טיפול בגידול בלוטת הרוק – הפרוטיס

אלו סוגים של גידולים קיימים בבלוטות הרוק?

הרוק מיוצר בשלוש בלוטות גדולות בכל צד של הראש ובנוסף ממאות בלוטות קטנות בחלל הפה והלוע. הגדולה בבלוטות הרוק היא בלוטת בת האוזן (פרוטיד) הנמצאת בצידי הפנים.

גידולים בבלוטת הפרוטיד הם השכיחים ביותר מבין גידולי בלוטות הרוק ורובם שפירים. בלוטות הרוק מורכבות ממספר רב של סוגי תאים, ולכן מגוון הגידולים הממאירים גדול – חלקם אלימים מאוד וחלקם בעלי מהלך איטי יותר.

מהם גורמי הסיכון להתפתחות גידולים בבלוטת הרוק – הפרוטיס?

מעל שני שליש מגידולי הפרוטיד הם גידולים שפירים. השכיחים מביניהם הם:

• אדנומה פלאומורפית
• גידול על שם וורטין

גורם הסיכון העיקרי לגידול ע"ש וורטין הוא עישון.

גורם הסיכון המרכזי להתפתחות גידולים ממאירים בפרוטיד הוא טיפול קרינתי בעבר באזור הראש והצוואר. טיפול כזה מעלה את הסיכון ללקות בגידול ממאיר מסוג קרצינומה מוקואפידרמואידית.

מהם התסמינים של גידולים בבלוטת הרוק?

ברוב המקרים המטופל יחוש גוש באזור בלוטת הפרוטיד. ברוב הגידולים השפירים לא יופיעו תסמינים נוספים.

בגידולים ממאירים עלולים להופיע:

• כאבים מקומיים ורגישות במישוש
• קושי בפתיחת הפה
• קושי בבליעה

במקרים נדירים – שיתוק חלקי או מלא של עצב הפנים

כיצד מאבחנים גידול בבלוטת הרוק?

האבחון מתבצע על ידי רופא אף־אוזן־גרון וכולל:

• תשאול רפואי מקיף
• בדיקה גופנית מלאה

בדיקות הדמיה

בהתאם לממצאים הראשוניים מופנים לבדיקות כגון:

• אולטרסאונד
• CT
• MRI

ביופסיה

ברוב המקרים מבוצעת ביופסיית מחט עדינה (FNA) לצורך אבחון פתולוגי. במקרים חריגים מבוצעת ביופסיה פתוחה עם כריתה חלקית או מלאה של הגוש.

כיצד נקבעת דרגת החומרה של גידול בבלוטת הרוק (סיווג TNM)?

גידולי בלוטות הרוק, בדגש על בלוטת הפרוטיד, מסווגים לפי מערכת TNM, המשמשת לקביעת חומרת המחלה ותכנון הטיפול:

T – גודל הגידול והתפשטות מקומית

• T1 – גידול קטן מ־2 ס"מ
• T3 – גידול גדול מ־4 ס"מ או חורג מגבולות הבלוטה
• T4 – גידול שחדר לעצמות, עצבים או כלי דם

N – מעורבות בלוטות לימפה

• N0 – ללא מעורבות
• N1–N3 – דרגות שונות של מעורבות בלוטות לימפה

M – גרורות מרוחקות

• M0 – ללא גרורות
• M1 – קיימות גרורות

על בסיס סיווג זה נקבע שלב המחלה (1–4). שלב 1 נחשב לשלב מוקדם עם סיכויי החלמה מצוינים, ושלבים 2–4 נחשבים מתקדמים יותר ודורשים טיפול מורכב יותר.

מהו הטיפול הכירורגי לאחר גילוי גידול בבלוטת הרוק?

הטיפול המקובל הוא כירורגי – כריתה של הגידול מוקדם ככל האפשר. גם גידולים שפירים מקובל לכרות, שכן הם עלולים לגדול ואף להפוך לממאירים.

סוגי ניתוחים בפרוטיד

• כריתת האונה השטחית של הבלוטה
• כריתה מלאה של בלוטת הפרוטיד

החתך מתבצע קדמית לאפרכסת ומתעגל אחורית לתנוך כך שמרבית הצלקת נסתרת.

במהלך הניתוח:

• מתבצע איתור מדויק של עצב הפנים
• כריתה זהירה של האונה השטחית
• במידת הצורך – כריתה מלאה והפרדת סעיפי עצב הפנים

בסיום הניתוח מותקן נקז והחתך נסגר בתפרים נסתרים נמסים.

אפשרויות טיפול מתקדמות בגידולים ממאירים של בלוטות הרוק

במקרים של גידול ממאיר:

• מבוצעת כריתה רחבה יותר
• לעיתים מוסרות גם בלוטות לימפה סמוכות
• לאחר הניתוח ניתן טיפול משלים של הקרנות
• כימותרפיה ניתנת במקרים מתקדמים מאוד או עם גרורות

מהם הסיכונים בניתוח כריתת בלוטת הרוק?

סיכונים כלליים

• דמם
• זיהום

סיבוכים ייחודיים

• פגיעה בעצב הפנים – שיתוק זמני או קבוע של שרירי הפנים
• חוסר תחושה באפרכסת האוזן – כתוצאה מפגיעה בעצב תחושתי
• תסמונת פריי – הזעה בפנים בזמן אכילה

ברוב המקרים הפגיעה בעצב הפנים היא זמנית וחולפת תוך שבועות.

מעקב רפואי לאחר טיפול בגידולי בלוטת הרוק

גידולים שפירים

• בדיקות פיזיות תקופתיות
• אולטרסאונד או MRI לפי הצורך
• מעקב אינטנסיבי בשנים הראשונות ולאחר מכן בתדירות נמוכה יותר

גידולים ממאירים

• ביקורת כל 3 חודשים בשנתיים הראשונות
• לאחר מכן פעמיים בשנה ובהמשך פעם בשנה
• בדיקה מקיפה של אזור הצוואר, בלוטות הלימפה ודימות לפי צורך

המעקב חיוני לגילוי הישנות מוקדמת ולשמירה על בריאות המטופל לאורך זמן.

שאלות ותשובות בנושא

האם הסרת בלוטת הפרוטיס פוגעת בתפקוד?

מהו משך האשפוז?