זאבת (לופוס): איך מאבחנים את המחלה ומהם הטיפולים

להתייעצות עם פרופ’ אגמון לוין
השאירו פרטים או חייגו
077-230-9331

מדיקו > רפואה פנימית

זאבת (לופוס) היא מחלה אוטואימונית הנובעת מתקלה בתפקוד מערכת החיסון בה נוצרים נוגדנים הפועלים נגד האדם עצמו, מחלת הזאבת הינה רב מערכתית אשר יכולה לפגוע בחלקים רבים בגוף, 90 אחוזים מהסובלים מזאבת הינם נשים | מדריך לאבחון וטיפול במחלת זאבת (לופוס) 

על כך מסבירה פרופ’ ננסי אגמון לוין בתכנית המילון הרפואי בווידאו בהנחיית פרופ’ קרסו


זאבת היא מחלה אשר לעתים קרובות קשה לאבחן אותה שכן היא יכולה להתבטא באופן שונה לחלוטין בין חולה לחולה. מחלת הזאבת דורשת מעקב על ידי רופאים המתמחים בטיפול בה לאור המגוון הרחב של התסמינים הנלווים אליה.

באנלוגיה לצבא, מדובר בתקלה הגורמת ל”ירי על כוחותינו”. זאבת היא מחלה רב מערכתית, כלומר היא יכולה לערב ו/או לפגוע בכל איבר או מערכת משיער הראש, העור והריריות ועד המפרקים, הדם, הריאות, הכליות המח ועוד.

מהם הגורמים למחלת הזאבת (לופוס)?

בדומה למחלות אוטואימוניות אחרות, זאבת נגרמת על ידי משלב בין נטייה גנטית לבין השפעות סביבתיות , הורמונליות ואחרות. הנטייה הגנטית מתאפיינת בשכיחות מוגברת של זאבת ושל מחלות אוטואימוניות אחרות בקרב בני משפחה של חולי זאבת.

ההשפעה ההורמונלית בולטת מאוד כאשר בוחנים את היחס בין נשים לגברים 90% מהלוקים בזאבת הן נשים, בעיקר בגיל הפוריות תקופה בה רמות הורמוני המין הנשי גבוהות.

גורמים סביבתיים רבים הוכחו כקשורים ואפילו כתריגרים ישירים להתלקחות המחלה דוגמת חשיפה לקרינת השמש (אשר עלולה לגרום להופעת המחלה בעור) , חשיפה למזהמים, לעישון, תרופות מסוימות, חומרים רעילים ועוד…

זאבת ומחלות אוטואימוניות מתוך האוכלוסייה

כ- 8-10 אחוזים מכלל האוכלוסייה לוקה בתחלואה אוטואימונית. רק חלק קטן מקבוצה זו מאובחנים כלוקים בזאבת (הערכה היא כי בישראל יש בין 10000-5000 חולים). חשוב לציין כי זאבת, בדומה למחלות אוטואימוניות אחרות, עלולה להתלוות למחלות אוטואימוניות נוספות.

במילים אחרות, מחלות אוטואימוניות “אוהבות לבוא בחבורות”. לכן, זה לא נדיר לאבחן חולת זאבת כלוקה גם במחלה אוטואימונית של בלוטת המגן (למשל האשימוטו תירואידיטיס) או בתסמונת הנוגדנים האנטי-פוספוליפידים (שהיא המחלה הקרובה ביותר למחלת הזאבת ומאובחנת ב 15-40% מכלל חולי הזאבת.

לופוס סימנים
תפרחת הפרפר על הפנים: סימן ההיכר של מחלת הלופוס

פרופ’ אגמון לוין: “לפי ההערכות בישראל ישנם 5,000-10,000 חולי לופוס-זאבת וחשוב לציין כי כ-90 אחוזים מהחולים במחלה הן נשים”. 

מהם התסמינים של מחלת הזאבת?

תסמיני המחלה מגוונים מאוד, שונים מאדם לאדם, ועלולים לערב מערכות גוף שונות בדרגות חומרה שונות.

התסמינים הטיפוסיים ביותר לזאבת כוללים

1. תפרחות עוריות ובעיקר תפרחת הפרפר על הפנים אשר הפכה לסמל של המחלה, כמו גם תפרחות עוריות אחרות.

2.  חום

3. עייפות וחולשה

4. כאבי מפרקים

5. יובש בריריות

6. אפטות בחלל הפה

7. נשירת שיער ועוד.

זאבת יכולה לערב ולפגוע גם באיברים פנימים דוגמת הכליות, המוח, הריאות, הלב, ושורות הדם.

זאבת לופוס תסמינים

אחד המאפיינים הטיפוסיים ביותר לזאבת, ולמעשה ללא מאפיין זה קשה לאבחן את המחלה הוא נוכחות הנוגדנים העצמיים ובעיקר הנוגדן המכונה הפקטור הנוקלארי ANA.

מעקב אחר חולה זאבת דורש מחד מעקב אחר התסמינים הקליניים (מה מרגיש החולה) ומנגד אחר מספר רב של מדדים מעבדתיים (בדיקות דם ושתן) המאפשרים לרופא הזאבת להעריך את פעילות המחלה וחומרתה.

הטיפול במחלת הזאבת

זאבת היא מחלה כרונית אצל כ-98 אחוזים מהמטופלים. לעיתים המחלה “קלה” ונדרש מעט טיפול ולעיתים קשה יותר או אז נדרש משלב תרופות בכדי לשלוט בה.

הטיפול ה”בסיסי” בזאבת כולל מניעה חשיפה לגורמים העלולים לשפעל את המחלה למשל חשיפה לקרני שמש, תרופות מסוימות וכדומה, וטיפול בתכשירים המותווים לטיפול במלריה.

במקרים רבים נדרש טיפול גם בסטרואידים, טיפול זה ניתן לרוב בהתלקחות של המחלה במינונים בינוניים-גבוהים ולאחר מכן המינון מופחת ככל שניתן, מתוך מטרה להותיר טיפול בסטרואידים במינון הנמוך ביותר האפשרי.

בהתלקחות של מחלת הזאבת, בעיקר כאשר יש מעורבות איברים פנימיים יש צורך בנוסף לטיפול המפורט לעיל להוסיף טיפול בתרופות כימיות שונות.

הטיפול הכימי מאפשר הפחתת מינון הסטרואידים ושמירה על הפוגת המחלה לאורך שנים. מנגד לטיפולים הכימיים השונים תופעות לוואי רבות, וההחלטה על תוספת טיפול כזה נשקלת עבור כל חולה וחולה באופן אישי על ידי מומחה הזאבת המטפל .

בעשור האחרון אנו חיים בעידן “הטיפולים הביולוגים”, ועבור מחלת הזאבת נמצאים בפיתוח תכשירים שונים הפועלים לויסות מערכת החיסון למשל הפחתת הפעילות של תאי מערכת החיסון לימפוציטים B  שהם  התאים המפרישים את הנוגדנים העצמיים, או כנגד חלבונים חיוניים למחלה כאינטפרון.

מבין התרופות הנמצאות במחקר ובפיתוח אושרה בסל הבריאות לפני כשנתיים תרופה ביולוגית לזאבת, והיא למעשה התרופה הראשונה אשר אושרה לטיפול במחלת הזאבת מזה כחמישים שנים.

מהי התרופה הביולוגית המאושרת לטיפול בזאבת?

הטיפולים הביולוגים מתמקדים בנטרול/וויסות גורמים במערכת החיסון המשחקים תפקיד מרכזי בשפעול המחלה.

למשל הפחתת הפעילות של תאי מערכת החיסון לימפוציטים B שהם התאים המפרישים את הנוגדנים העצמיים, או כנגד חלבונים חיוניים למחלה כאינטפרון אשר נמצאו כשחקני מפתח בזאבת.

התכשיר הביולוגי המאושר נמצא יעיל לטיפול בתסמיני המחלה בעיקר כאלה המערבים את העור, המפרקים, מערכת הדם, והוא יעיל מאוד בשמירה של הפוגת המחלה לאורך זמן, והפחתת מינון הסטרואידים הנדרש לטיפול הקבוע.

הפחתת מינון הסטרואידים הינה יעד טיפולי חשוב שכן היא מביאה להפחתת משמעותית בנזקים המשניים לטיפול ממושך בסטרואידים.

דירוג:

10 גולשים דירגו 4.8
פרופ' ננסי אגמון לוין
רפואה פנימית
פרופ’ ננסי אגמון לוין הינה  מנהלת היחידה לאימונולוגיה קלינית, אנגיואדמה ואלרגיה וכן סגנית מנהל המרכז למחלות אוטואימוניות בבית החולים תל השומר.

להתייעצות עם פרופ’ אגמון לוין
השאירו פרטים או חייגו
077-230-9331

תגובות

דירוג: