אלרגיה עונתית (קדחת השחת)

קדחת השחת, הנקראת גם אלרגיה עונתית, היא מצב אלרגי נשימתי המתרחש בעת פריחה של צמחים, עצים ועשב בעלי אבקנים. האבקנים, המפוזרים על ידי הצמחים השונים בשאיפה להפרות את עצמם, נישאים באוויר באמצעות הרוח וגורמים להתקפים אלרגיים. האלרגיה לאבקנים נגרמת בגלל תגובה של מערכת החיסון בגוף, שמזהה אותם בטעות כמחוללי מחלה ותוקפת אותם על אף שבפני עצמם הם אינם מהווים סכנה בריאותית.

מתי בשנה אלרגיה עונתית היא הנפוצה ביותר?

ההתקפים של אלרגיה עונתית מתרחשים בעיקר בעונת האביב, כלומר מחודש מאי, אז כמות האבקנים באוויר היא גבוהה יותר לאור מזג האוויר השרבי והיבש. קדחת השחת היא תופעה ממנה סובלים מיליונים, עלולה להתפתח בכל גיל והיא אחת מהאלרגיות הנפוצות ביותר בעולם. אלרגיה עונתית עלולה להתפתח גם בעונת הסתיו אך בסבירות נמוכה יותר.

האם ישנם צמחים שמעוררים יותר אלרגיה מאחרים?

כן, אכן ישנם צמחים עם סיכוי גבוה יותר לעורר אלרגיה מאחרים.

העצים העיקריים המעוררים אלרגיה הם ברוש, ערער, זית, אלון, אלה, אקליפטוס ופקאן.

צמחים נוספים שמעוררים תגובה אלרגית כוללים שיבולי בר (איטן, דורה, סיסנית, ציבורת ההרים), סרפדים, ירבוז, מלחית ראשונה, כתלית יהודה ולענה (האחרון אופייני יותר לסתיו).

המשותף לכל הצמחים שצוינו לעיל, למעט לענה, הוא שתקופת הפריחה של כולם חופפת בחודש מאי עם תחילת עונת האביב.

מה הם התסמינים של קדחת השחת?

התסמינים המיידים של קדחת השחת כוללים:

• התעטשויות של נזלת אלרגית, הזורמת גם לפנים הלוע ומעוררת התקף שיעול.
• עיניים דומעות ו/או נפוחות, לפעמים עם עיגולים שחורים מסביב לעיניים.
• התקף אסתמה בקרב אסתמטיים, כולל צפצופים בנשימה ותחושת חנק בשל התכווצות דרכי הנשימה התחתונות.

בנוסף לתסמינים המידיים קיימים גם תסמינים מושהים, שמתבטאים לאחר מספר שעות וכוללים:

• חדירה של תאי דם לבנים לאף, הגורמים לדלקת ולהרס של הרקמה.
• דלקות אוזניים.
• דלקות סינוסים.
• ברונכיטיס (במקרים נדירים).

התגובה האלרגית עשויה להתבטא בצורה שונה מאדם לאדם.

מי בסיכון לפתח אלרגיה עונתית?

ישנם כמה גורמי סיכון אפשריים שמעלים את הסיכוי של אדם לפתח אלרגיה עונתית:

היסטוריה משפחתית – אלרגיה אצל אחד ההורים מעלה את הסיכון של צאצא לפתח אלרגיה כלשהי, אך לא בהכרח את אותה האלרגיה ממנה סובל ההורה.

עישון בזמן הריון – עישון ע"י אישה שנמצאת בהריון או שהיו בסביבתה מעשנים מגביר את הסיכון של הילוד לפתח אלרגיה.

חולי אסתמה – לחולי אסתמה ואסתמה של העור יש נטייה לפתח קדחת השחת.

כיצד מאבחנים את קדחת השחת?

כאשר מופיעים התסמינים יש לפנות לרופא המשפחה במטרה שישלול את האפשרות שהתסמינים נובעים בכלל מסיבות אחרות שאינן קשורות כלל לאלרגיה, לדוגמה הצטננות על רקע זיהומי. במקרה ונשללו גורמים אחרים ועולה החשד שאכן מדובר באלרגיה, רופא המשפחה יפנה את המטופל לבדיקה במרפאה לאלרגיה. במרפאה יבצעו בדיקות של תגובה עורית בהן יאבחנו את הגורם או הגורמים לאלרגיה או בדיקת דם לנוכחות של נוגדנים בעת תגובה אלרגית בדם.

חשוב לציין כי אלרגיות יכולות להתפתח מקשת רחבה של גורמים, לא רק קדחת השחת, דוגמת אלרגיה לקרדית האבק, אלרגיה למזון, אלרגיה לפרווה של כלבים וחתולים ועוד.

כיצד מטפלים בקדחת השחת?

הטיפול בקדחת השחת מתחלק לשלושה סוגים: טיפול מניעתי, טיפול רפואי ובמקרי קיצון טיפול אימונותרפי:

טיפול מניעתי

הטיפול המניעתי משמעותו הפסקת החשיפה לגורם האלרגיה ככל האפשר. האחריות על הימנעות ממגע עם האלרגן מונחת כולה על החולה ואין צורך בהתערבות של רופא. במקרה של קדחת השחת, הטיפול המניעתי כולל את ההמלצות הבאות:

• המעיטו ביציאות מהבית ואל תפתחו את חלונות בשיא עונת הפריחה או בזמן אובך. כנ"ל לגבי חלונות הרכב.
• מומלץ להימנע מפעילות גופנית מחוץ לכותלי הבית בעיקר בשעות הבוקר, אז הצמחים מפזרים באוויר אבקנים רבים.
• מומלץ לעקוב אחרי דיווחים בתקשורת על זיהומי אוויר חריגים.
• אבקנים נתפסים בקלות בשיער, מומלץ לחפוף את הראש בשובכם הביתה.
• החליפות מצעים ומגבות לעתים קרובות, האבקנים נתפסים בהם.
• בעת ניקוי הבית עטו מסיכה על הפנים, כמו כן אם יש שטיחים בבית יש לשאוב אותם פעמיים בשבוע.

עם ההתאמות הנכונות לאלרגן הטיפול המניעתי הוא הטיפול הטוב ביותר לאלרגיה מכל סוג, לא רק אלרגיה עונתית.

טיפול תרופתי

הטיפול התרופתי מורכב מתרופות אנטי-היסטמיניות, המפחיתות את עוצמת התגובה האלרגית של מערכת החיסון בגוף. חלק מהתרופות האלה, לדוגמה לורסטין (שם מסחרי), ניתנות לרכישה ללא בבתי המרקחת ללא צורך במרשם רופא. בנוסף, קיימים תכשירים להפחתת הגודש באף המשלבים בתוכם אנטי-היסטמינים. ניתן להיעזר גם בטיפות עיניים להקלה על שיניים דומעות ושורפות.

ספריי אף מסוג סודיות-קרומולין עשוי למנוע את קדחת השחת טרם הופעת תסמיני האלרגיה העונתית באמצעות עצירת ההפרשה של היסטמין.

חשוב מאוד לזכור כי על אף שאת רוב התרופות נגד אלרגיה אפשר לרכוש ללא מרשם רופא, שימוש לטווח ארוך בתרופות אלה עלול להזיק. תופעות הלוואי של שימוש ממושך מדי בתרופות אנטי-היסטמיניות כוללות עייפות ופגיעה בתפקוד במהלך היום. מומלץ לא להשתמש בתרופות נגד אלרגיה לתקופה של יותר מכמה ימים לכל היותר או להיוועץ עם אלרגולוג (רופא מומחה לאלרגיות) לגבי משך השימוש.

במקרה שטיפול מניעתי ותרופות מרשם אינם יעילים, הרופא עשוי לתת טיפול בסטרואידים באמצעות טיפות עיניים או תרסיסים לאף. הסטרואידים מובילים לדיכוי משמעותי בפעילות של מערכת החיסון ומכאן להפסקה של התגובה האלרגית לאלרגן.

טיפול אימונותרפי

במקרי קיצון אפשר לבצע טיפול אימונותרפי. במסגרת הטיפול ניתנות לחולה סדרה של זריקות בהן חושפים את הגוף בהדרגה למינון הולך וגדל של האלרגן עד שגופו של החולה מפתח סבילות כלפיו. טיפול אימונותרפי עשוי להקל על התסמינים לתקופה ארוכה של עד מספר שנים.

בתחילת הטיפול הזריקות ניתנות בתדירות של אחת לשבוע בחודשיים-שלושה הראשונים ולאחר מכן פעם בחודש במשך 3 עד 5 שנים. יש לציין שהטיפול אינו אפקטיבי על כל אחד ושיעור ההצלחה שלו עומדים על 75 אחוזים.

טיפול אימונותרפי חייב להתבצע תחת פיקוח צמוד של רופא עקב הסיכון להופעת תגובה אלרגית חמורה הנקראת הלם אלרגי או "שוק אנפילקטי". מדובר בתגובה מסכנת חיים ומצב חירום רפואי, הדורש הזמנה של אמבולנס להזרקת מנה של אדרנלין לגוף ובמקרה קיצון של חוסר נשימה אפילו ביצוע החייאה.

שאלות ותשובות בנושא

האם לשינויים אקלימיים יש השפעה על אלרגיה עונתית?

האם תכשירים טבעיים הם יעילים לטיפול בקדחת השחת?

האם פתרונות מהרפואה הסינית יעילים?