תרומת ביצית בישראל: המדריך המלא שלב אחר שלב

להתייעצות עם פרופ’ משיח
השאירו פרטים או חייגו
077-7299885

מדיקו > פוריות

תרומת ביציות הינו תהליך המיועד לנשים שלא יכולות לייצר ביציות איכותיות בעצמן על מנת להיכנס להריון. כיום, נשים המעוניינות לעבור את התהליך יכולות לעשות זאת בארץ. הבעיה: עדיין קיים מחסור חמור בנשים המעוניינות לתרום, אז מי יכולה לעבור את התהליך ומי יכולה לתרום ביצית? מדריך 

צפו בפרופ’ שלמה משיח בתוכנית המילון הרפואי בוידיאו בהנחיית פרופ’ קרסו

תרומת ביציות נהוגה בישראל משנת 1990, ועד היום הצליחו מאות נשים להרות וללדת בעקבות טיפול בתרומת ביציות. לפי הערכה זעירה, קיימים בישראל, בכל עת, אלפי זוגות חשוכי ילדים המחכים לתרומת ביציות.

מי הנזקקות לתרומת ביציות?

קיימת קבוצה גדולה של נשים ששחלותיהם אינן מייצרות את הביציות הדרושות לטיפולי הפרייה חוץ גופית (IVF) . נשים אלו זקוקות לתרומת ביציות מאישה (צעירה) אחרת.

באופן ראשוני, תרומת ביציות מיועדת לנשים עם אי ספיקה שחלתית ראשונית או משנית (OVARIAN FAILURE) (או נשים עם גיל מעבר מוקדם), כלומר נשים ששחלותיהן אינן מייצרות ביציות. כ-8 אחוזים מכלל הנשים סובלות מאי ספיקה שחלתית בגיל הצעיר, לפני גיל 40. רובה של קבוצה זו כוללת מקרים שבהם הופיעה אי ספיקה שחלתית ללא סבה ברורה. במקרים לא רבים, נגרמה אי ספיקת השחלות בעטיים של טיפולים כימותרפיים, הקרנות או ניתוחים. קימת גם קבוצה של נשים בהן הגורם הוא גנטי (כמו תסמונת “טרנר” וה-X השביר.

תרומת ביצית

לאחרונה נוספו קבוצות אטיולוגיות נוספות של נשים שזקוקות לתרומת ביציות:

  1. נשים שהן נשאיות של מחלה גנטית ושרוצות להבטיח מניעה של העברת הפגם הגנטי לילדיהן.
  2. נשים שאינן מגיבות כיאות לטיפול בהורמונים הניתנים במהלך הטיפול בהפריה חוץ גופית (שמטרתם להבשיל מספר רב של ביציות בשחלותיהן.
  3.  נשים שעברו מספר רב של טיפולי הפריה שבמהלכם הוכח שהביציות שלהן פגומות ואין בכוחן להביא להריון תקין.
  4. נשים שסיכוייהן להשיג הריון קטנים בגלל גילן (גיל מעל 40-42 שנה ובפרט אחרי גיל 45).

מהו ההיבט החוקי?

תרומת ביציות מחו”ל קיימת ומותרת זה כ-20 שנה, תרומת ביציות מוכרת ומותרת על ידי משרד הבריאות בישראל מאז 1990.בשנים הראשונות הייתה נפוצה בישראל הגישה של “EGG SHARRING”, כלומר: נשים, שהיו בעצמן בטיפולי הפריה ושבשחלותיהן נוצר מספר גדול של ביציות, הסכימו לתרום מספר ביציות, בצורה אנונימית, לנשים שנזקקו לתרומת ביציות. לצערנו, בגלל סיבות שונות, אין היום כמעט, יכולת להשיג תרומת ביציות מנשים העוברות טיפולי הפריה בעצמן.

בשנת 2010 חוקק בישראל חוק תרומת הביציות המאפשר תרומת ביציות בארץ. לצערנו החוק הוא קשה לביצוע ומצריך הכנה ושקיפות רבה וכן מספר הנשים המוכנות לתרום ביציות בישראל הן מעטות. אי לכך, הרוב המכריע של טיפולי תרומת ביציות בישראל נעשית מהבאת הביציות מחו”ל.

מהם השלבים בתרומת ביציות?

בדיקות והכנה של התורמת ומקבלת התרומה

התנאים בהם צריכה לעמוד תורמת הביצית:

1. התורמת צריכה להיות בגילאים 20-32.

2. התורמת חיבת להיות אנונימית.

3. אסורה תרומת ביציות מקרובת משפחה או חברה של מקבלת התרומה.

לאחר בדיקת הרקע הסוציו-אקונומי של התורמת כולל מצב בריאות והריאות המשפה (כולל העדר מחלות נפש במשפחה), על התורמת לעבור מספר בדיקות לשלילת מחלות גנטיות, גינקולוגיות וזיהומיות, היתכנות למחלות נפש, וכמו כן תישאל ותיבדק לגבי הריונות ולידות שקדמו לתרומת הביציות, הרגליה המיניים וצריכת אלכוהול וסמים.

מקבלת התרומה:

מקבלת התרומה תעבור גם היא בדיקות רפואיות לפני קבלת תרומת הביציות וכן בן זוגה יעבור בדיקות רפואיות כלליות. מומלץ לבצע גם צילום רחם או היסטרוסקופיה על מנת לוודא שהרחם של מקבלת התרומה יכול להכיל הריון.

בדיקות גנטיות אצל בן זוגה של הנתרמת או בבנק הזרע

היות ולעתים קרובות יש קושי בביצוע בדיקות סקר גנטי אצל התורמות (בפרט בתרומות מחו”ל), יש הכרח בסקר גנטי יסודי אצל נותן הזרע כולל בתורם זרע בנק זרע.

בדיקת זרע בעלה של הנתרמת

פרופ’ שלמה משיח: “הזרע מבעלה של הנתרמת ייבדק בקפדנות וייערך דיון עם בני הזוג באשר לאיכותו. במקרים של בעיית עקרות אצל בן הזוג או במקרים של אישה חד הורית המבקשת להיות אם, ניתן להשתמש בזרע מבנק זרע מוכר בישראל”.

בדיקת זרע במעבדה
בדיקת זרע במעבדה

לאחר קבלת התוצאות של כל הבדיקות ואישור המשך תהליך יערך בין הצדדים חוזה משפטי. החוזה יערך בין התורמת לבין המרפאה המבצעת את התהליך וחוזה נוסף יערך בין מקבלת התרומה למרפאה.

הכנה תרופתית לפני קבלת תרומת ביציות:

התורמת מקבלת טיפול הורמונלי המקובל לצורך הפריה חוץ גופית, עם זהירות יתר לבחירת פרוטוקול תרופתי עם מינימום סיכון לגירוי יתר שחלתי. על התורמת להימנע לחלוטין מצריכת אלכוהול, סמים ועישון וקיום יחסי מין לא מוגנים.

אם הוחלט לבצע החזרת עוברים “טריים” יש להתחיל בטיפול הורמונלי (בהורמונים אסטרוגנים) כדי להכין את רחמה לקליטת ההיריון. בשימוש בעוברים מוקפאים ניתן להכין את הנתרמת במחזור טבעי ובהתאם לביות הטבעי שלה.

שאיבת הביציות מהתורמת והחזרתן לרחם מקבלת התרומה.

שאיבת ביציות
הליך שאיבת ביציות

פרופ’ שלמה משיח: את שאיבת הביציות מבצעים בהרדמה כללית ומיד לאחר מכן מבצעים את ההפריה של הביצית עם הזרע. לאחר מספר ימים במעבדה יש להחליט אם מחזירים עוברים “טריים” או מוקפאים. ההחזרה לרחם הנתרמת נעשית באמצעות קטטר דק המוחדר (ללא הרדמה) דרך צוואר הרחם-לחלל הרחם. מקבלת התרומה תעבור בדיקת הריון 12-14 יום לאחר החזרת העובר(ים) לרחמה.

הסיכונים שבתהליך תרומת ביציות:

תהליך של תרומת ביציות מלווה בסיכונים אפשריים גם לתורמת וגם למקבלת התרומה.

הסיכונים לתורמת:

אפשרות לדימום בתהליך השאיבה, גירוי יתר של השחלות, דימום תוך בטני וזיהום וכן סיכוני ההרדמה.

הסיכונים למקבלת התרומה:

הידבקות במחלה זיהומית של התורמת, סיכוי גבוה להריון מרובה עוברים

בעבר תרומת ביציות התאפשרה בארץ רק על ידי אישה שעברה תהליך טיפולי פוריות בעצמה.

משנת 2010 אושר חוק המאפשר לנשים שונות לתרום ביציות כל עוד ישנה עמידה בתנאים הבאים:

גיל התורמת הוא בין שרים ואחת לשלושים וחמש

התורמת בעלת בריאות גופנית ונפשית

התורמת ומקבלת התרומה הן מאותה הדת

התורמת וגם מקבלת התרומה נשארות אנונימית לאורך כל התהליך והתיאום ביניהן נעשה דרך המרפאה בלבד.

כל תורמת יכולה לתרום רק שלוש פעמים בחייה כאשר יש הפרש של חצי שנה בין תרומה אחת לשנייה.

בנוסף, הוקמה ועדת פיקוח שממונה על רישום התורמות וניהול מאגר של הילדים שנולדו מהתרומות למעקב עתידי וגם ועדת חריגים לאישור בקשות חריגות של תרומות מקרובות משפחה.

תרומת ביציות מחו”ל

בטיפול מתרומת ביציות מחו”ל קיימות שתי גישות:

1. החזרת עוברים “טריים”.
2. החזרת עוברים מוקפאים.

1. החזרת עוברים “טריים”

בשנים הראשונות לטיפול בתרומת ביציות מחו”ל, היו הרופאים  בדעה שעדיף להחזיר עוברים “טריים”. בגישה זו היה נהוג להעביר את הזרע של בן הזוג או זרע מבנק הזרע-לחו”ל. שאיבת הביציות נעשתה על ידי הרופאים המקומיים. הביצית הופרו בחו”ל והנתרמות הישראליות היו טסות לחו”ל ושם היו העוברים מזרקים לרחמן. בהמשך פותחה האפשרות להביא עוברים “טריים” באינקובטור נייד. העוברים ה”טוריים” מובאים לארץ באינקובטור נייד. המטופלות מוכנות לקבלת העוברים ביום המסוים על ידי טיפולים הורמונליים. עם הגעתם של העוברים לארץ, הם מוחדרים, על ידי הרופא המטפל לרחם הנתרמות.

2. הקפאת העוברים והבאתם לארץ כמוקפאים

טכניקות ההקפאה המודרניות מאפשרות להקפיא את העוברים בכל שלב של התפתחותם (מיום שניים לאחר השאיבה עד יום חמש-כשהעובר בשלב הבלסטוציסט-עם יותר ממאה תאים). שיטות ההקפאה המודרניות ובעיקר שיטת הזיגוג (vitrification) מאפשרת להקפיא ולשמר את העובר עם סיכוי להשיג הריון המשתווה לזה המושג בעוברים “טריים”.

וועדה של משרד הבריאות הישראלי נוהגת לערוך ביקור ביחידות בחו”ל המיועדות לשיתוף פעולה בתרומת ביציות. הוועדה בודקת את שיטות העבודה הקלינית והמעבדתית ואת מהות התורמות ונתנה ליחידה אישור פרטני לטיפול בתרומת ביציות. יש לקבל אישור מיוחד ממשרד הבריאות של הארץ בו מבוצעת ההתרמה, המתיר את הטיפול וגם את ההוצאה של העוברים והבאתם לישראל.

התורמות הינן נשים צעירות בגילן מתחת ל-30-32 שנה עם היסטוריה משפחתית ואישית שלא ידועות בה מחלות גנטיות או מחלות זיהומיות. הנשים עוברת בדיקות, בסמוך למועד התרמת הביציות, כולל: בדיקה גופנית וגינקולוגית, בדיקות מעבדה בסיסיות וכן בדיקות פרטניות לשלילת נשאות למחלות הבאות: איידסHIV, הפטיטיס B ו-C, סיפיליס וגונוראה. בנוסף תבצענה התורמות את הבדיקות המחויבות, כפי שנקבעו, או שתקבענה מעת לעת, ע”י משרד הבריאות בישראל וע”פ ניירות העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה.

זהות התורמות תשמר בחשאיות אולם האישה או הזוג המעוניין בתרומת ביציות, יקבלו את האפשרות להעדיף פרטים אנטומיים בתורמת כגון: צבע העור, צבע העיניים והשער.

כמו כן, יוכלו לקבל פרטים על התורמת כגון: גילה, מצבה המשפחתי והבריאותי, השכלתה ומקצועה. במקרים מסוימים תתאפשר קבלת תמונה של התורמת.

בדיקות גנטיות: 

לכל התורמות מובא דם מראש לישראל ונבדקות המחלות הגנטיות הבאות: ציסטיק פיברוזיס CF ,SMA, ו-X שביר.

בדיקות גנטיות
בדיקות גנטיות

בכל מקרה יבצע בן הזוג של הנתרמת (נותן הזרע) את הבדיקות הגנטיות הנכללות בישראל ב”סקר מחלות גנטיות” המוצע בכל הריון (והנקבע, במקרים של תרומת ביצית, בעיקר לפי העדה של בן הזוג). באותם מקרים, בהם יימצא שבן הזוג נשא של מחלה גנטית כלשהי, יופנה הזוג לייעוץ גנטי על ידי יועץ גנטי. בהתאם לייעוץ הגנטי תינתן האפשרות לבדוק את התורמת/ות לאותה מחלה. כידוע ברוב המחלות הגנטיות (להוציא ה-X השביר) קימת סכנה לעובר רק אם שני בני הזוג נשאים.

במחלה גנטית אחת בלבד: ה-X השביר יש הכרח לבדוק את התורמת עצמה.

דירוג:

18 גולשים דירגו 5.0
פרופ' שלמה משיח
יילוד וגינקולוגיה
פרופ’ שלמה משיח הינו מומחה ליילוד וגיניקולוגיה, בעל מרפאה פרטית בתל אביב. פרופ’ משיח הוא מבכירי רופאי הנשים בישראל ושימש כמורה של רבים מהגינקולוגים הבכירים בארץ. שימש מעל כ- 20 שנה כמנהל האגף למיילדות וגינקולוגיה...

להתייעצות עם פרופ’ משיח
השאירו פרטים או חייגו
077-7299885

תגובות

דירוג: