פוליפים ברחם

פוליפים ברחם הם גידולים המחוברים לדופן הפנימית של הרחם ונמשכים לתוך חלל הרחם. גדילה של תאים בשכבה המצפה את הדופן הפנימית של הרחם (הנקראת גם אנדומטריום), מובילה לגדילה של פוליפים ברירית הרחם. בדרך כלל הפוליפים אינם ממאירים או מזיקים, אך חלקם עלולים לפגוע בפוריות, לגרום לאי נוחות ולעבור התמרה סרטנית. הסיבה להופעת הפוליפים אינה ידועה אך ככל הנראה קשורה לשינויים בהורמונים, ובאופן ספציפי אסטרוגן. אבחנה של פוליפים מתבצעת באמצעות בדיקת אולטרסאונד, היסטרוסקופיה או בנטילת ביופסיה והטיפול לרב שמרני ולא כולל התערבות כלשהי. במקרים נדירים יחסית, בהם הפוליפים דורשים התערבות, ניתן לטפל באמצעות טיפולים תרופתיים או כירורגיים.

תסמינים של פוליפים ברחם

התסמינים של פוליפים ברחם כוללים:

• דימום ווסתי בלתי סדיר – למשל דימומים ווסתיים תדירים, בעלי משך וכמות דימום לא צפויים.
• דימומים בין תקופות הווסת.
• משכי ווסת ארוכים מאוד.
• דימום נרתיקי לאחר גיל המעבר.
• פגיעה בפוריות.
• כאבים והתכווצויות האופייניים לתקופת הווסת.

פוליפים הם גידולים שכיחים שיכולים להתפתח בכל גיל, אך הסיכון גבוה יותר בשנות ה-40 של חיי האישה. דימום מוגבר ובלתי סדיר הוא התסמין השכיח ביותר, אך לעתים הפוליפים אינם גורמים לתסמינים כלל.

לא ניתן לבצע אבחון עצמי מפני שרוב התסמינים יכולים להופיע גם במצבים אחרים. בשל כך יש לפנות לרופא אם חווים דימום חריג, כולל משך ווסת ארוך יותר, דימום חזק יותר מהרגיל או דימום נרתיקי לאחר גיל המעבר.

מתי יש צורך לראות רופא?

יש לפנות לרופא במקרים הבאים:

• דימום נרתיקי לאחר גיל המעבר.
• דימום בין תקופות הווסת.
• דימומים ווסתיים בלתי סדירים.

הסיבות להופעת פוליפים ברחם

אין סיבה מסוימת הידועה כגורמת להופעת פוליפים ברחם, אך ככל הנראה סיבות הורמונליות הן מן הגורמים המשפיעים על הופעת הפוליפים מפני שהפוליפים רגישים להורמון אסטרוגן, כלומר הם גדלים כתגובה לעליה של כמויות האסטרוגן בדם. בנוסף השמנת יתר גם יכולה לגרום להופעה של פוליפים, עקב הכמות הגבוהה של אסטרוגן המופרשת מתאי שומן. בנוסף ייתכן ולגיל גם ישנה השפעה על הנטייה לפתח פוליפים, כאשר ההופעה של פוליפים אצל נשים מתחת לגיל 20 היא נדירה, ונפוצה יותר בקרב נשים בנות 40 עד 49.

גורמי סיכון

גורמי הסיכון להתפתחות של פוליפים ברחם כוללים:

• גיל הקרוב לגיל המעבר או לאחר גיל המעבר.
• יתר לחץ דם.
• השמנת יתר.
• נטילת טמוקסיפן – תרופה לסרטן השד.

איך מבדילים בין פוליפים ברחם למצבים גינקולוגיים אחרים

לצד פוליפים ברחם ישנם מצבים גניקולוגיים נוספים שעלולים לעורר תסמינים דומים. כך למשל דימומים לא סדירים, כאבי בטן או כאבים בקיום יחסי מין. האבחנה שמסייעת להבדיל בין המצבים הרפואיים נשענת התיק הרפואי, בדיקת רופא, שימוש באמצעים כגון אולטרסאונד וכיוצא בזה. אולטרסאונד נחשב לכלי האבחון העיקרי שכן הוא מעניק נקודת מבט של חלל הרחם ומאפשר לזהות פוליפים וסימנים אחרים שאינם תקינים ברירית הרחם. במידה והרופא רואה בכך צורך, המטופלת תופנה לבדיקות נוספות כגון היסטרוסקופיה (באמצעות סיב אופטי), ביופסיה או MRI. כמה דגשים חשובים נתאר לפניכם בטבלה הבאה:

סיבוכים

לרוב, פוליפים ברחם אינם סרטניים, אך לעתים רחוקות חלק מהפוליפים עשויים לגרום למחלת סרטן הרחם, והסיכויים הכי גבוהים לכך הם לאחר גיל המעבר. בנוסף פוליפים עשויים לגרום לבעיות פוריות, לקושי בכניסה להריון ולהגברת הסיכון לעבור הפלות. זאת מפני שהפוליפים עלולים למנוע מהביצית המופרית להשתרש בדופן הרחם או לחסום את החצוצרות או את צוואר הרחם.

חלק מהמחקרים מצאו כי הסרה של הפוליפים עשויה לעזור לכניסה להריון, איך אין כיום הוכחה שזה עשוי להיות הפתרון עבור כל הנשים שמתקשות להיכנס להריון.

אבחון פוליפים ברחם

אם רופא הנשים חושד בקיום של פוליפים, הוא עשוי לבצע את אחת מהבדיקות הבאות:

אולטרסאונד נרתיקי – מכשיר דק ודמוי שרביט המשדר גלי קול, מוכנס אל תוך הנרתיק ויוצר תמונה של הרחם, כולל חלקו הפנימי. הרופא עשוי להבחין בפוליפים ברורים או באזורים של עיבוי רירית הרחם כחשודים לפוליפים. הליך דומה הנקרא היסטרוסקופיה כולל הזלפת תמיסת מי מלח לתוך הנרתיק דרך סיב דק המוכנס לנרתיק ולצוואר הרחם. מי המלח מרחיבים את חלל הרחם ומעניקים לרופא יכולת טובה יותר להסתכל אל תוך חלל הרחם תוך כדי בדיקת האולטרסאונד.

היסטרוסקופיה – בדיקה שבמהלכה הרופא מחדיר סיב דק וארוך דרך הנרתיק וצוואר הרחם אל תוך חלל הרחם. בדיקה זו מאפשרת לרופא להתבונן לתוך חלל הרחם.

ביופסיה של רירית הרחם – בדיקה שבמהלכה הרופא מחדר צינור דק לתוך חלל הרחם ודרכו מסוגל לשאוב פיסת רקמה מהדופן הפנימית של הרחם, ולשלוח את הדגימה לבדיקות מעבדה. בדיקות מעבדה יכולות לאבחן פוליפים רחמיים על ידי בדיקת ביופסיה, אך הבדיקה גם עלולה להחמיץ את האבחנה של הפוליפים.

רוב הפוליפים ברחם הם שפירים (אינם סרטניים), אך חלק מהתהליכים הטרום סרטניים של הרחם או סרטן הרחם עלולים להיראות כמו פוליפים. ככל הנראה שהרופא ימליץ על הסרה של הפוליפים וישלח דגימה של הרקמה לבדיקות מעבדה על מנת לשלול סרטן של הרחם.

בזמן הבדיקה, הרופא יכול גם לאבחן או לשלול מצבים אחרים היכולים לגרום לתסמינים זהים  לתסמינים של פוליפים כגון:

• שרירנים ברחם, שהם בדרך כלל גידולים שפירים של שרירים על הרחם.
• ציסטות שחלתיות.
• בעיות שונות ברירית הרחם, כמו למשל אנדומטריוזיס.
• מחלת ההמופיליה ומחלות דם אחרות.
• תת-פעילות בלוטת התריס.
• שימוש בתרופות מסוימות כמו מדללי דם.
• שינויים הורמונליים שיכולים להתרחש במהלך גיל ההתבגרות או לפני גיל המעבר.
• השמנת יתר, שיכולה להוביל לעודף אסטרוגן בגוף.

ההבדל בין פוליפים ברחם לשרירנים

פוליפים ושרירנים הן תופעות דומות, אך יש ביניהן מספר הבדלים. שרירנים הם גידול של תאי שריר בתוך קירות הרחם, ולא של רקמת רירית הרחם המצפה את הדופן הפנימית של הרחם. כמו פוליפים, שרירנים עלולים לגרום לדימומים כבדים, אך בנוסף לכך הם יכולים לגרום לכאבים, עצירות ולבעיות במתן שתן.

פוליפים ברחם והשפעתם על פוריות והריון

פוליפים ברחם עלולים להשפיע מאוד על הפוריות או להקשות על שמירת היריון תקין.

1. פוליפים גדולים או רבים עלולים לחסום את פתיחת החצוצרות ובכך למנוע את מעבר הזרע הנחוץ להפריה.
2. פוליפים עשויים לעורר תגובה דלקתית ברירית הרחם, באופן הפוגע בזרע.
3. פוליפים מפריעים לתהליך ההשרשה התקין של העובר ברירית הרחם, בשל השפעתם על הרירית (מבחינת המבנה והעובי).
4. בנשים הרות, פוליפים עלולים להגביר את הסיכון להפלות, דימומים בהריון וסיבוכים אחרים. פוליפים גדולים עלולים להפריע להתפתחות תקינה של השליה ולגדילת העובר.

"מחקרים מראים שאצל מטופלות בעלות בעיות פוריות, שכיחות הפוליפים גבוהה יותר מאשר באוכלוסיית הנשים הכללית. עוד נמצא כי שהסרת הפוליפים משפרת את שיעורי ההיריון".

טיפול בפוליפים ברחם

ניתן להסיר פוליפים רחמיים באופן כירורגי, אך במקרים מסוימים ישנה עדיפות לאפשרויות טיפול אחרות, במיוחד במקרה הנדיר שבו מתגלים תאים סרטניים. ייתכן גם שהפוליפים יחזרו, ובמקרים אלו מומלץ לדון עם הרופא על מעקב ארוך טווח, ואסטרטגיות למניעה, להפחתת הסיכון ולטיפול בפוליפים הרחמיים.

המתנה ומעקב – בחלק מהמקרים, פוליפים קטנים שאינם גורמים לתסמינים עשויים להיעלם ללא התערבות. הטיפול בפוליפים קטנים לרוב אינו נחוץ, אלא אם כן ישנו סיכון מוגבר לחלות בסרטן הרחם.

טיפול תרופתי – חלק מהתרופות ההורמונליות יכולות להפחית את התסמינים של הפוליפים. אך נטילה של תרופות אלה היא לרוב פתרון קצר טווח לכל היותר והתסמינים נוטים לחזור לאחר הפסקת נטילת התרופה.

טיפול כירורגי – בזמן הליך ההיסטרוסקופיה, ניתן להחדיר מכשור מסוגים שונים דרך ההיסטרוסקופ, שהוא המכשיר דרכו הרופא מתבונן לתוך הרחם, ובעזרת המכשור ניתן להסיר את הפוליפים. בדרך כלל לאחר מכן שולחים את הפוליפים החשודים לבדיקות מעבדה שונות.

באופן נדיר, לגידולים של פוליפים עלולה להיות נטייה לחזור ולגדול מחדש, ובמקרים אלו ייתכן ויהיה צורך בבדיקות נוספות.

לערוץ הוידאו שלנו בנושא גינקולוגיה

מה הסיכוי שפוליפים יחזרו אחרי הסרה וכיצד ניתן למנוע זאת

הסיכוי לחזרתם של פוליפים לאחר הסרה שלהם מוערך בכ-10 עד 25 אחוזים, מספר שנים לאחר ההסרה. מטופלות צעירות, נשים שאובחנו עם פוליפים מרובים או פוליפים גדולים במיוחד וכן רמות גבוהות של אסטרוגן, כל אלה מגדילים את הסיכון. גם אצל מטופלות בעלות עודף משקל, מחלות כמו סוכרת או תסמונת שחלות פוליציסטיות ישנה עלייה בסיכון לחזרה של פוליפים, בשל ההיבט ההורמונלי.

הקטנת הסיכוי לחזרה של פוליפים נעשית למשל באמצעות טיפול לאיזון הורמונלי. למטופלות בגיל הפוריות עם פוליפים חוזרים, מקובל שימוש באמצעי מניעה הורמונליים או בהתקן תוך רחמי המשחרר הורמון. ירידה במשקל אצל נשים עם עודף משקל יכולה לעזור אף היא. במקביל מומלץ להימצא במעקב רפואי רציף בכל כמה חודשים, הכולל בדיקות אולטרסאונד בקביעות, לאחר הסרת פוליפים.

כמה זמן נמשכת ההחלמה אחרי טיפול או ניתוח פוליפים ברחם

משך ההחלמה אחרי טיפול או ניתוח להסרת פוליפים ברחם משתנה בהתאם לגודל הפוליפים, לשיטת ההסרה ולמצב הבריאות הכללי של המטופלת. לאחר היסטרוסקופיה ניתוחית, שהיא השיטה הנפוצה להסרת פוליפים, מרבית הנשים חוזרות לשגרה מלאה תוך 3 עד 7 ימים. בימים הראשונים ייתכן דימום קל, כאבי בטן או תחושת אי־נוחות באגן, אך בדרך כלל מדובר בתופעות זמניות שחולפות מעצמן.

הרופא המטפל עשוי להמליץ על הימנעות מקיום יחסי מין, שימוש בטמפונים או פעילות גופנית מאומצת למשך כשבוע, כדי לאפשר לרירית הרחם להחלים כראוי. במקרים נדירים בלבד נדרש מעקב ממושך יותר, במיוחד אם הפוליפים חזרו בעבר או אם התגלו שינויים ברירית הרחם. חשוב להגיע לבדיקת מעקב כשבועיים־שלושה לאחר ההליך, כדי לוודא שההחלמה הושלמה ושאין סימנים לזיהום או דימום חריג.

במקרים שבהם הפוליפים הוסרו כחלק מתהליך בירור פוריות, הרופא עשוי להמליץ להמתין מחזור אחד לפני חזרה לטיפולי הפריה או ניסיונות טבעיים להריון, כדי לאפשר לרחם להתאושש במלואו.

שאלות ותשובות בנושא

האם פוליפים ברחם יכולים להיעלם בעצמם?

האם ההסרה של הפוליפ כואבת?

האם ניתן למנוע את ההופעה של פוליפים ברחם?

האם פוליפים ברחם יכולים להשפיע על מהלך הריון?

האם פוליפים ברחם יכולים להיות מורשים?