כיצד ניתן לטפל בדיכאון עמיד ומהי הבשורה החדשה?

למידע והתייעצות

להתייעצות עם ד”ר פופוביץ’
השאירו פרטים או חייגו
077-8038373

    מדיקו > פסיכיאטריה

    כשליש מהחולים בדיכאון סובלים מדיכאון עמיד, קרי דיכאון שנמשך גם לאחר שנוסו שני קווי טיפול שונים במטופל. תרופה חדשה, ספראבטו (אסקטמין), המבוססת על חומר ההרדמה קטמין ופועלת על אזורים אחרים במוח ביחס לאזורים עליהם משפיעות התרופות האנטי-דיכאוניות המוכרות, מעניקה לחולים אלה תקווה חדשה



    מהו דיכאון?

    דיכאון היא למעשה הפרעת מצב רוח, המתאפיינת במצב רוח ירוד אליו נלווים שורה של תסמינים נוספים, המשפיעים בצורות מגוונות על האדם הסובל מהדיכאון.

    בין התסמינים הללו ניתן למנות אובדן עניין והנאה, הפרעות ונדודי שינה או לחילופין שינה מופרזת, שינוי בתאבון שמוביל לעלייה או ירידה במשקל, האטה פסיכומוטרית שבאה לידי ביטוי בהתנהלות פיזית איטית יותר (הליכה, תנועה וכדומה) ובתהליכים קוגניטיביים מואטים כמו למשל חוסר ריכוז.

    כמו כן, אנשים הסובלים מדיכאון עלולים לאמץ תחושה חזקה של חוסר ערך ותחושות אשם ואף לפתח חשיבה או כוונה אובדנית, כשרבים מן החולים במחלה אכן מתאבדים או מנסים להתאבד.

    מהו דיכאון עמיד?

    דיכאון עמיד ניתן להגדרה במספר צורות, אך ההגדרה המקובלת גורסת כי מטופל שלא הגיב לשני קווים טיפוליים שונים, שניתנו במשך פרק זמן ארוך דיו ובמינון מתאים, סובל למעשה מדיכאון עמיד.

    מהם הטיפולים הקונבנציונליים בדיכאון?

    בשנת 1938 פותח טיפול ECT, שמתבסס על נזעי חשמל וטיפול זה נותר עד היום כאחד הטיפולים היעילים ביותר בדיכאון.

    בשנות ה-50 פותחו התרופות האנטי-דיכאוניות הראשונות ובשנות ה-80 פותח דור התרופות החדשות מסוג SSRI, SNRI וכן הלאה.

    בשנה האחרונה ממש, נכנס לסל הבריאות בישראל (2019 קיבל אישור FDA, 2020 נכנס לסל בישראל) לשימוש טיפול חדש באסקטמין, (ספראבטו) שהוא למעשה נגזרת של חומר ההרדמה קטמין.

    ייחודו של טיפול זה הוא שהוא אינו עובד על סרוטונין, נוראדרנלין ודופמין, בדומה לתרופות האנטי-דיכאוניות הקודמות, אלא דווקא על מערכת אחרת לחלוטין במוח שמכוונת לרצפטורים שונים.

    טיפול זה מוביל לעלייה במספר הסינפסות במוח (קישורים בין תאי עצב במוח), בטיב התפקוד שלהן וברמת הגמישות שלהן.

    האם טיפול זה יכול להוביל לשיפור בכלל הסינפסות במוח?

    לכאורה, אם הטיפול משפר את מצב הסינפסות במוח, הוא יכול לסייע גם בשיפור הזיכרון, הקוגניציה והתפקוד המוחי בכלל.

    אלא שנכון לשלב זה לא נערך כל מחקר המעיד על כך וידוע שטיפול זה לא יוצר שיפור גם בקוגניציה של המטופל.

    יחד עם זאת, אנשים הסובלים מדיכאון, כמחלה, סובלים מירידה בקוגניציה ואצלם נתגלה כי הטיפול יוצר עלייה בקוגניציה שנפגעה בגין הדיכאון, אך ייתכן שההשפעה היא אף מעבר לכך.

    המדובר בתרופה חדשה מאוד ולכן הידע לגבי השפעותיה מעבר לסוגיית הטיפול בדיכאון, הוא די מצומצם בשלב זה.

    איך ניתנת התרופה?

    את התרופה החדשה ניתן לקבל אך ורק במרכזים רפואיים מורשים ומאושרים.

    התרופה עצמה ניתנת בצורת תרסיס אל תוך האף. לאחר מתן התרופה, המטופל נשאר במקום למשך שעתיים להשגחה ולאחר מכן משוחרר לביתו.

    מהו שיעור ההצלחה של התרופות בדיכאון?

    כשליש מהחולים בדיכאון סובלים מדיכאון עמיד.

    חולים שכבר ניסו שני קווי טיפול עם תרופות וטיפולים קונבנציונליים, יכולים כעת לנסות את האסקטמין כפתרון יעיל נוסף.

    מבחינת יעילות של אסקטמין, בוצעו מחקרים לטווח קצר ולטווח ארוך.

    התגובה לטווח קצר הייתה בסביבות 50% בקבוצת פלצבו (עם אנטי דיכאוני), ובסביבות 70% בקבוצה של אסקטמין ואנטי דיכאוני.

    הרמיסיה (החלמה) במחקר קליני שנעשה התרחשה בקרב כ- 30% מהמטופלים בקבוצת פלצבו (ואנטי דיכאוני), ובבערך 50% של המטופלים שטופלו בפלצבו ואנטי דיכאוני.

    במחקרים לטווח ארוך יותר, כשלחלק מהמטופלים הפסיקו את הטיפול ולחלק המשיכו, ראו שהחזרה של אפיזודה נוספת היא יותר שכיחה משמעותית בקבוצה שקיבלה רק אנטי דיכאוני ופלצבו מאשר בקבוצה שקיבלה אנטי דיכאוני וקטמין.

    יש לציין כי בכל המחקרים שנעשו, גם המטופלים שטופלו באסקטמין, גם מי שהיה בקבוצת פלצבו, המשיכו לקבל טיפול בתרופה אנטי דיכאונית. לכן, מטופלים שמקבלים טיפול באסקטמין ימשיכו להיות מטופלים במקביל באנטי דיכאוני.

    מהן תופעות הלוואי של התרופה?

    תופעת הלוואי המטרידה ביותר של תרופת אסקטמין היא עלייה בלחץ דם כ-40 לאחר מתן התרופה.

    מהסיבה הזאת, חולים בעלי לחץ דם גבוה לא מאוזן, לא יוכלו לקבל את התרופה החדשה.

    תופעות לוואי נוספות כוללות דיסוציאציה (אובדן קשר של המטופל עם עצמו ועם הסביבה), שינוי בחוש הטעם, עייפות וכדומה.

    תופעות אלה נמוגות מעצמן בדרך כלל בתוך שעתיים וזאת הסיבה שבגינה נותרים המטופלים להשגחה במשך שעתיים לאחר מתן התרופה.


    ד"ר דינה פופוביץ'
    פסיכיאטריה
    ד”ר דינה פופוביץ’ סיימה את התואר ברפואה בהצטיינות באוניברסיטת בולוניה באיטליה, התמחתה בפסיכיאטריה וקיבלה דוקטורט במדעי המוח והפרעות נירואנדוקרינומטבוליות באוניברסיטת פיזה באיטליה (Doctor Europeus). ד”ר פופוביץ’ ביצעה חלק מלימודי דוקטורט את לימודי פוסט-דוקטורט ועבדה כפסיכיאטרית...

    להתייעצות עם ד”ר פופוביץ’
    השאירו פרטים או חייגו
    077-8038373