת הצפיפות של רקמת העצם.


מתי מבצעים בדיקת צפיפות עצם?

רופאים משתמשים בבדיקה על מנת:

  • לזהות ירידה בצפיפות העצם לפני שנגרמים שברים.
  • לקבוע את הסיכון של אדם לשבור עצמות מסוימות.
  • לאשר אבחנה של אוסטאופורוזיס.
  • לעקוב אחר תוצאות הטיפול באוסטאופורוזיס.

מה זה אוסטאופורוזיס?

אוסטאופורוזיס הוא מונח המשמש לתיאור עצמות שבירות. ככל שאדם מתבגר, העצמות שלו עלולות לאבד מהעובי והחוזקה שלהן. אוסטאופורוזיס גורם לעצמות להיות חלשות ושבירות – כל כך שבירות עד שנפילה או אפילו לחצים קלים כמו התכופפות או שיעול עלולים לגרום לשבר. שברים הקשורים לאוסטאופורוזיס מתרחשים לרוב בירך, פרק כף היד או עמוד השדרה.

עצם היא רקמה חיה שכל הזמן מתפרקת ונבנית בתהליך מתמשך. אוסטאופורוזיס מתרחש כאשר יצירת עצם חדשה אינה עומדת בקצב אובדן העצם הישנה.

בדרך כלל אין תסמינים בשלבים המוקדמים של אובדן מסת העצם, אך בשלב מסוים העצמות עלולות להידלדל ולהיחלש עד למצב בו חשים בתסמינים כמו כאבי גב, איבוד גובה ויציבה כפופה. התסמינים נגרמים על ידי שבר או קריסה של חוליות בעמוד השדרה, וייתכנו גם שברים של עצמות אחרות, כדוגמת עצמות הירך, בקלות רבה מהצפוי.

אוסטאופורוזיס משפיע על גברים ונשים, אך נשים, במיוחד נשים מבוגרות שעברו את גיל המעבר, נמצאות בסיכון הגבוה ביותר לחלות. תרופות, תזונה בריאה ופעילות גופנית נושאת משקל יכולים לסייע במניעת אובדן עצם או לחזק עצמות חלשות.

הרופאים מכנים לפעמים אוסטאופורוזיס מחלה "שקטה", מכיוון שהיא אינה כואבת, ואנשים רבים מבינים לראשונה שהם סובלים מאוסטיאופורוזיס רק לאחר שהם מגלים ששברו עצם בעקבות נפילה קלה.


למי מומלץ לעבור בדיקת צפיפות עצם?

רופאים לוקחים בחשבון גורמים רבים כאשר הם מחליטים מי עשוי להפיק תועלת מבדיקת צפיפות עצם. רופאים ממליצים לעתים קרובות על בדיקת צפיפות עצם כדי להעריך את בריאות העצם, את הסיכון לאוסטיאופורוזיס ולשברים במידה והמטופל מבוגר מגיל 60, או אם סבל משברים בעצמות או מחלות אחרות המסכנות את בריאות העצם.

מחקרים מראים שנשים מתחילות לאבד מסת עצם מוקדם ומהר יותר מגברים. מסיבה זו, מומלץ לנשים לעבור בדיקת צפיפות עצם בגיל מוקדם יותר מגברים על מנת לאתר סימנים לאוסטאופורוזיס בשלב מוקדם יחסית.

ייתכן שיומלץ ​​​​על בדיקת צפיפות עצם אם קיים גורם סיכון אחד או יותר לאוסטאופורוזיס או שברים:

גיל מבוגר – אנשים רבים מאבדים מסת עצם ככל שהם מתבגרים. מומלץ לעבור בדיקת צפיפות עצם לנשים שהגיעו לגיל 60 וגברים שהגיעו לגיל 70.


היסטוריה משפחתית – אם אחד או יותר מבני המשפחה סבלו מאוסטאופורוזיס או משברים מרובים מומלץ לעבור בדיקת צפיפות עצם מכיוון שמדובר בגורם סיכון.


שברים קודמים – שבירת עצם, במיוחד לאחר גיל 50, עשויה להיות סימן לכך שאדם נמצא בסיכון גדול יותר. עצמות נקבוביות (פחות צפופות) נשברות ביתר קלות.


תרופות – תרופות מסוימות, כגון סטרואידים, תרופות לסרטן ותרופות המשמשות לאחר השתלת איברים עלולות להחליש את העצמות.


בריאותו הכללית של המטופל – מחלות כרוניות רבות עלולות לגרום לעצמות להישבר. מצבים מסוכנים כוללים דלקת מפרקים שגרונית, זאבת, סוכרת, מחלות כבד ומחלת כליות.


ירידה ברמות ההורמונים – הירידה הטבעית בהורמונים המתרחשת לאחר גיל המעבר, בעיקר אצל נשים, עשויה להחליש את העצמות.


כיצד מתבצעת בדיקת צפיפות עצם?

המטופל יתבקש לשכב על שולחן רנטגן מיוחד המיועד לבדיקה, ואיש צוות יעזור לו להתמקם בצורה נכונה וישתמש בקוביות ספוג כדי לקבע את התנוחה המתאימה.

כאשר הזרוע של מכונת הסריקה עוברת על פני הגוף, המכשיר משתמש בשתי קרני רנטגן שונות. הקרניים משתמשות במעט מאוד קרינה כדי לשמור על הבדיקה בטוחה יותר, ולעזור להבחין בין עצם לרקמות אחרות.

הסורק מתרגם את נתוני מדידת צפיפות העצם לתמונות וגרפים. העצם נראית בולטת בצבע לבן, בעוד שרקמות השומן והשריר נראים כמו צללים ברקע על צג המחשב.

לאחר סיום הבדיקה, התוצאות נבדקות ומפורשות על ידי רדיולוג או רופא אחר שהוכשר לכך.


כיצד להתכונן לבדיקת צפיפות עצם?

רוב האנשים לא צריכים לשנות את שגרת היום שלהם לפני בדיקת צפיפות עצם. ניתן לאכול ולשתות, ויש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לתרופות אותן המטופל נוטל, אך ברוב המקרים ניתן להמשיך ליטול אותן ללא הפסקה.

מומלץ להפסיק לקחת תוספי סידן 24 שעות לפני הבדיקה, כולל תוספי תזונה וויטמינים וכן נוגדי חומצה המשמשים בדרך כלל לטיפול בצרבת.

מומלץ ללבוש בגדים נוחים, שאינם מכילים מתכות כדוגמת רוכסנים או כפתורי מתכת שעלולים לפגוע באיכות התמונות שנלקחות במהלך הבדיקה.

יש לעדכן את הרופא אם מטופלת עלולה להיות בהיריון, מכיוון שבדיקת צפיפות עצם עושה שימוש בקרינה רדיואקטיבית, ומומחים ממליצים להימנע מכל חשיפה לקרינה במהלך ההיריון כדי להגן על תינוק שטרם נולד.


מה המגבלות של הבדיקה?

הבדלים בשיטות בדיקה – מכשירים המודדים את צפיפות העצמות בעמוד השדרה ובירך מדויקים יותר אך עולים יותר ממכשירים המודדים את הצפיפות של העצמות ההיקפיות של האמה, האצבע או העקב.


בעיות קודמות בעמוד השדרה – ייתכן שתוצאות הבדיקה אינן מדויקות אצל אנשים שיש להם הפרעות מבניות בעמוד השדרה, כגון דלקת פרקים חמורה, ניתוחים קודמים בעמוד השדרה או עקמת.


חוסר מידע על הגורם לבעיה – בדיקת צפיפות עצם יכולה לאשר שיש בעיה של צפיפות עצם נמוכה, אך הבדיקה לא מאפשרת לדעת מה הגורם לכך, ובמקרים מסוימים יש צורך בבדיקות נוספות לאבחון מקור הבעיה.


איך מפרשים את תוצאות הבדיקה?

צפיפות העצם הנמדדת בבדיקה מומרת לציון הנקרא ציון T. ציון ה-T הוא צפיפות העצם בהשוואה למה שמצופה בקרב מבוגרים צעירים ובריאים מאותו מין של הנבדק. ככלל, ככל שציון ה-T נמוך יותר, המשמעות היא שצפיפות העצם של הנבדק נמוכה יותר משל נבדקים צעירים ובריאים בני מינו.

  • ציון T של מעל 1 – מעיד על צפיפות עצם תקינה.
  • ציון T בין 1- לבין 2.5 – מעיד על מצב בו צפיפות העצם נמוכה, ועלולה להביא לאוסטאופורוזיס. מצב זה נקרא גם אוסטאופניה.
  • ציון T של 2.5 – ומטה מעיד על אוסטאופורוזיס.

לערוץ הוידאו שלנו בנושא אורתופדיה

שאלות ותשובות בנושא

באיזו תדירות יש לבצע בדיקת צפיפות עצם?

מומלץ לבצע את הבדיקה החל מגיל 60 בנשים ו-70 בגברים. לאחר מכן מומלץ לחזור על הבדיקה בכל חמש שנים במידה ולא נמצאה ירידה בצפיפות העצם. במידה ונמצאה בעיה ייתכן ויהיה צורך לחזור על הבדיקה לעתים תכופות יותר.

כמה זמן אורכת בדיקת צפיפות עצם?

הבדיקה אורכת בדרך כלל לא יותר מ-25 דקות. אנשים רבים נכנסים ויוצאים מהחדר תוך פחות מ-30 דקות.

האם בדיקת צפיפות עצם כואבת?

בכלל לא. המטופל לא ירגיש דבר כאשר קרני הרנטגן עוברות בגופו. תיתכן תחושה של אי נוחות בעקבות השכיבה על השולחן, במיוחד אם יש צורך בשכיבה ממושכת יחסית, אך ברגע שמסתיימת הבדיקה וניתן לקום חוסר הנוחות יחלוף.

האם בדיקת צפיפות עצם מסוכנת?

כמו בכל בדיקה בה יש חשיפה לקרינה, קיימים סיכונים בעקבות השפעת הקרינה הרדיואקטיבית על הגוף. בדיקת צפיפות העצם משתמשת בקרני רנטגן, אך כמות החשיפה לקרינה היא בדרך כלל קטנה מאוד, ויש צורך במספר רב של בדיקות כדי שבדיקה זו תהפוך למסוכנת עבור האדם הממוצע. למרות זאת, נשים בהריון צריכות להימנע מבדיקות אלו, מכיוון שמומלץ שלא לחשוף את העובר לקרינה רדיואקטיבית מכל סוג במהלך ההיריון.

מתי כדאי לפנות לרופא בחשד להתפתחות אוסטאופורוזיס?

מומלץ להתייעץ עם הרופא על התפתחות אוסטאופורוזיס במקרים בהם המטופל נמצא בגיל המעבר, או במקרה בו נטל תרופות המכילות סטרואידים לאורך זמן. בנוסף, מומלץ להתייעץ עם הרופא במידה ואחד מקרובי המשפחה סבל משברים בירך או בעמוד השדרה. כמו כן, מצבים היכולים להעיד על שברים בעמוד השדרה, כמו ירידה בגובה, צריכים לעורר חשד לשבר בחוליה בעקבות דלדול עצם ולכן מומלץ לפנות לרופא בהקדם.

האם יש טיפול למצב של צפיפות עצם נמוכה?

ההשלכות של עצמות שבריריות בצפיפות נמוכה יכולות להיות חמורות, ולכן מומלץ לקבל טיפול מהיר. החדשות הטובות הן שצפיפות עצם נמוכה מטופלת בקלות יחסית ברגע שהיא מזוהה. רוב החולים מקבלים טיפול תרופתי, אך חלק מהחולים נהנים גם מטיפול הורמונלי או מתרופות אחרות. המלצות הטיפול מבוססות לרוב על אומדן של הסיכון לשבירת עצם בעשר השנים הבאות באמצעות מידע כדוגמת תוצאות בדיקת צפיפות העצם. אם הסיכון אינו גבוה, ייתכן שהטיפול לא יכלול טיפול תרופתי והוא עשוי להתמקד במקום זאת בשינוי גורמי הסיכון לאובדן עצם ונפילות.

תגובות

המדריך נכתב בתמיכה של

מערכת מדיקו
מדיקו הינו אתר בריאות מוביל אשר נועד לתת מידע עדכני ומקיף בתחום הבריאות לציבור הגולשים הישראלי זאת במטרה להוות צומת מרכזית המסייעת לגולשי האינטרנט בישראל בחיפוש המידע הרפואי ברשת וזאת בהתאם לתנאי השימוש באתר. במסגרת פעילות האתר, מדיקו מפעילה גם את תכני המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופסור רפי קרסו. התוכן המוצג באתר מדיקו מוגן בזכויות יוצרים ואין לעשות בו שימוש ללא אישור מערכת האתר. לפניה למערכת האתר ניתן לפנות בכתובת: info@medico.co.il

כתבות בנושא

חידושים במניעת שברים באוסטאופורוזיס והחשיבות במניעה
חידושים במניעת שברים באוסטאופורוזיס והחשיבות במניעה
פרופ' מרינה שרגורודסקי

אוסטאופורוזיס היא מחלה שכיחה מאוד שאף עלולה לסכן חיים בפרט בקרב אוכלוסיות בסיכון, אשר סבלו משברים קודמים. פרופ' מרינה שרגורודסקי, מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, מרחיבה על החידושים במניעת שברים באוסטאופורוזיס והחשיבות במניעה צפו בפרופ' מרינה...


שברים בכתף: איך מאבחנים ומתי צריך ניתוח?
שברים בכתף: איך מאבחנים ומתי צריך ניתוח?
ד"ר אופיר אורי

שבר יכול להתרחש בכל אחת מעצמות הכתף ולגרום לכאב כרוני ומגבלות תנועה בכתף. לרוב, הטיפול הלא ניתוחי הוא הטיפול המתאים לטיפול בשבר, אולם ישנם מקרים בהם יידרש פתרון ניתוחי. מתי צריך ניתוח לשבר בכתף ומהם...


שברים בקרסול ובכף הרגל: האבחון, הטיפול והחידושים האחרונים
שברים בקרסול ובכף הרגל: האבחון, הטיפול והחידושים האחרונים
ד"ר בנימין קיש

שבר בקרסול הינו הגדרה כוללת למספר רב של שברים השונים זה מזה בדרגת החומרה, בסוג הטיפול ובמהלך השיקום. עצמות הרגל שלנו בנויות כך שמפרק הקרסול הוא המפרק המחבר בין עצמות השוק לכף הרגל. המפרק עצמו...