כישלונות חוזרים בהשרשת עוברים בטיפולי פוריות: מהן דרכי הטיפול?

החזרת עוברים לרחם במסגרת הפריה חוץ-גופית (IVF) מהווה שלב קריטי בתהליך הטיפולי. למרות ההתקדמות המשמעותית בטכנולוגיות, הפרית המבחנה אינה מצליחה להשיג הריון בחלק לא מבוטל מהמקרים

צפו בד"ר משה רויבורט מתראיין על כך בתוכנית "סטטוסקופ", רשת 13

במסגרת הפריה חוץ-גופית (IVF) אחוזי ההשרשה אינם גבוהים באופן אחיד, ובמקרים רבים נדרשים מספר טיפולים.

לעיתים אנחנו אובדי עצות כיצד ניתן לשפר את סיכויי ההשרשה של העוברים במקרים בהם אנו נתקלים בכישלונות חוזרים בהשרשה (REPEATED IMPLANTATION FAILURE=RIF).

במאמר זה נסקור את השיטות העיקריות, אשר התפתחו לאורך השנים ואשר מטרתן  לשפר את סיכויי ההצלחה.

Assisted Hatching – "הנצה”

בימים הראשונים שלאחר ההפריה העובר אמור "לבקוע" את הקרום שעוטף אותו.

בשיטת ההנצה מתבצע חריר במעטפת העובר באמצעות קרן לייזר, במטרה להקל על תהליך ההנצה.

נמצא כי השיטה עשויה להועיל במיוחד לנשים בגיל מבוגר או במקרים של כישלונות חוזרים, אך הראיות אינן חד-משמעיות, וחלק מהמחקרים לא מצאו שיפור מובהק בשיעורי ההיריון.

Embryo Glue – “דבק ביולוגי”

דבק ביולוגי הוא מדיום מיוחד להעברת העוברים, המכיל חומרים "דביקים" חומצה היאלורונית, אשר נועדו לדמות את סביבת הרחם הטבעית.

החזרת העוברים בתוך תמיסה זו אמורה לשפר את יכולתם להיצמד לרירית הרחם.

מספר מחקרים הראו עלייה מתונה בשיעורי השרשה, בעיקר בנשים עם כישלונות חוזרים, אך השפעתו אינה אחידה בכל קבוצות המטופלות, ונדרשים מחקרים נוספים לאישוש מלא של היעילות.

Endometrial Scratching – פיפל/ביופסיית רירית הרחם

מדובר בביצוע חריש (ערוגות) מבוקר של רירית הרחם באמצעות צינורית פיפל, המשמשת לביופסיה של רירית הרחם, אשר נעשית במחזור הקודם להחזרת העוברים.

ניתן לבצע את הפעולה גם במהלך של היסטרוסקופיה, אשר בו בזמנית נועדה גם לבדוק את תקינות חלל הרחם.

ההנחה היא שהפציעה משרה תהליכים דלקתיים-חיסוניים המגבירים את קליטת העובר.

במספר מחקרים נמצא שיפור בהריונות בקרב נשים עם כישלונות חוזרים (אחת הקבוצות החקרו את הנושא היא מיחידת IVF בבי"ח קפלן בראשותו של פרופ' ברש.

מחקרים עדכניים מצביעים על תוצאות סותרות, ויש גופים מקצועיים שאינם ממליצים על השיטה כפרקטיקה שגרתית.

טיפולים אימונולוגיים

ישנה השערה כי כישלונות השרשה חוזרים עלולים לנבוע מתגובה חיסונית עודפת של הרחם. לפיכך נחקרו טיפולים שונים להפחתת התגובה החיסונית (סטרואידים, עירוי IVIG, וכו').

חסרים מחקרים מבוקרים רחבי-היקף, והשימוש נותר שנוי במחלוקת.

שיטות נוספות במחקר

• הזרקת פלזמה עשירה בטסיות PRP (Platelet Rich Plasma) לרירית הרחם, במטרה לעודד גדילה והבשל של הרירית.
• הזרקה תוך רחמית של פקטורי גדילה או תאי גזע שנועדה לשפר את עובי רירית הרחם, במקרים בהם נצפתה רירית דקה.
• לייזר/אנרגיה נמוכה/תוספים נוגדי קרישה – טיפולים ניסיוניים לשיפור זרימת הדם לרחם.

כל השיטות הללו עדיין נמצאות בשלבי מחקר, ומיועדות בעיקר למטופלות עם כישלונות חוזרים או בעיות ייחודיות ברירית.

סיכום:

שיטות רפואיות לשיפור השרשה בטיפולי IVF כוללות התערבויות ביולוגיות (דבק ביולוגי, הזרקת PRP), מניפולציות על העובר (הנצה), פרוצדורות על רירית הרחם (scratching), וכן טיפולים אימונולוגיים.

חלק מהן הראו תוצאות מעודדות בקבוצות ספציפיות, אולם רבות מהן עדיין חסרות ביסוס מחקרי רחב ולכן אינן מהוות חלק מטיפול שגרתי.

ההחלטה על שימוש באחת מהגישות נעשית בהתאמה אישית, תוך בחינת ההיסטוריה הטיפולית של המטופלת, גיל, איכות העוברים ומצב רירית הרחם.

נדרש שיח פתוח עם הצוות הרפואי כדי לשקול יתרונות מול הסיכונים ולבחור את הטיפול המתאים ביותר.