למה אבלציה לפרפור פרוזדורים מצליחה אצל חלק מהמטופלים ונכשלת אצל אחרים?

פרפור פרוזדורים היא הפרעת הקצב השכיחה ביותר בלב, בעיקר בגיל המבוגר. מעבר לתחושת דפיקות לב לא סדירות, עייפות או קוצר נשימה, מדובר במצב רפואי שעלול לגרום לסיבוכים משמעותיים, ובהם שבץ מוחי ואי־ספיקת לב. למרות שאבלציה נחשבת כיום לטיפול היעיל והבטוח ביותר לפרפור פרוזדורים, לא כל מטופל נהנה מהצלחה ואצל חלק מהחולים הפרעת קצב זו חוזרת. שוחחנו עם פרופ’ אלעד אנטר, מנהל המכון להפרעות קצב במרכז הרפואי שמיר, ואחד הקרדיולוגים המובילים בעולם בתחום הפרעות הקצב, כדי להבין מדוע

צפו בראיון המלא עם פרופ' אלעד אנטר בתוכנית סטטוסקופ, רשת 13

מה בעצם קורה בלב בפרפור פרוזדורים?

בלב בריא, הפעילות החשמלית היא מסודרת ומתואמת. בפרפור פרוזדורים, העליות פועלות באופן מהיר ולא סדיר, מה שפוגע ביעילות פעולת הלב. בטווח הקצר זה גורם לתסמינים כמו דפיקות לב, עייפות או קוצר נשימה, אך בטווח הארוך זה עלול להוביל לירידה בתפקוד הלב ולהעלות משמעותית את הסיכון לשבץ מוחי.

״עברתי אבלציה – והפרפור חזר״ למה זה קורה?

״זו אחת השאלות הנפוצות ביותר שמטופלים שואלים, ובצדק. חשוב להבין שפרפור פרוזדורים היא הפרעת קצב מורכבת, עם מנגנונים ואזורים שונים בלב המשתנים מאדם לאדם. לכן, חזרה של הפרפור אינה בהכרח כישלון של הטיפול הראשוני, אלא לעיתים ביטוי לכך שהמנגנון הספציפי שגורם לפרפור אצל אותו מטופל לא זוהה או לא טופל במלואו.״ מסביר פרופ׳ אנטר

מהו הטיפול הסטנדרטי בפרפור פרוזדורים, ולמה הוא לא מצליח אצל כולם?

״הטיפול המקובל ביותר כיום בפרפור פרוזדורים הוא אבלציה, ובפרט גישה שנקראת בידוד ורידי הריאה. ורידי הריאה הם אזורים בעלייה השמאלית של הלב, שמהם מתחיל הפרפור אצל חלק גדול מהמטופלים. מסיבה זו, ההתמקדות בהם הפכה עם השנים לסטנדרט טיפולי, והיא אכן מצליחה בכ־60–70% מהמקרים ולעיתים פותרת את הבעיה לאורך זמן.
עם זאת, חשוב להבין שפרפור פרוזדורים אינו זהה אצל כל המטופלים. אצל כ־30–40% מהחולים קיימים מוקדים נוספים בלב, שאינם נמצאים סביב ורידי הריאה, ואלו אינם מטופלים בגישה הסטנדרטית. במקרים כאלה, גם אבלציה שבוצעה בצורה מדויקת ונכונה עשויה שלא לטפל בכל המנגנון שגורם להפרעת הקצב."

פרופ' אלעד אנטר מסביר: "כאשר הפרפור חוזר, זה בדרך כלל לא משום שהטיפול היה שגוי, אלא משום שהבעיה מורכבת יותר ודורשת זיהוי וטיפול באזורים אחרים, ספציפיים למטופל. כאן נכנסת החשיבות של מיפוי מתקדם והבנה מעמיקה של המנגנון הספציפי אצל כל מטופל, שמאפשרים להתאים את האבלציה בצורה מדויקת יותר.״ 

״כיצד מוצאים את מוקד הפרעות הקצב הספציפי לכל מטופל״?

בשנים האחרונות אנו מבינים שפרפור פרוזדורים אינו מתחיל “באופן אקראי”, אלא נובע מסובסטרט חשמלי מסוים בלב – אזורים שבהם קיימים הבדלים חדים בהתנהגות החשמלית של הרקמה. אחת התובנות המרכזיות היא שמיפוי חשמלי סטנדרטי אינו מסוגל לזהות הבדלים עדינים אלו, ולכן נדרשות שיטות מתקדמות לניתוח הרקמה החשמלית.

״שיטת Activation–Repolarization Mapping שפיתחנו מאפשרת לנו להבין טוב יותר כיצד הלב מתנהג מבחינה חשמלית. היא בודקת לא רק מתי מופיעה הפעימה החשמלית, אלא גם איך רקמת הלב מתאוששת אחריה. כך ניתן לזהות את האזורים בלב שמאפשרים לפרפור פרוזדורים להתחיל ולחזור.״ מסביר פרופ׳ אנטר

גישה זו מאפשרת לאתר במדויק את המקום שבו פרפור פרוזדורים מתחיל אצל כל מטופל, בין אם מדובר בעלייה השמאלית ובין אם בעלייה הימנית – דבר שלא תמיד ניתן לזהות בגישות המסורתיות.

״כאשר אנו יודעים היכן הפרפור מתחיל ומהו המנגנון שמאפשר לו להתקיים, ניתן לבצע אבלציה מדויקת וממוקדת הרבה יותר. במקום טיפול רחב ולא סלקטיבי, אנו מכוונים רק לאזורים הפגועים ומשמרים אזורים בריאים אחרים בלב. כך אנו מעלים את הספציפיות של הטיפול, מפחיתים פגיעה מיותרת ברקמה תקינה, ומשפרים את סיכויי ההצלחה של ההליך.״ אומר פרופ׳ אנטר

האם חזרה של פרפור פרוזדורים שכיחה יותר בקבוצות מסוימות?

״אנחנו רואים את זה יותר אצל נשים, מטופלים צעירים יחסית, ספורטאים, ואצל אלו עם פרפור פרוזדורים חוזר. בקבוצות אלה לעיתים קיימים מוקדי הפרעות קצב נוספים מעבר לוורידי הריאות״ מסביר פרופ׳ אנטר

מה זה אומר עבור המטופל בפועל?

אבלציה לפרפור פרוזדורים היא טיפול מצוין, אך אין פתרון אחד שמתאים לכולם כי כל אדם הוא שונה. ההצלחה תלויה, בהבנה של המנגנון החשמלי הייחודי לכל מטופל. גישה זו מאפשרת להתמקד האזורים שבאמת גורמים להפרעת הקצב תוך שמחרה על אזורים בריאים בלב. התוצאה יכולה להיות פחות חזרות של הפרפור, פחות צורך בתרופות, ושיפור משמעותי באיכות החיים. ברפואה של הפרעות קצב, ההבדל בין הצלחה לכישלון הוא לעיתים ההבנה ולא רק טכנולוגיה.