קונדילומה

מדיקו > מדריכים > גינקולוגיה > קונדילומה
קונדילומה
רופאים שעשויים לסייע לך: 8 רופאים בתחום קונדילומה
שם נוסף: יבלות באיברי המין, genital warts.
הערת שוליים: קונדילומות נגרמות עקב זיהום בנגיף הפפילומה האנושי (HPV), שיכול לגרום גם לסרטן צוואר הרחם. הדרך הטובה ביותר למנוע את שני המצבים היא באמצעות חיסון כנגד הנגיף, הנמצא כיום בתכנית החיסונים לילדים בכיתה ח'.

מדריך קונדילומה

קונדילומה היא אחת הסוגים הנפוצים ביותר של זיהומים המועברים במגע מיני. כמעט כל האנשים הפעילים מינית יידבקו לפחות בסוג אחד של נגיף הפפילומה האנושי (HPV), הנגיף שגורם ליבלות באיברי המין, בשלב כלשהו במהלך חייהם.

קונדילומות מופיעות באזור איברי המין ויכולות להיראות כמו בליטות קטנות, בצבע העור ובעלות מראה של כרובית. עם זאת, במקרים רבים הקונדילומה קטנה מכדי שניתן יהיה לראותה.

זנים מסוימים של נגיף הפפילומה האנושי באיברי המין יכולים לגרום ליבלות באיברי המין, בעוד שאחרים עלולים לגרום לסרטן. חיסונים יכולים לסייע בהגנה מפני זנים מסוימים של נגיף הפפילומה האנושי באיברי המין.

צפו בראיון של ד”ר מיכאל ברר על טיפול בקונדילומה בתכנית המילון הרפואי


מהם התסמינים של קונדילומה?

אצל נשים, קונדילומה יכולה לצמוח על הפות, דפנות הנרתיק, האזור שבין איברי המין החיצוניים לפי הטבעת, התעלה האנאלית וצוואר הרחם. אצל גברים היא עלולה לצמוח בקצה הפין או בגוף הפין, על שק האשכים או בפי הטבעת. קונדילומה יכולה להתפתח גם בפה או בגרון של אדם שקיים מגע מיני אוראלי עם אדם נגוע.

הסימנים והתסמינים לקונדילומה כוללים:

  • נפיחויות קטנות בצבע ״בשר״, אפור או ורוד באזור איברי המין
  • צורה דמוית כרובית הנגרמת מכמה יבלות קרובות זו לזו
  • גירוד או אי נוחות באזור איברי המין
  • דימום בעת קיום יחסי מין

קונדילומה יכולה להיות כה קטנות ושטוחה עד כי אינה נראית לעין. לעיתים נדירות, קונדילומה יכולה להתרבות לאשכולות גדולים, בעיקר אצל אנשים עם מערכת חיסון מדוכאת.


מתי כדאי לפנות לרופא?

כדאי לפנות לרופא אם מופיעות בליטות או יבלות באזור איברי המין או אצל בן/בת הזוג.


מהו הגורם לקונדילומה?

נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הוא הגורם לקונדילומה. ישנם יותר מ-40 זנים של נגיף הפפילומה המשפיעים על אזור איברי המין.

קונדילומה כמעט תמיד מופצת באמצעות מגע מיני והיא לא צריכה להיות גלויה לעין כדי להיות מופצות לפרטנר המיני.


מהם גורמי הסיכון לפיתוח קונדילומה?

רוב האנשים הפעילים מינית נדבקים בנגיף הפפילומה האנושי באיברי המין בשלב כלשהו של חייהם.

גורמים העלולים להגביר את הסיכון להידבק כוללים:

  • קיום יחסי מין לא מוגנים עם מספר שותפים
  • הימצאות של זיהום נוסף אחר המועבר במגע מיני (כגון עגבת או זיבה)
  • קיום יחסי מין עם בן זוג שההיסטוריה המינית שלו אינה ידועה
  • פעילות מינית מגיל צעיר
  • מערכת חיסונית מדוכאת, כמו אצל חולי איידס או מושתלי איברים הנוטלים תרופות נוגדות דחייה

מה הסיבוכים האפשריים של זיהום ב-HPV?

סיבוכי זיהום HPV יכולים לכלול:

  • סרטןסרטן צוואר הרחם קשור באופן הדוק לזיהום בנגיף הפפילומה באיברי המין. זנים מסוימים של נגיף הפפילומה קשורים גם לסרטן הפות, פי הטבעת, הפין, הפה והגרון. זיהום של נגיף הפפילומה לא תמיד מוביל לסרטן, אך חשוב שנשים נשאיות יבצעו בדיקות פאפ באופן קבוע, במיוחד אלו שנדבקו בזני נגיף הפפילומה עם סיכון גבוה יותר להתפתחות סרטן.
  • בעיות במהלך ההיריון – לעיתים נדירות, קונדילומה יכולה לגדול במהלך ההיריון, מה שמקשה על הטלת שתן. קונדילומה על דופן הנרתיק יכולה לעכב את מתיחת רקמות הנרתיק במהלך הלידה. כמו כן, קונדילומות גדולות על הפות או בנרתיק יכולות לדמם בעת מתיחה במהלך הלידה. לעיתים רחוקות, תינוק שנולד לאם עם קונדילומות, יכול לפתח קונדילומות בגרון והוא עשוי להזדקק לניתוח על מנת למנוע את חסימת דרכי הנשימה.

כיצד ניתן למנוע הדבקה ב-HPV?

הגבלת מספר השותפים המיניים והתחסנות יכולים לסייע במניעת התפתחות קונדילומות ושאר סיבוכי HPV. שימוש בקונדום בעת קיום יחסי מין הוא מומלץ באופן כללי, אך לא בהכרח מספק הגנה מפני הדבקה ב-HPV.

חיסון

שלושה חיסוני HPV אושרו על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). האחרון, Gardasil 9 אושר לשימוש אצל גברים ונשים בגילאי 9 עד 45 על מנת לספק הגנה מפני סרטן צוואר הרחם וקונדילומות. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) ממליץ על חיסון שגרתי נגד HPV לילדות וילדים בגילאי 11 ו-12, אם כי ניתן לתת את החיסון כבר בגיל 9. עיתוי החיסון בגיל הזה הוא אידיאלי עבור בנות ובנים, שכן עדיף לקבל את החיסון לפני קיום מגע מיני. תופעות הלוואי מהחיסונים בדרך כלל קלות וכוללות כאב במקום ההזרקה, כאבי ראש, חום נמוך או תסמינים דמויי שפעת.

ה-CDC ממליץ כעת לכל בני ה-11 וה-12 לקבל שתי מנות של חיסון נגד נגיף הפפילומה בהפרש של לפחות שישה חודשים זה מזה, במקום לוח הזמנים שהיה נהוג בעבר והמליץ על שלוש מנות של החיסון. גם מתבגרים צעירים יותר בגילאי 9 ו-10 ובני נוער בגילאי 13 ו-14 יכולים לקבל את חיסון בלוח הזמנים המעודכן של שתי המנות. מחקרים הראו כי לוח הזמנים של שתי מנות יעיל לילדים מתחת לגיל 15, אך בני נוער ומבוגרים צעירים שמתחילים את סדרת החיסונים מאוחר יותר, בגילאי 15 עד 26, צריכים להמשיך לקבל שלוש מנות של החיסון, כפי שהיה נהוג בעבר. ה-CDC ממליץ כעת על השלמת חיסונים כנגד נגיף הפפילומה לכל האנשים עד גיל 26 שלא חוסנו כראוי בעבר.


כיצד מאבחנים קונדילומה וזיהום של נגיף הפפילומה האנושי?

קונדילומה מאובחנת לעיתים קרובות על פי המראה שלה, אך לעיתים יש צורך בביופסיה לאבחון ודאי.

בדיקת פאפ (PAP smear)

עבור נשים, חשוב לערוך על בסיס קבוע בדיקות אגן ובדיקות פאפ, שיכולות לסייע באיתור שינויים בנרתיק ובצוואר הרחם הנגרמים על ידי קונדילומה או סימנים מוקדמים לסרטן צוואר הרחם.

במהלך בדיקת פאפ, הרופא משתמש במכשיר הנקרא מפשק (ספקולום) כדי לפתוח את הנרתיק ולראות את אזור המעבר בין הנרתיק לרחם – אזור המכונה צוואר הרחם. לאחר מכן הוא ישתמש בכלי בעל ידית ארוכה כדי לאסוף דגימת תאים קטנה מצוואר הרחם. התאים נבדקים במיקרוסקופ לאיתור ממצאים חריגים.

בדיקת HPV

רק מספר זנים של נגיף הפפילומה באיברי המין נקשרו לסרטן צוואר הרחם. ניתן לבדוק נוכחות של ה-DNA (החומר הגנטי) של אותם זנים בדגימת תאי צוואר הרחם שנלקחו במהלך בדיקת הפאפ. בדיקה זו שמורה בדרך כלל לנשים מעל גיל 30. היא לא שימושית כל כך עבור נשים צעירות יותר, שכן אצלן נגיף הפפילומה בדרך כלל נעלם ללא טיפול.


כיצד מטפלים בקונדילומה?

אם הקונדילומה אינה גורמות לאי נוחות, ייתכן ולא יהיה צורך בטיפול כלל. אם מופיע גירוד, צריבה או כאב, או אם קיים חשש מהפצת הזיהום לפרטנר מיני, הרופא יכול לעזור לטפל בהתפרצות היבלות באמצעות תרופות או באמצעים ניתוחיים. עם זאת, קונדילומות חוזרות לעיתים קרובות לאחר הטיפול ואין טיפול בנגיף עצמו.

תרופות

תרופות נגד קונדילומה ניתנת למריחה כמשחה ישירות על אזורי עור נגועים והן כוללות:

  • אימיקווימוד (אלדרה) – קרם המשמש לטיפול בקונדילומות באיברי המין החיצוניים, כמו גם בסרטן עור מסוים. יש למרוח את המשחה ישירות על היבלות לפחות שלושה ימים בשבוע למשך כארבעה חודשים. למרות שאימיקווימוד אינה יעילה עבור כל המטופלות, מחקר הראה כי היא מצליחה להעלים קונדילומות בקרב 37 עד 50 אחוז מהאנשים המשתמשים בה. התרופה יכולה גם להגביר את יכולת המערכת החיסונית להילחם בנגיף הפפילומה. יש להימנע ממגע מיני בזמן שהקרם על העור שכן הקרם עלול להחליש קונדומים ולגרות את עור בן הזוג. תופעות לוואי אפשריות הן אדמומיות בעור, שלפוחיות, כאבים בגוף, שיעול, פריחה ועייפות.
  • פודופילין ופודופילוקס (קונדילוקס) – קרם פודופילין מבוסס על שרף המופק מצמח שיכול להעלים רקמת יבלות באיברי המין ונמרח באזור על ידי הרופא. פודופילוקס הוא קרם המכיל את אותה התרכובת הפעילה, אך יכול להימרח בבית ע”י המטופלת. יש למרוח את הקרם פעמיים ביום במשך שלושה ימים ולאחר מכן לתת לאזור לנוח לשאר השבוע. לעיתים יהיה צורך לחזור על הטיפול הזה ארבע פעמים. פודופילוקס הוא אחד מהקרמים היעילים יותר בטיפול בקונדילומות ועל פי מחקר אחד שפורסם בנושא, הקונדילומות בקרב כמעט מחצית מהאנשים המשתמשים בקרם הראו שיפור של מעל 50% ו-29% מהמשתתפות דיווחו על היעלמות מוחלטת של היבלות. אין למרוח את הקרם באזורים פנימיים ובנוסף הוא אינו מומלץ לשימוש במהלך היריון. תופעות הלוואי יכולות לכלול גירוי קל בעור, פצעים או כאב.
  • חומצה טריכלורואצטית – TCA – טיפול כימי זה צורב את הקונדילומות ומתאים לשימוש גם נגד יבלות הממוקמות באזורים פנימיים. תופעות הלוואי יכולות לכלול גירוי קל בעור, פצעים או כאב.
  • סינקטכין (ונגן) – קרם זה עשוי מתמצית תה ירוק ומשמש לטיפול בקונדילומות באזורים חיצוניים וכן בתעלה האנאלית ובסביבותיה. יש למרוח את הקרם שלוש פעמים ביום למשך תקופת זמן של עד ארבעה חודשים. סינקטכין עשוי להיות הטיפול היעיל ביותר להיפטר מקונדילומות. על פי אחד המחקרים בנושא, המשחה העלימה את היבלות בקרב 56-57% מהמשתתפים. תופעות הלוואי של התכשיר כוללות אדמומיות בעור, גירוד או צריבה וכאב, והן לרוב קלות.

חשוב מאוד לא לנסות לטפל בקונדילומה באמצעות מסירי יבלות ללא מרשם. תרופות אלו אינן מיועדות לשימוש באזור איברי המין.

טיפולים ניתוחיים

במקרה של יבלות גדולות, יבלות שאינן מגיבות לתרופות, או אם האישה בהריון וקיימות יבלות אליהן יכול להיחשף התינוק במהלך הלידה, ייתכן ויהיה צורך בהליך ניתוחי להסרתן.
אפשרויות כירורגיות כוללות:

  • הקפאה בחנקן נוזלי (קריותרפיה) – הקפאה פועלת על ידי יצירת שלפוחית ​​סביב היבלת. כאשר העור מחלים, הנגעים נושרים ומאפשרים לעור חדש להופיע אך ייתכן ויהיה צורך לחזור על הטיפול. ניתן לחזור לפעילות רגילה מיד לאחר ההליך, אך יש לצפות להפרשה מימית מרובה עד שלושה שבועות לאחר הטיפול, בזמן שהאזור מחלים. תופעות הלוואי העיקריות כוללות כאב, נפיחות וצריבה קלה.
  • טיפול במחט חשמלית – בהליך זה נעשה שימוש בזרם חשמלי לשריפת היבלות. הליך זה נחשב לכואב, לכן ייתכן שיהיה צורך במתן חומר הרדמה מקומי או אף הרדמה כללית. מחקרים מצאו כי הליך זה יעיל ביותר – אצל 94 אחוז מהנשים שעברו שישה טיפולים במחט חשמלית לא נמצאו קונדילומות. זמן הריפוי לוקח ארבעה עד שישה שבועות ותופעות הלוואי כוללות: דימום, זיהומים, הצטלקות, שינויים בצבע העור באזור המטופל, כאב ונפיחות.
  • כריתה כירורגית – הרופא ישתמש בכלים מיוחדים להסרת יבלות ולצורך כך המטופלת תעבור הרדמה מקומית או כללית וייתכן כאב לאחר ההליך.
  • טיפולי לייזר – בגישה זו משתמשים באלומת לייזר חזקה לטיפול בנגעים. שיטה זו יכולה להיות יקרה והיא שמורה בדרך כלל ליבלות נרחבות וקשות לטיפול. גם בשיטה זו, ייתכן ויהיה צורך בהרדמה מקומית או כללית בהתאם לגודל ומספר היבלות. תופעות הלוואי יכולות לכלול צלקות וכאבים וההחלמה אורכת מספר שבועות.

כיצד קונדילומה משפיעה על הריון?

אם למטופלת ידוע על היסטוריה של זיהום בנגיף הפפילומה (קונדילומה או בדיקת פאפ לא תקינה למשל) יש להודיע על כך לרופא המטפל לפני הלידה.

בעוד שנגיף הפפילומה בדרך כלל אינו משפיע על האם או על העובר, חשוב לקיים מעקב אחר ממצאים חריגים כלשהם במהלך ההיריון. בנוסף, חלק מהנשים מפתחות קונדילומות גדולות מהרגיל בזמן שהן בהריון.

אם לא ידוע אם קיים זיהום של נגיף הפפילומה, הרופא יבצע בדיקה לנוכחות הנגיף טרם הלידה.


האם יש סיבוכים אפשריים לקונדילומה במהלך ההיריון?

לא הוכח כי זני נגיף הפפילומה הגורמים לקונדילומה מגבירים את הסיכון להפלה או לבעיות משמעותיות בלידה. עם זאת, כאמור, במהלך ההיריון הקונדילומה יכולה לגדול יותר מהרגיל ועבור חלק מהנשים זה יכול לגרום לכאבים בעת מתן שתן וכן להוביל לדימום במהלך הלידה.

אם הן ממוקמות על דופן הנרתיק הן יכולות להקשות על הנרתיק להימתח מספיק במהלך הלידה ובמקרים אלה, ניתן להמליץ ​​על לידה בניתוח קיסרי. לעתים רחוקות מאוד, קונדילומה עלולה להיות מועברת לתינוק. במקרים אלה, התינוק בדרך כלל יפתח יבלות בפה או בגרון מספר שבועות לאחר הלידה.


מקורות: HealthLine | MayoClinic | CDC | WebMD | PubMed

שאלות ותשובות בנושא

האם קונדילומה יכולה להפוך לסרטן?

זני נגיף הפפילומה שגורמים לקונדילומות (בעיקר זן 6 ו-11) אינם אותם הזנים שעלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם. הן הזנים הגורמים לסרטן צוואר הרחם (בעיקר זן 16 ו-18) והן הזנים הנפוצים הגורמים לקונדילומות נכללים בחיסונים השונים. עם זאת, חשוב לשים לב שאדם עם קונדילומות נמצא בסיכון גבוה לנשאות גם של זני נגיף הפפילומה נוספים שכן יכולים להעלות את הסיכון לסרטן.

מהם סיכוני זיהום של נגיף הפפילומה אצל גברים?

חלק מסוגי נגיף הפפילומה הקשורים לסרטן באיברי המין יכולים להוביל לסרטן פי הטבעת או הפין אצל גברים. שני סוגי הסרטן הללו נדירים, במיוחד אצל גברים עם מערכת חיסון בריאה. הסיכון לסרטן בפי הטבעת גבוה בערך פי 17 בקרב גברים הומוסקסואלים וביסקסואלים פעילים מינית, מאשר אצל גברים המקיימים יחסי מין רק עם נשים. גברים הסובלים מ-HIV נמצאים גם הם בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן זה. כמו כן, רוב סוגי הסרטן הנמצאים בחלק האחורי של הגרון, כולל בבסיס הלשון ובשקדים, קשורים ל-HPV. למעשה, אלו סוגי הסרטן השכיחים ביותר הקשורים לנגיף הפפילומה שנמצאו אצל גברים.

האם קונדום יכול למנוע הדבקה ב-HPV?

קונדומים יכולים לספק הגנה מסוימת מפני העברת נגיף הפפילומה. במחקר שנערך לאחרונה על נשים צעירות שזה עתה הפכו לפעילות מינית, אלו שבן זוגן השתמשו בקונדום בכל פעם שהם קיימו יחסי מין היו בסיכון נמוך ב-70% ללקות בזיהום של נגיף הפפילומה בהשוואה לנשים שבן זוגן השתמש בקונדום פחות מ-5% מהזמן. קונדומים אינם יעילים ב-100% מכיוון שנגיף הפפילומה מועבר בעיקר במגע ״עור לעור״ והנגיף עדיין יכול להדביק את העור שנותר חשוף ולא מכוסה על ידי הקונדום.

מה ההבדל בין קונדילומה להרפס?

כמו נגיף הפפילומה הגורם לקונדילומות, גם הרפס הוא נגיף המועבר במגע מיני. שניהם יכולים לגרום לנגעים באזור איברי המין, ושניהם יכולים להיות מועברים גם אם אין תסמינים ואין פצעים או יבלות נראים לעין. עם זאת, נגיף הפפילומה נפוץ הרבה יותר מהרפס גניטלי והמראה של הנגעים שונה – קונדילומה היא יבלת, בעוד שהרפס הוא פצע כואב ומפריש.

האם עישון מפריע להחלמה מקונדילומות?

מרבית הטיפולים לטיפול בקונדילומות יעילים פחות בקרב מעשנים מאשר לא מעשנים. הסיבה לכך לא ברורה, אך רצוי להפסיק לעשן שכן הפסקת עישון יכולה לסייע בקיצור משך הטיפול הנדרש ולזרז את זמן ההחלמה.

תגובות

המדריך נכתב בתמיכה של

ד"ר מיכאל ברר
יילוד וגינקולוגיה
ד”ר מיכאל ברר הינו מומחה לגינקולוגיה ומיילדות, משתתף תדיר בכנסים בינלאומיים מובילים בתחום צוואר הרחם ואולטרא סאונד. ד”ר ברר דובר השפות: עברית, אנגלית, צרפתית וגרמנית ברמת שפת אם.

תמונות לפני ואחרי של רופאים מהאתר