עצמות חדשות: תרופות אנבוליות המעניקות תקווה חדשה לחולי אוסטאופורוזיס מתקדם

אוסטאופורוזיס מתקדם הוא אחת המחלות השכיחות בגיל המבוגר עם סיכונים לא מבוטלים. ד"ר אוריאן שליט, מספר בתוכנית סטטוסקופ ברשת 13 על הבשורה החדשה התרופות האנבוליות שמציעות גישה חדשה: לא רק להאט את ההידרדרות, אלא ממש לבנות מחדש את העצם ולהפחית משמעותית את הסיכון לשברים

צפו בד"ר אוריאן שליט מתראיין על כך בתוכנית סטטוסקופ ברשת 13

שירות לציבור. מוגש בחסות חברת מדיסון פארמה. ללא מעורבות בתכנים.

אוסטאופורוזיס, היא נפוצה, פוגעת במיליוני אנשים ברחבי העולם – בעיקר בנשים לאחר גיל המעבר ובגברים בגיל מבוגר. באוסטאופורוזיס נוצר תהליך טבעי של דלדול מסת העצם, במצבים מתקדמים של המחלה, ההשלכות עלולות להיות קשות ואף מסכנות חיים.

לפי ההערכות, כ־30% מהנשים ו- 20% מהגברים מעל גיל 50 יסבלו משבר אוסטאופורוטי, בכדי להבין את ממדי התופעה, די לדעת שבעולם מתרחשים כ־70 שברים אוסטאופורוטיים בכל דקה.

לדבריו של ד"ר אוריאן שליט, מומחה ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, מנהל המרכז לאוסטאופורוזיס בב"יח הדסה הר הצופים, "שברים באגן בעקבות אוסטאופורוזיס מתקדם, מעבר לכאב והגבלת התנועה של שברים, יש שברים שגורמים לעלייה בתמותה, כמו למשל שבר צוואר הירך".

כיצד אוסטאופורוזיס משפיעה על חיי החולים ומה קורה במצבים מתקדמים?

"בשלבים הראשונים המחלה אינה מורגשת, אך ככל שמתקדמים ההשלכות של דילול עצם יכולות להוביל לשברים גם ללא חבלה משמעותית. לעיתים די בנפילה קלה בבית, מעידה ברחוב או אפילו ישיבה פשוטה כדי לגרום לשבר. שברים באמה שכיחים יחסית בגילאי 50–60, שברים בחוליות מופיעים בהמשך, ואצל בני 75 ומעלה עולה משמעותית הסיכון לשבר בצוואר הירך – שבר מלווה בירידה חדה באיכות החיים ואף גורם לתמותה, בעיקר לאחר שבר בצוואר הירך.

בעיה מרכזית נוספת אופיינית לחולות וחולי אוסטאופורוזיס, היא הכניסה “מעגל השברים”: מי ששבר עצם אחת נמצא בסיכון גבוה לשבר נוסף, אם אינו מקבל טיפול מתאים. לכן, מדגיש ד"ר שליט, "שבר ראשון הוא דגל אדום – והשאיפה היא להתחיל טיפול עוד לפני שהוא מתרחש".

מה הטיפול?

"הטיפול כיום מתחלק לשתי קטגוריות עיקריות.

מחד, תרופות שפועלות כדי למנוע פירוק עצם. כלומר עוצרות או מעכבות התדרדרות.

והקבוצה השנייה, תרופות אנבוליות – אלה תרופות שפועלות ללא רק לעצירה אלא לשיקום, כלומר מעודדות בניה מחדש של עצם".

מה היתרונות בטיפול בתרופות אנאבוליות?

"תרופות אנבוליות נחשבות לפריצת דרך בטיפול במחלה קשה. באופן מסורתי, התרופה האנבולית היחידה שהייתה קיימת בארץ במתן בזריקה יומית לא הייתה משפיע על מניעת פירוק עצם אלא רק על בניית עצם.

התרופה החדשה במתן של זריקה פעם בחודש, משלבת הן אפקט שמונע פירוק עצם הן אפקט אנאבולי שבונה עצם חדשה. כלומר, היא לא רק גורמת להאטה של פירוק העצם ובכך מונעת החמרה של מצב קיים, אלא גם מתערבת ישירות במנגנון המחלה ומעודדות יצירה של מסת עצם חדשה. הדבר חשוב במיוחד לאחר גיל המעבר אצל נשים, או בגיל מבוגר אצל גברים, אז משתנה המאזן ההורמונלי ונוטה לטובת פירוק העצם."

כיצד ניתנת התרופה?

"יש כיום שתי תרופות אנבוליות עיקריות. שתיהן ניתנות בזריקה. התרופה הותיקה ניתנת כפי שנאמר קודם בזריקה מדי יום, במשך שנתיים. התרופה החדשה ניתנת בזריקה תת עורית, כלומר המטופל יכול להזריק לעצמו, פעם אחת בחודש למשך שנה בלבד".

בכל מקרה הטיפול הוא לתקופה קבועה ואינו לכל החיים. לאחר שמושג שיפור משמעותי בצפיפות העצם, מספיק לעבור לתרופות שמונעות פירוק עצם כדי לשמר את המצב.

כפי שנאמר קודם יש להדגיש שהתרופה החדשה, היא בעלת אפקט דואלי, גם בונה עצם וגם מפחיתה את פירוקה, וכך מספקת הגנה רחבה יותר, בעיקר גם באזור הירך דבר אשר מבדיל אותה משמעותית לתרופה הישנה יותר.

איזו תרופה מתאימה לאיזה מקרה?

הבחירה בתרופה תלויה בחומרת המחלה, באזורי העצם שנפגעו ובמצב הרפואי הכללי של המטופל. כך למשל, אנשים עם צפיפות עצם נמוכה מאוד בירך יפיקו תועלת רבה יותר מהתרופה החדשה, יחד עם זאת למרות יתרונותיה, מטופלים שעברו לאחרונה אירוע מוחי או התקף לב אינם יכולים לקבל אותה, בשל אזהרות בטיחות, ועבורם תועדף התרופה הוותיקה.

הרופא המטפל יתאים את התרופה בכפוף למקרה.

תוצאה מדידה ושיפור ניכר

את ההשפעה של התרופות האנבוליות ניתן לבדוק באופן אמפירי, והיא ניכרת בבדיקות צפיפות עצם כבר לאחר שנה. בדיקות מצביעות על שיפור במדדים, ובעיקר – מניעת שברים.

הנתונים מראים שהתרופה החדשה מובילה לעלייה המרשימה ביותר בצפיפות העצם, הן בעמוד השדרה והן בירך, במיוחד אם היא ניתנת בקו ראשון לפני כל הטיפולים האחרים,  בעוד שהתרופה הוותיקה משפיעה בעיקר על עמוד השדרה.

החשיבות של תרופות אנבוליות, היא גם לעתיד.

אוסטאופורוזיס אינה גזירת גורל. כיום, בארץ, מקבלים אותה חולים שטיפולים אחרים לא צלחו או במצב מתקדם של אוסטאופורוזיס.

אם בעתיד ניתן יהיה לספק אותה כבר בשלבים מוקדמים ואף ראשונים של המחלה, ניתן יהיה למנוע את רוב השברים הנגרמים מאוסטאופורוזיס.